חסידות תולדות אברהם יצחק
 | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | ירושלים |
| תאריך ייסוד | י"ח בטבת תשנ"ז |
| מייסד | הרב שמואל יעקב קאהן |
| מרכזי פעילות | ירושלים, בית שמש, ביתר עילית, נוף הגליל, בני ברק, בורו פארק, מונסי, ויליאמסבורג, קרית יואל, לונדון |
| מספר חסידים | כ-1000 משפחות |
| אדמו"ר | הרב שמואל יעקב קאהן |
חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות. נוסדה בשנת ה'תשנ"ז כפלג פורש של חסידות תולדות אהרן בראשותו של האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן, ונקראה על שמו של אביו - רבי אברהם יצחק. החצר מונה למעלה מ-1,000 משפחות.
היסטוריה
רבי אהרן ראטה שנודע בכינוי רבי אהרל'ה, הקים בשנת ה'תרפ"א את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה'. בשנת ה'תרפ"ח עלה הרב אהרן לארץ ישראל, בה פתח חבורה דומה בשם "שומר אמונים". לאחר פטירתו בשנת ה'תש"ז מרבית חסידיו בחרו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן למנהיגם. הקהילה אימצה את השם "תולדות אהרן". בתקופתו התפתחה החסידות לממדים רחבים, מקהילה של עשרות חסידים בודדים הפכה לחסידות עם כ-550 חסידים בסוף ימיו, בשנת ה'תשנ"ז.
לאחר פטירתו מרבית החסידים צידדו בבן השני, הרב דוד קאהן, והוא ירש את מוסדות החסידות. קבוצה אחרת של חסידים ביכרה בבן הבכור הרב שמואל יעקב קאהן, שקיבל את מבנה הישיבה של החסידות שברחוב עונג שבת במאה שערים, ובו פתח את בית מדרשו. בין החסידים שהצטרפו לרבי שמואל יעקב היו רבי מאיר ברנדסדורפר שמונה לכהן כרב הקהילה, רבי דניאל פריש, רבי מנחם מונדרר ורבי מנחם דוידוביץ'. האדמו"ר הוכתר ביום י"ח בטבת, על ידי רבי מאיר ברנדסדורפר שהקריא מכתב מינוי בשם חברי הקהילה. יום זה מצויין בחסידות כיום חג ונקרא "ח"י טבת".
מאפייני החסידות
על פי האדמו"ר, לחסידות שלושה מאפיינים, צניעות, תפילה ושבת.
תקנות הצניעות והתפילה הם כמו בחסידות תולדות אהרן והן מיוסדות על "ספר התקנות" של רבי אהרן ראטה בו הוא מורה על כללי הלבוש הגברי והנשי, וסגנון ותקנות התפילה. שני נושאים אלו עומדים במרכז תקנון הקהילה, אם כי אין אכיפה על קיום התקנות כמו בחסידות תולדות אהרן.
את נושא השבת אימץ האדמו"ר מחסידות ויז'ניץ, והוא כולל שימת דגש על קדושת השבת ועריכת טיש ליל שבת ארוך.
חסידות תולדות אברהם יצחק מתונה יותר בנוגע ליחסה לאגודת ישראל ולשאר חוגים ליברלים יותר, כמו קבלת חברים חדשים מחוגים אלו לקהילתם, כמו כן הצטרפותם של בחורים מחוגי המזרחי, ביניהם תלמידי ישיבת מרכז הרב[1] לקהילה, מה שהפך את הקהילה להטרוגנית יותר ביחס לחסידות האם.
בז' באדר ה'תש"ס יזם האדמו"ר סדר לימוד של "דף הקהילה", לימוד של חמישה דפי גמרא מדי שבוע, כמו כן יסד מתכונת של לימוד חמישה ימים בשבוע ויומיים של חזרה, בחסידות יש מספר התארגנויות של לימוד משותף של דף הקהילה.
בחסידות קבוצת עילית של אברכים (המכונים "דעם רבינ'ס אינגעלייט" - האברכים של הרבי), הנמנים על חבורה מיוחדת בראשותו ובפיקוחו של הרבי ולהם תקנות מיוחדות בעבודת ה', כמו סדרי לימוד ארוכים, אי החזקת טלפון סלולרי, הקפדה על תפילה בבתי הכנסת של הקהילה בשעה מוקדמת, התנזרות ממותרות ועוד שלל תקנות והדרכות בהנהגת הבית.
כאמור לחסידות הצטרפו חסידים רבים שרואים באדמו"ר את מנהיגם הרוחני, אך אלו ברובם לא הצטרפו לקהילה באופן מלא, ואינם לובשים את מלבושי הקהילה ואינם שולחים את ילדיהם למוסדות החסידות.
הלבוש בחסידות
תקנות הלבוש הם כמו בחסידות תולדות אהרן והן מיוסדות על "ספר התקנות" של רבי אהרן ראטה בו הוא מורה על כללי הלבוש הגברי והנשי.
