רפי גורן
| לידה |
6 באוגוסט 1931 תל אביב, ארץ ישראל המנדטורית  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוקטובר 2022 (בגיל 91) רחובות, ישראל  |
| עיסוק | אגרונום, בוטנאי |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | שאול מונסליזה |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה | פרס קיי לחדשנות (2012) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר הפיזיולוגיה של פירות הדר, הארכת חיי המדף של פירות ופרחים | |
רפי (רפאל) גורן (6 באוגוסט 1931 – 2 באוקטובר 2022) היה אגרונום ובוטנאי ישראלי, פרופסור אמריטוס בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית. כיהן כדיקן הפקולטה בשנים 1983–1986.
ביוגרפיה
חייו המוקדמים
רפי גורן נולד בתל אביב בשם רפאל יהושע גורביץ'. שמו האמצעי ניתן לו לזכר דודו שנרצח במהפכה הבולשביקית בבלארוס. בצעירותו עברת את שמו לגורן כחלק מהמדיניות שנהגה ביישוב. אביו, יוסף גורביץ', עלה לארץ מבלארוס בשנת 1921 והיה לצ'לן בקולנוע האילם וחבר במועדון האספרנטו ביפו.
אמו, דבורה לבית קרמר, הגיעה לארץ ישראל מהמבורג שבגרמניה בשנות ה-20 והייתה לספרית הנשים הראשונה בתל אביב. בילדותו עבר בין מספר מוסדות חינוכיים ובתי ספר.[1] את חלק משנות התיכון עשה בבית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ ביגור.
ב-1946 גויס להגנה ובינואר 1948 – לפלמ"ח, שם שובץ לשמש כקשרו של יגאל ידין וכרץ האישי שלו.[2] ביוני 1948 התגייס לצה"ל, בעיצומה של מלחמת העצמאות. סיים קורס מ"כים וקורס קצינים, היה מדריך בקורס קצינים בשנת 1951, תחת פיקודו של יששכר שדמי, ושירת כארבע שנים בשירות קבע.
במהלך שירותו בפיקוד הגדנ"ע, היה בין מקימי קיבוץ באר אורה שבערבה תחת פיקודו של עקיבא עצמון, והשלים בהצלחה את בחינות הבגרות. לאחר שחרורו מצה"ל ב-1954 החל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, שם עשה את כל תאריו.
באקדמיה
את לימודי התואר השלישי בהורטיקולטורה ביצע בהנחיית פרופ' שאול (פאולו) מונסליזה.[3][4] עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה בשנת 1963,[5] נשאה את הכותרת "התפתחות פרי השמוטי וקשריה לתכולת הביופלבונואידים". לאחר מכן יצא לארצות הברית ושהה כעמית בתר-דוקטורט באוניברסיטת ייל בהנחיית פרופ' ארתור גולסטון.
בשנת 1966 שב לישראל והצטרף לסגל הפקולטה לחקלאות בדרגת מרצה במחלקה להדרים, בראשות פרופ' מונסליזה. ב-1969 קודם לדרגת מרצה בכיר, ב-1974 היה לפרופסור חבר, וב-1978 לפרופסור מן המניין. ב-1983 נבחר כדיקן הפקולטה לחקלאות, וכיהן בתפקיד זה כשלוש שנים.
הוא מילא תפקידים נוספים באוניברסיטה העברית: ראש החוג למטעים וצמחי נוי, מייסד המרכז האור-קולי והמרכז למחקר בהורטיקולטורה ע"ש קנדי לי, מייסד בית הספר לווטרינריה, ראש המרכז והמחלקה למטעים וצמחי נוי, יו"ר ועדת ההוראה של הפקולטה לחקלאות, מייסד היחידה ללימודי חוץ בפקולטה לחקלאות, ויו"ר הוועד המנהל של מרכז בובר ללימודי חוץ שמוזג לימים לתוך מכון מגיד ללימודי המשך וחינוך מבוגרים.[4]
במהלך השנים כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת המדינה של מישיגן, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית, אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ובתחנת המחקר של משרד החקלאות האמריקאי במרילנד.
פעילותו הציבורית
כמו כן, פעל בוועדות למחקר של משרד החקלאות והיה פעיל בקידום תוכניות לימודים לחקלאות במשרד החינוך. בשנים 2004–2005 שימש כיו''ר ועדת ההיגוי לאיחוד המכללות בקמפוס אחוה.
