שמעי בן גרא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמעי בן גרא הוא אישיות מהתנ"ך. איש משבט בנימין ומשפחת המלך שאול. בתנ"ך[1], מסופר כי שמעי קילל וסקל באבנים את דוד כשזה עבר בעירו של שמעי - בחורים, בבורחו מפני אבשלום. ייתכן שעוינותו של שמעי לדוד נבעה מכך שהוא ראה בדוד את מי שהוריד את בית שאול ובנו איש בושת מהשלטון. אבישי בן צרויה ביקש מדוד את הרשות להרוג את שמעי אך דוד סירב לכך, ואמר כי "ה' אמר לו קלל את דוד, ומי יאמר מדוע עשית כן"[2].

לאחר שצבאו של דוד ניצח את צבאו של אבשלום ועבר את הירדן במסעו חזרה לירושלים בקש שמעי את סליחתו של דוד על מעשהו[3]. שמעי בא לפני דוד ועמו כאלף איש, דבר המלמד על חשיבותו של שמעי בקרב בני שבטו. גם כאן בקש אבישי בן צרויה ששמעי יענש על העלבונות שהטיח בדוד אך דוד אמר שאין זה ראוי שביום שבו ממליכים אותו מחדש הוא ימית איש מישראל. עם זאת דוד לא מחל לו ובצוואתו של דוד לבנו שלמה הוא מורה לדאוג לכך ששמעי יתחייב מיתה כעונש על מעשיו.[4]

שלמה מלא אחר הוראת אביו[5]. הוא מורה לשמעי לעבור לגור בירושלים ומצווה אותו ומשביע אותו בשם ה' שלא יצא ממנה. כשלוש שנים ממלא שמעי אחר הצו שלא לעזוב את ירושלים ובכך הוא מונע משלמה את האמתלה אותה חפש על מנת להורגו. כעבור שלוש שנים יוצא שמעי לגת עקב בריחה של שני עבדיו לתחום ממלכתו של אכיש מלך גת. עקב מסעו זה מורה שלמה לבניהו בן יהודע להורגו.

דמותו של שמעי בן גרא בספרות חז"ל

אצל חז"ל ישנם כיוונים שונים לגבי דמותו של שמעי בן גרא. בתלמוד הבבלי על מסכת ברכות.[6] נאמר ששמעי היה רבו של שלמה. עוד נמסר בתלמוד שכל עוד היה שמעי בירושלים, נמנע שלמה מלשאת נשים נכריות. לצד מקור זה העלה על נס את דמותו של שמעי הרי שישנם גם מקורות אחרים ואף הפוכים.

במדרש רבה על מגילת קהלת מתואר שמעי כרשע.[7] הוא נמנה שם יחד עם מלכי יהודה אחז ואמון הרשעים גם הם כמי שה' לא הרגם, משום שעתיד היה לצאת מהם צאצא צדיק. על פי מדרש זה מרדכי היהודי הוא צאצא של שמעי בן גרא. בילקוט שמעוני על מגילת אסתר (סימן תתרנג) נאמר שהסיבה שדוד לא הרג את שמעי היא שהוא חזה ברוח הקודש שמרדכי עתיד לצאת משמעי.

מדרשים אלו מבוססים על פסוק במגילת אסתר אשר מונה את אבותיו של מרדכי ומונה בכללם את שמעי.[8] השם שמעי מופיע במקרא כשמם של למעלה מעשרה אנשים שונים ועל פי הפשט אין וודאות כי אכן מדובר בשמעי בן גרא.

במדרש שמואל (פרשה לב, ד) וילקוט שמעוני (סימן תתרנג) מושם הדגש דווקא על אשתו של שמעי. במדרשים אלו נאמר כי בזכותה של אשתו של שמעי בן גרא נצלו ישראל מעצתו של המן הרשע. המדרשים הללו מזהים את אשתו של שמעי בן גרא כאשה מבחורים שהטמינה את צדוק ואביתר כשנשלחו על ידי חושי הארכי לבשר לדוד על תוכניותיו של אבשלום.[9]

ברש"י מובא[10], ששמעי בן גרא היה ראש הסנהדרין.

לקריאה נוספת

  • אלישע שפי, הערך: שמעי בן גרא, לכסיקון מקראי, א-ב, (בעריכת: מנחם סוליאלי ומשה ברכוז), תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965.

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמואל ב, פרק ט"ז, פסוקים 5-13.
  2. ^ שמואל ב טז י
  3. ^ שמואל ב, פרק י"ט, פסוקים 17-24.
  4. ^ ספר מלכים א, פרק ב, פסוקים 8-9.
  5. ^ מלכים א, פרק ב, פסוקים 36-46.
  6. ^ ראו: מסכת ברכות, דף ח, עמוד א.
  7. ^ קהלת, פרק ז, פסוק 15.
  8. ^ מגילת אסתר, פרק ב, פסוק 5.
  9. ^ ספר שמואל ב, פרק יז, פסוקים 15–21.
  10. ^ ש"ב טז ט
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0