שלמה שנהוד
שלמה שֶנהוֹד (במקור שיינהוֹיט, נכתב גם שנהויט, שענהויט; לעיתים ש. שן; 10 באוקטובר 1912 - 28 בנובמבר 1984) היה משורר ומתרגם עברי ויידי, חתן פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש לשנת 1979.
קורות חיים
שנהוד נולד בשנת 1912 ביז'רנה, במחוז טרנופול שבמזרח גליציה (אוקראינה של ימינו). בילדותו למד בחדר, בבית מדרש ובבית ספר עברי של רשת "תרבות". לאחר מכן למד בבית הספר למסחר בטרנופול ובסמינר תחכמוני בוורשה.
בחודש מאי 1936 עלה שנהוד לארץ ישראל. משנת 1938 כתב שירים ביידיש שהתפרסמו בכתבי עת ספרותיים בארץ ובחו"ל. משנת 1947 החל לכתוב בעברית, ותרגם ספרים מיידיש לעברית ומעברית ליידיש.
בשנת 1960 זכה בפרס ע"ש נחה ומנחם ברגמן לתרגום מיידיש לעברית, הניתן מטעם הקונגרס היהודי העולמי לתרבות, על תרגומו לספרו של חיים גראדה, "שבתותיה של אמא".[1]
בשנת 1962 זכה בפרס קסל לספרות של יהדות מקסיקו על ספר שיריו "מיט חלום איבער תהום" (עם חלום עלי תהום).[2]
בשנת 1979 היה חתן פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.[3]
שנהוד היה חבר חבורת ה"אינזיך", ושירתו הדו-לשונית, בעברית ויידיש, נובעת מאישיותו. בניגוד לשירה המודרנית של בני דורו, שירתו נכתבה בתבנית כמעט קלאסית ובתכנים שמרניים, תוך ניסיון למזג בין האינטלקט לנפש ובין העיוני-מושגי לסמלי-לירי.
על שירתו כתב אפרים אלימלך אורבך כי היא ”מזיגה נאה של הגות מיסטית ושל אמוציה לירית, של מחשבה מופשטת ושל תפילת עני. הוא נעזר במניפה עשירה של מונחים קבליים מתוך מיצוי כל תכנם המסתורי”.[4]
חוקר הספרות שלום לינדנבאום התעמק בשיריו הקבליים וניסיונו של שנהוד להתמודד עם הקבלה הצפתית: ”משום כך סובבים שיריו סביב מספר נושאים, אשר כל אחד מהם מתייחס לצד אחר התופעה המשמשת לו למושא שיאי. נושא אחד הוא עימות מצב העולם בימינו עם תורת הקבלה... קבוצה אחרת של שירים משחזרת "סיפורים היסטוריים"... קבוצה אחרת... עוסקת בספירות הקבליות עצמן. בשירים אלה מנסה שנהוד לתת עיצוב שירי ליסודות העיוניים של הקבלה. זהו ניסיון נועז”.[5]
פרסומיו
ספריו
- צווישן בלוי און ים: לידער, תל אביב: פריינט, 1939. (ביידיש)
- שירי העצב הקורן; ציורים: אלכסנדר בוגן, תל אביב: דביר, תשט"ז 1956.
- מיט חלום איבער תהום: לידער, תל אביב: מנורה, תשכ"א. (ביידיש)
- שירי חקל תפוחין; בלווית מסה מאת זלמן שזר; ציורים: פנחס שער, תל אביב: המנורה, תשל"ג.[6][5]
- שירי תקון, תל אביב: המנורה, תש"מ.
- לידער פון הייליקן עפלפעלד, תל אביב: ישראל-בוך, תשמ"א 1980. ("שירי חקל תפוחין") (ביידיש)
- שירים בפתחי עולם; ציורים: פנחס שער, תל אביב: המנורה, תשמ"ג 1983.
- מסע בנוף העצבות; פתח דבר מאת מיכל אורון; אחרית דבר מאת שמעון קאנץ, תל אביב: חמו"ל; בסיוע קרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשמ"ה 1985. (שירי קבלה – בחלקם מעזבונו ובחלקם פורסמו בבמות שונות. ראה אור לאחר מותו.)
תרגום
מעברית ליידיש
- אורי אבנרי, אויף די פעלדער פון נגב: מלחמה טאָגבוך, תל אביב: הוצאת הפועלים, 1951.
- יהודה גאָטהעלף (רעדאקטער), ישראל געראנגל און דערגרייכונגען: זאמלבוך; פון עברית: שלמה שנהוד, תל אביב: המנורה; איחוד עולמי פועלי ציון (צ.ס.) – התאחדות, תשכ"ז. (קובץ)
- *אנדא עמיר-פינקערפעלד, איינס: פאָעמע; יידיש: שלמה שנהוד, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשמ"ב 1982. (פואמה)
תרגומים לעברית
(כל התרגומים להלן הם מיידיש, פרט לספרו של יעקב הרציג, שתורגם מפולנית.)