בנוסף לפעילותו האקדמית, השתחרר ממילואים בדרגת סא"ל כמפקד גדוד מרחב איילון בפיקוד העורף, כמו כן, היה פעיל וחבר מזכירות בעמותה למען המבוגר (על"ה) בעיר רחובות.[6] כיהן בהנהלות ובאגודות ידידים של גופים בתחום הבריאות, המוזיקה, השלום והביטחון. במסגרת פעילותו המוזיקלית, היה חבר בוועד המנהל של מקהלת גארי ברתיני, ניגן בפסנתר ולמד מוזיקה באוניברסיטה הפתוחה.
לאחר פרישתו
בשנת 2000 יצא לגמלאות[7] אך המשיך לעסוק במחקר כמעט עד שנתו האחרונה והיה לממציא עם שותפיו למחקר: פרופ' עקיבא אפלבאום, פרופ' אליעזר גולדשמידט, ד"ר משה הוברמן, פרופ' יוסף ריוב ופרופ' אדוארד ס' סיסלר. הם פיתחו חומר שבאפשרותו להגדיל את יבולי החיטה, להאריך את חיי המדף של פירות ואת חיי האגרטל של פרחים. החומר טרם עבר תהליך גמלון תעשייתי אך פעילותו הוכחה בניסויים במעבדה.
התגורר ברחובות, ונקבר בבית העלמין גורודיסקי בעיר.[8]
מחקר
את חייו המדעיים הקדיש גורן למחקר והוראה בפקולטה לחקלאות, בתחום ההדרים ובתחומים הקשורים לפיזיולוגיה, ביוכימיה וביולוגיה מולקולרית – כל אלה בהקשר לגדילה, לפריחה ולהתפתחות פרי.
חקר היבטים שונים של בעיות הקשורות לבקרה של הביו-סינתזה ומטבוליזם של הורמונים צמחיים, במיוחד בנושא הנשירה ובקרתה. בהמשך פנה למחקר ביוכימי-מולקולרי הקשור לאיכות הפנימית של פרי ההדר, תוך התייחסות ייחודית למטבוליזם הפחמימות בפרי – עד לרמה הגנטית.
בהמשך, מחקרו עסק בפעולתו של אתילן בצמחים, בבחינת יעילותם של חוסמי אתילן בדחיית הזדקנות של צמחים, וכן בהארכת חיי המדף של פירות ופרחים. במהלך עבודתו המחקרית, פרסם למעלה מ-200 מאמרים בעיתונות המדעית הבינלאומית, כ-30 מאמרים בספרות המקצועית בישראל, וערך 4 ספרים שכינסו אסופות של הרצאות שניתנו בכינוסים מדעיים בינלאומיים.
היה חבר בשורה של אגודות מקצועיות בישראל ובעולם בתחומי הבוטניקה, ביולוגיה ופיזיולוגיה של הצמח, הורטיקולטורה וחקר פירות ההדר. הוא היה בעל שם עולמי בתחומו, הנחה תלמידים רבים לתארים מתקדמים, לימד קורסים מתקדמים, הוזמן להרצות בכנסים בינלאומיים וזכה בפרסים ובהוקרה בינלאומית על עבודתו.
חיים אישיים
היה נשוי לנורית גורן, עורכת לשונית ומתרגמת (נפטרה ב-1992),[2] בתם של קלרה (לבית אובשני) ופנחס כחולי, שהיו בעלי חנות הספרים הראשונה בתל אביב.
הותיר שלושה ילדים, שמונה נכדים ובת זוג.[2] בתו הבכורה, ד"ר סמדר ברסלר, היא אסטרופיזיקאית, שותפה מייסדת בחברת עורכי הפטנטים ד"ר איל ברסלר ושות'; בתו האמצעית, ד"ר איריס גורן דגן, היא רופאה העוסקת באינפורמטיקה רפואית ולשעבר שחקנית כדורסל בליגה הבכירה ובנבחרת ישראל; בנו ד"ר נמרוד גורן הוא מייסד מכון מיתווים ונשיאו,[8] ומייסד-שותף של Diplomeds – המועצה לדיפלומטיה ים-תיכונית. בת זוגו, ד"ר הדרה כהן,[4] היא גמלאית של המחלקה לחינוך בפקולטה לחקלאות.
