חסידות ערלוי
חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה. החסידות ממשיכה את מורשתו ומנהגיו של החת"ם סופר וצאצאיו.
לאחר פטירת רבי יוחנן באדר א' תשע"ו ממלא את מקומו בנו, הרב משה סופר. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ1,500 בעלי זכות בחירה[1].
מוסדות החסידות
מרבית החסידים גרים בישראל (בירושלים, בני ברק, צפת, פתח תקווה, חיפה, אלעד, ביתר עילית, בית שמש, מודיעין עילית ואשדוד). קיימות קהילות באירופה בערים לונדון ואנטוורפן, וכן בארצות הברית, בבורו פארק ויליאמסבורג ובמונסי. המוסדות שהוקמו במהלך השנים מונים את רשת תלמודי התורה "כתב סופר" (על שם רבי אברהם שמואל בנימין סופר), רשת בתי המדרש "יד סופר", רשת כוללי אברכים, מכון להפצת כתבי החת"ם סופר וצאצאיו ומוסדות צדקה וחסד.
בין התורמים הבולטים לחסידות אפשר למנות את: מתיו ברונפמן, ליאו נואי, נוחי דנקנר ושלום פישר.
מנהגים ייחודיים
החצר מתאפיינת בשילוב מורשת החת"ם סופר עם הנהגות ומאפיינים חסידיים. נוסח התפילה המקובל בה הוא נוסח אשכנז, לפי דרכו של החת"ס שאסור לבני אשכנז לשנות את נוסח תפילתם,[2] בניגוד לשאר החצרות החסידיות ששינו לנוסח ספרד. בנוסף מקפיד האדמו"ר ללבוש ציצית עם פתיל תכלת כמנהג חסידות ראדזין. מנהג נוסף שמייחד את חסידות ערלוי הוא מנהג לבישת כיפה לבנה מיוחדת הנקראת הייבעל בחגי תשרי ובליל סדר פסח כמנהג יוצאי הונגריה.
האדמו"ר הוסיף מנהגים חסידיים לחצר בהיותו תלמיד מובהק של האדמו"ר מבעלז, רבי אהרן רוקח, ושל האדמו"ר מסקווער שממנו למד תורה וחסידות. היה גם קרוב מאד לרבי דב בריש ווידנפלד מטשעבין. חצר ערלוי נחשבת כ"חצר חסידית", בשל הדמיון במנהגים כמו הלבוש ועריכת טישים.
קישורים חיצוניים
- חסידות ערלוי, באתר אתרוג
- מגוון סרטונים קצרים מהווי חסידות ערלוי
- מצגת על חסידות ערלוי
- אוהל שמעון - ערלוי, באתר עולם התורה
- ערלוי הוכיחה: צנוע זה מפואר, אתר בחדרי חרדים (גלריית תמונות ווידאו)
הערות שוליים
- ↑ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ↑ שו"ת חתם סופר, או"ח, סי' טו (תשובה השניה עם מספר סימן זה בכמה מהדורות).
