דון סנדקוויסט
 | |||||||
| דיוקן רשמי | |||||||
| לידה | מולין, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ממפיס, טנסי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | דונלד קנת' סנדקוויסט | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות של הכנסייה המתודיסטית המאוחדת טוקאליצ'י, מחוז בלאונט, טנסי, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
דונלד קנת' סנדקוויסט (באנגלית: Donald Kenneth Sundquist; 0 במרץ 1936 – 0 באוגוסט 2023) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מטנסי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1983–1995, ולאחר מכן ועד 2003 כמושל טנסי ה-47.
ראשית חייו
דון סנדקוויסט נולד בעיר מולין שבאילינוי, כבנם של קנת' ולואיז (לבית רורן) סנדקוויסט. אביו היה ממוצא שוודי, ואימו ממוצא גרמני.[1]
לאחר שב-1953 סיים סנדקוויסט את לימודיו בבית הספר התיכון של מולין, הוא החל ללמוד באוגוסטנה קולג' שברוק איילנד, אילינוי, וב-1957 קיבל תואר בוגר אוניברסיטה במנהל עסקים.[1] לאחר סיום לימודיו ועד 1963 הוא שירת בצי ארצות הברית, כולל שנתיים בשירות פעיל.[2]
ב-1961 הצטרף סנדקוויסט לחברת "ג'וסטנס" (Jostens), חברת לייצור מזכרות, ובתחילה עבד במפעלי החברה בפרינסטון, אילינוי, ובאווטונה, מינסוטה.[1] ב-1962 הוא עבר לעבוד במפעל החברה בשלביוויל, טנסי, שם הוא היה למנהל המפעל. ב-1972 הוא עזב את ג'וסטנס, ועבר לממפיס, שם הוא הקים חברת פרסום והדפסה בשם Graphic Sales of America.[3]
בעת שהתגורר בממפיס, החל סנדקוויסט להיות פעיל במפלגה הרפובליקנית. הוא שימש כמארגן של מסע הבחירות של בארי גולדווטר בבחירות לנשיאות של 1964.[4] בשנים 1971–1973 הוא היה יושב ראש ארגון הרפובליקנים הצעירים הארצי, ובשנים 1975–1976 יושב ראש המפלגה במחוז שלבי. סנדקוויסט היה נציג לוועידות הארציות של הרפובליקנים ב-1976 וב-1980, וניהל את מסע הבחירות לנשיאות של הווארד בייקר בבחירות לנשיאות של 1980.[2][5]
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית
ב-1982 ביקש סנדקוויסט להתמודד על המושב בבית הנבחרים של ארצות הברית של רובין בירד, שפרש כדי להתמודד בבחירות לסנאט של ארצות הברית מול ג'ים סאסר. מחוז הבחירה של בירד, המחוז השישי, מוספר מחדש כמחוז השביעי במסגרת החלוקה מחדש של מחוזות הבחירה.[2] בבחירות הכלליות ניצח סנדקוויסט בהפרש קל את בוב קלמנט, בנו של המושל לשעבר פרנק קלמנט, בהפרש של קצת יותר מ-1,000 קולות מתוך יותר מ-145,000 כלל ציבור הבוחרים במחוז.[6] בהמשך הוא לא התמודד במערכות בחירות בהפרשי קולות כה צמודים. ב-1984 הוא נבחר לכהונה נוספת בבית הנבחרים מבלי שניצבו מולו יריבים, והמשיך וניצח עוד שלוש פעמים כמעט ללא קשיים.[2]
בעת כהונתו בבית הנבחרים היה אופי הצבעותיו של סנדקוויסט שמרני, והוא היה פופולרי בקרב הקבוצות בעלות הנטייה השמרנית כמו הפדרציה הלאומית של העסקים העצמאיים (אנ') והאיחוד השמרני האמריקאי (אנ'). הוא היה חבר בוועדת הדרכים והאמצעים של בית הנבחרים ובתת-הוועדות לסחר ולמיסוי של וועדה זו.[2] הוא גם היה חבר בכוח המשימה הרפובליקני לסחר ובכוח המשימה הרפובליקני לרפורמה אתית.[3]
