ויליאם קמפבל (מושל טנסי)
 | |||||
| לידה | מחוז סאמנר, טנסי, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | לבנון, טנסי, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | ויליאם בואן קמפבל | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות סדר גרוב, לבנון, טנסי, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
ויליאם בואן קמפבל (באנגלית: William Bowen Campbell; 0 בפברואר 1807 – 1 באוגוסט 1867) היה איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מטנסי, איש המפלגה הוויגית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1837–1843 ובשנים 1866–1867, וכמושל טנסי ה-14 בשנים 1851–1853.
ראשית חייו
ויליאם קמפבל נולד במחוז סאמנר שבטנסי, כבנם של דייוויד וקתרין (לבית בואן) קמפבל. הוא למד משפטים באבינגדון שבווירג'יניה בהדרכת דודנו של אביו, מושל וירג'יניה דייוויד קמפבל, והשתתף בהרצאות בבית הספר למשפטים וינצ'סטר. ב-1829 הוא שב לטנסי כדי להקים משרד עורכי דין בעיירה קרת'ג' שבמחוז סמית'. ב-1830 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין, וב-1831 מונה כתובע כללי מדינתי נודד, ועבר לספרטה שבטנסי.[1]
שירות צבאי וראשית הקריירה הפוליטית
ב-1835 שב קמפבל לקרת'ג', ונבחר מטעם מחוז סמית' לבית הנבחרים של טנסי. בשנה שלאחר מכן הוא התפטר ממושבו כדי להשתתף במלחמת הסמינול השנייה (אנ'). הוא שירת בדרגת קפטן תחת הקולונל ויליאם טרוסדייל.[2]
ב-1837 התמודד קמפבל בהצלחה מול טרוסדייל על מושב מחוז הבחירה השישי של טנסי בבית הנבחרים של ארצות הברית.[2] מסע הבחירות היה נמרץ, אם כי לא הייתה מרירות בין שני המועמדים. ב-1839 התמודד קמפבל שוב מול טרוסדייל על תקופת כהונה שנייה בבית הנבחרים והביס אותו. ב-1841 הוא נבחר לאחר שלא ניצבו מולו מועמדים יריבים. לקראת תום תקופת כהונתו השנייה בבית הנבחרים הוא התפטר ושב לעיסוקו בעריכת דין בקרת'ג'. באותה שנה הוא מונה כמייג'ור גנרל במיליציה של טנסי.[1]
עם פרוץ מלחמת ארצות הברית-מקסיקו ב-1846, נענה קמפבל לקריאתו של המושל ארון בראון לגיוס מתנדבים. הוא מונה כקולונל ברגימנט המתנדבים הראשון של טנסי ב-3 ביוני אותה שנה, ובחודש שלאחר מכן הגיע עם הרגימנט שלו לטקסס.[3] בקרב מונטריי (אנ') בספטמבר אותה שנה, איבדה פלוגתו של קמפבל שליש מאנשיה במתקפה על מצודת העיר, שעקב כך זכתה לכינוי "הארורה הראשונה" (Bloody First).[1][4] פלוגתו של קמפבל השתתפה גם במצור על וראקרוס (אנ') ובקרב סרו גרודו (אנ') ב-1847.[2] לאחר המלחמה מונה קמפבל על ידי בית המחוקקים כשופט נודד מדינתי.[1]
מושל טנסי
ב-1851 קיבל קמפבל את מועמדות המפלגה הוויגית לתפקיד מושל טנסי. יריבו בבחירות הכלליות היה ויליאם טרוסדייל, מפקדו במלחמת הסמינול, שנבחר כמושל ב-1849.[4] טרוסדייל תמך בוועידת נאשוויל (אנ') ב-1850, שבה איימו מדינות הדרום לפרוש מהאיחוד אם הממשלה הפדרלית תנסה לאסור את קיומה של העבדות בשטחים שסופחו לארצות הברית בעקבות המלחמה עם מקסיקו, והתנגד לפשרת 1850, שעל פיה התקבלה קליפורניה כמדינת חירות. הוא האשים את קמפבל על היותו "אוהד יתר על המידה את השקפות מדינות הצפון". קמפבל מצד שני, כינה את הפשרה "מלאכת מחשבת",[5] ולעג לוועידת נאשוויל כמעשה בגידה. את מסע הבחירות שלו הוא ניהל תחת הסיסמה "בחורים, באו אחרי!" ("Boys, follow me!"), שהייתה הקריאה שלו בקרב מונטריי.[2] הוא ניצח את טרוסדייל ביחס קולות של 63,333 מול 61,673.[6]
כמושל, קרא קמפבל לגישה הגיונית יותר לפתרון משבר הפרישה, ודרש לשים קץ ל"חוסר השפיות" שבדיבורים על הפרישה.[5] לאחר תקופת כהונה של שנתיים הוא לא התמודד על תקופת כהונה שנייה כמושל, ותחת זאת בחר לקבל משרה כנשיא בנק מידל טנסי שבעיירה לבנון.[1] הוויגים בחרו כמועמד למשרת המושל את גוסטבוס א. הנרי, שהובס בבחירות הכלליות על ידי מועמד הדמוקרטים אנדרו ג'ונסון.[5]
מלחמת האזרחים
