רבי משה טייטלבוים

מתוך המכלול
(הופנה מהדף משה טייטלבוים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב משה טייטלבוים
MosesTeitelbaum.jpg
הרב משה טייטלבוים
חיבורו העיקרי ברך משה
מקום לידה סיגט, רומניה
מקום קבורה מונרו, ניו יורק, ארצות הברית
חסידות חסידות סאטמר
מספר בשושלת השני
הקודם רבי יואל טייטלבוים
הבא רבי אהרן טייטלבוים
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
אב רבי חיים צבי טייטלבוים
בת זוג לאה מאיר
פעסיל לאה טייטלבוים
ילדים מאשתו הראשונה:
חנוך העניך, חיים צבי ואסתר טייטלבוים

מאשתו השנייה:
חיה מייזליש
רבי אהרן טייטלבוים
הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים
הרב שלום אליעזר טייטלבוים
שתי בנות נוספות

רבי משה טייטלבוים (ה"ברך משה", י"ב בחשוון ה'תרע"ה - כ"ו בניסן ה'תשס"ו) היה האדמו"ר מסאטמר משנת תשל"ט ועד לפטירתו. כמו כן כיהן בהונגריה כאב"ד סנטה (ביידיש זענטא) ואב"ד סיגט וכן כיהן במקביל לאדמו"רותו כנשיא התאחדות הרבנים.

חייו

נעוריו

נולד לרבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים", רבה ואדמו"רה של סיגט ואמו ברכה סימה (בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם) בעיר סיגט אשר בהרי מרמרוש ברומניה, ונקרא משה על שמו של זקנו בעל "ישמח משה". מצד אמו הוא נין לר' חיים מצאנז וצאצא לר' שניאור זלמן מלאדי[1].

בן 11 שנים היה רבי משה טייטלבוים כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל 13 נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים שלימים נודע כאדמו"ר מסאטמר. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי שאול בראך רבה של קאשוי. לאחר תקופה הוכתר לרבה של העיר סנטה שביוגוסלביה, ובשנת ת"ש השתקע בה.

התחתן עם לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל הקדושת יום טוב, ונולדו להם שלושה ילדים.

במלחמת העולם השנייה

בימי השואה בכ"ה באייר תש"ד נלכדו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובו ביום נרצחו אשתו ושלושת ילדיה. הוא עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. קרוב לשנה הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים. כאשר כוחות ארצות הברית הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, ביקשו הגרמנים לחסל את שרידי יהודי המחנה, והעלו אותם על רכבת לטרזינשטט. האמריקנים שסברו כי ברכבת נוסעים חיילים גרמנים, הפציצו גם אותה. רבים מהנוסעים נהרגו והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. המחנה שוחרר באייר תש"ה בידי הרוסים.

באייר תשע"ט התגלו כ-13 מיליון מסמכים ותמונות מתקופת השואה, שהיו סגורות בארכיון הנאצים בעיר באד ארולסן בגרמניה, המעידות על הרצח הרב של הנאצים. בין התמונות נראה גם האדמו"ר בתקופת השואה, כשזקנו ופאותיו גזוזות, כפי שעשו הנאצים לכל יהודי הגטו.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה שב לסיגט עיר רבנותו, שם ניסה לארגן מחדש חיי-דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לרבנית פעסיל לאה טייטלבוים בתו של רבי אהרן טייטלבוים מוואלווא. כעבור חודשים ספורים אמרו לו שני קצינים רוסים "תחת ידינו הקומוניסטים יהיה לכם היהודים קשה יותר מאשר היה להם תחת הנאצים" מדברים אלו הזדעזע רבי משה והחליט לעזוב את המקום ומסיגט שם פעמיו לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל שניצל אף הוא מהמלחמה. השניים נקשרו נפשית, ורבי יואל שיתף אותו במפעלי חייו הציבוריים. במשך שנים התגורר בוויליאמסבורג, שם הקים את בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו. לאחר מכן התיישב בבורו פארק, גם בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

אדמורות סאטמאר

אחר פטירתו של רבי יואל בשנת תשל״ט התמנה על ידי חסידי סאטמאר למלא את מקום דודו כאדמו״ר מסאטמאר ועבר לוויליאמסבורג. נחשב כמנהיג פסיבי בניגוד לדודו האדמו"ר הקודם רבי יואל שהיה קנאי יותר, חלק זעיר מהחסידים לא יכלו להסתגל לשינוי בהנהגה ומיאנו לקבלו כאדמו"ר. לקבוצה זו לא הייתה מנהיג מקובל על כל הקבוצה וחלק מהם הסתובבו אצל דודתו אלמנת רבי יואליש הרבנית אלטא פיגא טייטלבוים. בקיץ מקום מושבו היה בקרית יואל שבמונרו, בדירתו ברחוב אוהעל (ששייך היום לבנו הרב אהרן טייטלבוים).