הלבוש הגברי
- "קאפטן" הירושלמי - קאפטן מפוספס בצבעי כחול לבן בימות החול (לנשואים בלבד), קאפטן מפוספס בצבעי צהוב כחול לשבתות וקאפטן מפוספס בלבן לימים הנוראים (אף הוא לנשואים בלבד) ומעליה חוגרים אבנט לבן (בשונה משאר החוגים לובשי הקאפטן החוגרים אבנט ירושלמי). הקאפטען כולל גם אפודה (וועסט) בצבעים תואמים לקאפטן.
- יארמולקע לבנה - כיפת בד קלועה לבנה.
- מכנסיים קצרים, הנקשרים לגרביים ארוכים, שחורים בימי החול ולבנים לנשואים בשבתות וחגים.
- כובע סופר - כובע קטיפה נמוך לימות החול.
- חאלאט ירושלמי - חליפה בגיזרה מיוחדת (לבחורים).
הלבוש הנשי של החסידות כולל מטפחת ראש הדוקה - בימות החול בצבע שחור ובלילי שבתות וחגים בצבע לבן, וכן גרביונים עבים בצבע שחור.
קהילות ומוסדות החסידות
בישראל
מרכז החסידות נמצא בשכונת מאה שערים בירושלים, שם ממוקם בנין בית המדרש הגדול ברחוב עונג שבת ויו"ט, בבנין מאוכלס גם התלמוד תורה של החסידות. כדומ"צי בית המדרש משמשים הרב אהרן סמט, הרב משה ברנדסדורפר, הרב ישכר דב פרנקל והרב שמעון דוב ברנדסדורפר.
בסיון ה'תשפ"ג החלו בהריסת קומת הבית המדרש והתלמוד תורה שבבנין המוסדות לצורך בנייה מחדש של מרכז החסידות בירושלים.
בבית שמש קיימים 4 בתי כנסת, בנין הבית מדרש המרכזי והתלמוד תורה של החסידות שוכנים בשכונת נחלה ומנוחה. תלמוד תורה[2], בית חינוך לבנות, מכינה לישיבה קטנה ורשת כוללים. כרב החסידות משמש הרב דוד צבי קאהן, בנו השלישי של האדמו"ר. כדייני החסידות בבית שמש משמשים האחים הרב שמואל ברנדסדורפר, הרב נתנאל ברנדסדורפר (בשכונת 'קנה בשם') והרב יצחק ברנדסדורפר (ברמה ד').
בביתר עילית הוקמה הקהילה בשנת תשס"ט, לה בנין בית כנסת ושטיבלאך, מקוה, כוללים ותלמוד תורה 'זכרון יהודה' על שם רבי יהודה מדז'יקוב. כרב הקהילה משמש הרב חיים מאיר קאהן, בנו השני של האדמו"ר, דיין וראש כולל בקהילה הוא הרב מיכאל אליעזר שפיצר.
בהר יונה ג' הוקמה הקהילה בשנת תש"פ, ב"שיכון מעזריטש" על שם המגיד ממעזריטש, סבו של האדמו"ר, הקהילה הוקמה בעידוד האדמו"ר, שאף שלח לשם את מרבית קבוצת העילית של הקהילה (המכונים "דער רבינ'ס יונגעלייט" - האברכים של הרבי, שנמנים על חבורה מיוחדת בראשות האדמו"ר), הקהילה מונה למעלה ממאה משפחות. האדמו"ר גם שוהה בשכונה כמה שבועות במשך השנה. לקהילה בית ספר לבנות, תלמוד תורה[3], ישיבת מעזריטש לבחורי חו"ל ורשת כוללים לאברכים[4].
בבני ברק קיימת קהילה ובית כנסת, כולל אברכים וחבורות. כדומ"ץ הקהילה משמש הרב ישעיה גולדשטיין, מרבני בית הוראה שבראשות הרב מרדכי צבי גרינפלד.
בארצות הברית
בשנת תשנ"ח, הוקם בית כנסת הראשון בניו יורק, בשכונת בורו פארק, מאוחר יותר הוקמו שני בתי כנסת במונסי, כרב בית הכנסת המרכזי במונסי שימש רבי אהרן קאהן, אחי האדמו"ר, ובבית הכנסת השני משמש כרב הרב יעקב טייטלבוים, חתנו של האדמו"ר. בשנת תשפ"ב נבנה בנין המרכזי של הבית הכנסת, השטיבלאך ודירה לאדמו"ר בשכונת בורו פארק. קיימים גם בתי כנסת בקרית יואל ובוויליאמסבורג וחסידים נוספים גרים ברחבי ניו יורק וניו ג'רזי. החסידות בארצות הברית מונה מאות משפחות[5][6].
כרב החסידות וקהילות בארצות הברית משמש הרב ישראל קאהן, בנו הרביעי של האדמו"ר.