לאחר קריסת המפלגה הוויגית באמצע שנות ה-50, העביר קמפבל את תמיכתו אל המפלגה האמריקאית (שאינם יודעים דבר), שרבים מאנשי המפלגה הוויגית בטנסי הצטרפו אליה. ב-1859 הוא מונה שוב כשופט נודד, והמשיך לנהל מערכה נגד הפרישה. ב-בחירות לנשיאות של 1860 הוא תמך במועמד מפלגת האיחוד החוקתי (אנ'), עמיתו מטנסי ג'ון בל.[2]
במאי 1861, כשגל של תמיכה בפרישה שטף את מרכז טנסי בעקבות קרב פורט סאמטר, התאספו ויגים לשעבר ואחרים שהתנגדו לפרישה בנאשוויל, ובחרו בקמפבל כמועמד למשרת המושל כיריבו של המושל המכהן אישם גרין האריס בבחירות שעמדו להתקיים מאוחר יותר באותה שנה, אך קמפבל דחה את המועמדות. האריס הציע לקמפבל תפקיד פיקודי בצבא הקונפדרציה, אך גם את ההצעה הזאת הוא דחה.[1]
בראשית 1862, לאחר שצבא האיחוד כבש את מרכז טנסי, המליץ עוזר מזכיר המלחמה תומאס א. סקוט על קמפבל לתפקיד המושל הצבאי, אך לתפקיד מונה אנדרו ג'ונסון. ב-12 במאי אותה שנה ישב קמפבל בראש ועידה של תומכי האיחוד בטנסי, שתכננה תוכנית להשיב את המדינה אל חיק האיחוד. זמן קצר לאחר מכן מינה הנשיא אברהם לינקולן את קמפבל כבריגדיר גנרל בצבא האיחוד. הוא קיבל את המינוי, אך בינואר 1863 התפטר מסיבות בריאות, ובין השאר בשל העובדה שהוא לא היה מעוניין להילחם נגד ידידיו ושכניו לשעבר.[2][4]
ב-1864 העביר קמפבל את שיוכו אל הדמוקרטים, ותמך בג'ורג' מקללן כמועמד לנשיאות. אף על פי שהיו לו חילוקי דעות עם ג'ונסון בכמה סוגיות, בעיקר בנוגע לתקנות הבחירות שהוציא ג'ונסון כמושל הצבאי,[4] באופן כללי הוא תמך במדיניות השיקום של ג'ונסון. לאחר המלחמה, נבחר קמפבל שוב לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה החמישי של טנסי, אך במשך כמה חודשים נמנע ממנו לאייש את מושבו על ידי הרפובליקנים הרדיקלים.[2] במהלך משפט ההדחה של אנדרו ג'ונסון ב-1867 הוא תמך בג'ונסון, ושימש כיועצו במהלך משפטו בסנאט.
חיים אישיים
ב-1835 נשא קמפבל לאישה את פרנסס אוון, ולשניים נולדו שבעה ילדים.
ויליאם קמפבל נפטר באחוזת משפחתו קמפ בל, שבלבנון, טנסי ב-19 באוגוסט 1867. הוא נטמן בבית הקברות סדר גרוב שבעיירה.
בסיס צבא ארצות הברית פורט קמפבל (אנ') שבקנטקי, קרוי על שמו.[7]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1477-1478
קישורים חיצוניים
- ויליאם קמפבל באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם קמפבל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם קמפבל באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ויליאם קמפבל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 John Allison, "William Bowen Campbell," Notable Men of Tennessee, Vol. 1 (Atlanta: Southern Historical Association, 1905), pp. 82–84.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 John Thweatt, "William Bowen Campbell," Tennessee Encyclopedia of History and Culture.
- ↑ St. George L. Sioussat, "Mexican War Letters of Col. William Bowen Campbell, of Tennessee, Written to Governor David Campbell, of Virginia, 1846-1847," Tennessee Historical Magazine, Vol. 1, No. 2 (June 1915), pp. 129–135.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), pp. 126-127.
- ^ 5.0 5.1 5.2 Stanley Folmsbee, Robert Corlew, and Enoch Mitchell, Tennessee: A Short History (Knoxville: University of Tennessee Press, 1969), pp. 230–232.
- ↑ Ourcampaigns - TN - Governor 1851.
- ↑ A History of Fort Campbell, Kentucky Archived 2007-02-05 at the Wayback Machine, 14 August 2006.
ויליאם קמפבל (מושל טנסי)40836790Q116428
- מושלי טנסי
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הוויגית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטנסי
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הוויגית
- חברי האספה הכללית של טנסי
- שופטי בתי משפט במדינות ארצות הברית
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת ארצות הברית–מקסיקו
- אנשי צבא האיחוד
- עורכי דין אמריקאים במאה ה-19
- אמריקאים שנולדו ב-1807
- אמריקאים שנפטרו ב-1867