חידושי תורה

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוח הגיגי מדי.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

ספר ריק המיועד לכתיבה ידנית של חידושים

חידושי תורה הן הוספות שמוסיפים לומדי התורה מדעתם על החומר התורני הנלמד. כגון קושיות, תירוצים, או פרשנות עצמאית לחומר הנלמד, מעבר להבנת החומר כפשוטה. יצירתם של חידושי תורה מהווה חלק אינטגרלי מלימוד התורה.

חידושי תורה במבט תורני

מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין, אמר להם "מה חידוש היה בבית המדרש היום?" אמרו לו "תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין", אמר להם "אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש".

— תלמוד בבלי (חגיגה ג, א)

כאשר חידושי התורה אמיתיים ונכונים, הם נחשבים לחלק מהותי מהתורה עצמה. מקובל כי כל חידושי התורה שהתחדשו או יתחדשו במהלך הדורות נמסרו כבר על ידי ה' למשה רבינו בקבלת התורה בהר סיני. לכל יהודי יש חלק אינדבדואלי משלו בתורה, גישה ופרשנות משלו, והיא מהווה חלק ממכלול דברי התורה. ייתכנו גם חידושי תורה אמיתיים שההלכה למעשה לא נקבעה כמותם.

בזוהר מפרש את הכתוב בספר ישעיה ”השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני” כי הכוונה לעולמות שבורא העולם יוצר ועושה מחידושי התורה המתחדשים כל העת.

עם זאת חידושי התורה אינם בהכרח דברים חדשים שלא היו ידועים בעבר. ייתכן מצב בו בעבר היו תלמידי החכמים מבינים את הדברים בפשטות ולא היה צורך לומר את הדברים במפורש, אך בשל ירידת הדורות הבנתם של הלומדים בהירה פחות ואין לכולם את הישרות השכלית להבין את החומר בצורה הנכונה, ולכן נוצר צורך לפרש יותר את הדברים. ייתכן גם מצב שבו לומד יבין בפשטות הבנה מסוימת, אך הבנה זו הנה אינדיבידואלית ולגבי לומדים אחרים תיחשב הבנה זו לחידוש.

”כשבא רבי יוסי בן דורמסקית אצל רבי אליעזר בלוד, אמר לו: "מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום?" אמר לו: "נמנו וגמרו, עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית". בכה רבי אליעזר ואמר: סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהלים כה), צא ואמור להם אל תחושו למנינכם (אל תחששו שמא אינו נכון), מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית” (משנה (מסכת ידים פרק ד))

לדעת הרמב"ם חידוש בתורה והצאת דבר מתוך דבר - הוא הנקרא "תלמוד", בתחילת לימודו של אדם חובה עליו להקדיש שליש מזמן לימודו לחידוש בתורה, אך כשיגדיל בחכמה יפנה את רוב זמנו לדבר זה.

תפוצתם והשתמרותם של חידושי תורה

וכל אשר יחדש יכתוב ידו בספר ואל יהי בז להם... שהרי כתבו המפרשים שעכשיו שאין בית המקדש קיים ואין קרבנות, הכותב חידושי תורה מכפר עליו כאילו הקריב קרבנות, ואסמכוה אקרא "עולה וחטאה לא שאלת אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי" (תהילים מ, ז). וכתבו גם כן שעתיד אדם ליתן את הדין על שגילו לו חידושי תורה ולא כתבם, שלא גילו לו אלא על מנת שיכתבם ויהנו ממנו ולמטי ליה הנאה שיהיו שפתותיו דובבות בקבר

— פלא יועץ ערך חדוש

חלק גדול מהחידושים נותר נחלתו של המחדש עצמו או של מכריו בלבד, ואינו נעשה לנחלת הכלל. לפעמים הלומד מלמד את חידושיו לתלמידיו וכך הם עוברים מדור לדור ונשמרים, ולפעמים הוא כותב את הדברים כחיבור תורני ובכך הוא מבטיח יותר את השתמרותם של חידושיו הלאה לדורות. דרך זו היא ששימרה את רוב חידושי התורה הידועים לנו כיום.