דודו היה השחקן משה הלוי, שנמנה עם מקימי תיאטרון האהל, ובת-דודתו הייתה השחקנית אהלה הלוי. גיסו הוא צלם הקולנוע חנניה בר.
פרסים והוקרה
- פרס זלמן יעקבזון למחקרים מקוריים בענף ההדרים (1963)
- פרס ג'ייקובס (1964)
- חבר כבוד בחברה הישראלית לעצי פרי נדירים (1986)
- מחזיק הקתדרה להורטיקולטורה ע"ש ג'יימס דה רוטשילד (1987)
- עמית החברה האמריקאית למדעי ההורטיקולטורה (1993)
- פרס קיי לחדשנות (2012)
- עמית החברה הבינלאומית לציטרוקולטורה (2012)
מאמרים נבחרים
- Li, C.Y., D. Jacob-Wilk, G.Y. Zhong, R. Goren, D. Holland. 1998. A full-length cDNA encoding an ethylene receptor ERS homologue from citrus. (Accession Number AF092088). Plant Physiol.118:1534.
- Van Praag E. P. Gonzalez, A. Brune, R. Goren, U. Zehavi, E. Echeverria. 1998. Fru-2,6-P2 and citrate: interacellular distribution in citrus tissues and effect on grapefruit leaf PEP. Bioch. Mol. Biol. & Mol. Biol. International. 44:117-125.
- Goren, R., M. Huberman, U. Zehavi, M. Chen-Zion and E. Echeverria. 2000. Sugar utilization by citrus juice cells as determined by [14C]-sucrose and [14C]-fructose feeding analyses. Plant Physiol. Biochem. 38:507-515.
- Kapri, R.,E. Dahan, A. Sadka, U. Zehavi and R. Goren. 2000. Cloning and characterization of PPi-phosphofructokinase from citrus fruit. In: Goren, R and E.E. Goldschmidt, (eds). Acta Hortic. 535:113-118.
- Winer, L, R. Goren and J. Riov. 2000. Stimulation of the oxidative decarboxylation of indole-3-acetic acid in citrus tissues by ethylene. Plant Growth Regulation 32: 231-237.
- Zhong, G.Y., M. Huberman, X. Feng, E.C. Sisiler, D. Holland, and R. Goren, 2001. Effect of 1-methylcyclopropane on ethylene-included abscission of citrus leaves and leaf explants. Physiol. Plant. 113:134-141.
- Zhong, G.Y., R. Goren, J. Riov, E.C. Sisler, and D. Holland, 2001. Characterization of an ethylene-induced esterase gene isolated from Citrus sinensis by competitive hybridization. Physiol. Plant. 113: 267-274.
- R. Goren, M. Huberman and E.E. Goldschmidt. 2004. Girdling: Physiological and horticultural aspects. In Horticultural Reviews (J. Janick, Ed) John Wiley & Sons, Inc.30:1-36
- E.D. Sisler, T. Alwan, A. Apelbaum, M. Serek and R. Goren. (2003). 1-Substituted cyclopropenes: Effective blocking agents for the ethylene receptor in plants. Plant Growth Regulation 40:223-228
קישורים חיצוניים
- דף אישי, באתר הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית (באנגלית, לא מתעדכן)
הערות שוליים
- ^ רפי גורן, גם "תלמיד חלש" יכול - מכתבים למערכת, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2016
- ^ 2.0 2.1 2.2 עופר אדרת, הגביר את תפוקת החיטה והאריך את חיי הפירות, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2022
- ^ שני תוארי "דוקטור לפילוסופיה" במדעי החקלאות, באתר על המשמר, 18 בדצמבר 1963
- ^ 4.0 4.1 4.2 עמוס דה וינטר, איך נפרדים מחבר?, באתר עת ההדר, 28 בנובמבר 2022
- ^ פרסים לחוקרים צעירים בענף ההדרים, באתר למרחב, 30 באוקטובר 1963
- ^ פרופ' רפי גורן, מהחזון אל המציאות, באתר העמותה למען המבוגר ברחובות
- ^ נעמי דרום, הפנסיונרים שמאריכים את חיי הצמחים, באתר דה מרקר, 22 ביוני 2012
- ^ 8.0 8.1 מודעת אבל על פטירתו של רפי גורן, באתר אבלים, 2 באוקטובר 2022