בתקופת האדמורו"ת שימש כנשיא של "העדה החרדית" בארץ ישראל. וגם שימש כנשיא של "כולל שומרי החומות" ליוצאי הונגריה. ונשיא של ארגון "קרן הצלה" שתומך במוסדות שאינם לוקחים כסף מממשלת מדינת ישראל. ונשיא של "התאחדות הרבנים" שהיה ארגון של מאות מרבני ארה"ב וקנדה לחיזוק וביסוס היהדות בארצות המערב (אשר נוסד ע"י רבי יואל טייטלבוים).

היה נודע כמפזר צדקה גדול ועזר לאלפי אנשים בתמיכה כספי וגם היה אוזן קשבת לחסידיו בשעה שאנחו קשות על מצוקותיהם.

נודע עם הציפייה למשיח שהיה אצלו מושרש בלב. במיוחד התבטא את הציפייה למשיח בשעה שאמר "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצינו" בתפילת אהבה רבה בתפילת שחרית.

בתקופת האדמורו"ת הקים המוסד הקדוש מיוחד למוגבלים עד גיל העשרים המוסד נקראת "שערי חמלה" ועומד עד היום בקרית יואל.

כשהיה בין היהודים במלחמת עולם השניה שמע את הניגון הידוע "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח" ומאז היה הניגון על ליבו הניגון הוא שר ברוב התוועדיות וטישן שערך בין חסידיו, גם היה הוא שר הניגון בבית בלילה בעת שהילדים הלכו לישון. גם היה דבוק בהניגון הידוע "סאלא קאקאש מאר" של הרה"ק ר' אייזיק מקאלוב זי"ע, והיה שרים הניגון לפני המצווה טאנץ שערך בחתונות צאצאיו.

שנותיו האחרונות

בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו.

הלווייתו התקיימה בעיר וויליאמסבורג בבית כנסת סאטמאר ברחוב ראדני, ולאחר מכן בקרית יואל בבית כנסת סאטמאר ברחוב גארפילד, בהלוויות השתתפו רבבות יהודים מרחבי ארה"ב ונשמעו הספדים של בניו ורבני סאטמאר. נטמן בקרית יואל שבמונרו, באהל שבו נטמן גם דודו רבי יואל.

לאחר פטירתו הוכתרו שני בניו, הרב אהרן והרב יקותיאל יהודה לאדמו"רים, לשניהם חצרות ענק.

בכ"ח תמוז תש"ע נפטרה אשתו הרבנית פעסיל לאה ונטמנה באוהל הרבנים לבית סאטמאר, בקרית יואל שבמונרו.

צאצאיו

  • חיה (נפטרה בתשנ"ג), אשת הרב בעריש מייזליש רב "יטב לב" בבורו פארק, בנו של רבי אלעזר מאויהל-מיאמי
    • בנם (נכדו) רבי חיים צבי, רב קהילת סאטמר (ר' אהרן) בבני ברק. חתנו של רבי ישראל הגר.
    • בנם (נכדו) הרב מרדכי אהרן, רב קהילת איחוד התלמידים בוויליאמסבורג (קהילת ר' אהרן) ומקים ומנהל ארגון "רופא חולים" המסייע לחולי סרטן.
    • בנם (נכדו) הרב זלמן לייב, מורה צדק בקהילת סאטמאר בארא פארק.
  • בנו האדמו"ר הרב אהרן טייטלבוים, חתן האדמו"ר מויז'ניץ רבי משה יהושע הגר. מרכז חצרו בקרית יואל.
  • בנו הרב חנניה יום טוב ליפא, רב בית המדרש "ברך משה" - זנטא בוויליאמסבורג. חתנו של יוסף אשכנזי, גבאי אדמו"רי סאטמר.
  • בנו האדמו"ר הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים. מרכז חצרו בויליאמסבורג.
  • בנו הרב שלום אליעזר, רב בית המדרש "קהל יטב לב" בשדרה ה-15 בבורו פארק, חתן רבי משה אריה הלברשטאם מנאסויד.
  • בתו ברכה סימא, אשת הרב דוד דוב מייזליש, רב קהילת "יטב לב" סאטמר במונטריאול ובנו של רבי צבי הירש מייזליש.
  • בתו הענדל, אשת הרב חיים יהושע הלברשטאם, רב קהל "ויואל משה" במונסי

לקריאה נוספת

  • יצחק מיטלמן ושמואל שלמה טלר, ומשה היה רועה, סדרת ספרים ביידיש. החל מתשס"ז. נכון ל-2012 יצאו 6 כרכים.
  • פרק המוקדש לו בתוך: ממשה ועד משה, אברהם אליעזר סופר, הוצאת יריד הספרים, ירושלים, תשס"ז

קישורים חיצוניים


הקודם:
הרב יואל טייטלבוים
ויואל משה
אדמורי סאטמר הבא:
הרב אהרן טייטלבוים
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0