רבי מאיר ברנדסדורפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מאיר ברנסדורפר
הרב מאיר ברנדסדורפר
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 בספטמבר 1934
כ"ה באלול ה'תרצ"ד
אנטוורפן בלגיה
פטירה 14 במאי 2009 (בגיל 74)
כ' באייר ה'תשס"ט
כינוי ר' מַאיֵיר
השתייכות חסידים
תחומי עיסוק רב, דיין, פוסק ומוהל
תפקידים נוספים חבר הבד"ץ של העדה החרדית
חיבוריו קנה בשם
מודעות אבל על פטירתו ברחוב ירושלמי

רבי מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער, כונה גם ר' מאַיֵיר) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.

ביוגרפיה

נולד באנטוורפן שבבלגיה לרבי שלמה[1] מחבר הספר "שבט יהודה", ולפרומט בת הרב ישכר שלמה טייכטל, בעל "שו"ת משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".

עם כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית, באייר ה'ת"ש (מאי 1940), ברחה משפחתו לצרפת. בעת הגעתם לפריז הוברר כי מאיר לקה בשחפת. הוא נשלח למרכז רפואי בשווייץ שהתמחה בטיפול במחלה, שם שהה תשעה חודשים ולאחר מכן חזר למשפחתו בצרפת.

בשנת ה'תש"ה - (1945), עלה לישראל עם הוריו, ששוכנו בתחילה במחנה המעצר בעתלית. משם עברה המשפחה לקיבוץ חפץ חיים. בשנת ה'תש"ו עברה המשפחה לשכונת בתי אונגרין שבירושלים, שם התקרב אביו לרבי אהרן ראטה. הרב ראטה קירב גם את מאיר הצעיר ובגיל שתים עשרה אמר כי "עתיד ילד זה להאיר עיניהם של ישראל בירושלים עיר הקודש"[דרוש מקור]. עם פטירתו של רבי אהרן והתפלגותה של חבורת שומרי אמונים, הצטרף אביו לחסידות תולדות אהרן.

לאחר גיל בר מצווה החל ללמוד בישיבת בית יוסף צבי דושינסקיא. כחברותא שימש לו הרב משה הלברשטאם, עמו נסמך להוראה בשנת ה'תש"ך על ידי הרב פנחס אפשטיין, ראב"ד "העדה החרדית". לאחר מכן למדו השניים בצוותא בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים.

נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו של ד"ר משה וולך.

לאחר נישואיו למד בישיבת מיר, בחבורה של הרב משה יהושע לנדא והרב מנדל אטיק, ובהמשך בכולל תרביצ"א של חסידות דושינסקיא, שבו השלים את לימודי הרבנות והדיינות.

רבותיו בפסיקת הלכה, שאף סמכוהו להוראה, היו הרב משה אריה פריינד, הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יששכר דב גולדשטיין ראש כולל שומרי החומות. רבו המובהק היה הרב אברהם הערש כהן. התכתב רבות עם הרב שלמה זלמן אוירבך.

במקביל לתפקידו כרב קהילת תולדות אברהם יצחק נהג להגיע לרבי יעקב אריה מיליקובסקי האדמו"ר מאמשינוב אותו החשיב לרבו.

תפקידיו ופעילותו הציבורית

בניסן תשכ"ז (1967) התמנה עם רעו הרב הלברשטאם כרבה של שכונת בתי אונגרין מטעם העדה החרדית. באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד שבו שימש עד שנת תשנ"ז - (1996).

בשנת תשל"ב התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב וייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה. אחת התקנות שתיקן בתפקידו זה הייתה בדיקת הריאות וצומת הגידים בכל עוף שנשחט.

בכ' באלול ה'תשנ"ו, במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר עם הרב משה הלברשטאם כחבר בבד"ץ של העדה. הוא יזם לראשונה שחיטת בקר בחו"ל על ידי העדה, שהקפידה עד אז לשחוט רק בתחומי ארץ ישראל ולא שיווקה בשר קפוא. משחטת "גלאט עוף" הוקמה לפי דרישותיו[2].

עם פטירת הרב אברהם יצחק קאהן, נמנה הרב ברנדסדורפר עם תומכי בנו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, והוא אשר הכתירו בפועל כאדמו"ר של חסידות תולדות אברהם יצחק. לאחר הקמת הקהילה מונה הרב ברנדסדורפר כרבה.

שימש גם כמוהל וערך בריתות מילה כמעט מדי יום.

חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בֹשם" (ראשי התיבות של שמו; מאיר בן שלמה[3]), שבו דיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הסמיך להוראה עשרות תלמידים המשמשים ברבנות בישראל ובעולם.

