לא ניתן לעריכה
חלק מתכני אתר זה מקורם בוויקיפדיה העברית. דף שמצויין בסופו ו/או בתחילת הגרסאות הקודמות שלו כי מקורו בוויקיפדיה העברית, הטקסט בדף מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0. (ניתן לעיין שם בדף המקורי, וברשימת התורמים).
תכנים אחרים שנוצרו באתר זה ומתפרסמים בו בלא שמצויין עליהם במפורש אחרת - כל הזכויות עליהם שמורות למכון חכמת התורה (בע"מ, חל"צ), המכון מעניק רשות לשימוש אישי (לא מסחרי ולא ציבורי) בתכנים אלו. יתכן וישנם תנאים נוספים, ראה הבהרה משפטית.
מרפרוף קל בערך זה נראה שהוא נערך בצורה מאוד מגמתית על מנת לתת לגיטימציה וקונצנזוס רחב למתירי המכירה.
לשם דוגמא:
" וכך פסק הרב משה פיינשטיין, בניגוד לדעה אחרת לאסור, לגבי אתרוגים שהובאו מישראל משמיטת תשי"ג. בתשובותו של הרב פיינשטיין הוא כותב שהנימוק של סיוע לעוברי עבירה לא חל בנידון היתר המכירה מכיוון שהחקלאים פועלים על פי רבנים שפסקו להם היתר"
עיון קל באגרות משה מעלה שהיתרו נובע מכך שאין שמור אסור באכילה לדעת רוב הראשונים.
אכן, אפשר לראות גם ברשימת האוסרים, שהיא דלה מאד ביחס למציאות. אתה מוזמן לערוך על פי מקורות.
הרב מישהו יש"כ על ההשקעה בערך.
אני מנצל את ההזדמנות להעיר שדעת הכס"מ בפ"ד מהל' שמיטה הל' כ"ט שאם יהודי עבד בשדה של גוי הגידולים אסורים באיסור ספיחין, ובערך הובאה דעה זו רק בשם הרידב"ז וכמובן שיש משמעות גדולה מאוד לזה שזו גם דעת הכס"מ.
אגב הסיבה שלא מחקתי את דעת הרב זילברשטיין בשעה שהוספתי הבהרה שהוא לא התייחס להיתר אלא התיר רק משום פקו"נ, היא בגלל שהחשש מפיקו"נ היה אחת מטענות המתירים בשעתו, ואמנם להלכה כיום אין נפק"מ אך הערך כולל את ההלכה והפולמוס ההסטורי יחדיו, בכלל זו בעיה ברשימות האוסרים והמתירים שהדבר תלוי בכמה סוגיות ומי שהתיר מסיבה אחת יאסור בהכ"ת אחרת וכן איפכא כמו שכתבתי בדעת האבני נזר.
ישבתי אתמול על הכס"מ, הוא לא אומר ישירות ולכן לא הבאתי אך ברור שזו דעתו. (ולכאורה לדעתו אולי אפשר להציע שגם אם ישראל יעבוד שם בהיתר יגזרו כי שוב יש לחשוש שיעשה שם איסור, כי כיון שיש שם אופציה שיהודי יעבוד בשדה, זה יהיה כשדה הפקר שחוששים שישראל יעשה שם איסור).
לשונו: "...פירוש דברי רבינו כך הם: עכו"ם שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה בשביעית פירותיה מותרים. כלומר, מפני שהשדה של עכו"ם וגם לא נעבד בה עבודה ע"י ישראל הלכך מותרים. ומשום דאיכא לאקשויי אהא אע"פ שלא נעבדה ע"י ישראל היה לנו לאסרה דלא גריעי מספיחים שלא עובדו על ידי ישראל ואפילו הכי אסורים, לכך תירץ: אילו היו הספיחים אסורים מן הדין היה כדבריך, אבל מאחר שהספיחים אינם אסורים אלא משום שמא יזרע ובעכו"ם לא שייך לגזור שמא יזרעו, שהרי אינם מצווים על השביעית, הילכך ליכא קושיא מספיחים. ומעתה אין שום פקפוק בדברי רבינו...".
בקצרה, הפולמוס הגדול בשמיטת תרמ"ט היה על היתר מכירת הקרקעות, ובשמיטת תרנ"ו הרנ"ה הלוי העלה את רעיון מכירת אילנות על מנת לקוץ שמועיל רק בעצים, וע"ז הסכימו המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט.
אבל להיתר של תרמ"ט הם התנגדו בתוקף ומעולם לא התירו מכירת שדות משום סוג.
אבל כאן בערך שניהם מופיעים ברשימת המסתייגים האמצעית עם הסבר שבתחילה אסרו ואח"כ התירו ואח"כ הרש"ס אסר שוב, בקיצור בלבול שלם.
גם במהלך הערך ההיתר של מכירת אילנות מוזכר בצורה שבכלל לא ברור שהוא נושא בפני עצמו ושחלק מאלו שנלחמו בכל כוחם בהיתר של מכירת שדות התירו אותו.
אז אני מעלה כאן את הנושא ואלי מישהו ירים את הכפפה.
באתר אוצר החכמה יש את הספר "לתולדות פולמוס שמיטת תרמ"ט", ניתן לבנות ערך מיוחד על פיו.
ערכתי את המינימום, כלומר שהמהרי"ל דיסקין והגרש"ס התירו רק את מכירת האילנות.
הבעיה העיקרית כעת שהם מופיעים תחת הכותרת מסתייגים שלא קשורה בכלל אבל לא ידעתי מה לעשות, אולי צריך רשימה נפרדת לאלו שהסכימו להיתר מכירת אילנות על מנת לקוץ.
