הרב שמואל יעקב קאהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמואל יעקב קאהן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק
רבי שמואל יעקב קאהן
MosholuLibraryApr2006 (cropped).jpg
לידה 15 בספטמבר 1943 (גיל: 80)
ט"ו באלול תש"ג
ירושלים
מקום מגורים ירושלים
השתייכות חסידות תולדות אברהם יצחק
רבותיו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב.
בת זוג שרה חנה פייגא שנעעבאלג
אב רבי אברהם יצחק קאהן
אם יענטא ראטה
צאצאים מירל, שיינדל לאה, הרב אהרן, הינדא, הענטשע, דבורה, פרומט גליקל, הרב חיים מאיר, הרב דוד צבי, הרב ישראל, רבקה, חוה, הרב יואל, מלכה, הרב ישכר בעריש, סימא.
האדמו"ר בתפילת שחרית

הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בט"ו באלול תש"ג) הוא האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק ומייסד החסידות.

ביוגרפיה

נולד בירושלים כבן הבכור לרבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, וליענטא בתו של רבי אהרן ראטה מייסדה של שושלת שומרי אמונים. נקרא על שם סבו רבי שמואל יעקב ראטה - אביו של רבי אהרן ראטה.

בצעירותו למד  בישיבת ויז'ניץ בבני ברק למשך מספר חודשים, שם התקרב לאדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר (ה'אמרי חיים'), ונחשב לאחד מתלמידיו הקרובים. כמו כן היה מקורב לחתנו של רבי חיים מאיר, רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב שהתגורר בירושלים, וכן נסע לעיתים תכופות לאנטוורפן להסתופף אצל האדמו"ר רבי יעקב לייזר מפשוורסק.

נשא את שרה חנה פייגא, בתו של רבי ישעיה שנייבלג, רב מושב בני ראם ואחר כך חבר בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלזא. הוא למד קבלה עם רבי דניאל פריש, לימים מחסידיו.

אדמו"רות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חסידות תולדות אברהם יצחק

עם פטירת אביו, בחנוכה ה'תשנ"ז, הכתירו רוב החסידים את האח הצעיר רבי דוד קאהן כאדמו"ר במקום אביו, ורבי שמואל יעקב פרש מהחסידות עם תומכיו והקים את חסידות תולדות אברהם יצחק. בראש תומכיו עמדו רבי מאיר ברנדסדורפר ורבי דניאל פריש. הרב ברנדסדורפר שימש כרב הקהילה עד לפטירתו בכ' באייר תשס"ט, וגם האדמו"ר רבי מנחם מונדרר מקאסוב תמך בו בהקמת החסידות, והגיע בעצמו לטישים ואירועים שערך.

באופן כללי האדמו"ר רואה את עצמו כממשיך דרך רבו האמרי חיים מויז'ניץ. בין היתר הוא שם דגש על השבת כערך מרכזי בתורת החסידות. הדבר מתבטא בעריכת אירועים סביב השבת, כאשר הבולט שלהם הוא הטיש שנמשך כחמש שעות, כמנהגו של האדמו"ר מוויז'ניץ. אירוע זה מושך אליו רבים גם מחוץ לחסידות, בהם גם דתיים ומסורתים.

בנוסף לבש האדמו"ר 'קולפיק' בברכת החמה שנת תשס"ט, ובטיש פירות ט"ו בשבט[1] תשפ"ד כמנהג רבו ה'אמרי חיים' מויז'ניץ[2], וכן בעת בדיקת חמץ במעונו, ולשעבר בסעודת עניים לצאצאיו.

בהנהגתו הוא שינה מהנהגת חסידות האם תולדות אהרן. כך למשל נוסח התפילה בחסידות הוא בנוסח ויז'ניץ. כמו כן, בניגוד למקובל בחוגי הקנאים, הוא הקים קהילה בביתר עילית, שמעבר לקו הירוק[3], וכן נוהג לפקוד את הכותל המערבי[4].

בתחילת שנת ה'תש"פ הקים קריה לחסידיו בשכונת הר יונה שבנוף הגליל, ואף החל לשהות שם במשך השנה במטרה לעודד מגורים של חסידיו במקום.

ספריו

  • קדושתו של אהרן, ליקוטים מספרי זקינו רבי אהרן ראטה.
  • "זיכרון יהודה", סיפורים ודברי תורה מרבו, רבי יהודה מדז'יקוב, ה'תשס"ב.
  • "אמרי קודש", שיחות, ה'תשע"ג.
  • "דברות קודש", לימים נוראים, ה'תשע"ד.
  • "דברות קודש", ל"ג בעומר, תשע"ד.
  • "דברות קודש", על חג השבועות, תשפ"א.
  • "דבריו חיים וקיימים" סיפורים מרבו, ה'אמרי חיים' מויזניץ.
  • "אגרות הדרכה", לקט מכתבים, ה'תשע"ז.
  • זמירות שבת 'דא היא סעודתא'.
  • קונטרסי "דברות קודש", יוצא לאור כל שבוע לקראת שבת.

משפחתו

לרבי שמואל יעקב יש ששה עשר ילדים:

חסידיו הבולטים

 קישורים חיצונים

YouTube full-color icon (2017).svg תלמידי מרכז הרב מתברכים אצל האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק לאחר שסידר חופה ליונתן ליבר מישיבת מרכז הרב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 00:19)

הערות שוליים

  1. ^ YouTube full-color icon (2017).svg חמשה עשר בשבט בחצה"ק תולדות אברהם יצחק, סרטון באתר יוטיוב
  2. ^ משה ויסברג, לראשונה בט"ו בשבט, באתר כל רגע, ‏29.1.2024
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    פרויקט הקמת בית המדרש תולדות אברהם יצחק בביתר עילית, [1]
  4. ^ משה ויסברג, באישון לילה: הרבי ממאה שערים הגיע לכותל המערבי, באתר כל רגע, ‏י"ב בניסן תשפ"ג
  5. ^ מוטי ארגמן, הקדוש רבי אריה ליבוש טיטלבוים הי"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2008
  6. ^ חתן האדמו"ר רבי יוסף לייפר מווערדן-נדבורנה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0