הרב ברנדסדורפר שמר על קשרים עם גופים ואישים המזוהים עם הציונות הדתית. הוא נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, במיוחד בתחומי הגינקולוגיה. שימש כאחד מהרבנים המשיבים של מכון פוע"ה, ורופאים המתמחים בתחום זה עמדו עמו בקשר. כמו כן נחשב כאוטוריטה בדיני עירובין ומקוואות. על אף התנגדותו האידאולוגית להתנחלויות, לא נמנע מלהגיע להתנחלויות ביש"ע לצורך הקמת מקווה או עירוב.

הרב ברנדסדורפר נפטר בכ' באייר ה'תשס"ט (2009) והובא למנוחות למחרת בבית הקברות בהר הזיתים. עמו נקברו כ-10,000 עורלות שהוא מל.

לאחר פטירתו קראה עיריית בית שמש לשכונת חפציבה וסביבותיה את השם שכונת "קנה בושם" לזכרו. כשנתיים לאחר פטירתו פתח בנו הרב משה בשכונת בית ישראל בית ההוראה על פי פסקיו, "היכל הוראה".

בין תלמידיו: בנו הרב משה ברנדסדורפר, הרב יעקב מנדל יורוביץ' (רב חסידות תולדות אהרן ודיין בבית הדין של העדה החרדית), הרב דוד שוימר (רב חסידות ויז'ניץ מונסי בבית שמש), הרב יקותיאל פרקש (מחבר ספרים ועוד), הרב מאיר זילברשטיין (רב חסידות גור בירושלים), הרב אשר לעמיל כהן (רב קהילת חב"ד בעיר ביתר) והרב אליהו וינד (רב בחסידות בעלז, מחבר ספר 'סוגה בשושנים').

משפחתו

בית ההוראה "היכל הוראה" בראשות בנו של הרב ברנסדורפר.

בניו:

  • הרב שמואל, חבר בית דין בעדה החרדית, רב קהילת "תפארת הנחל" דחסידי ברסלב וראש כולל "תולדות אברהם יצחק" בבית שמש
  • הרב יששכר, ראש מכון "שערי אורה" להוצאת כתבי אביו ונשיא כולל הוראה קנה בושם בבית שמש
  • הרב יהודה טרייטל, ראש השוחטים במערכת הכשרות של הרב רובין
  • הרב חיים אלעזר, מוהל וראש מכון "ברית מאיר"
  • הרב אהרן, שוחט ובודק. בנו הרב שמעון דב, מכהן כרב בקהילת תולדות אברהם יצחק.
  • הרב יוסף קדיש, מחבר סדרת הספרים "אורה ושמחה" על משנה תורה לרמב"ם ועוד, בשנת תשע"ט עבר לטבריה בה הוא משמש כרב ביהמ"ד 'קהל חסידים' בעיר. הוא חתנו של רבי מנחם מנדל מונדרר, האדמו"ר מקוסוב ירושלים.
  • הרב משה, ראש בית ההוראה "היכל הוראה" בירושלים
  • הרב נתנאל, מו"צ בעדה החרדית, רב שכונת "קנה בושם" בבית שמש
  • הרב שמעון דב, מו"צ בקהילת ברסלב

חתניו:

  • הרב יוסף סמט, ראש כולל "עוז והדר" והעורך הראשי של מהדורת "עוז והדר" של התלמוד בבלי
  • הרב חיים מאיר קאהן, בן האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק" ורב הקריה של החסידות בעיר ביתר עילית
  • הרב משה בלום, ראש כולל "עיון הש"ס" של חסידות "תולדות אברהם יצחק"
  • הרב משה שנייבלג, עורך במכון "שערי אורה" להוצאת כתבי חמיו.
  • הרב דוד צבי הלברשטאם, בן רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם, האדמו"ר מסטרופקוב, ראש כולל "מנחת מאיר" על שם חותנו.
  • הרב שמואל אהרן סטאריק, ר"מ בישיבת "תולדות אהרן" נפטר בי"ד בסיון תש"פ, ואשתו נישאה בזיווג שני לבן דודה הרב אהרן ברנדסדורפר, מו"צ בהעדה החרדית ומרבני חסידות תולדות אהרן.
מאחיו
  • הרב ידידיה ברנדסדורפר, מחבר ספרי שנות ביכורים, שילוח הקן ועוד.

לקריאה נוספת

  • אשכבתיה דרבי מאיר - דברי זכרון והספד, ירושלים תש"ע.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה עליו אצל בנו הרב ידידיה ברנדסדורפר, קונטרס ויעל שלמה, תל אביב תשנ"ה.
  2. ^ למשל, העופות מסתובבים בסרט נע סביב לשולחנות הבודקים, בניגוד למקובל שהם מונחים בארונות והבודקים מוציאים אותם משם.
  3. ^ וכן של שלושת הדברים העיקריים בהם עסק - ברית, שחיטה, מקוואות.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0