באירופה
בשנת ה'תשס"ד הוקם בית הכנסת באנטוורפן. בלונדון קיים בית כנסת וכולל, כרב החסידות בלונדון משמש הרב יואל קאהן, בנו החמישי של האדמו"ר.
ארגונים בחסידות
בחסידות פועלת מכון להוצאת ספרי אדמו"רי השושלת בשם 'דברי אמונים' ומכון 'דברי אלוקים חיים' להוצאת דברי תורה של האדמו"ר הנוכחי. כן מפעילה הקהילה מספר גמ"חים וקופות חסד לבני הקהילה.
הישיבות
ערך מורחב – ישיבת תולדות אברהם יצחק
לחסידות ישיבה קטנה וישיבה גדולה בירושלים וביתר עילית, בראשות רשת הישיבות עומד הרב אהרן קאהן בנו הגדול של האדמו"ר.
בנוסף קיימת ישיבת מעזריטש לבחורי החסידות מחו"ל ששוכנת בקרית החסידות "שיכון מעזריטש" בהר יונה, בראשות ישיבה זו עומד הרב יחזקאל ארלנגר בן המשפיע רבי סנדר ארלנגר כמנהלה הרוחני משמש הרב אביגדור גרומן.
חסידים בולטים
- רבי מאיר ברנדסדורפר.
- רבי דניאל פריש.
- רבי מנחם מונדרר.
- רבי אהרן קאהן.
- רבי מנחם דוידוביץ'.
- הרב יוסף יואל קאהן.
- הרב שמואל ברנדסדורפר.
- הרב משה ברנדסדורפר.
- הרב יוסף סמט.
- אהרלה סמט.
קישורים חיצוניים
- העדה, "החבריא הקדושה", בתוך דורות - 0094 (ויחי), גליון 94, תשע"ב, עמ' 6, סיקור נרחב ומקיף על הקהילה, באתר אוצר החכמה.
מוצאי יום כיפור בחצה"ק תולדות אברהם יצחק, סרטון באתר יוטיוב.- הדלקה בחצר תוא"י, בJDN.
- הדלקה בחצה"ק תולדות אברהם יצחק - מירון - תשפ״א באתר יוטיוב.
- האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק במירון, תמוז ה'תשפ"ג באתר בחצרות הקודש.
- ח"י טבת תשנ"ז - גרינדונג פון ק"ק תולדות אברהם יצחק אשכול באתר אייוועלט.
- הדלקת נר א' דחנוכה בחצה"ק תולדות אברהם יצחק, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ תלמידי מרכז הרב מתברכים אצל האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק לאחר שסידר חופה ליונתן ליבר מישיבת מרכז הרב, סרטון באתר יוטיוב
- ↑ מסיבת חומש בתלמוד תורה בבית שמש, סרטון באתר יוטיוב.
- ↑ חומש סעודה בתלמוד תורה תולדות אברהם יצחק בהר יונה, באתר בחצרות הקודש.
- ↑ ירושלים שבגליל, באתר גליון "דורות".
- ↑ כינוס כללי היסטורי למאות חסידי תולדות אברהם יצחק בארה"ב, באתר בחצרות הקודש, ה' באב תשפ"ד (ביידיש).
- ↑ "אידישע צייט", בתוך מגזין די צייטונג, פרשת ואתחנן תשפ"ד, עמ' 36, ניו יורק
| חבורת שומרי אמונים ושושלתה | ||
|---|---|---|
| רבני ואדמו"רי השושלת | רבי אהרן ראטה • רבי אברהם חיים ראטה • רבי אברהם יצחק קאהן • הרב שמואל יעקב קאהן • הרב דוד קאהן • רבי אהרן קאהן (מונסי) • הרב משה קאהן • הרב ישראל חיים קאהן • הרב יוסף יואל קאהן • רבי רפאל אהרן ראטה • הרב גדליה משה ראטה • הרב שלמה ראטה • הרב יעקב יצחק ראטה • הרב מרדכי ראטה • הרב אהרן קאהן (ירושלים) |  |
| שושלת חסידויות | חבורת שומר אמונים • חסידות שומרי אמונים • חסידות תולדות אברהם יצחק • חסידות תולדות אהרן | |
| ספרי חסידות | שומר אמונים • נועם הלבבות • שולחן הטהור • טהרת הקודש • מבקש אמונה • מצותיך שעשועי • דברי אמונה • אסיפת מכתבים • דרך אמונה • אגרות הדרכה • חסד נעורייך • תכון תפלתי • לך והודיעם • חוקי חיים | |
| חסידות שומרי אמונים | ישיבת שומרי אמונים | |
| חסידות תולדות אהרן | ישיבת תולדות אהרן • בית הכנסת הגדול של חסידי תולדות אהרן • שערי רחמים | |
| חסידות תולדות אברהם יצחק | ישיבת תולדות אברהם יצחק • ישיבת מעזריטש | |
