דגסטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רפובליקת דאגסטן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפובליקת דאגסטן
Дагестан
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
מחוז פדרלי המחוז הפדרלי של צפון קווקז
מחוז כלכלי המחוז הכלכלי של צפון הקווקז
מושל סרגיי מליקוב
בירת הרפובליקה מחצ'קלה
שפה רשמית רוסית ושפות עמי דאגסטן
תאריך ייסוד 20 בינואר 1921
שטח 50,300 קמ"ר (דירוג: 52)
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 62.3 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות 43°03′26″N 46°54′55″E / 43.05722°N 46.91528°E / 43.05722; 46.91528
אזור זמן UTC +3
www.e-dag.ru

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקמניסטןהרפובליקה העממית של סיןקזחסטןאוזבקיסטןמונגוליהיפןקוריאה הצפוניתהרפובליקה העממית של סיןנורווגיהדנמרקגרמניהשוודיהארצות הבריתפינלנדקירגיזסטןגאורגיהטורקיהארמניהאזרבייג'ןאוקראינהפוליןליטאלטביהאסטוניהבלארוסנורווגיהמחוז סחליןמחוז קמצ'טקההמחוז היהודי האוטונומימחוז פרימוריהמחוז חברובסקטובה (רפובליקה)חקסיהמחוז קמרובואלטאי (רפובליקה)מחוז אלטאימחוז נובוסיבירסקמחוז אומסקמחוז טיומןמחוז טומסקבוריאטיהמחוז עבר הבאיקלמחוז אמורמחוז מגדןהמחוז האוטונומי צ'וקוטקהמחוז אירקוטסקרפובליקת סאחה-יקוטיהמחוז קרסנויארסקהמחוז האוטונומי של ימלו-ננץהמחוז האוטונומי חנטי ומנסי (יוגרה)מחוז סברדלובסקמחוז צ'ליאבינסקמחוז קורגןמחוז אורנבורגהמחוז האוטונומי של הניינץרפובליקת קומיבשקורטוסטןמחוז פרםמחוז וולוגדהקרליה (רפובליקה)מחוז מורמנסקמחוז ארכנגלסקמחוז קלינינגרדסנקט פטרבורגמחוז לנינגרדטטרסטןאודמורטיהמחוז קירובמחוז קוסטרומהמחוז סמרהמחוז פסקובמחוז טברמחוז נובגורודמחוז ירוסלבלמחוז סמולנסקמוסקבהמחוז מוסקבהמחוז ולדימירמחוז איוואנובומארי אלצ'ובשיהמורדוביהמחוז פנזהמחוז ניז'ני נובגורודאוליאנובסקמחוז סראטובמחוז בריאנסקמחוז קלוגהמחוז טולהמחוז ריאזאןמחוז אוריולמחוז ליפצקמחוז וורונז'מחוז בלגורודמחוז קורסקמחוז טמבובמחוז וולגוגרדמחוז רוסטובמחוז אסטרחןקלמיקיהדאגסטןאדיגיהמחוז קרסנודארקאראצ'אי-צ'רקסיהקברדינו-בלקריהמחוז סטברופולאינגושטיהצפון אוסטיה - אלניהצ'צ'ניה
שער בחומת העיר העתיקה דרבנט, אתר מורשת עולמית

רפובליקת דַּאגֶּסְטַןרוסית: Респу́блика Дагеста́н) היא רפובליקה בדרום הפדרציה הרוסית. היא סובייקט פדרלי של הרפובליקה הרוסית, ונהנית מאוטונומיה נרחבת. הרוב המכריע של תושביה הם מוסלמים.

מקור השם

השם "דאגסטן" פירושו "ארץ ההרים". באופן אופייני לרפובליקה זו, בעלת המיעוטים האתניים הרבים, מורכב השם מן התחילית הטורקית "dağ" שפירושה "הר" ומן הסיומת הפרסית "סטאן" שפירושה "ארץ של". בכתב הערבי נכתב השם "داغستان". באנגלית נכתב השם לעיתים "Dagestan" ולעיתים "Daghestan", וברוסית - " Дагеста́н".

