שמעון זקס
| לידה | י"ט בכסלו ה'תרפ"ג |
|---|---|
| פטירה | כ"ה בתשרי ה'תש"ן (בגיל 66) |
פרופ' שמעון זַקס (י"ט בכסלו ה'תרפ"ג, 9 בדצמבר 1922 - כ"ה בתשרי ה'תש"ן, 24 באוקטובר 1989) היה מחנך ומחבר ספרי לימוד ועיון ישראלי. מפקח המרכז לחינוך מיוחד במשרד החינוך וממיישמי שיטת החינוך של יאנוש קורצ'אק.
ביוגרפיה
זקס נולד ב-9 בדצמבר 1922 בברלין בירת גרמניה בשם וַלטר זקס (Walter Sachs) להאנס זקס ולאלזה בת משפחת שטרן, בעלי בית חרושת למשי. גדל בברלין. בגיל 13 נרשם לגימנסיה על שם גתה, ולאחר שנה עבר לתיכון יהודי על שם הרצל. באירועי ליל הבדולח נאסר אביו על ידי אנשי אס אס, ועם שחרורו של האב, הוא החליט לשלוח את ולטר לארץ ישראל לבד, היות ששאר בני המשפחה לא הצליחו לקבל היתר עלייה.
בראשית 1939 החל במסעו לארץ ישראל, תחילה ברכבת לנמל טרייסט באיטליה ומשם הפליג בספינה לארץ. על הסיפון פגש אדם בשם שמעון, וכשנתבקש בארץ לעברת את שמו, בחר בשם של אדם זה.
זקס הגיע לקיבוץ עין חרוד ב-15 במרץ 1939, שם פגש את הנריטה סולד, מפגש שהשפיע על בחירתו לעסוק בתחום החינוך. לאחר שנתיים עבר לגבעת השלושה, שם נשאר שנה, ובשנת 1941 עבר לגינוסר, שם חלה בקדחת ופונה לבית החולים בצפת. עם שחרורו פנה להתאחד עם חבריו שעברו לבית הערבה בסמוך לים המלח. שם עבד בשטיפת קרקע מלוחה ובסיוע לעולים בלתי לגאליים. זקס נשלח, כמייצגה של בית הערבה, לסייע לנוער עובד בקריית חיים, בתקופה זו התגורר בהחותרים, שם פגש ונישא לשושנה גוטמן, ויחד שבו לבית הערבה.
במהלך מלחמת העצמאות שב להתגורר בקיבוץ החותרים, ונשאר בו עד לשנת 1959. זקס סייע בחינוך לילדים, וכן נשלח לשנה לסמינר בירושלים, ממנו נאלץ לשוב לאחר חמישה חודשים בלבד, אך המשיך בלימודים מהבית וקיבל את תעודת ההוראה. לאחר שעזב את הקיבוץ עבר לבן שמן, ולאחר שנה התמנה למנהל בית ספר במרכז האזורי של חבל לכיש בנהורה ועבר להתגורר בקריית גת. לאחר מספר שנים נסע לציריך כדי להשתלם בלימודי פדגוגיה כללית, פילוסופיה וספרות גרמנית. זקס חזר לארץ בשנת 1967 לאחר שסיים דוקטורט לפילוסופיה עם התמחות בחינוך מיוחד, על מנת לנהל את בית הספר.
זקס היה פרופסור לחינוך מיוחד באוניברסיטאות תל אביב וציריך. הוא ביקש ליישם בתחום החינוך המיוחד את הפילוסופיות החינוכיות המתקדמות של רודולף שטיינר ויאנוש קורצ'אק, בהגותו התייחס לאנתרופוסופיה ולצורך לאפשר לילד להתפתח לפי יכולתו ותפיסתו.
בשנת 1979 התמנה למפקח המרכז לחינוך מיוחד במשרד החינוך, ובשנת 1987 פרש לגמלאות, אך המשיך בעבודתו האקדמאית באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1989, בגיל 66 נפטר מסרטן העור. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים[1]. הותיר אחריו אשה, בן ובת, ונכדים.
על שמו נקראים כפר שמעון - בית ספר לחינוך מיוחד בעמק האלה[2], ו"בית ספר שחפים" בקריית גת[3].
