תומאס קלארק ריי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומאס קלארק ריי
Thomas Clarke Rye
תומאס קלארק ריי
לידה מחוז בנטון, טנסי, ארצות הברית
פטירה פריז, טנסי, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מייפלווד, פריז, טנסי, ארצות הברית
מושל טנסי ה־32
17 בינואר 191515 בינואר 1919
(4 שנים)

תומאס קלארק רייאנגלית: Thomas Clarke Rye;‏ 2 ביוני 18636 בספטמבר 1953) היה פוליטיקאי אמריקאי מטנסי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל טנסי ה-32 בשנים 19151919.

ראשית חייו

תומאס קלארק ריי נולד במחוז בנטון שבטנסי, כבנם של ויין ריי, סוחר, ושל אליזבת (לבית אצ'יסון) ריי. הוא התחנך בבתי הספר המקומיים, ולמד משפטים בקריאה עצמית בהדרכת דודו, קולונל טום מוריס, בעיירה שארלוט הסמוכה. ב-1884, לאחר שהתקבל ללשכת עורכי הדין, הוא עבר לקמדן שבטנסי ועסק במקצוע. במהלך שנות ה-90 הוא כיהן כשופט בבית המשפט לצדק של המחוז, ובמשך כמה שנים היה סוכן פנסיות בוושינגטון הבירה. ב-1902 עבר ריי לפריז, טנסי, שם הוא הקים משרד עורכי דין בשותפות עם ו. ו. פרקורד.[1]

ריי שימש כפרקליט המחוזי לסבב השיפוטי ה-13 בשנים 19101914.[2] עד מהרה הוא זכה למוניטין כאיש אכיפת החוק הקפדן ביותר במדינה, ותואר כ"אימתם של יצרני ומפיצי הוויסקי".[1]

מושל טנסי

בחירות 1914

בראשית העשור השני של המאה ה-20 הייתה המפלגה הדמוקרטית בטנסי מפולגת על סוגיית חוק היובש. סיעה אחת במפלגה, שנודעה כ"דמוקרטים העצמאיים", ביקשה ש"חוק ארבעת המילים" (Four Mile Law), שאסר על מכירת משקאות חריפים בכל מקום שרחוק פחות מ-4 מילים (6.4 ק"מ) מכל בית ספר, יחול בכל רחבי המדינה, בעוד שהסיעה השנייה, שנודעה כ"דמוקרטים הרגילים" (Regular Democrats), ביקשה שהחוק לא יוחל בערים גדולות. ב-1910 פרשו הדמוקרטים העצמאיים מהמפלגה, יצרו קואליציה עם חברי המפלגה הרפובליקנית, נודעו בשם "אנשי המיזוג" (Fusionists), וסייעו לקדם את בחירתו של המושל בן הופר.[3]

בוועידת המפלגה הדמוקרטית שהתקיימה במאי 1914, הוסיפה המפלגה למצעה החלטה על החלת איסור מכירת המשקאות החריפים בכל רחבי המדינה, הכול כדי לשים קץ לפיצול בין הדמוקרטים הרגילים לעצמאיים.[3] ריי, שהיה תומך ידוע באיסור על השתייה, קיבל את תמיכתם של הסנאטור לוק לי ושל המושל לשעבר מלקולם פטרסון, ונבחר כמועמד המפלגה לתפקיד מושל טנסי. כשהמפלגה הייתה מאוחדת שוב, הביס ריי את הופר ביחס קולות של 137,656 מול 116,667.[2] הופר האשים את הבוס הפוליטי של המפלגה, דוארד האל קרמפ (אנ'), בתמרון ההצבעה במחוז שלבי, אך לא נפתחה שום חקירה בעניין.[3]

כהונתו הראשונה

ריי (יושב שני משמאל), וצוותו.

