ברכות הראייה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכות הראייה הן קבוצת ברכות אשר יש לברכן (בעיקר) למראה אירועים או תופעות טבע היוצאים מגדר הרגיל, או המתרחשים לעיתים רחוקות או נדירות במיוחד.
כללי ברכות הראיה
ברכות הראייה נאמרות בשל ההתפעמות, ההתרגשות, או התרוממות הרוח הנלווית למראה או לאירוע, ועל כן נפסק בהלכה כי יש לברכן רק בגין אירוע או מראה מיוחד ויחודי המעורר תחושות כאלה אצל רוב בני האדם. סייג נוסף הוא כי הברכה נאמרת רק כאשר המברך לא ראה את אותו אירוע או מראה במשך שלושים הימים האחרונים.[1]
בגלל הספק האם מראות מסוימים אכן גורמים לרוב בני האדם את אותן תחושות ההתרגשות או התרוממות הרוח, ולאור כלל ה"ספק ברכות להקל", חלק מהן אינן נוהגות כלל בזמננו.
סוגי ברכות
- ברכת הנסים - ברכה הנאמרת למראה מקום שנעשה בו נס.
- ברכת עושה מעשה בראשית - ברכת שבח לקב"ה על תופעות טבע, שנטבעו כך בבריאת העולם, בכלל זה הרואה ברק, וכן נופים מיוחדים, וכן בברכת החמה אחת ל28 שנה.
- ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם - ברכת שבח לקב"ה על תופעות טבע שניכר בהם כוחו וגדולתו של הקב"ה, כגון רעמים, רעידת אדמה, רוחות סעורות שאינן רגילות, וכן כוכב שביט וכוכב נופל.
- ברכת זוכר הברית - ברכת "זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו" נאמרת למראה קשת בענן.
- ברכת הים הגדול - את ברכת "שעשה את הים הגדול" מברכים על ראיית ים גדול כאוקיינוס. לאור המחלוקת בין הפוסקים על הים התיכון נהוג שלא לברך על ראייתו.
- ברכה על בתי עבודה זרה - ברכת "שנתן אורך אפיים לעוברי רצונו" מברכים כאשר רואים פסל או חפץ אחר המשמש לעבודה זרה. משמעות הברכה היא שבח לקדוש ברוך הוא על הסובלנות בה הוא נוהג כלפי הכופרים בו. לעומת זאת, כאשר רואה אדם מקום ממנו נעקרה עבודה זרה מברך "שעקר עבודה זרה מהמקום הזה/מארצנו (בארץ ישראל)" ומוסיף כי "כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעובדיך".
- ברכת אשר יצר אתכם בדין - בעת ראיית קברי יהודים מברכים ברכה זו, אשר ניסוחה משתנה בין מנהגי נוסח ספרד ונוסח אשכנז. תכלית הברכה היא צידוק דינו של הקדוש ברוך הוא.
- ברכת מציב גבול אלמנה - ברכה זו נתקנה עבור הרואה בתי ישראל ביישובם. הנסיבות בהן מברכים ברכה זו שנויות במחלוקת בין הפוסקים.
- ברכת שחלק מחכמתו ליראיו - על ראיית חכם מחכמי ישראל מברכים "שחלק מחכמתו ליראיו" ולדעת רוב הפוסקים ברכה זו נוהגת גם היום כאשר רואים תלמיד חכם מופלג.
- ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם - נתקנה על ראיית חכם מחכמי אומות העולם אשר ידועים ככאלה שתרמו תרומה מדעית חשובה לאנושות, ובנוסף גם שומרים על שבע מצוות בני נח.
- ברכת המלכים - על ראיית מלכי ישראל מברכים "שחלק מכבודו ליראיו" ועל מלכי אומות העולם מברכים "שנתן מכבודו לבשר ודם". ברכה זו אינה תלויה במידת צדקתו של המלך. כיום נוהגת ברכה זו רק על מנהיגי ארצות אבל לא על מלכים ייצוגיים במונרכיות דמוקרטיות.
- ברכת חכם הרזים - ברכה זו נאמרת כאשר אדם בארץ ישראל רואה שישים ריבוא (600,000) אנשים מישראל מכונסים במקום אחד.
- ברכת שככה לו בעולמו - ברכה זו נאמרת כאשר אדם רואה לראשונה יופי יוצא דופן של צמחים, בעלי חיים או בני אדם.
- ברכת משנה הבריות - ברכה זו נאמרת למראה אדם ובו פגם חמור מלידה (היעדר גפיים, תאומים סיאמיים, ננס וכו'). בעבר נהגו לברך גם על מראה אדם שחור, ג'ינג'י וכו'. נוסף על בני אדם, מברכים ברכה זו גם למראה קוף ופיל.
- ברכת האילנות - הברכה "שלא חיסר בעולמו (דבר) כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (טובים) ונאות, (כדי) להנות בהן בני אדם" נאמרת אחת לשנה, בחודש ניסן, למראה שני עצי פרי מלבלבים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
רות שוליים
- ^ יוצאת מכלל זה הברכה על ברקים ורעמים, שנאמרת מדי יום, ולעיתים גם פעמים ביום, אם התפזרו העבים בין מופע הברקים והרעמים הראשון לשני. רא"ש מסכת ברכות פרק ט הלכה יג על פי התלמוד הירושלמי בברכות פרק ט, ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכז, סעיף ב . וראה בעולת תמיד סימן שכז שכתב שיש לחלק בין ברכות הראייה האחרות, בהן רואה האדם שתי פעמים את אותו הדבר, לבין הברכות על הברקים והרעמים, שכל רעם וברק הם ראייה חדשה שראויה לברכה בפני עצמה.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.