מפרסומיו
- החלום הירוק, תל אביב : תרבות וחינוך, 1964
- את ואני : חוברת לתלמיד, יחד עם עדה ישי ורות לבנית, תל אביב : אוניברסיטת תל אביב - בית-הספר לחינוך, תשל"ד 1974
- יאנוש קורצ’אק ידיד הילדים, יחד עם רות לבנית ומרים לוין, אביב : אוניברסיטת תל אביב - בית-ספר לחינוך - רמות-מערכות חינוך בע’מ - פרויקט יח"ס, תשל"ח 1978
- קווים למחשבת החינוך המיוחד, תל אביב : רמות מערכות חינוך, תשל"ט 1979
- קורצ’אק : למחנך בשנות השמונים, תל אביב : עם עובד-תרבות וחינוך, תש"מ 1980
- עזובת ילדים ונער מניעה וחינוך, תל אביב : רמות מערכות חינוך, תשמ"ב 1982
- חמניות : מעברים - מברלין לקרית-גת, בעריכתו של יוסף קיסטר, תל אביב : פפירוס, תשמ"ד 1984
- טיפוח הגרעין התקין שבילד : לאור הרעיון האנתרופוסופי, תל אביב : פפירוס, תשמ"ד 1984
- הגהות ומעשה בחינוך ובטיפול : קובץ לזכרה של אסיה צור ז"ל, תל אביב : פפירוס, תשמ"ה 1985
- מבצע T4 : השמדת המוגבלים ב"רייך השלישי", תל אביב : פפירוס, תשמ"ו 1985
- סטפה : האשה מאחורי קורצ’אק 1886-1942, תל אביב : פפירוס, תשמ"ו 1986
- חינוך מיני לצעירים מוגבלים : חינוך לחיי משפחה, בעריכת נורית ויסקופף, תל אביב : יבנה, תשמ"ז 1987
- ילדים מתמודדים עם המוות, עטיפה, איורים והבאה לדפוס - מרדכי וגנר, תל אביב : רמות, תשמ"ח 1988
- החינוך המיוחד בישראל, יחד עם עזרא מיכאל ופרידה ליברמן, ירושלים] : משרד החינוך והתרבות - המחלקה לחינוך מיוחד, תשמ"ט 1989
- קורצ’אק - זכרונות והגיגים, יחד עם יהודה כהנא, תל אביב : פפירוס, תש"ן 1989
- הבעיה של ילדי היא הבעיה שלי, רמת אביב, תל אביב : רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ט 1989
- Shimon Sachs, Der grüne Traum : Jugend in Israel, [München] : Juventa, [1966
- Shimon Sachs, Aus Nomadenkindern werden Schüler : Erziehungsprobleme orientalischer Einwandererkinder in Israel, Bern : H. Huber, 1967
- Shimon Sachs, Stefa : Stefania Wilczynskas paedagogische Alltagsarbeit im Waisenhaus Janus Korczaaks, Weinheim : Juventa, 1989
בעריכתו
- יצחק שדה : איש ותקופתו; חוברת לתלמיד, יחד עם עדה ישי ורות לבנית, תל אביב : אוניברסיטת תל אביב - בית-הספר לחינוך, תשל"ה 1975
- דינה שמר, בול של משחק : שחק ולמד בעזרת בולים - תדריך למורה, תל אביב : אוניברסיטת תל אביב - בית הספר לחינוך, תשל"ו 1976
- תורה לילד : למתחילים, נסדרה על ידי ברוך אביבי, שמעון זקס ; איורים - ליאת בנימיני אריאל, Tel Aviv : יבנה, תשמ"ח 1988
ממאמריו
- "קורצ’אק ופסטאלוצי". 145-148, בתוך: יאנוש קורצ’אק - מאה שנה להולדתו, החינוך נ, ג-ד (תשלח 1973
- "אספקטים פסיכו-פדגוגיים בחינוך מוסדי-פנימייתי", החינוך נ, א/ב (תשלח) 52-56 1978
- יאנוש קורצ’אק ומשנתו הסוציאל-פדגוגית, חברה ורווחה א, 4 (1978) 503-507 1978
- יאנוש קורצ’אק - דיוקנו של מחנך דגול, האומה 69 (תשמב) 407-410 1982
- "פילנתרופ" יהודי - פרנץ מוליטור, האומה 73 (תשמד) 373-377 1984
- "החינוך המיוחד בישראל : עקרונות ושאלות יסוד", חינוך מיוחד ושיקום 1 (תשמו) 5-13 2001, הופיע גם בסחי"ש - סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום" 1 ,16 תשסא
קישורים חיצוניים
- הספרים של שמעון זקס, באתר "סימניה"
- רשימת הפרסומים של שמעון זקס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של שמעון זקס באתר רמב"י
- הבלוג של נכדו "איתמר זקס"
- רימונה שיף, המחנכים בימינו חוששים מתורת יאנוש קורצ'אק, מעריב, 27 באוקטובר 1986
פרי עטו,
- ברלין : שורשים עקורים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, 1984
- ברלין : מחזה האבסורד, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, 1984
- מתוך הספר מבצע T4, באתר "דעת"
- סם המרפא לגרמנים הוא הטינה כלפיהם, מעריב, 1 במאי 1970
- לא כל ילד מפריע הוא גם מופרע, מעריב, 15 בינואר 1984
- מאחורי תלמיד אלים רקע של מצוקה, מעריב, 29 בינואר 1984
- הסכנה מתחילה בשתיית בירה, מעריב, 4 ביוני 1985
- ילד אוהב לשחק בעבודות בית, מעריב, 3 בספטמבר 1985
- ילד מחונן: הפיתוי, מעריב, 12 בנובמבר 1985
- הפחד מהחוטר השחור, מעריב, 17 בדצמבר 1985
- דמי כיס כאמצעי חינוכי, מעריב, 13 בינואר 1986
- "פסק זמן" מהילדים - לא בחג, מעריב, 22 באפריל 1986
הערות שוליים
- ^ המצבה ומקום הקבר של שמעון זקס, באתר "פרויקט גלעד"
- ^ כפר שמעון ע"ש שמעון זקס
- ^ בית ספר שחפים (על-שם פרופ' שמעון זקס)
