תקיעת הכהנים בחצוצרות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקיעת הכהנים בחצוצרות
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר במדבר, פרק י', פסוק ח'
משנה מסכת תמיד
תלמוד ירושלמי תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג', הלכה ד'
ספרי מניין המצוות ספר החינוך מצווה שפ"ד

מצוות תקיעת הכהנים בחצוצרות הוא מצוות עשה מן התורה המחייבת את הכהנים בני אהרן לתקוע בחצוצרות הן בעת הקרבת קרבנות והן כתזכורת לזכות בני ישראל בעת מצוקה.

מקור הציווי

מקור הציווי הוא ספר במדבר, פרשת בהעלותך "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר..וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" (במדבר י ח).

אולם, התרגום ירושלמי מקדים את מקור מצווה זו כבור בימי פטירת יעקב, ומספר בעת פטירתו של יעקב אבינו בארץ מצרים, בנוכיותו של בנו יוסף, הספיד בנו יהודה אודות הכהנים -כנכדי אביו יעקב- העתידים לתקוע בחצוצרות.[1]

זמני התקיעה

עולת תמיד

  • בזמן הקרבת העולת תמיד הכהנים מצווים לתקוע בבית המקדש ליד שולחן החלבים (חלב הקרבנות).

בעת צרה

  • בעת צרה בהם הציבור דרושים ישועות מן השמים -כגון מלחמה מפני צרי המדינה.

תקיעת הכהנים מודגשת בכתוב כמפעיל תזכורת לטובה עבור בני ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ועל ידו מפעילים ישועה ממשית.

בכניסת שבת

  • המדרש תנחומא מזכיר כי גם כניסת השבת הייתה נזכרת על ידי תקיעת החצוצרות של הכהנים.[2]

בשיבת ציון

גם בימי בניית בית שני מוזכר בספר עזרא מעמד הכהנים לעבודת התקיעה בחצוצרות, ולראשונה הוזכר החצוצרות כמו מין "מלבוש" של הכהנים[3]"..וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (עזרא ג י)

פרטי הדינים

מבנה החצוצרה

תמונת שתי חצוצרות במטבע של כסף מתקופת בר כוכבא

התלמוד מדייק כי החצוצרות של הכהנים צריכות להיעשות מכסף טהור ואף בדיעבד לא ניתן להחליף אותן למתכות אחרות. בכך מובן שסוג החצוצרה שהכהנים השתמשו בה הייתה חצוצרה פשוטה[4]. אולם לעת התקיעה של שנת הקהל, היו הכהנים תוקעים בחצוצרות של זהב.[5]

מספר החצוצרות

התלמוד בבלי סבור שאין פוחתין משני כהנים עם בתקיעה ואין מוסיפין על מאה ועשרים כהנים[6], אולם אחרים סוברים שאם שלא פוחתים משני כהנים, ניתן להוסיף כהנים תוקעים בלי שיעור

תקיעה בזר

עם שרוב הדעות סוברות שרק לכהנים ניתן עבודת התקיעה, הרמב"ם סבור כי לפעמים גם הלויים היו תוקעים בחצוצרות במקדש[דרוש מקור]

טעם המצווה

תקיעת הכהנים בזמן הזה

יש פוסקים שתמהו על ביטול מצוות עשה זו של תקיעת הכהנים בחצוצרות לאחר חורבן המקדש[7]. וזו כפי הברייתא שבכל מקום מחוץ למקדש לא תוקעים גם בחצוצרות וגם בשופר בבת אחת[8]. אולם, לדעתו של הרמב"ם מצוות תקיעת חצוצרות בפני עצמן בתענית או עת מצוקה קיימת[9]

יש פוסקים שמציינים כי המצווה של התקיעה בעתי מצוקה ותענית היא בתוקף רק בארץ ישראל ולא בחוצה לארץ[10]

במלחמת גוג ומגוג

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת גוג ומגוג

הספרי דורשת כי כוונת הכתוב "ונושעתם מאיביכם" הנהו לעת מלחמת גוג ומגוג בו יתקעו הכהנים בחצוצרות של כסף ויפעלו הזכרת ישועה טוטלית מאת הקדוש ברוך הוא מהכנעה ושיעבוד למלכיות אומות העולם.[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תרגום ירושלמי לבראשית נ, א
  2. תנחומא, פרשת מטות פרק ב
  3. כעין זה, גם רש"י מזכיר את החצוצרות כ"כלי שיר" הכהנים (דברי הימים א טז ו
  4. מה שנקרא "herald trumpet" כלומר ללא שסתומים ומנענעים לשליטה על הטון, משום שכסף נחשב כמתכת "קשה" שלא ניתן ליצור בעזרתה מנגנון מכני מסובך, ובספר "ירושלים עיר המוזיקה" (מ. גשורי) דף קעג מציין לתיאור יוסף הכהן בקדמוניות ג יב ו, גם בציור מקשת הניצחון דטיטוס
  5. תוספתא, סוכה ז ה
  6. מסכת ערכין, דף י"ג, עמוד ב'
  7. המאור הקטן לרבינו נסים למסכת ראש השנה דף ו עמוד א (בדפי הר"ן), פירוש מגן אברהם לשולחן ערוך אורח חיים סימן תקעו סעיף א, ובבאר היטבשם
  8. ברייתא הובא במסכת ראש השנה, דף כ"ז, עמוד א'
  9. רמב"ם הל' תענית א ד
  10. על פי הכתוב "וכי תבאו מלחמה בארצכם .. והרעתם בחצצרת" -פירוש "נתיב חיים" (הובא באוצר הראשונים) לשולחן ערוך אורו חיים סימן תקעו
  11. ספרי לספר במדבר י ט