שיחה:פירוש הרמב"ן לתורה

עריכה

לדעתי באנציקלופדיה יהודית בערך על גדולי ישראל או ספרות תורנית אין מקום לפרשנויות והסברים של חוקרים ופרופסורים רחוקים מאמונה ושמירת תומ"צ שמביעים את דעתם בנושאים שאינם מאמינים בהם כלל, ומה גם שמאוד הרבה פעמים כל בר דעת מבין שמסקנותיהם מגיעים מתוך בורות וחוסר הבנה (לדוג' עיין כאן ותמצא נחת) אני מבין שיש חולקים עליי ולכן מחקו את כל העריכות שלי אך אני כותב את זה לתשומת לב העורכים שמטפלים עכשיו בערך. ובתפילה שלא יצא תחת ידכם דבר שאינו מתוקן. נ.ב. לאחר שתגמרו לתקן את הדף יהיה אפשר לפתוח בד"ש נושא על כל פסקה ולכן אשמח אם תודיעו כאן כשאתם מסיימים יואל נאמן • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשפ"ד 09:24 (IDT) 09:24, 1 במרץ 2024 (IST)

חשבתי שעיינת בקישורים ששמתי בדף שיחתך עמנואל (שיחה) 09:25, 1 במרץ 2024 (IST)

הקטע הכי מגניב שאני הכנסתי את הקטע המצוטט לתוך הערך הרב ראובן מרגליות ואני כתבתי את הערך שלפנינו. המבקר (שיחה) 12:54, 1 במרץ 2024 (IST)

@יואל נאמן, גם אני שמעתי את קו אור עולם לפני כחודש. יש מדיניות ברורה מאוד בנושאים אלו, וכל תגובה שלא תגיב לא תשנה אותה. עמנואל (שיחה) 12:57, 1 במרץ 2024 (IST)

אתה צודק טעיתי בעריכותיי (מרוב עדינותך ותמציות כתיבתך לא הצלחתי להבין את הבעיה שיש לך עם העריכות). ועדיין אני חושב שיש הרבה דברים שצריכים לשנות בערך. יש הבדל בין מחקר חילוני בענייניי היסטוריה שנוגדים קצת את המקובל אצלינו לבין מחקריהם בספרות היהודית. לדוג' הויכוח שמופיע בערך בין הרמב"ן לרמב"ם בעניין נס וטבע כל ילד מבין שאין ויכוח ובעוד שהרמב"ם מדבר על ניסים גלויים הרמב"ן מדבר על ניסים נסתרים אבל החוקר החילוני מבין בזה בערך כמו בחור בישב"ק אצלינו וישנם עוד הרבה דברים דומים ולכן בערך על עניין כ"כ מהותי נכנסים דברים כ"כ מגוחכים. אבל אני מסכים שיכול להיות שכל כזה דבר צריך להשתנות רק אחרי דיון בדף השיחה ואולי גם דיון יותר כללי באולם הדיונים תוך בירור מתי יש חשיבות לדעות החוקרים ומתי לא ולכן אני מחכה שתסיים את עבודתך החשובה ולאחמ"כ בלי"נ אפתח דיון על כל עניין שלדעתי צריך לתקן ואני בטוח שגם אתה וגם אני נשמח לשמוע דעות אחרות יואל נאמן • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשפ"ד 15:32 (IDT) 15:32, 1 במרץ 2024 (IST)

מש:יואל נאמן מוזמן לקרוא את הערך דברי הרמב"ן בפרשת בא. המבקר (שיחה) 20:13, 2 במרץ 2024 (IST)

בערך כתוב שהרמב"ן התנגד לכלל של אין מוקדם ומאוחר בתורה. הדבר אינו נכון בשל העובדה שהרמב"ן אינו חולק על חז"ל. לענ"ד הנוסח אמור להיות שהרמב"ן התנגד לשימוש הנרחב שעשו מפרשי התורה בכלל ולדעתו הכלל אמור רק במקרים בודדים (למיטב זכרוני לא בפרשה אחת ורק כשיש סיבה מוכחת לומר זאת) יואל נאמן • שיחה • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ד 09:39 (IDT) 09:39, 4 במרץ 2024 (IST)

יואל צודק. המבקר (שיחה) 13:14, 4 במרץ 2024 (IST)