מושל טנסי
כהונתו הראשונה
ב-1994 התמודד סנדקוויסט על משרת מושל טנסי במערכת הבחירות להחלפתו של המושל הדמוקרטי נד מקוורטר, שהיה מנוע מלהתמודד בפעם השלישית עקב הגבלת כהונה בחוקת טנסי. בבחירות המקדימות של הרפובליקנים הוא ניצח בקלות לאחר שזכה ביותר מ-80 אחוזים מהקולות, ובבחירות הכלליות ניצב מולו מועמד הדמוקרטים, ראש עיריית נאשוויל פיל ברדסן.[7] ברדסן מתח ביקורת על סנדקוויסט על הצבעתו בבית הנבחרים נגד העלאת שכר המינימום ועל הצבעתו בעד העלאת שכר חברי הקונגרס. מנגד, האשים סנדקוויסט את ברדסן בהפכפכנות בסוגיות כמו המימון הציבורי להפלות ובנוגע להפרטה של בתי הספר.[1] ביום הבחירות גרף סנדקוויסט 807,104 קולות מול 664,252 הקולות של ברדסן.[3]
במהלך תקופת כהונתו הראשונה, התמקד סנדקוויסט בייעול הממשל וברפורמות חברתיות.[3] ב-1996 הוא חתם על החוק "המשפחה קודמת", שהפחית את מספר המשפחות נתמכות הסעד מ-70,000 ל-30,000.[8] הוא גם חתם על סדרת צעדי חקיקה שקשורים לצעדים נגד הפשיעה, שקבעו עונשים חמורים יותר והתמקדו יותר בזכויות נפגעי העבירה. ב-1996 הוא גם ביטל את נציבות שירות הציבור רוויית השערוריות, והחליף אותה ברשות הרגולציה של טנסי. באותה שנה הוא הקים את המחלקה לשירותים לילדים.[3]
כהונתו השנייה
ב-1998 זכה סנדקוויסט בקלות במועמדות הרפובליקנים לתקופת כהונה שנייה כמושל, לאחר שהביס את המתווכת מממפיס שירלי בק-ווס ביחס קולות של 258,786 מול 28,951.[1] זמן קצר לאחר שניצח בבחירו הכלליות בנובמבר, הוא יישם את תוכנית ConnectTen, שהפכה את טנסי למדינה הראשונה בארצות הברית שבה קושרו בתי הספר והספריות לאינטרנט.[8]
במהלך תקופת כהונתו השנייה, העלה סנדקוויסט את שיעור הכנסות של טנסי, שבאופן מסורתי הייתה אחת מהמדינות שבהן היקף המיסוי היה הנמוך ביותר. הוא היה מודאג מכך שמס המכירות, שהיווה את החלק העיקרה של הכנסות המדינה, היה לא יציב דיו, ומנע מהמדינה תחרות מול מדינות אחרות בדרום בתחומי החינוך והתשתיות.[3] לפיכך, תוכנית רפורמת המיסוי שלו כללה הנהגת מס הכנסה מדינתי, סוגיה שתמיד הייתה נושא שנוי במחלוקת בפוליטיקה של טנסי. רבים מבעלי בריתו הפוליטיים של סנדקוויסט פנו עקב כך נגדו, והפגנות רחוב נגד מס ההכנסה התקיימו בנאשוויל.[2] ביולי 2001 השחיתו מפגינים את לשכתו של סנדקוויסט, ושברו חלונות בקפיטול מדינת טנסי כאשר המחוקקים התכנסו לדון בסוגיית מס ההכנסה.[9]
שנותיו האחרונות
.jpg)
ב-2002, לקראת תום כהונתו של סנדקוויסט כמושל, חשפה תחנת הטלוויזיה ערוץ 5 בנאשוויל עדויות שלעסקים בבעלות ידידיו של סנדקוויסט ניתנו באופן בלתי חוקי חוזים ללא מכרזים על ידי המדינה. בדצמבר אותה שנה פשט ה-FBI על משרדי "רשתות החינוך של אמריקה" (אנ'), שהוקמו על ידי ידידו של סנדקוויסט, אל גרנייר, כחלק מחקירה על האפשרות שגרנייר עשה או לא עשה שימוש ביחסיו עם סנדקוויסט כדי להשיג חוזים עם המדינה בשווי של מיליוני דולרים, כולל החוזה לתוכנית ConnectTen. בסופו של דבר הודה גרנייר באשמה של שימוש בלתי מורשה במחשב.[10]
