שיחת משתמש:עזרא ט./ארכיון זרימה

על הערך החדש ירושלים של מעלה, מציף בי סנטימנטים :)

אשמח להסבר על עריכה זו מנגד זו מילה שאמורה לציין תנגודת כלשהי לטקסט הקודם, הלא כן?

אמת. וראית ש[[משתמש:מוקיר רבנן|כבודו]] שינה, ושיניתי חזרה, כי באמת כתבתי שהיום בד"כ משתמשים בביטוי הזה לא במשמעות המקורית אלא בהשאלה, ומנגד, בניגוד לטקסט הקודם, אברהם פריד הוציא שיר כן במשמעות המקורית.

מזל"ט ענק על זכייתך בתחרות הכתיבה במכלול!! ללא ספק ערך מעולה שמצדיק זכיה!! חילך למכלוליתא

נ.ב. משום מה יש בעיה בשליחת מייל למשתמש שלך, רציתי לשלוח לך בפרטי...

תודה. דא עקא שטרם שמעתי במה זכיתי ומתי, ואני גם לא מצליח למצוא את הדף של התחרות...

לגבי שליחת מייל - אינני יודע איך לבדוק מה הבעיה. איפה הפרטים האלה מופיעים בכלל?

הגדרת מייל נמצאת ב"העדפות" (בסרגל הכלים העליון).

הדף כאן בסוף העמוד.

בדקתי בהעדפות, ודוקא נראה שהכל רשום שם נכון. מוזר.

בכל אופן, שכוייח גדול לכל המברכים, ולך הרב אפרון מזל"ט מיוחד על הזכיה המוצדקת במקום הראשון.

כתבתי לפני התנגשות עריכה – המכלול:מיזמים/תחרות הכתיבה/התחרות השלישית#תוצאות התחרות

ובהזדמנות זו מצטרף לברכות. חילך לאורייתא ולמכלולייתא!

גם אני מצטרף ל מ ז ל - ט ו ב ערך שנותן באמת ראיה רחבה על כל הנושא! שְכּוֹיֶיח!

גא"מ למאחלים

	געוואלדיג!!!
	מה שכתבת עולה עשרת מונים על מה שכתבתי. האם החז"ל על עיבור ששה חדשים שכתבתי נראה לך מיותר? ושוב תודה. פלאלמוני

לא מצאתי נפק"מ תורני בענין של עיבור ו' חדשים. זה יותר כמו ידיעה זואולוגית, ולא רציתי להכנס לזה. [גם לגבי זה שהעור שלו נמתח לא נכנסתי לפרטים, אלא רק בתוך הציטוט ממד"ר.

האם לדעתך ידיעות שחז"ל אומרים לנו, ובפשטות אין בהן נפק"מ תורני/הלכתי, אין להם מקום במכלול?

כעיקרון יש, אבל תלוי באיזה פורמט.

כלומר, אם אני כותב פרק על "הצבי ביהדות", אני מחפש את הדברים שמיוחדים בו בראיה יהודית יותר מאשר בסתם ויקיפדיה.

ידיעות כלליות על מבנה הצבי ותכונותיו הפיזית שייכות לפרק הראשון בערך, ויתכן בהחלט שאפשר להוסיף שם את ענין העיבור.

[כאמור, חז"ל תיארו גם שהצבי הוא קל רגלים, ושאין לו מרה, ושהעור שלו נמתח, וכל זה הכנסתי רק אגב מימרות של חז"ל שיוצא להם מזה איזה מוסר השכל].

מה שכן זה ב' דברים:

א. חשבתי שצריך לכתוב גם כמה שורות על ה"כוי", שהוא תולדת הצבי, ולציין לערך המורחב שלו.

ב. יתכן שאפשר להוריד מהערך את התבנית "קצרמר".

מה דעתך?

א. ההבהרה המנומקת שלך החכימה אותי. תודה. ב. מכיוון שההגדרה של הכוי כתולדת הצבי אינו ברור (עיין ערך), נדמה לי שדי במילים ספורות, ולציין לערך זה. ג. בענין התבנית "קצרמר" אני 'ירוק' בכללי המכלול, ואינני יודע מה ההגדרה.

קובץ:ספרים_על_כבוד_או''א.jpg

שלום משתמש יקר, אנו מודים לך על תרומותיך למכלול.

