ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו. הוא נאמר בקריאת שמע, בסיום תפילות יום הכיפורים, במקום עניית אמן בבית המקדש, ועוד.

פירושו ומקורו

לדעת רס"ג[1] פירוש המשפט הוא: ברוכים שמו וכבודו ומלכותו של הבורא לנצח.

הביטוי מופיע לראשונה במשנה במסכת יומא כחלק מתיאור סדר עבודת יום הכיפורים בבית המקדש[2]. כך היו עונין אחר הזכרת שם ה' בוידוי שהיה מתוודה הכהן הגדול. לאחר מכן הוא הופיע במקורות תלמודיים נוספים, כגון בתוספתא ובתלמודים.

כתב הרמב"ם על פי דברי התלמוד הבבלי[3]: "מסורת היא בידינו שבשעה שקבץ יעקב אבינו את בניו במצרים בשעת מיתתו ציום וזרזם על יחוד השם ועל דרך ה' שהלך בה אברהם ויצחק אביו, ושאל אותם ואמר להם: בני שמא יש בכם פסלות מי שאינו עומד עמי ביחוד השם... ענו כולם ואמרו: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, כלומר שמע ממנו אבינו ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, פתח הזקן ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, לפיכך נהגו כל ישראל לומר שבח ששבח בו ישראל הזקן אחר פסוק זה" (משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות קריאת שמע, פרק א', הלכה ד').

בפרק שירה נאמר משפט זה על ידי הצפרדע[4].

הזמנים בהם הוא נאמר

בכל השנה נאמר משפט זה בלחש[5]. לעומת זאת ביום הכיפורים הוא נאמר בקול רם[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0