היסטוריה

הרישום העתיק ביותר הנוגע לאזור הקרוי כיום דאגסטן, מתייחס למדינה שנקראה "אלבניה הקווקזית", שנוסדה במהלך המאה ה-2 לפנה"ס. שטחה של אלבניה הקווקזית השתרע על צפון אזרבייג'ן של היום ודרום דאגסטן, והעיר דרבנט. החלקים הצפוניים של דאגסטן הוחזקו בידי קונפדרציה של שבטים עובדי אלילים. במהלך המאות הראשונות לספירת הנוצרים שלטה מדינת אלבניה הקווקזית באופן אפקטיבי בשטחים נרחבים בקווקז. היא נלחמה מספר פעמים נגד רומא ונגד האימפריה הפרסית והסאסאנים, שכבשו את שטח הממלכה. תושבי אלבניה הקווקזית המירו דתם לנצרות במהלך המאות הראשונות לספירה.

במהלך המאה ה-5 הסאסאנים גברו, והקימו מצודה חזקה בדרבנט, שנודעה לאחר מכן כ"השער הכספי", בעוד שחלקה הצפוני של דאגסטן נכבש על ידי ההונים, ובעקבותיהם האווארים הקווקזים. האווארים הקווקזים מילאו חלק חשוב בצמיחת המדינה הנוצרית במרכז רמת דאגסטן, ששמה סאריר. מדינה זו, בה שלטו האווארים בין המאה ה-5 למאה ה-13 ניסתה לשמור על קיומה בצילם של הכוזרים ולאחר מכן בצל הח'ליפות, ובמהלך המאה ה-9 הפכה לגורם החשוב באזור.

בשנת 664 החליפו הערבים את הפרסים ששלטו בדרבנט. הערבים נלחמו בכוזרים על השליטה בדאגסטן. אף על פי שהאוכלוסייה המקומית יצאה נגד השליטה הערבית בדרבנט ב-905 וב-913, החלו התושבים לאמץ את האסלאם כדתם, ולבסוף היה האסלאם לדת הרווחת במרכזים העירוניים כסמנדר וקובאצ'י. האסלאם המשיך בחדירתו לאזורי הרמה. עד המאה ה-15 היה האסלאם לדת השלטת בדאגסטן, כאשר השריד היחיד לקיומה של הממלכה הנוצרית סאריר הוא כנסייה בכפר דאטונה. את סאריר החליפה הח'אנות של אוואריסטן.

בשל הלחץ המוסלמי, וחוסר האחדות הפנימית, התפרקה הממלכה הנוצרית של סאריר בתחילת המאה ה-12, ואת מקומה תפסה הח'אנות של אוואריסטן, ממלכה מוסלמית ארוכת ימים, שהתבססה על ברית עם האימפריה המונגולית, ושרדה את גל הפלישות המונגוליות של 1222 ו-1239 ואת פשיטות טימור לנג בשנת 1389.

עם דעיכת האימפריה המונגולית, החלו לצמוח באזור מוקדי כוח חדשים בקאיטגי וטארקי. במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17 החל תהליך קודיפיקציה של המשפט המקומי, וקהילות הרריות מקומיות המכונות "ג'מעאת" השיגו דרגה גבוהה של עצמאות, בעוד שהשליטים הקומיקים המקומיים, המכונים "שאמאלים", ביקשו את חסותו של הצאר. הרוסים החלו להגביר את אחיזתם באזור במהלך המאה ה-18, כאשר פטר הגדול סיפח את נמלי דאגסטן במהלך המלחמה הרוסית-פרסית הראשונה. אף על פי שפטר נאלץ להשיב את הטריטוריות שכבש לפרס בשנת 1735, כבשו הרוסים את דרבנט במלחמתם הבאה כנגד הפרסים ב-1796.