שים לב: במכלול מקפידים לשמור על חוקי זכויות היוצרים. לפיכך, העלאת תמונות כרוכה במילוי מקורן המלא ורישיון מתאים.
אנא וודא כי צירפת את מקורה המלא של התמונה ספרים על כבוד אוא.jpg ואת הרישיון המתאים לה.
לצורך כך ביכולתך לעיין בדפי העזרה בתפריט עזרה זה, שבו נמצא בין השאר דף העזרה איך להוסיף רישיון לתמונה שכבר העליתי.
אשמח לעזור לך במתן מידע אודות הרישיון המתאים, האופן בו מציינים את מקור התמונה, וזאת כדי למנוע חשש של פגיעה בזכויות יוצרים.
אנו מודעים לכך כי חוקי זכויות היוצרים אינם מובנים באופן אינטואטיבי לאדם שלא בקיא בהם, דבר הגורם לעתים למחיקת תמונות בשגגה.
מצפה לתשובתך בהקדם.

מוטל'ה (שיחה) 23:35, 30 באוגוסט 2022 (IDT)

נדמה לי שסימנתי.

בכל מקרה, אם לא הבנתי מה לסמן - זו תמונה שצילמתי בעצמי, בכולל שלי, במיוחד כדי לצרף לערך כיבוד או"א.

זו פעם ראשונה שאני מעלה תמונה לבד [פעם שעברה אחד הצדיקים עזר לי בזה], ואין לי מושג מה עוד צריך לעשות.

סימנת מצויין.

ניסוי לתקון חתימה של מוטל'ה שלא צלח, מתנצל בפני בעל הדף.

	הכוכב המקורי
	תודה רבה על ההערה החשובה הוסיף את זה בלי נדר שמואל רובין (שיחה) 01:48, 17 באוגוסט 2023 (IDT)

הרשה לי לצטט קטע מדף המשתמש שלך ולדון לגביו:

"באופן כללי, ערכים תורניים\הלכתיים יכולים לעזור למשתמשים שלומדים את הנושאים הקשורים, ובכך להביא תועלת אמיתית. לעומתם ערכים על רבנים ואדמורי"ם, חשובים ככל שיהיו, מועילים בעיקר ליצר הסקרנות של בני האדם, ולא להתקדמותם בלימוד או ידיעת ההלכה."

א. כל ערך תורני נותן מענה לכל אדם, גם למי שלא עוסק בנושא, ולפעמים אדרבה, מי שעוסק בנושא לא נזקק למידע בערך, לעומת מי שלא עוסק בנושא ורוצה רק להתעניין בכלליות בערך זה יהיה לו לתועלת רבה.

ב. ערכים על רבנים מועילים רבות ללימוד וידיעת ההלכה. זאת משום שכאשר מכירים את הרב, את ספרו, צורת הכתיבה, אופן החשיבה ועוד אפשר להחכים רבות בהבנת הלימוד. כדי שלא נגיע למצב בו בחורי ישיבות מסבירים מה המחלוקת בין רבי אלחנן וסרמן לקובץ שיעורים...

א-. אני מסכים עם הרב עמוס, אמנם מדיוק בלשונו של עזרא נראה שהוא כתב "שלומדים נושאים קשורים" כי כוונתו ככוונתך. ב- בערכים על רבנים הדברים נכונים העיקר כלפי רבנים מהעבר הקרוב/רחוק, בקשר לרבנים/אדמורי"ם מההווה נראה לי שזה נכון שזה בעיקר (ממש לא רק) בא לספק את סקרנות הקוראים, אבל זה חלק ממטרות הקמת המכלול, שיוציאו את הסקרנות במקום טוב...

מוחה בכל תוקף. עיון בערכים על אדמו"רים ורבנים, ככל שיהיו, מכל דור ומכל זמן, מועילים ומחדירים יראת שמים בלב הקורא, דור דור ודורשיו, א"א לומר שרק רבנים קדומים אלא גם רבנים בני זמנינו, ידוע שסיפורי צדיקים הן כמעשי מרכבה. ע"כ יש ענין גדול על כל אחד לעיין ולקרוא תולדותיו של צדיק ועי"ז יתעלה מעלה מעלה ויתגברו שאיפותיו לגדול כצדיקים הללו.

אני מסכים שתמחה, אבל לא בכל תוקף... מי שאצלו סיפורי צדיקים הם כמעשה מרכבה, שיקרא בהם בשמחה, ובודאי שאף אחד מאיתנו לא מתנגד לשום דבר שמועיל ליראת שמים. אבל לא נראה לי שערך אנציקלופדי הוא בבחינת סיפורי צדיקים, ובטח לא על כאלה דברים נאמר שהם מעשה מרכבה. ההתעלות שאתה מדבר עליה לא תגיע מקריאה מתי ואיפה הצדיק נולד ועם מי הוא היה מחותן.

אולי תעיין קצת בערכים שבס"ד כתבתי, מוזמן לעיין בדף המשתמש שלי. בערכים אלו ראיתי לנכון גם לציין עובדות מהנהגותיהם ועבודתם בקודש כדי לזכות את הרבים לילך בדרכיהם.

