הרב שמואל יעקב קאהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמואל יעקב קאהן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק
רבי שמואל יעקב קאהן
MosholuLibraryApr2006 (cropped).jpg
לידה ט"ו באלול תש"ג (גיל: 79)
ירושלים
מקום מגורים ירושלים
השתייכות חסידות תולדות אברהם יצחק
רבותיו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, רבי משה יהושע הגר
בת זוג שרה חנה פייגא שנעעבאלג
אב רבי אברהם יצחק קאהן
אם יענטא ראטה
צאצאים מירל, שיינדל לאה, הרב אהרן, הינדא, הענטשע, דבורה, פרומט גליקל, הרב חיים מאיר, הרב דוד צבי, הרב ישראל, רבקה, חוה, הרב יואל, מלכה, הרב ישכר בעריש, סימא.
האדמו"ר בתפילת שחרית

הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בט"ו באלול תש"ג) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק והאדמו"ר הנוכחי.

ביוגרפיה

נולד בירושלים כבן הבכור לרבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, וליענטא בתו של רבי אהרן ראטה מייסדה של שושלת שומרי אמונים. בצעירותו למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק למשך מספר חודשים, שם התקרב לאדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר (ה'אמרי חיים'), ונחשב לאחד מתלמידיו הקרובים. כמו כן היה מקורב לחתנו של רבי חיים מאיר, רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב שהתגורר בירושלים, נשא את שרה חנה פייגא, בתו של רבי ישעיה שנייבלג, רב מושב בני ראם ואחר כך חבר בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלזא.

עוד בחיי אביו התעוררה התנגדות נגדו בתוך חסידות תולדות אהרן[דרוש מקור] בטענה שאינו נאמן דיו לחסידות ולאידאולוגיה הבדלנית שלה, עקב קרבתו לחסידות ויז'ניץ המזוהה עם אגודת ישראל, בעוד שחסידות תולדות אהרון משתייכת לעדה החרדית.

עם פטירת אביו, בחנוכה ה'תשנ"ז, הכתירו רוב החסידים את האח הצעיר רבי דוד קאהן כאדמו"ר במקום אביו, ורבי שמואל יעקב פרש מהחסידות עם תומכיו והקים את חסידות תולדות אברהם יצחק. בראש תומכיו עמדו רבי מאיר ברנדסדורפר ורבי דניאל פריש. הרב ברנדסדורפר שימש כרב הקהילה עד לפטירתו בכ' אייר תשס"ט.

בחסידות תולדות אברהם יצחק התגבש בהנהגתו קו מתון יחסית לחסידות האֵם, כגון בנוגע לתקנות החסידות בענייני לבוש ותנאי הצטרפותם של זרים לחסידות. צעד זה הקל על רבים להצטרף לחסידות והביא רבים שנטשו בעבר את חסידות תולדות אהרן לשוב אליה[דרוש מקור].

באופן כללי האדמו"ר רואה את עצמו כממשיך דרך רבו האמרי חיים מויז'ניץ. בין היתר הוא שם דגש על השבת כערך מרכזי בתורת החסידות, הדבר מתבטא בעריכת אירועים סביב השבת כאשר השיא הוא בטיש שעורך האדמו"ר בליל שבת עד השעות הקטנות של הלילה כחמש שעות, כמנהג רבו מויז'ניץ. אירוע זה מושך אליו רבים גם מחוץ לחסידות בהם גם דתיים וחילונים העוברים במקום, וחלקם באים לשם בקביעות.

בתחילת שנת ה'תש"פ הקים קריה לחסידיו בשכונת הר יונה שבנוף הגליל בצפון ארץ ישראל, ואף קנה לעצמו דירה שם לצורך עידוד הגעת חסידים לגור במקום, כמו כן הקים קהילה גדולה בעיר ביתר עילית בראשות בנו הרב חיים מאיר.

בשנת תשפ"ב חידש האדמו"ר ללכת עם שטריימל בגובה 13 ס"מ בלבד, זאת לטענתו כי השטריימלך של היום אינם כמו השטריימלך המקורי שהיו נמוכים, כאשר האדמו"ר בעצמו ורוב בניו (למעט בנו הרב חיים מאיר) התחילו ללבוש את השטריימלך החדשים, ביצור מיוחד, נמוך ורחב, כאשר אליהם מצטרפים גם הרבה חסידים שהתחילו ללבוש את השטריימלך החדשים.

ספריו

  • קדושתו של אהרן, ליקוטים מספרי זקינו רבי אהרן ראטה.
  • "זיכרון יהודה", סיפורים ודברי תורה מרבו, רבי יהודה מדז'יקוב, ה'תשס"ב.
  • "אמרי קודש", שיחות, ה'תשע"ג.
  • "דברות קודש", לימים נוראים, ה'תשע"ד.
  • "דברות קודש", ל"ג בעומר, תשע"ד.
  • "דברות קודש", על חג השבועות, תשפ"א.
  • "דבריו חיים וקיימים" סיפורים מרבו, ה'אמרי חיים' מויזניץ.
  • "אגרות הדרכה", לקט מכתבים, ה'תשע"ז.
  • קונטרסי "דברות קודש", יוצא לאור כל שבוע לקראת שבת.

משפחתו

לרבי שמואל יעקב יש ששה עשר ילדים:

 

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ מוטי ארגמן, הקדוש רבי אריה ליבוש טיטלבוים הי"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2008
  2. ^ חתן האדמו"ר רבי יוסף לייפר מווערדן-נדבורנה


•••

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0