הספרות התורנית רובה ככולה מכילה חידושי תורה שהתחדשו ונכתבו במהלך אלפי השנים שחלפו מאז קבלת התורה. החל מהמשנה והתלמוד ועד לאלפי ספרים המתחברים גם כיום מידי שנה. רוב הספרים מכילים חידושים עצמאיים של המחבר, ושמותיהם של רבים מן הספרים אף נקראו בהתאם לכך, הן בתקופת הראשונים כגון 'חידושי הר"י מיגאש' או 'חידושי הרמב"ן, והן בתקופת האחרונים כגון חידושי רבינו חיים הלוי או חידושי רבי שמואל רוזובסקי. בתכנת הספרות התורנית אוצר החכמה ישנם למעלה מאלף ספרים ששמם כולל את המילה 'חידוש'. (מיעוטה של הספרות התורנית הינו ספרי ליקוט, בהם המחבר אינו כותב את חידושי תורתו אלא מרכז עורך ומסכם הלכות ודינים, או את חידושיהם של תלמידי חכמים שקדמו לו. דוגמאות בולטות לכך הם ספר משנה תורה של הרמב"ם, ספר ארבעה טורים, והספרים בית יוסף ושולחן ערוך. בדרך כלל גם בספרים מעין אלו מטמיעים המחברים מעט מחידושיהם).

בישיבות ובכוללי אברכים רבים מקובל להוציא לאור אחת לתקופה קובץ תורני המכיל חידושי תורה שחידשו התלמידים.

ארגונים לעידוד כתיבת חידושי תורה

• וכתבתם

• תחרות החיבור התורני של מפעל הפיס

מושגים הקשורים לחידושי תורה

• מקום הניחו לי להתגדר בו - פתגם מצוי בספרות התורנית שמשמעותו 'קודמי הותירו גם לי מה לחדש'. מקורו מן התלמוד. מקובל להצמידו לחידוש מוצלח הנראה כאמת פשוטה ויסודית ובכל זאת לא נזכר בספרי החכמים הקודמים. המאירי כותב: ”תלמיד חכם שאמר דבר הלכה מחודשת... אף על פי שהוא מבטל בזה מנהג קדמונים אין ראוי להחזיקו בכך במדת יוהרא... אחר שהוא מראה פנים לדבריו ושהוא כדאי לסמוך עליו, שכל תלמיד ותלמיד מקום הונח לו להתגדר בו”.

• כפתור ופרח - חידוש נאה במיוחד. מקורו בתנא רבי טרפון: ”בשעה שהיה אדם אומר דבר מתוקן לפני רבי טרפון היה אומר כפתור ופרח” (בראשית רבה צא ט). מקובל להצמידו לחידושים בהם מספר קושיות או מאמרים מתורצים ומסתדרים יחד באופן נפלא ומפתיע לאחר הנחת יסוד מחודשת ומפולפלת. לעיתים הפלפול מסובך ורחוק מפשטות הדברים, ואז אינו מתקבל כביאור ה'פשט' של הענין. בשם החתם סופר ידוע הפתגם הקובע כי ”רוב דחוקים אמת ורוב כפתור ופרח שקר”.

• פטפוטי דאורייתא טבין - ארמית. בתרגום: 'פטפוטים בדברי תורה טובים הם'. מקובל להשתמש כלפי פלפולים הנראים רחוקים מפשטות הענין, או חידושים מופלגים שאין לנהוג על פיהם הלכה למעשה, אך יש בכל זאת טעם וענין לדון בהם כיון שכל שיחה בדברי תורה הינה טובה וחיובית. מקור הפתגם מן התלמוד ירושלמי.

לקריאה נוספת

• שלום רוזנברג, לא בשמים היא, תורה שבעל פה: מסורת וחידוש, תבונות, תשע"ה.