בית הקברות היהודי בוורשה
שגיאות פרמטריות בתבנית:בית קברות
פרמטרים ריקים [ סגירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ מדינה, הקמה, עיר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| חלקת אדמור"י חסידות ביאלא בבית הקברות היהודי בורשה | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | יהודי |
| שטח | כ-336 דונם |
| מספר קבורים | יותר מ-200,000 |
| קואורדינטות | 52°14′51″N 20°58′29″E / 52.24750°N 20.97472°E |
בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין, אשר נוסד בשנת 1806, הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין ואחד מהגדולים ביותר בעולם. בית הקברות מתפרס על פני שטח של 83 אקרים (כ-336 דונם), ומאכלס יותר מ-200,000 קברים מסומנים וכן קברי אחים של מתי גטו ורשה.
מבנה
בית הקברות שוכן לצד בתי הקברות הנוספים (לאישים בני דתות אחרות) במתחם בתי הקברות פובונזקי, מבתי הקברות העתיקים והמפורסמים ביותר בוורשה, הנמצאים ברובע וולה שבמערב העיר.
בית הקברות נחלק למספר חלקות: חלקה אורתודוקסית (אשר נחלקת גם היא לחלקת נשים, חלקת גברים וחלקת גניזה), חלקה קונסרבטיבית, חלקת ילדים, חלקה צבאית והחלקה שבה נקברו מתי הגטו.
כיום מכוסים רבים מהקברים ומהקריפטות בצמחייה, לאחר שיהדות פולין, ובכללה יהודי ורשה, הושמדה בשואה. לאחר מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה הפסיק לפעול, שב בית הקברות ונפתח; חלק קטן ממנו עוד פעיל, ומשמש את הקהילה הקטנה של היהודים שנותרו בעיר.
בבית הקברות, שמאז שנות ה-40 הלך והתכסה צמחייה צפופה, קבורים רבים מהמנהיגים ואנשי הרוח של יהדות ורשה, ובהם אדמו"רים כדוגמת רבי יהושע מאוסטרובא, רבי יצחק יעקב מביאלא ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, אדמו"רי חסידות וורקא וחסידות אמשינוב, האדמו"ר רבי ישראל ממודז'יץ, האדמו"ר ר' דוד בורנשטיין מסוכטשוב ועוד רבים; הרבנים דוב בער מייזלס, הנצי"ב מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, המהרא"ל צינץ ורבה הראשון של ורשה בעל ה'חמדת שלמה'; הסופרים אברהם שלום פרידברג, סופריי יידיש כש. אנסקי, י"ל פרץ ויעקב דינזון; יוצר שפת האספרנטו לודוויג זמנהוף; שחקנית התיאטרון אסתר רחל קמינסקה; ההיסטוריון מאיר בלבן וראש היודנראט בגטו ורשה אדם צ'רניאקוב.
בבית הקברות כמה מצבות מעשה ידיו של הפסל היהודי-פולני הנודע אברהם אוסצ'גה, בהן: "מאוזוליאום שלושת הסופרים" (מכונה גם "אוהל פרץ" – קברם של י"ל פרץ, יעקב דינזון וש. אנ-סקי); קברו של זיגמונט ביחובסקי;[1] קברה של פרנצ'ישקה אייגר;[2] קברו של אדולף פרץ; קברו של יוסף איזביצקי;[3] וקברו של הירש דוד נומברג.[4]
היסטוריה
בשנת 1806 פנו פרנסי הקהילה היהודית בוורשה לשלטונות בבקשה לייסד בית קברות עבור האוכלוסייה היהודית. לאחר קבלת האישור מהשלטונות, שניתן באותה שנה, החלה הכנתו של בית הקברות, שניהולו הופקד בידי אנשי חברא קדישא, ולקראת סוף השנה האזרחית הוא נפתח לציבור. הקבורה הרשמית הראשונה, של אדם בשם נחום מסמיאטיץ', נערכה בכ"ה בכסלו ה'תקס"ז (המצבה, שנעשתה קרוב לוודאי בשנת 1807, לא שרדה עד ימינו). טקס הקבורה השני היה של אישה בשם אלקה יונגהוף לבית מולראט, בתו של יהודה ליב מקאליש.[5] במשך שנים רבות נחשב בית הקברות לאליטיסטי, ונקברו בו בעיקר האמידים שבקרב הקהילה.
במהלך השואה נקברו בבית הקברות הרבה מנספי הגטו, חלק גדול מהם בלא מצבה וסימון קבר. כמו כן יהודים רבים מצאו בשטח בית הקברות הרחב מקומות מסתור בהם התגוררו לאורך זמן.
גלריה
-
קברו של לודוויג זמנהוף: במרכז הכוכב המעטר את קברו ניתן לראות את האות E, המסמלת את פועלו בשפת האספרנטו -
"אוהל פרץ" – מאוזוליאום שלושת הסופרים של ספרות יידיש: ש. אנסקי, י"ל פרץ ויעקב דינזון – מעשה ידיו של הפסל אברהם אוסצ'גה -
קברה של השחקנית אסתר רחל קמינסקה, "אֵם התיאטרון היהודי" -
קברו של הסופר והמשורר יוליאן טובים -
קבר הסופר אברהם שלום פרידברג ("הר שלום") ועליו מצבה בדמות גל של ספריו -
האוהל על קברו של רבי שמואל וינברג מסלונים -
-
קברים סמליים לזכר קרבנות השואה -
אנדרטה בבית הקברות היהודי בוורשה לזכר לוחמי הבונד במרד גטו ורשה -
הכניסה לבית הקברות -
שלט על חומת בית הקברות מסמן את תחילת רחוב מרדכי אנילביץ' -
מצבות באנדרטה על קבר אחים של אפר לוחמים מגטו ורשה, פרטיזנים מהיחידה על שמו של מ. אנילביץ'
קישורים חיצוניים
- אתר בית הקברות (בפולנית) (הגרסה האנגלית אינה פעילה)
- חיפוש קבר לפי שם (אנגלית/פולנית)
- מ. צאנין (עברית: נ. מלצן), וארשה שהיתה ואיננה עוד, דבר, 13 באוגוסט 1948 (רשמי ביקור בבית הקברות, דצמבר 1947)
- מרדכי צאנין, 'די וועלט פון לעבן', בספרו איבער שטיין און שטאק: א רייזע איבער הונדערט חרוב געווארענע קהילות אין פוילן, תל אביב: לעצטע נייעס, 1952, עמ' 14–18, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
הערות שוליים
