רבי שלמה זלמן שפיצר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה זלמן שפיצר

רבי שלמה זלמן שפיצר (ה'תקפ"ו - כ"ו בכסלו ה'תרנ"ד) ממנהיגי המאבק ברפורמה, רבה של הקהילה האורתודוקסית בוינה, ומראשי הרבנים באימפריה האוסטרו הונגרית.

ביוגרפיה

רבי בנימין שלמה זלמן שפיצר נולד בעיר אויבן-ישן לאביו רבי יעקב דוד [1] שפיץ שהיה רב בעיר, ולאמו שרח.
בצעירותו למד בעיר ירגין אצל רבי משה שיק, אותו ראה כל ימיו כרבו המובהק, וביניהם שררה הערצה הדדית עמוקה[2]. רבי משה העיד עליו כי חריפות היא כרבי יהונתן אייבשיץ, ודרך האמת שלו בלימודו היא כרבי מרדכי בנט[3].
רבי זלמן למד גם באונגוור אצל מהר"ם א"ש.
בשנת תר"ב עבר לפרשבורג שם למד בישיבה שבראשות רבי אברהם שמואל בנימין סופר, ולאחר תקופה השיא ראש הישיבה הכתב סופר לרבי זלמן את אחותו מרת גיטל קורניצר שהתאלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר.
אחרי נישואיו ישב בפרשבורג מספר שנים ולמד, כשהוא מסרב לקבל הצעות רבנות כדוגמת רבנות מטרסדורף.
בין הרבנים עמם התכתב, היו גיסו הכתב סופר, רבו המהר"ם שיק, ורבי יהודה אסאד.
בשנת תרל"ג נפטרה אשתו והוא נשא את אחייניתה אסתר, בתם של רבי משה טוביה ומרת שמחה להמן.

רבנות וינה

בשנת תרי"ב הסכים רבי זלמן לעמוד בראשות קהילת יוצאי פרשבורג בוינה, שנוסדה כמה שנים לפני כן, ע"י בני הקהילה שעקרו לוינה בעקבות מהפכת 1848.
בשנת תרי"ח נתמנה לדיין ולראש בית הדין של כל הקהילה היהודית בעיר.
עיקר פרסומו והשפעתו של רבי זלמן, באו עם פרישתו מהקהילה הכללית בוינה שעוררה הדים רבים בעולם היהודי. רבי זלמן הציב בפני ראשי הקהילה בוינה, מספר כללים כתנאי יסוד להישארותו במסגרת הקהילה הוינאית שהלכה ונעשתה מודרנית עם השנים. בשנת תרל"ב החליטו ראשי הקהילה שלא להיענות להם, ורבי זלמן החליט להקים קהילה חדשה. בשבת פרשת יתרו תרל"ב כינס רבי זלמן את בני הקהילה שבראשותו בבית הכנסת עדת ישראל, ונשא בפניהם דרשה נרגשת בחובת ההיפרדות מהקהילה הכללית בוינה, בשיאה הכריז בקול את המשפט 'ה' הוא האלוקים' כשכל הקהל אחריו.
על צעדו זה קיבל רבי זלמן מכתבי ברכה מ-389 רבנים ברחבי העולם היהודי[4], ביניהם מלבד רבו המהר"ם שיק, וגיסיו הכתב סופר, ורבי שמעון סופר, גם: רבי יצחק דב במברגר, רבי אליהו גוטמכר, רבי עזריאל הילדסהיימר, רבי מאיר להמן, רבי מנחם מנדל מויז'ניץ, רבי דוד משה מטשורטקוב, רבי חיים מצאנז, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב, רבי יוסף באב"ד, רבי יעקב גזונדהייט, רבי יצחק שמלקיס, ורבי צבי הירש קלישר.