במהלך המאה ה-18 צברה הח'אנות של אוואריסטן כוח ועוצמה, והצליחה להדוף את התקפות המנהיג הפרסי נאדר, ולגבות מס עובד משירוואן ומגאורגיה. ב-1803 הח'אנות של אוואריסטן הכפיפה עצמה מרצונה לסמכות האימפריה הרוסית, אך רק בהסכם גוליסטן, ב-1813 הכירה פרס בתביעותיה של רוסיה באשר לדאגסטן כולה.

האימאם שאמיל

הממשל הרוסי היווה אכזבה לתושבי דאגסטן. המיסים הכבדים, הפקעת האחוזות ובניית מצודות על אדמת דאגסטן (לרבות מצודה במחצ'קלה) היו בין הגורמים לסדרת מרידות בהשראה דתית, שיזמו האימאמים של דאגסטן - גאזי מוחמד (18281832), גזמת בק (1832–1834) והאימאם שאמיל (18341859). גם לאחר כניעתו של שאמיל, המשיכה המלחמה, עד שבשנת 1864 ניצחו הרוסים וחיסלו את שאריות הח'אנות של אוואריסטן.

מבחינה מנהלית הייתה דאגסטן תחת אובלסט דאגסטן (נקראה לפני כן אובלסט דרבנט) במסגרת מלכות המשנה של הקווקז.

הדאגסטנים והצ'צ'נים ניסו לנצל את המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) על מנת למרוד בשלטון הצאר פעם נוספת, אך גם ניסיון זה כשל. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הייתה דאגסטן לתקופה קצרה חלק מ"הרפובליקה ההררית של צפון הקווקז". לאחר למעלה משלוש שנות לחימה, בה לחמו נאמני הצאר לצידם של הלאומנים הקווקזים כנגד ברית המועצות, הוכרזה ב-20 בינואר 1921 הרפובליקה הסובייטית האוטונומית של דאגסטן.

תוכניות התיעוש הנרחבות של סטלין פסחו על דאגסטן, וכלכלתה נותרה בפיגור לעומת שאר ברית המועצות. במשך שנים נחשב אזור דאגסטן לאזור העני ביותר בברית המועצות. עם התפרקות ברית המועצות הוכרזה הרפובליקה של דאגסטן ב-17 בספטמבר 1991, וב-1994 קיבלה דאגסטן חוקה עצמאית. בראש המדינה הועמדה מועצת מדינה בת 14 חברים שתיפקדה כקולקטיב, ובראשו עמד מגומדלי מגומדוב.

מגומדוב הוביל את רפובליקת דאגסטן דרך משברים רבים, לרבות מלחמת צ'צ'ניה הראשונה. בעקבות מלחמת צ'צ'ניה הראשונה הפכה דאגסטן למטרה לגורמים אסלאמיים ובדלנים קיצוניים, ותקריות גבול רבות אירעו בתחומה, על מנת לערער את המשטר הדאגסטני ולהעמיד בראש המדינה בדלנים אסלאמיים קיצוניים. ב-7 באוגוסט 1999 פלשו לדאגסטן קיצונים אסלאמיים צ'צ'נים, בראשות הטרוריסט שאמיל באסייב, על מנת לתמוך במורדים אסלאמיים בדאגסטן עצמה, ולהביא לפרישתה של הרפובליקה מהפדרציה הרוסית, ולהעמדה של שלטון אסלאמי קיצוני בראשה. כוחות דאגסטנים הנאמנים לממשלה, וכוחות צבא הפדרציה הרוסית, שהושפלו בעימות הצ'צ'ני הקודם, הביסו את המורדים וגירשו אותם בחזרה לצ'צ'ניה בתוך כחודשיים. הפלישה לדאגסטן הייתה אך ההקדמה למלחמת צ'צ'ניה השנייה. בעקבותיה באה הפצצה נמרצת של בסיסי המורדים בדרום צ'צ'ניה. על אף שאסלאן מסחאדוב, מנהיג הרפובליקה הצ'צ'נית גינה את הפלישה, והציע להילחם במורדים, השתמש הקרמלין בפלישה לדאגסטן כאמתלה לשוב בכוח גדול לצ'צ'ניה ולפתוח במלחמת צ'צ'ניה השנייה.

