הרב שמואל יעקב קאהן
.jpg) | |
| לידה |
ט"ו באלול תש"ג (גיל: 79) ירושלים |
|---|---|
| מקום מגורים | ירושלים |
| השתייכות | חסידות תולדות אברהם יצחק |
| רבותיו | רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, רבי משה יהושע הגר |
| בת זוג | שרה חנה פייגא שנעעבאלג |
| אב | רבי אברהם יצחק קאהן |
| אם | יענטא ראטה |
| צאצאים | מירל, שיינדל לאה, הרב אהרן, הינדא, הענטשע, דבורה, פרומט גליקל, הרב חיים מאיר, הרב דוד צבי, הרב ישראל, רבקה, חוה, הרב יואל, מלכה, הרב ישכר בעריש, סימא. |
הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בט"ו באלול תש"ג) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק והאדמו"ר הנוכחי.
ביוגרפיה
נולד בירושלים כבן הבכור לרבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, וליענטא בתו של רבי אהרן ראטה מייסדה של שושלת שומרי אמונים. בצעירותו למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק למשך מספר חודשים, שם התקרב לאדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר (ה'אמרי חיים'), ונחשב לאחד מתלמידיו הקרובים. כמו כן היה מקורב לחתנו של רבי חיים מאיר, רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב שהתגורר בירושלים, נשא את שרה חנה פייגא, בתו של רבי ישעיה שנייבלג, רב מושב בני ראם ואחר כך חבר בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלזא.
עוד בחיי אביו התעוררה התנגדות נגדו בתוך חסידות תולדות אהרן[דרוש מקור] בטענה שאינו נאמן דיו לחסידות ולאידאולוגיה הבדלנית שלה, עקב קרבתו לחסידות ויז'ניץ המזוהה עם אגודת ישראל, בעוד שחסידות תולדות אהרון משתייכת לעדה החרדית.
עם פטירת אביו, בחנוכה ה'תשנ"ז, הכתירו רוב החסידים את האח הצעיר רבי דוד קאהן כאדמו"ר במקום אביו, ורבי שמואל יעקב פרש מהחסידות עם תומכיו והקים את חסידות תולדות אברהם יצחק. בראש תומכיו עמדו רבי מאיר ברנדסדורפר ורבי דניאל פריש. הרב ברנדסדורפר שימש כרב הקהילה עד לפטירתו בכ' אייר תשס"ט.
בחסידות תולדות אברהם יצחק התגבש בהנהגתו קו מתון יחסית לחסידות האֵם, כגון בנוגע לתקנות החסידות בענייני לבוש ותנאי הצטרפותם של זרים לחסידות. צעד זה הקל על רבים להצטרף לחסידות והביא רבים שנטשו בעבר את חסידות תולדות אהרן לשוב אליה[דרוש מקור].
באופן כללי האדמו"ר רואה את עצמו כממשיך דרך רבו האמרי חיים מויז'ניץ. בין היתר הוא שם דגש על השבת כערך מרכזי בתורת החסידות, הדבר מתבטא בעריכת אירועים סביב השבת כאשר השיא הוא בטיש שעורך האדמו"ר בליל שבת עד השעות הקטנות של הלילה כחמש שעות, כמנהג רבו מויז'ניץ. אירוע זה מושך אליו רבים גם מחוץ לחסידות בהם גם דתיים וחילונים העוברים במקום, וחלקם באים לשם בקביעות.
בתחילת שנת ה'תש"פ הקים קריה לחסידיו בשכונת הר יונה שבנוף הגליל בצפון ארץ ישראל, ואף קנה לעצמו דירה שם לצורך עידוד הגעת חסידים לגור במקום, כמו כן הקים קהילה גדולה בעיר ביתר עילית בראשות בנו הרב חיים מאיר.
בשנת תשפ"ב חידש האדמו"ר ללכת עם שטריימל בגובה 13 ס"מ בלבד, זאת לטענתו כי השטריימלך של היום אינם כמו השטריימלך המקורי שהיו נמוכים, כאשר האדמו"ר בעצמו ורוב בניו (למעט בנו הרב חיים מאיר) התחילו ללבוש את השטריימלך החדשים, ביצור מיוחד, נמוך ורחב, כאשר אליהם מצטרפים גם הרבה חסידים שהתחילו ללבוש את השטריימלך החדשים.