פעילות ציבורית

רבי זלמן הוביל קו שמרני ותקיף ביהדות האורתודוקסית. כאשר הקים רבי עזריאל הילדסהיימר את 'בית המדרש לרבנים' יצא נגדו רבי זלמן בחריפות רבה ופרסם מכתבים בעיתונות נגד היוזמה[5]. צאצאיו אף מעידים כי היה מהבודדים שלא הסכים לקבלו בביתו שהיה פתוח לכל[6].
בשנת תרמ"א היה רבי זלמן יחד עם גיסו רבי שמעון סופר חבר המשלחת היהודית לאסיפה שקראה הממשלה האוסטרו הונגרית בנוגע לרפורמות במעמד היהודים באימפריה, בה שמעו מפי המתבוללים דברים קשים ביותר מחמתם התעלף רבי שמעון, רבי זלמן קרא אז לפילוג בקהילות היהודיוֻת בגליציה, כמו שארע בהונגריה.
עם זאת בנוגע להשוואת מעמדה של היהדות לשאר הדתות כדת לגיטימית, הביע רבי זלמן את דעתו לחיוב כנגד דעתם של רבנים אורתודוקסים שמרנים.
בשנת תרכ"ה פנה רבי זלמן לבית המשפט האוסטרי כחבר משלחת יהודית בראשה עמד רבי אלעזר הורוויץ, בכדי להגן על התלמוד, לאחר שהעיתון הרשמי של הכנסיה הקתולית בוינה יצא במתקפה ארסית כנגדו.
רבי זלמן היה המכשיר הראשי של ה'ציקוריה', סביב הכשר זה התחולל פולמוס חריף בגליציה משנת ה'תר"מ והלאה, ורבי זלמן ספג התקפות קשות מצד רבנים כמו רבי הלל ליכטנשטיין ועוד. מגדולי התומכים בו היה גיסו רבי שמעון סופר רבה של קראקא[7].
בפולמוס אתרוגי קורפו תמך רבי זלמן באיסור על האתרוגים[8].
בין ידידיו ומעריציו הבולטים היה 'הברון הצדיק' וילהלם קרל רוטשילד מפרנקפורט שהיה שולח לו את כספי הצדקה שלו בכדי לחלקם[9][10].
בשנת תרמ"ט ארגן רבי שמעון סופר מערלוי חתנו של רבי זלמן מסע רבנים לארץ ישראל בו תמך פומבית.

פטירתו

רבי זלמן נפטר בכ"ו בכסלו תרנ"ד בוינה, והובל למחרת למנוחות בפרשבורג, הספידוהו רבי יוסף בוימגרטן דיין הקהילה בעיר, ורבני מטרסדורף וצעהלים.
לאחר פטירתו נדפס עליו ספר הספד בשם 'מספד תמרורים' על ידי רבי שלום קוטנא בפקש תרנ"ד.

ספרו

  • תקון שלמה נדפס בוינה בשנת תרנ"ב.
  • שמלת בנימין נותר בכתב יד.

תלמידיו

מבין אלה שהושפעו ממנו היה משה חיים אפרים בלוך.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • בנימין שלמה זלמן המבורגר זכרונות ומסורות מהחתם סופר.

קישורים חיצוניים

רבי שלמה זלמן שפיצר באתר תולדות ושורשים.

הערות שוליים

מניח תבנית זו מצהיר על היותו בעל הזכויות
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
ולמרות שקיים טקסט זהה או דומה בוויקיפדיה.


  1. יש המכנים אותו לייב הירש.
  2. כאשר רצה רבי זלמן לעלות לארץ ישראל, חזר בו עקב אי הסכמתו של המהר"ם שיק.
  3. מהקדמת חתנו ל'תקון שלמה'.
  4. גיסו רבי שמעון סופר התבטא כי הוא מקנא בו על קידוש השם הגדול שגרם בנאומו זה, ורבי חיים מצאנז קרא על קהילתו של רבי זלמן את הפסוק 'על חומותייך הפקדתי שומרים.
  5. איגרות רבי עזריאל הילדסהיימר עמ' נח.
  6. בנימין שלמה זלמן המבורגר 'זכרונות ומסורות על החתם סופר' עמ' 360.
  7. בשנת תרמ"ו נדפס בקרקוב קונטרס להגנתו בשם 'כתב זאת זכרון בספר'.
  8. במכתב לרבי משה צבי פוקס מגרוסוורדיין. נדפס בפרי עץ הדר שנת תרס"ז.
  9. נכדו בנימין המבורגר בספרו 'זכרונות ומסורות מהחתם סופר' עמ' 359.
  10. ביטוי לקשריו עם רוטשילד, אנו מוצאים במכתבו של רבי הלל ליכטנשטיין אל רבי זלמן בשנת תרל"ו, בו הוא מבקש שרבי זלמן יגייס את רוטשילד לטובת ישוב ארץ ישראל. נושא בו פעל רבי עקיבא יוסף שלזינגר חתנו של רבי הלל. הובאה בספרו 'בית הילל'.