ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו. הוא נאמר בקריאת שמע, בסיום תפילות יום הכיפורים, במקום עניית אמן בבית המקדש, ועוד.
פירושו ומקורו
לדעת רס"ג[1] פירוש המשפט הוא: ברוכים שמו וכבודו ומלכותו של הבורא לנצח.
הביטוי מופיע לראשונה במשנה במסכת יומא כחלק מתיאור סדר עבודת יום הכיפורים בבית המקדש[2]. כך היו עונין אחר הזכרת שם ה' בוידוי שהיה מתוודה הכהן הגדול. לאחר מכן הוא הופיע במקורות תלמודיים נוספים, כגון בתוספתא ובתלמודים.
כתב הרמב"ם על פי דברי התלמוד הבבלי[3]: ”מסורת היא בידינו שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו ציום וזרזם על יחוד השם ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם: בני שמא יש בכם פסלות מי שאינו עומד עמי ביחוד השם... ענו כולם ואמרו: שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כלומר שמע ממנו אבינו ישראל ה' אלקינו ה' אחד, פתח הזקן ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה” (
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק קריאת שמ"ע, הלכות א'–ד').
בפרק שירה נאמר משפט זה על ידי הצפרדע[4].
הזמנים בהם הוא נאמר
בכל השנה נאמר משפט זה בלחש[5]. לעומת זאת ביום הכיפורים הוא נאמר בקול רם[6].
- בקריאת שמע - מיד לאחר הפסוק שמע ישראל. אחד הטעמים לאמירה זו השלמת מספר התיבות של קריאת שמע לרמ"ח (248), כנגד מספר אבריו של האדם[7]. במשנה[8] נאמר על אנשי יריחו שהיו כורכין את שמע וחכמים לא מיחו בהם. בתוספתא[9] מובאת דעת רבי יהודה לפיה אנשי יריחו לא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
- לאחר ברכה לבטלה - כתב הרמב"ם: ”הכתוב מצוה ואומר ליראה את השם הנכבד והנורא, ובכלל יראתו שלא יזכירו לבטלה, לפיכך אם טעה הלשון והוציא שם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר לו כדי שלא יזכר לבטלה. כיצד? אמר ה' - אומר ברוך הוא לעולם ועד או גדול הוא ומהולל מאד וכיוצא בזה כדי שלא יהא לבטלה” (
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק שבועו"ת, הלכות י"ב–י"א). מקורו של הרמב"ם הוא בדברי התלמוד הירושלמי[10], שם נאמר שיש לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וכלשון זו מובא לומר גם בדברי הרמב"ם[11] והשולחן ערוך[12]. כן נוהגים ההולכים אחרי פסק הרמ"א לומר זאת לאחר הנחת תפילין של ראש שמא ברכו ברכה לבטלה[13]. - בסיום תפילות יום הכיפורים.
- בסדר עבודת יום כיפורים.
- בסיום תפילת אנא בכח.
- בבית המקדש היה נאמר משפט זה במקום עניית אמן[14]. לעניין זה הגדרת המקדש היא כל הר הבית[15].
קישורים חיצוניים
- ברוך שם כבוד מלכותו באנציקלופדיה יהודית דעת
- הרב ברוך גיגי, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, באתר ישיבת הר עציון
הערות שוליים
- ↑ אמונות ודעות סוף המאמר השני.
- ↑ משנה, מסכת יומא, פרק ג', משנה ח' ועוד
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ו עמוד א'.
- ↑ פרק שירה, סוף פרק ד.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס"א, סעיף י"ג.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי"ט, סעיף ב'.
- ↑ מדרש תנחומא פרשת קדושים סימן ו, מובא גם במנורת המאור פרק ב קריאת שמע
- ↑ משנה, מסכת פסחים, פרק ד', משנה ח'
- ↑ פסחים פרק ג, במהדורת ליברמן הלכה יט.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ו', הלכה א'.
- ↑
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ברכו"ת, הלכות ד'–י'. - ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ו, סעיף ו'.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן כ"ה, סעיף ה'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג עמוד א'; וב
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק תעניו"ת, הלכות ד'–ט"ו. - ↑ אנציקלופדיה תלמודית כרך ב ערך אמן, במקדש.