לאחר מלחמת צ'צ'ניה השנייה, ולאור התמשכותו של הקונפליקט בצ'צ'ניה, הייתה דאגסטן לזירה ללוחמה בעצימות נמוכה הקשורה לעימות בצ'צ'ניה. בפעולות הטרור נהרגו מאות חיילי הפדרציה הרוסית, לוחמים מקומיים ואזרחים.

בשנת 2006 תמה כהונתו של מגומדוב כיושב ראש מועצת המדינה הדאגסטנית. בעקבות תיקון לחוקה שהתקבל בשנת 2003 היה על המועצה להתפזר, ובמקומה ימונה נשיא שייבחר על ידי הפרלמנט בהמלצת נשיא הפדרציה הרוסית. ולדימיר פוטין המליץ על מוחו אלייב, והלה נבחר ברוב גדול לנשיאה הראשון של דאגסטן.

בפברואר 2010 הוא הוחלף במגומדסלאם מגומדוב. בשנים האחרונות דגסטן סובלת מאי-יציבות שלטונית ומפעולות טרור בלתי פוסקות.

ממשל

דאגסטן היא סובייקט פדרלי בפדרציה הרוסית, אך חוקת הפדרציה הרוסית והחוקה הדאגסטנית מעניקות לה אוטונומיה נרחבת.

בשנת 1994 קיבל העם הדאגסטני חוקה, שהעמידה בראשו מועצת מדינה בת 14 חברים, ששימשה באופן קולקטיבי כראש הרשות המבצעת. כן נבחר פרלמנט בן 121 חברים. 121 חברי הפרלמנט, ו-121 נציגים נוספים ממחוזות דאגסטן היוו את האספה החוקתית, שבחרה את חברי מועצת המדינה.

בשנת 2003 נערכו תיקונים נרחבים בחוקת דאגסטן. הפרלמנט צומצם ל-72 חברים, ומוסד מועצת המדינה בוטל. בראש המדינה הועמד נשיא, הנבחר על ידי הפרלמנט, בהמלצת נשיא הפדרציה הרוסית. עם זאת נקבע כי הסדר זה ייכנס לתוקף רק עם סיום תקופת הכהונה הנוכחית של מועצת המדינה. בשנת 2006 תמה תקופת הכהונה של מועצת המדינה, וזו התפזרה. ולדימיר פוטין המליץ לפרלמנט על יושב ראש הפרלמנט מוחו אלייב שנבחר לתפקיד נשיאה הראשון של דאגסטן.

החוקה הדאגסטנית החדשה מבטיחה הפרדת רשויות וכוללת סעיפים המסדירים את פעולת הנשיא, אל מול הממשלה, הפרלמנט ובתי המשפט. כן כוללת החוקה סעיפים המבטיחים את זכויות האדם ואת הפרדת הדת מהמדינה, כמו גם מתן אוטונומיה נרחבת לממשל המקומי.

ראשי דגסטאן

ערך מורחב – ראש רפובליקת דאגסטן

להלן רשימת מנהיגי הרפובליקה הדגסטאנית מאז 1991

כלכלה

הכפר קונדי במחוז לאק בדאגסטן

דאגסטן היא הענייה ברפובליקות של הפדרציה הרוסית, פרט לצ'צ'ניה. על אף שאדמתה משופעת באוצרות טבע כנפט, גז טבעי ופחם, לא מצליחה הכלכלה הדאגסטנית להתגבר על תוצאות המלחמות בצ'צ'ניה, שהביאו לגל של פליטים, ולבידוד יחסי משאר הרפובליקות בפדרציה הרוסית. בנוסף לכך ממשיכה דאגסטן להיות הרפובליקה הכפרית ביותר בקווקז. לאחרונה נמסר כי הרפובליקה חיזקה את קשרי המסחר עם איראן.