משתמש:עמנואל אשמח אם תסביר לי למה ביטלת את עריכותיי ולא רק בעקיצות שאינם ענייניות. 1. בערך כתוב לפעמים הרמב"ן כבשם תואר כפי שמקובל לכתוב בכל מקום ולפעמים רמב"ן ללא ה כבשם העצם ואני תיקנתי את כולם לשם התואר אם אתה חושב שהכל צריך להיות בשם העצם אתה יכול לתקן את כל המקומות שכתוב הרמב"ן אך לדעתי זה לא נכון 2.במקום באמונת היהדות תיקנתי ביסודות האמונה המתבונן בתחביר יראה שכך צריך להיות (אולי אפשר להוסיף ביסודות האמונה היהודית) כך היא דעתי אם אתה חולק ע"כ עניינית ולא סתם אובססיבית אשמח להבין ולהחכים יואל נאמן • שיחה • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ד 18:17 (IDT) 18:17, 4 במרץ 2024 (IST)

תראה, כשעושים שכתוב לכל הערך, אז על הדרך גם משנים את הדברים האלה (אם כי לא חייבים). אבל אם הערך חייב טיפול גם כך, זה לא מוסיף הרבה. ספציפית, הביטוי "יסודות האמונה" לא מתאים במקרה זה, כיון שהרמב"ן אינו כותב את יסודות האמונה (כמו הרמב"ם), אלא דברים די נקודתיים (ניסים, סיפורי התורה ועוד). עמנואל (שיחה) 18:24, 4 במרץ 2024 (IST)

ד. א., בתיוג א"צ לכתוב "משתמש", אלא מספיק לכתוב {{א|פלוני}} עמנואל (שיחה) 18:24, 4 במרץ 2024 (IST)

1.זה שזה לא מוסיף הרבה זה עוד לא סיבה לביטול עריכה שעבדתי עליה 2.אמונת היהדות זה ביטוי לא נכון, לא כתוב שהוא כתב את יסודות האמונה אלא עוסק ביסודות האמונה ודו"ק יואל נאמן • שיחה • כ"ה באדר א' ה'תשפ"ד 22:33 (IDT) 22:33, 4 במרץ 2024 (IST)

@אבל הוא לא עוסק ביסודות האמונה, כמובהר בתגובתי שלפני האחרונה... הוא עוסק בעניינים שונים באמונת היהדות. עמנואל (שיחה) 22:57, 4 במרץ 2024 (IST)

לדעתי אתה טועה הרמב"ן הוא כן מקור ליסודות האמונה והביטוי אמונת היהדות הוא ביטוי לא נכון כפי שכתבתי לעיל, אך זהו ויכוח עקר, אז עזוב...יואל נאמן • שיחה • כ"ה באדר א' ה'תשפ"ד 08:49 (IDT) 08:49, 5 במרץ 2024 (IST)

דעת הרמב"ן באין מוקדם ומאוחר בתורה

@עמנואל בקשר לעריכה זו לענ"ד יש חשיבות לדעתו של הרמב"ן בזה שכן הוא חולק בהרבה מקומות על שאר המפרשים שמרבים להשתמש בכלל של אין מוקדם ומאוחר בתורה והוא מאוד מסייג את הכלל הזה זה כנראה גם דעתו של @המבקר, גם בפירושו הוא מרבה להשתמש במקרא מסורס, אך ייתכן שאי"ז שונה משאר הראשונים.

נ.ב. כפי התרשמותי אתה עורך ותיק ומנוסה בהרבה ממני אך אם יורשה לי לדעתי אתה מרבה לטעון על מלחמות עריכה בעוד שאתה הוא זה שפותח אותם לפי כללי המכלול:מלחמת עריכה עיי"ש בהקשר לגירסא היציבה. ושוב אם אני טועה אשמח שתתקן אותי ותדריך אותי יואל נאמן • שיחה • ב' באדר ב' ה'תשפ"ד 23:34 (IDT) 23:34, 11 במרץ 2024 (IST)

איני פותח שום מלחמה, שאל מנטרים. לגוש"ע, אם אתה אינך רואה בזה בעיה (למרות שאני די בקי בפירוש הרמב"ן ולא ראיתי כלל זה) - החזר. על אחריותך... עמנואל (שיחה) 23:37, 11 במרץ 2024 (IST)

אני כן חושב שיש בעיה בניסוח הקיים שהרמב"ן חולק על הכלל שכן הרמב"ן אינו חולק על חז"ל אך צריך לנסח שהרמב"ן התנגד לשימוש המורחב בכלל יואל נאמן • שיחה • ב' באדר ב' ה'תשפ"ד 23:39 (IDT) 23:39, 11 במרץ 2024 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה – למיטב ידיעתי הרמב"ן אכן מצמצם מאוד לאורך כל פירושו את הכלל אין מוקדם ומאוחר בתורה, בשונה מהאבן עזרא שמרבה להשתמש בו, דומני שבמקום אחד לפחות הוא כותב את זה בפירוש. שוחר צדק (שיחה) 23:42, 11 במרץ 2024 (IST)

