רבי שלמה זלמן אולמן (מאקו)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה זלמן אולמן
רבי שלמה זלמן אולמן בעל היריעות שלמה.png
לידה 1791
פטירה 1863 (בגיל 72 בערך)
י"א בטבת תרכ"ג
מקום פעילות מאקווא
השתייכות רבנים הונגריים
תחומי עיסוק כתיבת ספרות תורנית
תפקידים נוספים רב ואב"ד מאקו (מאקאווא)
תלמידיו רבי מרדכי אליעזר ובר רבי אליעזר פיש
חיבוריו יריעות שלמה

רבי שלמה זלמן אולמן (ה'תקנ"ב - י"א בטבת תרכ"ג, 1863) היה אב"ד מאקו (מאקאווא). מפורסם על שם ספר השו"ת שלו, יריעות שלמה.

ביוגרפיה

רבי שלמה זלמן נולד באנסבך לרבי שלום חריף בעל ה'דברי ר"ש'. בצעירותו למד אצל אביו, נישא בראשונה לבתו של רבי בונם איגר אב"ד מטרסדורף, לאחר נישואיו פתח ישיבה בהסכמת אביו באנסבך[1]הוא החזיק את הישיבה עד לשנת ה'תקפ"ג אז מונה לכהן ברבנות כשלש שנים בקהילת רענדיק[2]. בשנת תקפ"ו החל לכהן כאב"ד מאקאווא במשך 37 שנים[3]. לאחר שנפטרה אשתו נישא שנית לשרה טשארנא בת רבי יצחק אייזיק[4].

בשנת ה'תרי"ד הדפיס את ספרו הראשון ושלח את הספר לרבים מגדולי דורו, בשנים אלו נלחם כנגד משכילים שניסו לטמא את הבתי כנסיות בעיר[5].

נפטר באור ליום שישי י"א בטבת תרכ"ג ונקבר ביום ראשון שלאחריו.

נוסח מצבתו

”ציון קבר איש האלקים רבינו הגדול הגאון האמיתי אור מאיר עיני הגולה כבוד קדושת שם תפארתו מרן שלמה זלמן אוללמנן בעל המחבר ספר יריעות שלמה ושאר ספרי קודש אשר עודם בכתובים, דבריו הן הן זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, היה רועה נאמן למקהלות ישראל בק"ק רענדיק כשתי שנים ופה קהל עדת ישורון שלשים ושבעה שנים, נפטר בש"ט אור ליום ו' עש"ק י"א טבת ולקבורתו הובל בהספד מר ביום א' י"ג טבת תרכ"ג לפ"ק, ויהי ביום ההוא יום חשך ואפלה יום ענן וארפל נצחו אראלים את המצוקים ובתחלת ליל אור ליום עש"ק אחד עשר בירח טבת שנת תרכ"ג לפ"ק נכסוף אל קדשו ושבה... בהתהלכך תנחה אותך ובשכבך תשמור עליך.”.

תלמידיו

משפחתו

אחיו הוא רבי אברהם אולמן מסבדקה וממשיכו של אביו בלקנבך.

בנו הבכור יוסף אולמן, הרב משה אולמן רב קהילת מחזיקי הדת בגרוסוורדיין, בתו גיטל נישאה לנפתלי שטערנבערג מקראלי, בתו ראצל נישאה לעקיבא לעווינשטיין, רפאל אולמן, שלום אולמן, בתו לאה זילבר, בתו ריזל נישאה לשמעון פאללאק, עוזר אולמן, בתו שרל נישאה לאליהו קליין, ישראל אולמן, יששכר אולמן, בתו בלומא נישאה לצבי הירש דראטה מבולדווא, יהודה אולמן, בנימין אולמן.

נכדו הרב פנחס זליג שוורץ, רבה של מאד, הדפיס את ספריו.

בנו ישראל אולמן היה איש עסקים נודע לצד היותו תלמיד חכם, וכיהן כראש הקהילה בעיר אוראדיה (גרוסווארדיין) ברומניה, בנו שלמה זלמן כיהן אחריו בתפקיד ראש הקהל, והוא עם אחיו יעקב אשר, הוציאו לאור את ספרו של זקינו שו"ת יריעות שלמה, עם הערות בשם "בני ישראל". הוא עמד בקשר עם רבנים ואדמורי"ם נודעים, ביניהם עם האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש ובנו הריי"צ. נכדם הרב שלמה זלמן מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז', כיהן כרב קהילת "משכנות יעקב" בבני ברק ודיין בבית דין של הרב נסים קרליץ, נפטר בט' בשבט תשע"ח. בנו הרב ישראל מונה במקומו לכהן כרב הקהילה. אחיו הרב שלום אולמן אף הוא מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז', היה מהדירם של ספרי רבו הרב אליהו אליעזר דסלר וספרי הרמח"ל.

נכדו הרב שלמה זלמן אולמן, בן בנו הרב משה, היה רבה של ביסטריץ נשיא הלשכה האורתודוקסית בזיבנברגן. נפטר בו' באלול, תרצ"א. אחריו כיהן כרב חתנו הרב מאיר שפיץ. נרצח בשואה סיוון תש"ד. בנו הרב משה שפיץ מילא את מקומו אחרי השואה, ולימים הקים בית מדרש ביסטריץ בשכונת בורו פארק בארצות הברית. חתנו הוא האדמו"ר הרב זלמן לייב טייטלבוים מסאטמר. נכד נוסף, הרב נח צבי (בנו של הרב משה), כיהן כרבה הראשון של קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן.

כמה מצאצאיו של הרב משה אולמן, מכהנים היום בכהונות רבניות, ביניהם הרב אברהם יצחק אולמן, חבר הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים, ורבה של שכונת גבעת שאול בעיר. הרב שלמה זלמן אולמן, דיין ומורה הוראה בבית דין ובית הוראה של הרב שמואל וואזנר בשכונת זכרון מאיר בבני ברק, ואב"ד מודיעין עילית. שניהם נכדי אברהם יצחק אולמן מזכיר הקהילה החרדית באוראדיה, בנו של הרב משה אולמן. הרב שלמה זלמן אולמן רב שכונת משכנות יעקב בבני ברק.


ספריו

בשנת תרי"ד הדפיס את ספרו הראשון יריעות שלמה חלק א על יורה דעה סימן סא.   ואלו הספרים שנדפסו אחרי פטירתו על ידי נכדו:

בשנת תשס"ט יצאו עוד מכתביו בהוצאה חדשה ומוגהת על ידי צאצאו, חיים אריה שפיץ.

לקריאה נוספת

מאיר אמסעל, הגאון בעל יריעות שלמה זצ"ל, המאור, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

  1. ^ ככל הנראה זה היה כשאביו היה בלקנבךאמסעל מאיר, הגאון בעל יריעות שלמה, המאור, באתר אוצר החכמה
  2. ^ את בנו בכורו יוסף השאיר אצל אביו בלקנבך
  3. ^ חותנו שלח איגרת לחתם סופר לבשר לו על מינויו (האגרת נמצאת באגרות סופרים סי' ס"א)
  4. ^ הקדמת הספר יריעות שלמה
  5. ^ שו"ת יריעות שלמה סימן ל'
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0