תוקוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תוקוע
تقوع
מראה כללי של אזור תוקוע, ההתנחלות תקוע ממוקמת בחלק הקדמי, בעוד תוקוע ישירות מאחור. מימין נמצא הכפר ח'רבת אל-דיר, חלק מהמועצה המקומית תוקוע.
מראה כללי של אזור תוקוע, ההתנחלות תקוע ממוקמת בחלק הקדמי, בעוד תוקוע ישירות מאחור. מימין נמצא הכפר ח'רבת אל-דיר, חלק מהמועצה המקומית תוקוע.
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה בית לחם
שטח 0.90 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 6,670 (2006)
אזור זמן UTC +2

תוקוע (ערבית: تقوع) היא עיירה בדואית בתחומי הרשות הפלסטינית, בנפת בית לחם, השוכנת 12 ק"מ דרום-מזרחית לעיר בית לחם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית לשנת 2006 בתוקוע 6,700 תושבים[1]. הכפר תוקוע ידוע בזכות גידולי הירקות שבו[2]. הכפר הוא חלק מקובץ של 15 כפרים ערבים המכונה 'ערב אל-תעמירה' אשר שטחו הכולל הוא 217,636 דונם, שטחו הבנוי של הכפר תוקוע הוא 899 דונם[3].

היסטוריה

בשולי העיירה, מדרום מערב לה, נמצא תל תקוע, שעל פי הסברה הוא מקום תקוע המקראית.

בתקופה הצלבנית תוקוע הייתה ידועה בתור "Casal Techue". ההיסטוריון ויליאם מצור מספר כי התושבים הנוצרים של הכפר סייעו לצלבנים במהלך המצור על ירושלים בשנת 1099, באספקת מים ומזון, ושרבים מתושבי הכפר הצטרפו לצבא הצלבני. בשנת 1108, הנוסע הרוסי ההגמון דניאל ציין כי זה היה "כפר גדול מאוד" עם אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת[4].

על פי מפקד אוכלוסין עות'מאני משנת 1526, 82 משפחות התגוררו בכפר, 55 מתוכן היו נוצריות[5].

הנוסע הצרפתי ויקטור גרן ביקר במקום בשנת 1863, והוא תיאר מציאת שרידי כנסייה הרוסה כמעט לגמרי, וכן אגן טבילה מגולף בתוך גוש מונוליטי של גיר אדמדם.

ב-1883, ב"סקר ארץ ישראל המערבית" של הקרן לחקר ארץ ישראל, תוארה תוקוע "כמקום גדול וחשוב בזמנים נוצריים. שעדיין מאוכלס על ידי כמה אנשים הגרים במערות... יש גם אגן טבילה מתומן בקוטר של כ-4 מטרים". רוב תושביה הנוצרים של תוקוע עברו לבית לחם במאה ה-19.

העיירה המודרנית תוקוע הוקמה בשנת 1948, בתקופת שלטונה של ירדן. תושבי המקום הם בדואים משבט א-תעאמרה. בשנת 1961 היו בתוקוע 555 תושבים. התפתחות היישוב הואצה בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20 עם הגברת תהליך התיישבות הקבע של בני השבט.

סמוך ליישוב הוקמה בשנת 1977 ההתנחלות תקוע.

בשנת 2002 הוקם המאחז "תקוע ד'", כקילומטר וחצי מזרחית לתקוע, במטרה להרחיב את גבולות היישוב וליצור רצף התיישבות יהודי במזרח גוש עציון. בתוך השטח של תקוע ד' (כ-51% מן השטח) ישנן אדמות חקלאיות בבעלות פרטית השייכות לתושבי תוקוע. מאז הקמתה של תקוע ד', הכניסה לאדמות האלה נעשית אך ורק בתיאום עם הצבא ומוגבלת למסיק זיתים פעם בשנה[6].

תקריות ואירועים

ב-8 באפריל 2013, קבוצה של מתנחלים נכנסה בשעות הבוקר המוקדמות לשטח הכפר וריססה על קירות שני מסגדים כתובות נאצה. על פי העדויות, הם גם ניקבו צמיגים של כמה מכוניות בכפר[7].

ב-17 בינואר 2017, במהלך עימותים בקרבת הכפר, נורה קוסאי חסן אל-עמור, נער פלסטיני בן 17. בתיעוד המקרה נראים חיילי צה"ל גוררים אותו לאחר הירי. החיילים נראים מחזיקים ברגליו ובידיו בעת פינויו כשראשו נחבט בקרקע[8].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוקוע בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ http://www.pcbs.gov.ps/Portals/_pcbs/populati/pop10.aspx
  2. ^ Taqouw village באתר thisweekinpalestine.com
  3. ^ http://www.poica.org/editor/case_studies/view.php?recordID=1125
  4. ^ Ellenblum, Ronnie (2003). Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem. Cambridge University Press. ISBN 0521521874.
  5. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
  6. ^ קניין וצדק בארץ ישראל: בעקבות האירועים בתקוע ד' ובגבעת האולפנה - 19 ביוני 2012
  7. ^ הליגה נגד השמצה מגנה התקפות "תג-מחיר" על מסגדים בגדה המערבית
  8. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי, בהפגנה בכפר תקוע, כל האש כוונה אל נער אחד, באתר הארץ, 3 בפברואר 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0