האמת שעיינתי ולא ממש מצאתי. אבל זה לא משנה. לפחות בינתיים תיקנתי לך כמה תקלדות...

מאד חשוב לדעת על כל רב מיהו בדיוק, כדי לדעת האם הוא בן דורנו או מדורות קדומים. היחס הוא בהתאם. בעיקר בכללי הפסיקה.

אני דוקא נהניתי מדף המשתמש, ורק הציק לי השורה

"באופן כללי אני מאמין ומקוה שאמשיך לכתוב מפעם לפעם, אבל לא בתדירות גבוהה, גם מפאת חוסר הזמן, וגם כי לפי התגובות כנראה שחוסר המקצועיות שלי מקשה על המקצוענים שביניכם."

אז זהו שאף אחד לא מסתדר מיד על הרגע הראשון, ודוקא הרב עזרא ט. נראה לי הסתדר טוב יותר מהרבה אחרים.

הענין הטכני זה ענין של זמן, ותו לא. המערכת קלה ונגישה

מסכים, הרבה יותר קל וכיף לעבוד על בעיות טכניות של כותב טוב, מלעבוד על בעיות מהותיות של כתיבה ברמה טכנית גבוה, כמובן עדיף את המקסימום בשניהם.

אני מניח שעיקר כוונת הכותב הייתה לכך שחלק גדול מאוד מהאנרגיה של כתיבת הערכים במכלול, מתמקד ברבנים/מוצי"ם/ראשי מוסדות, בכל מיני חסידויות, קל לראות שיש כאלו שמשקיעים בכך המון אנרגיות, לי אישית זה לא מפריע כי זה נראה לי "לא אוכל לא שותה", ולא נראה לי שכל עורך מסוגל/אמור לעסוק בעריכה תורנית ממש.

תודה רבה לכולם.

כל כותב וסגנונו, כל אחד ותחומי העניין שלו - כולם כבודם במקומם מונח.

אני כמובן לא נגד אף אחד, אלא רק בעד מה שאני עושה...

עזרא ט., כולנו בעד מה שאתה עושה, הדיון היה התפלספות בעלמא.

	כוכב תורני
	מזלא טבא על השלמת הערך דבר חריף (הלכה) . כה לחי!

גם אני מצטרף.

בקשר לעריכה זו, רש"י על הפרשה הוא ציון לא קביל, בעתיד נא לכתוב מקור מדוייק.

בעריכה זו ספציפית שחזרתי, לא נראה לי ש"רש"י על הפרשה" מוסיף משהו על גמרא (בבחינת "ויהודה ועוד לקרא")

אני מבין ש"רש"י על הפרשה" זה קצת כללי מדי. אבל בעצם, מה זה יותר גרוע מלכתוב "כך פירש האברבנאל" או "ספורנו" בלי לציין איפה?

ולגופו של ענין, לדעתי מה שמובא ברש"י יש לזה חשיבות גדולה יותר בביאור הפשט [יותר מראשונים אחרים], ובערך הזה מפריע לי ששוב ושוב דוחקים את רש"י לצד.

א- בוודאי שצריך מקור לכל מובאה, כולל אברבנאל וספורנו.
ב- יש יותר חשיבות לרש"י מלגמרא מפורשת?

א. אז עיין שם.

ב. בודאי שלא, אבל כשיש דרשות שונות בהחלט יש חשיבות איזו מהן רש"י בחר להביא.

יש משמעות בזה שרש"י בחר בגמרא על פני מדרשים?

ברור

ראיתי שאתה מתעסק רבות עם נושא כאו"א. הייתי שמח להכיר את הקשר שלך עם הנושא.

בברכה.

צר לי, אבל אין סיבה מיוחדת.

אין לי את הניסוח המדויק, ואני לא יודע אם אתה בכלל ערכת את הערך ספק, אבל ראיתי ש'יש לך את זה'...

לדעתי יש ספק שהוא כסטטוס בפני עצמו...

כגון ספק ממזר שמותר לבא בקהל ולא אמרינן ספק דאוריתא לחומרא משום דכתיב 'ממזר - ולא ספק ממזר', הרי שרואים מכאן שיש ממזר, ויש 'ספק ממזר' שזו הגדרה בפני עצמה...

מקוה שהובנתי.

א. אכן זה לא ערך שלי.

ב. אתה כמובן צודק שספק ממזר זה סטטוס בפנ"ע, אבל זה בגלל גזירת הכתוב מיוחדת. יש לזה דוגמאות נוספות, כמו למשל אנדרוגינוס שגם למ"ד שהוא ספק אפילו הכי ממעטים אותו מהפס' "זכר או נקבה", דהיינו זכר ודאי או נקבה ודאית.