הכלכלה הדאגסטנית בנויה על שילוב של תעשיות מסורתיות כשזירת שטיחים, דיג, וייצור יין, ותעשיות כבדות של כריית נפט ותעשיות כימיות.

בשנת 2000 הייתה החלוקה הדאגסטנית למגזרים כלכליים לפי הפילוח הבא:

גאוגרפיה

גבולות

דאגסטן נמצאת בצפון הרי הקווקז, החלק הדרומי ביותר של הפדרציה הרוסית. והיא סובייקט פדרלי של הפדרציה הרוסית, וכפופה מבחינה מנהלית לפדרציה הרוסית, על אף שתושביה נהנים מאוטונומיה נרחבת. בתחום רוסיה גובלת דאגסטן ברפובליקת צ'צ'ניה, ברפובליקת קלמיקיה ובמחוז סטוורופול. מחוץ לגבולות רוסיה גובלת דאגסטן באזרבייג'ן, בגאורגיה ובים הכספי. דאגסטן היא הרפובליקה הגדולה ביותר והמאוכלסת ביותר מבין כל הרפובליקות הרוסיות שבקווקז, כמו גם הרפובליקה המגוונת ביותר מבחינה אתנית.

שטח

שטחה של דאגסטן 50,300 קמ"ר. אורכה מצפון לדרום 400 קילומטר ורוחבה ממזרח למערב 200 קילומטר. אזור הזמן הנהוג בדאגסטן הוא אזור הזמן של מוסקבה.

מקורות מים

למעלה מ-1,800 נהרות זורמים בשטחה של הרפובליקה. העיקריים ביניהם הם נהר סולאק, נהר סאמור ונהר טרק. לרפובליקה שייכים 400 קילומטרים של חוף הים הכספי. בגבול עם צ'צ'ניה ממוקם אגם קזנוי-אם, האגם הכי גדול והכי עמוק באזור.

הרים

הרפובליקה משתרעת על פני השטח הצפוני של הרי הקווקז, ורוב שטחה הוא הררי. ההר הגבוה ביותר הוא הר בזרדיוזי שגובהו 4,466 מטרים מעל פני הים.

משאבים טבעיים

דאגסטן עשירה בנפט, בגז טבעי, בפחם ובמינרלים רבים אחרים.

אקלים

האקלים בדאגסטן הוא חם ויבש בקיץ. באזורים ההרריים החורף הוא קשה וקר. הטמפרטורה הממוצעת בחודש ינואר היא 2 מעלות צלזיוס, ובחודש יולי הטמפרטורה הממוצעת היא 30 מעלות צלזיוס. ממוצע המשקעים הרב שנתי נע בין 200 מילימטר לשנה במישורים הצפוניים של דאגסטן ל-800 מילימטרים לשנה באזורי ההרים.

דמוגרפיה

דאגסטן היא המגוונת ביותר בין הרפובליקות של הפדרציה הרוסית במספר העמים החיים בה. בשל פני השטח ההרריים המקשים על התחבורה ועל התקשורת, התרבות בדאגסטן היא במובנים רבים עדיין תרבות שבטית. בניגוד לאזורים רבים אחרים ברוסיה, אוכלוסיית דאגסטן גדלה במהירות. בדאגסטן למעלה מתריסר שפות כתובות, שבהן מתפרסמים עיתונים וכתבי עת, וכן למעלה משני תריסרי שפות שאין להן כתב. חלק מהעמים נמצאים בדאגסטן זה מאות ואלפי שנים. חלקם נדדו לדאגסטן במאות האחרונות. המיעוט הרוסי הוא ברובו צאצאי מתיישבים מרוסיה הצארית שהגיעו לדאגסטן במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