- אברהם משה פוקס, תהום פעור, תל אביב: מ. ניומן, תשי"ד.[7] (סיפורים)
- יעקב גלאטשטיין, ובהגיע יאש; מיידיש: שלמה שנהוד, תל אביב: דביר וקרן לואיס, תשי"ז.[8]
- יהואש, במארג: שירים; תרגום בידי א. פרסמן, ש. שנהוד [ואחרים]; דברי מבוא מאת דב סדן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ז 1957.
- חיים גראדה, שבתותיה של אמא; מיידיש: שלמה שנהוד, תל אביב: מסדה, תשי"ח.[9]
- נחום חנין, ברלה; מיידיש: שלמה שנהוד, תל אביב: הוצאת י"ל פרץ, 1960. (סיפור)
- א. אלמי (שעפס), בין סיני לאולימפוס; מיידיש: ש. שנהוד, תל אביב: י.ל. פרץ, 1960. (מסות)
- משה וויטיעס [סוֹרגֶן], מסות על ספרות; תרגום: שלמה שנהוד, תל אביב: מנורה, תשכ"א.
- נחמיה לוינסקי, בצל הגזעים: ספורים מהווי דרום אפריקה; מיידיש: ש’ שנהוד; ציורים: ש’ דרורי, תל אביב: הוצאה י"ל פרץ, 1961.[10]
- שני הכרכים הראשונים (שהופיעו בשנות ה-60) של: מול האויב הנאצי, תל אביב: ארגון נכי המלחמה בנאצים:
- כרך א: לוחמים מספרים 1939–1945; המערכת: בורנשטין שמואל ואחרים; תרגומים: הלר בינעם, ספיבק שלמה, שנהוד שלמה, תשכ"ב 1961.
- כרך ב. לוחמים מספרים 1939–1945; עריכה ותרגומים: ש’ שנהוד. תשכ"ז 1967.
- יעקב הרציג, נדודי המלחמה ויאסלו עירי; תרגם מפולנית ש’ שן, תל אביב: המנורה, תשכ"ה 1964. [נכתב גם: "נדודי במלחמה..."] (על תקופת השואה)
- יעקב גלאטשטיין, מכל עמלי: שירים ופואימות; תרגם מיידיש: שלמה שנהוד; בלווית מבוא מאת דב סדן, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ד 1964.
- א. אלמי, שירות אחרונות: שירים ופואימות; תרגום מיידיש שלמה שנהוד; מבוא מאת ש. ל. שניידרמן, תל אביב: י. ל. פרץ, תשכ"ז 1966. (הנוסח המקורי: לעצטע געזאנגען)
- ספר צ’מרינסקי: פעילותו של איש הבימה; עריכה ותרגומים: שלמה שנהוד, תל אביב: המנורה, תשכ"ז. (לשנת העשרים ואחת לפטירת ברוך צ'מרינסקי; דברים משלו ועליו)
- י’ פפירניקוב, בשערי הקשת: שירים תרגם מיידיש שלמה שנהוד, תל אביב: המנורה, תשל"א.
- יצחק פאנר, מיניאטורות; תרגום מיידיש: שלמה שנהוד [ועוד]), תל אביב: י"ל פרץ, תשל"ב. (פרוזה)
- יחיאל הופר, בנשיה הלבנה: במחנה עבודת כפיה ברוסיה הצפונית הרחוקה: רומן; עברית: שלמה שנהוד, תל אביב: יבנה, תשל"ב.
- יונס טורקוב, סופן של אשליות: מהסכם מינכן עד תאי-הגזים באושוויץ; עברית: שלמה שנהוד, תל אביב : המנורה, תשל"ג.
- יעקב גלאנץ, גוילי ימים; תרגם מיידיש שלמה שנהוד, תל אביב: המנורה, תשל"ג 1973. (שירים)
- רבקה רוס, דם זר: רומן; מיידיש: שלמה שנהוד, תל אביב: אל"ף, תשל"ד.
- צילה לבנון, מירה’לה: סיפורי העבר והווה; עברית: שלמה שנהוד, תל אביב: יד"ל, תשל"ד.
- דוד זאקאליק, בסערה: רומן; עברית: שלמה שנהוד, תל אביב: המנורה, תשל"ד. ("אין שטורעם")
- יעקב יקיר, ירח נוהג בכוכבים: סיפורים; ערך והביא לדפוס: שלמה אבן-שושן; המתרגמים: ישראל זמורה, אברהם יהל, שלמה שנהוד, תל אביב: הקיבוץ המאוחד; אגודת הסופרים העברים (ספרית שבות על שם חיים הזז), תשל"ה.
- חוה רוזנפרב, עץ החיים: טרילוגיה; תרגום מיידיש: שלמה שנהוד, תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח–תשל"ט. (3 כרכים; תרגם את הכרך הראשון
- פרץ גראנטשטיין, אנשי אתמול: סיפורים ודמויות; עברית: שלמה שנהוד, תל אביב: הוצאת י. ל. פרץ, תשמ"ג 1983.
