שקמים
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה. בית ספר שדה שקמים של החברה להגנת הטבע בישראל, ממוקם ליד היישוב ניצן, וקיבוץ ניצנים, במישור החוף הדרומי של מדינת ישראל.
מקור השם שקמים
בית הספר נקרא כך על שם עצי השקמה הענפים הצומחים באזור, המניבים פרי מתוק וטעים. שקמים אלה הן חלק משדרת עצי פרי ובוסתנים שנשתלו לאורך דרך החוף העתיקה שהובילה מעזה ועד לתל אביב של ימינו, בוסתנים אלה מעניקים צל נעים בחום מישור החוף לצועדים בדרך ומניבים פירות מתוקים בחודשי הקיץ - ענבים, פגות שקמה וסברסים. ניתן לראות שקמים עתיקות, שרידים של דרך עתיקה זו גם בתל אביב (גן השקמים).
סיפור המקום
ערך מורחב – הארמון בניצנים
בית הספר הוקם ב-1983 ויושב בבית שזכה לכינוי "הארמון". זהו בית באר שהוקם ב-1917 על ידי ערבי אפנדי אמיד. בית הבאר הכיל באר בקומתו הראשונה, חלל לאיסוף ואריזת תפוזים, אותם גידל בפרדסים סביב ביתו, וחדרי מגורים ומרפסות למגוריו ומגורי ארבע נשותיו וילדיו.
בשנת 1942 רכשה קק"ל את הבית והאדמות שסביבו. בחנוכה 1943 התיישבה במקום קבוצת ניצנים - קבוצת עולים יוצאי רומניה, ופולין. חברי הקבוצה שמנו כ-70 חברים בחרו בניצנים כיוון שהייתה זמינה להתיישבות מיידית, והייתה קרובה לים, ממנו קיוו להתפרנס מדיג ולהביא מעפילים. ואכן, בשנת 1947, סייעו חברי הקיבוץ בהעלאת ספינת המעפילים שבתאי לוז'ינסקי לחוף הצמוד לקיבוץ.
הקרב על ניצנים
- ערך מורחב – הקרב על ניצנים
תוכנית החלוקה של האו"ם בשנת 1947 נכללה ניצנים בגבולות המדינה הערבית. כמו שאר היישובים שהוצאו מגבולות המדינה היהודית של ההכרזה, החליטו אנשי ניצנים שלא לנטוש את יישובם ולהילחם עליו.
בעת התקדמות צבא מצרים לעבר תל אביב במלחמת השחרור, נכבש הקיבוץ על ידי הצבא המצרי. הצבא המצרי היה מצויד בטנקים ובארטילריה ונהנה מסיוע אווירי, ומולו עמדו חברי הקיבוץ ותגבורת שנשלחה אליהם כשהם מצוידים בנשק דל. לאחר שרבים מלוחמי ניצנים נהרגו בקרב, ב-7 ביוני 1948, התבצרו אחרוני הלוחמים בתוך "הארמון", ולאחר 14 שעות לחימה ו-33 הרוגים, נכנעו תושבי ניצנים ונלקחו בשבי המצרי למשך 9 חודשים. בקרב זה השתתפו שלוש נשים לוחמות. אחד מהסיפורים המפורסמים מקרב זה הוא סיפורה של אחת הלוחמות בקרב, מרים בן-ארי שהפגינה בגבורתה רוח לחימה, גאווה והקרבה עצמית, הפך למיתוס האישה הלוחמת.
סמוך לסוף מלחמת העצמאות, בנובמבר-דצמבר 1948, כבש צה"ל את האזור מחדש. שלדי הלוחמים נאספו ונקברו בקבר אחים בבית הקברות ב"ניצנים הישנה", ולאחר המלחמה הוקם הקיבוץ מחדש 3 ק"מ דרומה משם.
במתחם בית הספר
- ה"ארמון" - בית הפרדס הישן שהפך למבנה הקיבוץ וכיום הוא מבנה היסטורי מוכר לשימור.
- עמדות משוחזרות מימי תש"ח ואנדרטאות לזכרם של לוחמי ניצנים שנפלו במלחמת השחרור כולל אנדרטת קבר האחים המספרות של סיפורם של לוחמי הקיבוץ במלחמה.
- אנדרטת הברונזה "יד לאישה הלוחמת", המוקדשת לנשים הלוחמות בקרב ניצנים ולנשים הלוחמות במערכות הביטחון בישראל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית ספר שדה שקמים |
 בתי ספר שדה בישראל
| ||
|---|---|---|
| בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע | בית ספר שדה חרמון • בית ספר שדה גולן • בית ספר שדה הר מירון • בית ספר שדה אלון התבור • בית ספר שדה אכזיב • בית ספר שדה עפרה (יחידת הדרכה בלבד) • שקמים (יחידת הדרכה בלבד) • בית ספר שדה חצבה • בית ספר שדה הר הנגב • בית ספר שדה עין גדי • בית ספר שדה אילת | |
| בתי ספר שדה אחרים | בית ספר שדה כרמל • בית ספר שדה כפר עציון • בית ספר שדה שדה בוקר • בית ספר שדה הר גילה | |
