חסידות תולדות אברהם יצחק
 |
ערך ללא מקורות
| |
חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מחוברת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות. נוסדה בשנת ה'תשנ"ז כפלג פורש של חסידות תולדות אהרן בראשותו של האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן, ונקראה על שמו של אביו - רבי אברהם יצחק. החצר מונה כ1,000 משפחות.
היסטוריה
רבי אהרן ראטה שנודע בכינוי רבי אהרל'ה, הקים בשנת ה'תרפ"א את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, מתוך מטרה לבנות בית יוצר לאברכי עילית עובדי ה'. בשנת ה'תרפ"ח עלה הרב אהרן לארץ ישראל, בה פתח חבורה דומה בשם "שומר אמונים". לאחר פטירתו בשנת ה'תש"ז מרבית חסידיו בחרו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן למנהיגם. הקהילה אימצה את השם "תולדות אהרן". בתקופתו התפתחה החסידות לממדים רחבים, מקהילה של עשרות חסידים בודדים הפכה לחסידות עם כ-800 חסידים בסוף ימיו, בשנת ה'תשנ"ז.
לאחר פטירתו מרבית החסידים צידדו בבן השני, הרב דוד קאהן, והוא ירש את מוסדות החסידות. קבוצה אחרת של חסידים ביכרה בבן הבכור רבי שמואל יעקב קאהן, שקיבל את מבנה הישיבה של החסידות שברחוב עונג שבת במאה שערים, ובו פתח את בית מדרשו.
בין החסידים שהצטרפו לרבי שמואל יעקב היו רבי מאיר ברנדסדורפר שמונה לכהן כרב הקהילה, רבי דניאל פריש, רבי מנחם דוידוביץ'.
קהילות ומוסדות החסידות
לחסידות תלמודי תורה בירושלים, בית שמש ביתר והר יונה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה בירושלים וביתר וישיבת מעזריטש לבחורי החסידות מחו"ל בהר יונה. בראשות רשת הישיבות עומד הרב אהרן קאהן בנו הגדול של האדמו"ר. בנות החסידות לומדות במוסדות חינוך ירושלים.
בשנת ה'תשס"ט הוקמה קהילה של החסידות בביתר עילית בראשות הרב חיים מאיר קאהן.
בשנת ה'תש"פ הוקמה קהילה של החסידות בשכונת הר יונה שבנוף הגליל, בעידוד האדמו"ר, שאף שלח לשם את מרבית קבוצת העילית של הקהילה (המכונים "דער רבינ'ס יונגעלייט" - האברכים של הרבי), הקהילה מונה כמאה משפחות, האדמו"ר גם שוהה בשכונה כמה שבועות במשך השנה.
לחסידות ישנה בתי מדרש בירושלים, 5 שטיבלאך בבית שמש, ביהמ"ד בביתר, בני ברק והר יונה, כך גם בארה"ב בבורו פארק, וויליאמסבורג, מונסי, קרית יואל-מונרו, ובלונדון שבאנגליה.
בחסידות פועלת מכון להוצאת ספרי אדמו"רי השושלת בשם 'דברי אמונים' ומכון 'דברי אלוקים חיים' להוצאת ד"ת של האדמו"ר הנוכחי.
מאפייני החסידות
על פי האדמו"ר, לחסידות שלושה מאפיינים, צניעות, תפילה ושבת. תקנות הצניעות והתפילה הם כמו בחסידות תולדות אהרן והן מיוסדות על "ספר התקנות" של רבי אהרן ראטה בו הוא מורה על כללי הלבוש הגברי והנשי, וסגנון ותקנות התפילה. שני נושאים אלו עומדים המרכז תקנון הקהילה, אם כי אין אכיפה על קיום התקנות כמו בחסידות תולדות אהרן.
הלבוש הגברי של החסידות כולל:
- "קאפטן" הירושלמי - קאפטן מפוספס בצבעי כחול לבן בימות החול (לנשואים בלבד), קאפטן מפוספס בצבעי צהוב כחול לשבתות וקאפטן מפוספס בלבן לימים הנוראים (אף הוא לנשואים בלבד) ומעליה חוגרים אבנט לבן (בשונה משאר החוגים לובשי הקאפטן החוגרים אבנט ירושלמי). הקאפטען כולל גם אפודה (וועסט) המכונה "סידריא", בצבעים תואמים לקאפטן.
- יארמולקע לבנה - כיפת בד קלועה לבנה.
- מכנסיים קצרים, הנקשרים לגרביים ארוכים, שחורים בימי החול ולבנים לנשואים בשבתות וחגים.
- כובע סופר - כובע קטיפה נמוך לימות החול.
- חאלאט ירושלמי - חליפה בגיזרה מיוחדת.
הלבוש הנשי של החסידות כולל מטפחת ראש הדוקה - בימות החול בצבע שחור ובשבתות וחגים בצבע לבן, וכן גרביונים עבים בצבע שחור.
את נושא השבת אימץ רבי שמואל יעקב מחסידות ויז'ניץ, והוא כולל שימת דגש על קדושת השבת ועריכת טיש ליל שבת ארוך.
חסידות תולדות אברהם יצחק מתאפיינת ביתר פתיחות, הן בנושאים אקטואליים, הן ביחס לחוגי אגודת ישראל והן בנוגע לקבלת חברים חדשים לחוגיה, מה שהפך את הקהילה להטרוגנית יותר ביחס לחסידות האם.
בז' באדר ה'תשס"א יזם האדמו"ר סדר לימוד של "דף הקהילה", לימוד של חמישה דפי גמרא מדי שבוע. בחסידות יש מספר התארגנויות של לימוד משותף של דף הקהילה. בחסידות קבוצת עילית של אברכים (המכונים "די רבינ'ס יונגערלייט" - האברכים של הרבי), להם תקנות מיוחדות בעבודת ה', כמו סדרי לימוד ארוכים, הקפדה על תפילה בבתי הכנסת של הקהילה, התנזרות ממותרות ועוד.
כאמור לחסידות הצטרפו חסידים רבים שרואים באדמו"ר את מנהיגם הרוחני, אך אלו ברובם לא הצטרפו לקהילה באופן מלא, ואינם לובשים את מלבושי הקהילה ואינם שולחים את ילדיהם למוסדות החסידות.
