הרב שמואל יעקב קאהן
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ מספר בשושלת, תחילת כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
ט"ו באלול תש"ג (גיל: 78) ירושלים |
|---|---|
| מקום מגורים | ירושלים |
| השתייכות | תולדות אברהם יצחק |
| רבותיו | רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, רבי משה יהושע הגר |
| בת זוג | שרה חנה פייגא שנעעבאלג |
| אב | רבי אברהם יצחק קאהן |
| אם | יענטא ראטה |
| צאצאים | מירל, שיינדל לאה, הרב אהרן, הינדא, הענטשע, דבורה, פרומט גליקל, הרב חיים מאיר, הרב דוד צבי, הרב ישראל, רבקה, חוה, הרב יואל, מלכה, הרב ישכר בעריש, סימא. |
הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בט"ו באלול תש"ג) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק ואדמו"רה הנוכחי.
ביוגרפיה
נולד בירושלים כבן הבכור לרבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, ולרבנית יענטא בתו של רבי אהרן ראטה מייסדה של שושלת שומרי אמונים. נקרא על שם רבי שמואל יעקב ראטה (אביו של רבי אהרן). בצעירותו למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק, שם התקרב לאדמו"ר מויז'ניץ, רבי חיים מאיר הגר (ה'אמרי חיים'), ונחשב לאחד מתלמידיו הקרובים. כמו כן היה מקורב לחתנו של רבי חיים מאיר, רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. נשא את שרה חנה פייגא, בתו של רבי ישעיה שנייבלג, רב מושב בני ראם ואחר כך חבר בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלזא.
עוד בחיי אביו התעוררה התנגדות נגדו בתוך חסידות תולדות אהרן[דרוש מקור] בטענה שאינו נאמן דיו לחסידות ולאידאולוגיה הבדלנית שלה, עקב קרבתו לחסידות ויז'ניץ המזוהה עם אגודת ישראל, בעוד שחסידות תולדות אהרון משתייכת לעדה החרדית.
עם פטירת אביו, בחנוכה תשנ"ז, הכתירו רוב החסידים את האח הצעיר רבי דוד קאהן כאדמו"ר במקום אביו, ורבי שמואל יעקב פרש מהחסידות עם תומכיו והקים את חסידות תולדות אברהם יצחק. בראש תומכיו עמדו רבי מאיר ברנדסדורפר ורבי דניאל פריש. הרב ברנדסדורפר כרב הקהילה עד לפטירתו.
בחסידות תולדות אברהם יצחק התגבש בהנהגתו קו מתון יחסית לחסידות האֵם, כגון בנוגע לתקנות החסידות בענייני לבוש ותנאי הצטרפותם של זרים לחסידות. צעד זה הקל על רבים להצטרף לחסידות והביא רבים שנטשו בעבר את חסידות תולדות אהרן לשוב אליה[דרושה הבהרה].
האדמו"ר נודע כמי ששם דגש על השבת כערך מרכזי בתורת החסידות, רעיון הלקוח מחסידות ויז'ניץ, ומתבטא בעריכת אירועים סביב השבת כאשר השיא הוא בטיש שעורך האדמו"ר בליל שבת עד השעות הקטנות של הלילה. אירוע זה מושך אליו רבים גם מחוץ לחסידות.
בתחילת שנת תש"פ הקים קריה לחסידיו בשכונת הר יונה שבנוף הגליל בצפון ארץ ישראל, ואף קנה לעצמו דירה שם לצורך עידוד הגעת חסידים לגור במקום.
ספריו
- קדושתו של אהרן, ליקוטים מספרי זקינו רבי אהרן ראטה.
- "זיכרון יהודה", סיפורים ודברי תורה מרבו, רבי יהודה מדז'יקוב, תשס"ב.
- "אמרי קודש", שיחות, תשע"ג.
- "דברות קודש", לימים נוראים, תשע"ד.
- "דבריו חיים וקיימים" סיפורים מרבו, ה'אמרי חיים' מויזניץ.
- "אגרות הדרכה", לקט מכתבים, תשע"ז.
משפחתו
לרבי שמואל יעקב יש ששה עשר ילדים:
- מירל בריינא פערל, אשת הרב אליעזר צבי טויב, בן הרב משה טויב מקאלוב, רב בית הכנסת קאלוב בביתר עילית.
- שיינדל לאה, אשת הרב יעקב טייטלבוים, רב הקהילה במונסי, בן הרב אלחנן חיים טייטלבוים.
- רבי אהרן קאהן, נשוי לאסתר בת רבי מנחם מנדל מונדרר מקוסוב, ראש ישיבת תולדות אברהם יצחק
- הינדא, אשת הרב יחזקאל בראך, בן הרב אפרים פישל אב"ד מאדע ראש הכולל בירושלים
- הענטשע סירקא, אשת הרב משה הורביץ, בן רבי אביש ממעליץ ויליאמסבורג
- דבורה סערל, אשת האדמו"ר רבי משה יעקב הורוביץ מספינקא מונסי
- פרומט גליקל, אלמנת הרב אריה לייבוש טייטלבוים (בן רבי נחום אפרים מוואלווא), נרצח במתקפת הטרור במומבאי בשנת ה'תשס"ח[1]. נישאה שנית להרב יהודה קלמן פרנקל, בן הרב מוויליפולי-פלטבוש.
- הרב חיים מאיר, נשוי לגיטל בת רבי מאיר ברנדסדורפר, רב הקהילה בביתר עילית.
- הרב דוד צבי, חתן הרב זיידא אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף סיגט, רב הקהילה בבית שמש.
- הרב ישראל, חתן הרב דוד שווימר דומ"ץ ויזשניץ בית שמש, רב הקהילה בבורו פארק.
- רבקה, אשת הרב אלטר ישראל אברהם קרויז, רב חסידות קערעסטיר במאנסי, בן הרב שמואל דוד קרויז, אבד"ק אודווארי.
- חוה, אשת הרב אפרים אהרן למברגר, בן רבי אברהם יחיאל ממאקווא בני ברק.
- הרב יואל, חתן הרב שמואל בן רבי מאיר ברנדסדורפר, רב הקהילה בלונדון
- מלכה, אשת הרב חנוך העניך טייטלבוים, בן האדמו''ר הרב יוסף דוד מסאסוב, רב בית המדרש סאסוב בירושלים.
- הרב ישכר בעריש, נשוי לפערל בת הרב מנחם אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף. הוא יד ימינו של אביו בכל עניני החצר והחסידות.
- סימא, אשת הרב יחיאל יהושע רבינוביץ, בן הרב יעקב מנחם רבינוביץ מביאלא בני ברק.
הערות שוליים
- ^ מוטי ארגמן, הקדוש רבי אריה ליבוש טיטלבוים הי"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בנובמבר 2008
