ברכת בורא פרי הגפן
ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות והידועות אותה מברכין על היין, היא פוטרת ברכות אחרות (כל המשקין שעליהן מברכים שהכול נהיה בדברו) אך לא ניתן להפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת.
המקור במשנה
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
פרשנות חכמי התלמוד
בתלמוד התלבטו החכמים בייחודה של ברכת בורא פרי הגפן על היין במקום הברכה הרגילה על פירות העץ "בורא פרי העץ". יש שרצו לומר כי מעלת היין הוא שחל בו שינוי מטבע ברייתו ועלה מעלה נוספת על הענבים, ומכיוון שכך לא ניתן לברך עליו את הברכה הרגילה "בורא פרי העץ" שהיא נאמרת על אכילת ענבים ואין ניכר בה שבח על המעלה הטמונה ביין, אך טענה זו הופרכה מכך שהאוכל שמן זית (באופן שאינו מזיקו, למשל החושש בגרונו) מברך עליו ברכת בורא פרי העץ למרות שהשתנה לטובה מברייתו.
מר זוטרא אמר כי המעלה המיוחדת ביין היא שהוא זן את הגוף ונותן לו כוחות מיוחדים. אפשרות זו הופרכה מהמשנה האומרת כי "הנודר מן המזון מותר במים ובמלח" שעל פי פירושם של רב ושמואל הכוונה היא שאוסר את עצמו בלשון "כל הזן עלי"[1].
מסקנת התלמוד היא כי היין "סעיד", נותן כוחות מיוחדים יותר מכל "מזון" רגיל. בתלמוד מוסבר, כי כאשר שותים מעט יין הוא משביע, אך כאשר שותים הרבה יין הוא רק מגדיל את התיאבון (כמנהגו של רבא לשתות יין בערב פסח כדי להגביר את תיאבונו שיאכל מצה בתיאבון ובשפע). מעלה זו של היין נוספת על מעלתו של הלחם שרק "סעיד" אך לא משמח. לפי מסקנה זו, כאשר הפסוק אומר "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד"[2] הכוונה היא שהלחם רק סועד אך היין גם משמח וגם סועד.
קביעת סעודה
הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ללחם). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, נית לקבוע עליו סעודה. רב נחמן בר יצחק רצה לומר כך, אך רבא קבע כי לכאורה בטלה דעתו אצל כל אדם, אלא אם כן יבוא אליהו ויאמר אחרת[3].
הערות שוליים
- ↑ הכרח לכך הוא מכיוון שברכת בורא מיני מזונות מיוחדת רק לחמשת מיני דגן.
- ↑ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ט"ו.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה עמוד ב'.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