- משה שולשטיין, ליד פנקסה של לובלין: חזיון דרמטי בערימה של אפר / ביים פנקס פון לובלין: דראמאטישער חזיון אין א קופע אש; עברית שלמה שנהוד; עטיפה ואיורים: ארתור קולניק, תל אביב: ארגון יוצאי לובלין בישראל, תשמ"ה 1985. (עברית ויידיש עמוד מול עמוד)
- פייבל זיגלבוים, משיח מרמלה; מתורגמים מיידיש על ידי יונה ברקמן ("אחיקם והעילוי מחברון"), שלמה שנהוד ("דליה"), חיים זכאי (כל שאר הסיפורים)), תל אביב: ישראל-בוך, תש"ן 1990.
פרסומים אחרים
- "דיכטונג און קבלה", ישראל-שטימע (12.5.1981) 4, 5.
לקריאה נוספת
- שמעון קנץ, שירתו הקבלית של שלמה שנהוד ביידיש, דבר (5.3.1982), 18.
- יעקב-צבי שרגל ושמעון קנץ, ארום די "לידער פון הייליקן עפלפעלד [לשלמה שנהוד]", ישראל-שטימע (17.2.1981). (ביידיש)
- ישראל כהן, "שלמה שנהודס קבלה-דיכטונג און אונדזער דור : [על: שלמה שנהוד, שירי תיקון]", ביי זיך 16 (תשם) 54-62. (ביידיש)
- אליהו ליפינר, "פון די ערדישע ספערעס צו די עפל-סעדער אין צפת של מעלה (וועגן שלמה שנהודס "שירי חקל תפוחין")", ביי זיך 12 (תשלט) 65-68. (ביידיש)
קישורים חיצוניים
- שלמה שנהוד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת הפרסומים של שלמה שנהוד, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יהושע גלבוע, ככל הימים הולכים אל השבת, מעריב, 14 בנובמבר 1958
- אנדה עמיר-פינקרפלד, עם "שירי העצב הקור", דבר, 22 ביוני 1956
- ה. קאופמן, תמונתו של שלמה שנהוד, דבר, 20 במרץ 1953
- אברהם בלאט, בכנפי חלום - על פני תהום, מעריב, 1 בספטמבר 1961
- שמחה בונם אורבאך, בין החידלון והישע (בשולי המוטיבים הקבליים בשירת שנהוד), דבר, 18 בדצמבר 1964
מפרי עטו:
- משירי העצב הקורן, על המשמר, 18 במרץ 1949
- זכור!, על המשמר, 4 במאי 1949
- שירי העצב הקורן, דבר, 27 באפריל 1956
- עולם אין־סוף מול עולם יש־סוף: נקֻדת הצמצום, דבר, 27 במרץ 1964 (מתוך הסדרה: עולם הנקודות")
- עולם אין־סוף מול עולם יש־סוף: אין סוף, דבר, 6 בספטמבר 1964
- מראות הרוח המנפצות, דבר, 8 באפריל 1966
- אינמרגוע, דבר, 23 בספטמבר 1966
- משירי העצב הקורן, דבר, 30 באפריל 1968
- שירים ממערכי לב, דבר, 1 באוקטובר 1968
- לגדות תוגתך, דבר, 22 באפריל 1969
- שירים בחרדת ההישגים, דבר, 12 בספטמבר 1969
- שירים במורדות הקיץ, דבר, 5 בדצמבר 1969
- ה. ליוויק וחלומו האחרון, דבר, 26 בדצמבר 1969
- שירים במראות ההזכר, דבר, 30 בספטמבר 1970
- מתוך שיר השירים אשר לשלמה, דבר, 26 באפריל 1970
הערות שוליים
- ^ פרס לשלמה שנהוד על תרגום מיידיש, דבר, 23 באוגוסט 1960.
- ^ גראדה ושנהוד חתני פרסי־קסל, דבר, 19 בינואר 1962; בעולם ואצלנו, מעריב, 26 בינואר 1962.
- ^ חלוקת פרס איציק מאנגר, מעריב, 3 ביולי 1979.
- ^ אל"ף, שירת שנהוד, מעריב, 1 ביוני 1973.
- ^ 5.0 5.1 שלום לינדנבאום, קבלת צפת בעיצוב שירי, מעריב, 14 בספטמבר 1973, המשך (בעקבות "שירי חקל תפוחין", תל אביב תשל"ג 1973).
- ^ עיון ראשון: שירת שנהוד, מעריב, 1 ביוני 1973.
- ^ ביקורת: עמנואל בן-גריון, סיפורי א. מ .פוקס, דבר, 25 ביוני 1954; יהושע בר-יוסף, תהום פעור, דבר, 11 במרץ 1955.
- ^ ביקורת: חוה רזילי, יהדות פולין שאיננה: "ובהגיע יאש" ליעקב גלאטשטיין, מעריב, 17 בינואר 1958.
- ^ ביקורת: אברהם בלאט, שבתותיה של אמא, דבר, 15 באוגוסט 1958.
- ^ פנינה, "בצל הגזעים" של ד'־אפריקה, מעריב, 29 בדצמבר 1961.