במהלך תקופת כהונתו הראשונה של ריי כמושל, הוא העביר חוק שאפשר את העברתם מתפקידם של פקידי ציבור בשל חוסר כישרון או אי-רצון לאכוף את החוק. חוק זה כוון במיוחד כלפי קרמפ, שכיהן כראש עיריית ממפיס, וסירב לאכוף את חוק היובש בעירו. באוקטובר 1915 הגיש התובע הכללי של טנסי תביעה נגד קרמפ. כאשר אישר בית המשפט העליון של טנסי את המהלך, המשיך ממשל ריי להדיח כל פקיד ממשל שסירב לאכוף את חוק היובש, ביניהם, התובע המחוזי ניוטון אסטס והשופט ג'סי אדינגטון מממפיס, וכן כמה פקידי ממשל מנאשוויל (כולל ראש העיר הילרי האוס), ומנוקסוויל.[3][4]

ממשלו של ריי הקים ב-1915 את מחלקת הכבישים המדינתית (קודמתה של מחלקת התחבורה של טנסי). הוא חתם על חוק שהסדיר את רישומם של כלי רכב, ויישם את גביית מס הדרכים המדינתי כך שמימון המדינה לכבישים יושווה לזה הפדרלי.[2] באפריל אותה שנה נכח ריי בפגישה של אגודת הכבישים דיקסי, שם הוא סייע לקבוע את תוואי כביש דיקסי (Dixie Highway), שהיה דרך תיירותית מוקדמת שקישרה את מדינות המערב התיכון עם פלורידה.[5]

במרץ 1915 חתם ריי על חוק למתן זיכיון למכון הפוליטכני של טנסי (כיום האוניברסיטה הטכנולוגית של טנסי (אנ')) בקוקוויל.[6] במהלך תקופת כהונתו הוא הרחיב את מועצת החינוך של טנסי, ויישם גביית מס למימון בתי הספר.[2]

בחירות 1916

בבחירות 1916 בחרו הרפובליקנים בג'ון ו. אוברול, מרשל של ארצות הברית. בבחירות הכלליות הביס אותו ריי לאחר שזכה ב-146,758 קולות מול 117,817 הקולות של אוברול.[3]

כהונתו השנייה

במהלך תקופת כהונתו השנייה של ריי כמושל נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה. יותר מ-80,000 בני טנסי התגייסו לכוחות המזוינים של ארצות הברית, ורבים מהם נשלחו אל מעבר לים לשירות פעיל. מספר מגויסים זה היה גדול יותר ממספרם של אנשי צבא הקונפדרציה מטנסי שלחמו במלחמת האזרחים האמריקאית.

ב-1917 חתם ריי על חוק לקיום בחירות מקדימות לבחירת מועמדים למשרות מדינתיות מטעם המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. קודם לכן נבחרו בעלי התפקידים על ידי נציגים של המחוזות.[2] הוויכוח על סוגיית הבחירות המקדימות פילג את המפלגה הדמוקרטית מאז 1910.[3]

לאחר כהונתו כמושל

ריי בחר שלא להתמודד על תקופת כהונה שלישית, ותחת זאת התמודד על המושב בסנאט של ארצות הברית של ג'ון שילדס, שנבחר לכהונתו על ידי בית המחוקקים המדינתי טרם קבלת התיקון ה-17 לחוקת ארצות הברית שמיסד את בחירתם הישירה של הסנאטורים. שילדס הכעיס את הנשיא וודרו וילסון כאשר התנגד לחבר הלאומים, ווילסון איים לתמוך בריי. הסנאטור קנת' מקלר שיכנע את וילסון להמשיך ולתמוך בשילדס בתמורה לתמיכתו של זה האחרון בחבר הלאומים, והוא הביס את ריי בבחירות למושב הסנאט.[3]

לאחר מכן שב ריי לעיסוקו בעריכת דין בפריז. ב-1922 הוא מונה כשופט במחוז השיפוטי השמיני של טנסי, תפקיד אותו הוא מילא במשך כמעט שני עשורים.[7]

חיים אישיים

ב-1887 נשא ריי לאישה את בטי ארנולד, ולשניים נולדו בן ובת.[1]

תואמס קלארק ריי נפטר בפריז ב-2 בספטמבר 1953. הוא נטמן בבית הקברות מייפלווד שבעיר. במותו בגיל 90 ו-3 חודשים הוא היה השני באריכות ימיו מבין מושלי טנסי לאחר ג'ון קוקס שנפטר בגיל 90 ו-9 חודשים. באפריל 2018 עקף וינפילד דאן את שניהם באריכות ימיו (הוא נפטר ב-2024 בגיל 97), ונכון להיום ריי הוא השלישי באריכות ימיו מכל מושלי טנסי לדורותיהם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס קלארק ריי בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תומאס קלארק ריי40971818Q883222