ספריו
- קדושתו של אהרן, ליקוטים מספרי זקינו רבי אהרן ראטה.
- "זיכרון יהודה", סיפורים ודברי תורה מרבו, רבי יהודה מדז'יקוב, ה'תשס"ב.
- "אמרי קודש", שיחות, ה'תשע"ג.
- "דברות קודש", לימים נוראים, ה'תשע"ד.
- "דברות קודש", ל"ג בעומר, תשע"ד.
- "דברות קודש", על חג השבועות, תשפ"א.
- "דבריו חיים וקיימים" סיפורים מרבו, ה'אמרי חיים' מויזניץ.
- "אגרות הדרכה", לקט מכתבים, ה'תשע"ז.
- קונטרסי "דברות קודש", יוצא לאור כל שבוע לקראת שבת.
משפחתו
לרבי שמואל יעקב יש ששה עשר ילדים:
- מירל בריינא פערל, אשת הרב אליעזר צבי טויב רב קהילת קאלוב בביתר, בן הרב משה טויב מקאלוב
- שיינדל לאה, אשת הרב יעקב טייטלבוים רב הקהילה במונסי, בן הרב אלחנן חיים טייטלבוים
- הרב אהרן קאהן ראש הישיבה של החסידות, נשוי לאסתר בת רבי מנחם מנדל מונדרר מקוסוב ירושלים
- הינדא, אשת הרב יחזקאל בראך ראש הכוללים של החסידות בירושלים, בן הרב אפרים פישל אב"ד מאדע
- הענטשע סירקא, אשת הרב משה הורביץ רב קהילת 'אור נפתלי' מעליץ בשכונת 'פערל ריווער' במונסי, בן רבי אביש ממעליץ ויליאמסבורג
- דבורה סערל, אשת הרב משה יעקב הורוביץ האדמו"ר מספינקא מונסי
- פרומט גליקל, אלמנת הרב אריה לייבוש טייטלבוים (בן הרב נחום אפרים גאב"ד וואלווא), נרצח במתקפת הטרור במומבאי בשנת ה'תשס"ח[1]. נישאה שנית להרב יהודה קלמן פרנקל, בן האדמו"ר מוויליפולי-פלטבוש.
- הרב חיים מאיר, רב הקהילה בביתר עילית, נשוי לגיטל בת רבי מאיר ברנדסדורפר
- הרב דוד צבי רב הקהילה בבית שמש, חתן הרב זיידא אליעזר זאב רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף סיגט
- הרב ישראל רב הקהילה בבורו פארק וראש חבורות הבחורים בני חו"ל, חתן הרב דוד שווימר דומ"ץ קהילת ויז'ניץ בית שמש
- רבקה, אשת הרב אלטר ישראל אברהם קרויז אב"ד קערעסטיר במאנסי, בן הרב שמואל דוד קרויז גאב"ד אודווארי.[2]
- חוה, אשת הרב אפרים אהרן למברגר אב"ד מאקווא ירושלים, בן רבי אברהם יחיאל ממאקווא בני ברק
- הרב יואל רב הקהילה בלונדון, חתן הרב שמואל בן רבי מאיר ברנדסדורפר
- מלכה, אשת הרב חנוך העניך טייטלבוים אב"ד סאסוב ירושלים, בן הרב יוסף דוד האדמו"ר מסאסוב
- הרב ישכר בעריש, נשוי לפערל בת הרב מנחם אליעזר זאב רוזנבוים האדמו"ר מקרעטשניף. הוא יד ימינו של אביו בכל עניני החצר והחסידות. מיוזמי ומקימי הקריה בהר יונה.
- סימא, אשת הרב יחיאל יהושע רבינוביץ רב חסידי ביאלה ב"ב בירושלים, בן הרב יעקב מנחם רבינוביץ האדמו"ר מביאלא בני ברק.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ^ מוטי ארגמן, הקדוש רבי אריה ליבוש טיטלבוים הי"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2008
- ^ חתן האדמו"ר רבי יוסף לייפר מווערדן-נדבורנה
•••