במאי 2004 הורשעה עובדת של מחלקת העבודה של טנסי, ג'ואנה אדיגר, בחבלה בחוזה של המדינה בהיקף של 2 מיליון דולר עבור Workforce Strategists, חברה בבעלות ידיד אחר של סנדקוויסט, ג'ון סטמפס.[11] בשנה שלאחר מכן, הודה סטמפס בארבעה סעיפי אישום של השתמטות ממס ובסעיף אחד של הגשת תצהיר כוזב.[12] השופט הפדרלי המחוזי, קארל פורסטר ציין שסנדקוויסט היה "המניע" לקיום החקירות, אם כי הוא מעולם לא הואשם בעבירה כלשהי, וגם לא אף אחד מעובדי ממשלו.[13]
ביולי 2005 מונה סנדקוויסט כראש הפאנל הלאומי לשיפור תוכנית הבריאות מדיקאייד. הפאנל מונה על ידי מזכיר הבריאות ושירותי האנוש מייק ליוויט.[14]
בבחירות לנשיאות של 2008 שימש סנדקוויסט כסגן יושב הראש של מטה הבחירות של ג'ון מקיין בטנסי.[15]
חיים אישיים
ב-1959 נשא סנדקוויסט לאישה את מרתה סוונסון, ולשניים נולדו שלושה ילדים.[3]
דון סנדקוויסט נפטר בממפיס ב-17 באוגוסט 2023, בגיל 87, לאחר ניתוח ומחלה קצרה. הוא נטמן בבית הקברות של הכנסייה המתודיסטית המאוחדת טוקאליצ'י שבמחוז בלאונט, טנסי.
קישורים חיצוניים
- דון סנדקוויסט באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- דון סנדקוויסט באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- דון סנדקוויסט באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- דון סנדקוויסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), pp. 408–412.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Governor Don Sundquist Papers (finding aid) Archived October 11, 2012, at the Wayback Machine, Tennessee State Library and Archives, 2007.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Carroll Van West, "Don Sundquist," Tennessee Encyclopedia of History and Culture, 2009.
- ↑ Baker, Jackson (October 1, 2011). "King of the Hill". Memphis Magazine.
- ↑ J. Holly McCall, Former Tennessee Gov. Don Sundquist dies at 87, The Tennessee Lookout, August 27, 2023.
- ↑ Our Campaigns – TN District 7, 1982.
- ↑ Our Campaigns – TN Governor, Republican primary, 1994.
- ^ 8.0 8.1 Don Sundquist, National Governors Association website.
- ↑ "Tax Protesters Break Windows in Tennessee Capitol," CNN.com, July 12, 2001.
- ↑ "Sundquist Friend Pleads Guilty to Misdemeanor Archived May 17, 2014, at the Wayback Machine," NewsChannel5.com, July 24, 2007.
- ↑ "Ediger Hit with Three-Year Prison Term," NewsChannel5.com, February 14, 2005.
- ↑ "Guilty! Sundquist Friend John Stamps Admits to Federal Charges," NewsChannel5.com, May 23, 2005.
- ↑ Sheila Burke, "Judge Says Sundquist was Reason for Federal Probe," Citizen Review, July 10, 2005.
- ↑ Congressional Advisory Council Archived June 23, 2013, at the Wayback Machine, International Conservation Caucus Fountation website.
- ↑ Tom Humphrey, "In Presidential Race, Tennessee Strategies Diverge," Knoxnews.com, October 22, 2008.
דון סנדקוויסט40996269Q358726