בתחילת חומש במדבר (ט א) כתב רש"י פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה' אך רמב"ן שם כתב 'מכאן אמרו חכמים אין מוקדם ומאוחר בתורה, וטעם האיחור הזה היה, כי...' ועוד (טז א) וזה מדעתו של רבי אברהם שהוא אומר במקומות רבים אין מוקדם ומאוחר בתורה לרצונו וכבר כתבתי (שם) כי על דעתי כל התורה כסדר זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור וגם שם לצורך ענין ולטעם נכון וכ"ה בפי' לויקרא (טז א) וע"ע בפרושו לשמות יח א, כד א, לג ז, לה א וכן ויקרא ח א. המבקר (שיחה) 11:46, 12 במרץ 2024 (IST)

הוספת הרמב"ן על רמזיו בדרך האמת

@המבקר כפי שהבנתי זה שהרמב"ן הוסיף את הקטע בהוספה מאוחרת זאת עובדה, אך לכאו' מה שנכתב שהסיבה לכך היא משום שהוא ראה את תפוצת החיבור זה פרשנות. אין לי את הספר שהבאת במקור ואם זה אכן כך לדעתי זה צריך להיות בהסתייגות המתבקשת שלדעת פלוני וכו' יואל נאמן • שיחה • ב' באדר ב' ה'תשפ"ד 12:01 (IDT) 12:01, 12 במרץ 2024 (IST)

אין כל כך מה להסתבך, זו פרשנות לגיטימית מאוד המסתמכת בין השאר על פירושים בעייתים שבאמת פורסמו בחייו, ועל דברי רבי שם טוב אבן גאון התוקף את הפרשנים האלה. המבקר (שיחה) 13:27, 12 במרץ 2024 (IST)

תודה. אינני מכיר את דברי ר' שם טוב גאון ולא זכור לי שראיתי אותם בערך. לכאו' נכון להוסיף את דבריו יואל נאמן • שיחה • ב' באדר ב' ה'תשפ"ד 16:01 (IDT) 16:01, 12 במרץ 2024 (IST)

סגנונו

הניסוח כיום הוא * פשט - משמעות הכתובים, ללא הסתמכות על מקורות אחרים, כדברי חז"ל למשל. מסיבה זו, בפירושיו על פי פשט לרוב הוא מציע יותר מאפשרות אחת לפרש את העניין. וזה לא נכון שגם בפשט ע"פ הרוב הוא מפרש כפירושי חז"ל וזה עיקר ביקורתו על האבן עזרא ולכן אני מציע נוסח אחר כאן (ע"מ למנוע התנגשות עריכה) @עמנואל @המבקר וידענים נוספים אשמח לשמוע את דעתכם המלומדת. הנוסח שאני מציע הוא* פשט - פירוש המקרא על פי היצמדות לפשוטו של מקרא, לעיתים גם פירושים נוספים על דרשות חז"ל, פעמים רבות הוא מביא מספר פירושים אפשריים לפסוק.

• דרש - פירוש המקרא על פי דרשות חז"ל, בדבריהם בשני התלמודים ובמדרשי ההלכה והאגדה, שפירשו את הכתובים על פי המידות שהתורה נדרשת בהן, או כמשלים לעניינים אחרים, אף כאשר פירוש זה אינו מתאים לפשט הכתובים.

יואל נאמן • שיחה • ג' באדר ב' ה'תשפ"ד 09:59 (IDT) 09:59, 13 במרץ 2024 (IST)

החלוקה הזו לארבעה סגנונות היא אנכרוניסטית. המבקר (שיחה) 10:28, 13 במרץ 2024 (IST)

לא הבנתי. פרט נמק והסבר... יואל נאמן • שיחה • ג' באדר ב' ה'תשפ"ד 11:22 (IDT) 11:22, 13 במרץ 2024 (IST)

אני בעיקרות מסכים לניסוח שלך, אבל, אני לא חושב שהחלוקה "פרד"ס" אומצה על ידי הרמב"ן. המבקר (שיחה) 11:42, 13 במרץ 2024 (IST)

@עמנואל אכן הוריד את הפסקה על רמז ובצדק להבנתי כיון שהרמב"ן אינו מפרש את הפסוקים בדרך רמז אלא את המאורעות. ולגבי השאר לדעתי הדברים נכונים שאכן הרמב"ן מפרש פסוקים כפשוטו ואח"כ מביא את "דרשת רבותינו" או "קבלת רבותינו" וכן בדרך האמת יואל נאמן • שיחה • ג' באדר ב' ה'תשפ"ד 16:25 (IDT) 16:25, 13 במרץ 2024 (IST)

שיניתי קצת יואל נאמן • שיחה • ג' באדר ב' ה'תשפ"ד 11:59 (IDT) 11:59, 13 במרץ 2024 (IST)