הרב משה ברנדסדורפר
הרב משה בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער) (נולד בה' בסיוון תשכ"ט, 22 במאי 1969) מתגורר במאה שערים שבירושלים, פוסק ומורה הוראה מטעם העדה החרדית בבית ההוראה בירושלים אותו ייסד. רבה של חברה קדישא-פרושים ורב בית המדרש המרכזי של חסידות תולדות אברהם יצחק שעל חסידיה הוא נמנה.
הוא חסיד האדמו"ר מ-"תולדות אברהם יצחק" כמו שהיה אביו, ומשתייך לעדה החרדית.
ביוגרפיה
נולד לאביו רבי מאיר רבה של שכונת בתי אונגרין שבירושלים[1] מחבר הספר "שו"ת קנה בושם", ולברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו של ד"ר משה וולך, ונכד הרב ישכר שלמה טייכטל, בעל "שו"ת משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".
לאחר גיל בר מצווה למד בישיבת תולדות אהרן כחברותא שימש לו הרב חיים היימליך דיין בקהל עדת דמנצ'סטר, עמו נסמך להוראה
לאחר נישואיו למד שנים רבות בכולל שומרי החומות שבו השלים לימודי רבנות ודיינות. בשנת ה'תשנ"ח, 1998, נסמך להוראה בידי הרב אברהם דוד הורוביץ, בהמשך נסמך גם על ידי הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב נפתלי הירצקא פרנקל והרב אברהם יצחק אולמן, שגם מפיהם למד דרכי פסיקה.
רבו המובהק בפסיקת הלכה, היה אביו, והוא אף עירב אותו בכל פעילותיו במסגרת העדה החרדית.
עם פטירת רבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מתולדות אהרן, נמנה הרב ברנדסדורפר ביחד עם אביו עם תומכי בנו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, והוא אשר הכתירו בפועל כאדמו"ר של חסידות תולדות אברהם יצחק. לאחר הקמת הקהילה מונה אביו הרב מאיר ברנדסדורפר כרבה.
בשנת ה'תשס"ב (2002), מינה אותו כמורה הוראה. באותה שנה מינה אותו האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן מתולדות אברהם יצחק שעל חסידיה נמנית משפחת ברנדסדורפר, כרב בבית המדרש המרכזי של החסידות.
תפקידיו ופעילותו הציבורית
ביום כ"ד טבת תשס"ט יצק עם אביו אבן הפינה לבית הוראה מרכזי בשכונת בית ישראל בירושלים שמטרתו היתה להפיץ הלכה פסוקה והוראה בכלל ישראל ללא שייכות למגזר וקהילה.
אביו נפטר בכ' באייר ה'תשס"ט, וכשנתיים לאחר פטירתו פתח בנו הרב משה בשכונת בית ישראל בית ההוראה על פי פסקיו "היכל הוראה".
לאחר פטירת אביו פתח את שערי בית ההוראה בשכונת בית ישראל. הוא מעביר שם שיעורי הלכה מדי יום. החל משנת ה'תשע"ה, 2015, הוא עוסק בהקמת בתי הוראה נוספים בראשות תלמידיו. תשובותיו יצאו לאור בשו"ת "היכל הוראה", בחמשה כרכים.
בשנת ה'תשע"ו, 2016, החל לפעול להקמת קריה בטבריה עילית עבור משפחות של אברכים בני היישוב הישן בירושלים
וכן החל לפתוח סניפים לבית ההוראה ברחבי הארץ ברעננה ובצפת ובביתר.
מפסיקותיו
בהלכות נדה, דוגל בגישתו המחמירה של אביו, הדוחה את מסורות הצבעים המותרים וקובעת שכל צבע הדומה לדם בעיני מורה ההוראה נאסר מן התורה, ושמציאת כתם מחייבת בדיקה גם באופנים שבהם הכתם אינו אוסר.
כמה מפסקיו עוררו סערה.
בשנת תש"ע יצא נגד טכניקה חדשה במקוואות, המעבירה את המים לבור הטבילה על ידי צינור המותקן בטכניקת הלחמה המכונה "גיברייט". לדעת הרב ברנדסדורפר ייתכן שמתקן זה מקבל טומאה, מה שעלול לפסול את המקווה[2]. הרב אלישיב הצטרף לפסק זה.
באותה שנה פרסם פסק הלכה האוסר על כהנים לעלות למירון, מתוך חשש של מערות קבורה במקום. בד"ץ העדה החרדית התנגדו לפסק והוציאו פסק שכהנים יכולים לעלות לקבר הרשב"י במירון ועדיף לעלות דרך בורמה א'[3].
פסיקה אחרת שלו התפרסמה ב-2015, ובה פסל רצועות תפילין הצבועות בטכניקה של הלחמה[4].
ב-2016 אסר לאכול עופות משחיטת משחטת "גלאט עוף" בשל דרישת ההכשר להזריק את הזריקות הנדרשות בידי משרד החקלאות בשוק של העוף, שכן לדעתו בלתי אפשרי לוודא שהמחט לא פגעה בצומת הגידים.
ב-2017 היו מהראשונים שפסקו לאסור את עוף הבראקל בשל חוסר מסורת. פסקו עורר פולמוס הלכתי נרחב[5].
חיבר את ספר השאלות ותשובות "היכל הוראה", שבו דיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הסמיך להוראה עשרות תלמידים שמשמשים ברבנות בישראל ובעולם.
הרב ברנדסדורפר שומר על קשרים עם גופים ואישים המזוהים עם הציונות הדתית. הוא נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, במיוחד בתחומי הגינקולוגיה. שימש כאחד מהרבנים המשיבים של מכון פוע"ה, ורופאים המתמחים בתחום זה עמדו עמו בקשר. כמו כן נחשב כאוטוריטה בדיני עירובין ומקוואות. על אף התנגדותו האידאולוגית להתנחלויות, לא נמנע מלהגיע להתנחלויות ביש"ע לצורך הקמת מקווה או עירוב.
בני משפחתו
- מבניו וחתניו
- הרב שמעון עוזר, מו"צ בעדה החרדית, רב ומו"ץ בירושלים
- הרב ישראל מונדרר רב היכל הוראה בצפת
- הרב יחיאל מיכל כהנא
- הרב מרדכי אהרן רוטנברג
קישורים חיצוניים
- בני הרב ברנסדורפר. באתר col.
הערות שוליים
- ↑ ראה עליו אצל בנו הרב ידידיה ברנדסדורפר, קונטרס ויעל שלמה, תל אביב תשנ"ה.
- ↑ יוסי כץ, המקוואות החדשים - פסולים • פסק הלכה מסעיר, באתר בחדרי חרדים, 18 באוקטובר 2010
- ↑ יוסי כ"ץ, בד"ץ 'העדה' קבע: מותר לכהנים לעלות למירון, באתר בחדרי חרדים, 28 באפריל 2010.
- ↑ כרוז: של 'הרב משה ברנדסדורפר' רצועות תפילין שהצבע השחרו הודבק בהלחמה:, באתר הידברות
- ↑ חיים לב, הכשרויות הגדולות מתנערות מה'בראקל', באתר ערוץ 7, 16 באוגוסט 2017