אוכלוסייה

מספר תושבי דאגסטן בשנת 2021 היה 3,133,303, החיים בחצי מיליון משקי בית. מאוכלוסייה זו 45% עירוניים. 48.2% מתושבי דאגסטן הם גברים, ו-51.8% הם נשים. גילם הממוצע של תושבי דאגסטן היה 25.2 שנים. בשנת 2005 היו בדאגסטן 40,814 לידות (שיעור ילודה של 15.5) לעומת 15,585 מיתות (שיעור תמותה של 5.9). אווארים קווקזים מהווים 29.4% מאוכלוסיית הרפובליקה, דרגינים 17%, קומיקים 14.9%, לזגינים 13.3% ורוסים רק כ-3.6%.

חלוקה אתנית

תושבי דאגסטן מגוונים מאוד מבחינת מוצאם. על פי מפקד האוכלוסין שנערך ברוסיה בשנת 2002, מהווים הקווקזים הצפון-מזרחים (אווארים, דרגינים ולזגינים) כמעט 75% מאוכלוסיית דאגסטן. העמים הטורקיים הקומים, נוגאי והאזרים מהווים 20% נוספים. הרוסים מהווים 5%. קבוצות קטנות יותר מהוות 0.5% מהאוכלוסייה.

דתות

הדת הנפוצה ביותר בדאגסטן היא דת האסלאם, שהיא דתם של 90.4% מהאוכלוסייה. האווארים, הדרגינים, רוב הלזגינים, הקומיקים, הלאקים, הטבסאראנים, הרוטולים, האגולים, הצחורים, הנוגאי והצ'צ'נים הם מוסלמים מהזרם הסוני; לעומת האזרים ומקצת מהלזגינים הם מוסלמים מהזרם השיעי; הרוסים האתניים הם נוצרים; ואילו חלק מדוברי שפת הטטים הם יהודים (רשומים כ"יהודי ההרים" או בשפתנו "קווקזים" ורובם עלו לישראל מאז התפרקות ברית המועצות).

רוב תושבי דאגסטן הסונים נוטים אחרי הזרם הסופי. בין חמישה לעשרה אחוזים מן הסונים נוטים אחר הווהאביה. לאחר מלחמת צ'צ'ניה השנייה נקשר שמה של הווהאביה לכנופיות המזוינות שניסו למרוד בשלטון המרכזי ולהשליט את קיצוני הדת על דאגסטן, והחוק המקומי הגביל את הפולחן הווהאבי.

השפה המשותפת לתושבי דאגסטן, המשמשת לתקשורת ולמינהל, היא הרוסית. תושבי דאגסטן מדברים בשפות רבות, המחולקות לשלוש קבוצות עיקריות - שפות צפון-מזרח קווקזיות או איברו-קווקזיות כדוגמת האווארית או הדרגינית, שפות טורקיות כדוגמת הקומיקית, ושפות הודו-אירופיות, כרוסית.

על פי מפקד האוכלוסין הרוסי משנת 2002 מתחלקים תושבי דאגסטן לקבוצות הבאות:

העם מספר תושבים אחוז
אווארים 758,438 29.4%
דרגינים 425,526 16.5%
לזגינים 336,698 13.1%
לאקים 139,732 5.4%
טבסאראנים 101,152 4.3%
רוטולים 24,298 0.9%
אגולים 23,314 0.9%
צחורים 8,168 0.3%
קומיקים 365,804 14.2%
נאגאים 38,168 1.5%
רוסים 120,875 4.7%
אזרים 111,656 4.3%
צ'צ'נים 87,867 3.4%
אחרים 25,835 1.0%

ערים גדולות


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דגסטן בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37377133דגסטן