ברכת הטבילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברכת הטבילה

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה

ברכת הטבילה היא ברכה מברכות המצוות אותה מברך הטובל בעת הטבילה, כגון טבילה המטהרת מטומאה, טבילת גרים או טבילת נידה.

מקור ונוסח הברכה

כל טבילה הנעשית על ידי אדם שחייב בטבילה, מלווה בברכה: "בא"י אמ"ה אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה"[1]. יש לברך רק כאשר האדם מחויב בטבילה בוודאות, כגון טמא הטובל בשביל להיטהר מברך רק אם ברור לו שהוא טמא.

אף לדעות שטבילה בזמנה אינה מצוה, אלא רק רשות ו"הכשר" והרשות בידו שלא לטבול, מברכים על הטבילה, וזו ברכת המצוות[2]. ובמאירי[3] כתב שנוסח הברכה הוא "על הטבילה" ולא "לטבול", כיון שהרשות בידו לבחור אם לטבול או לא, (ולהלן יבואר טעם נוסף).

טבל ולא בירך, עלתה לו טבילה, וככל המצוות שאין הברכה מעכבת את קיום המצווה[4].

על טבילות שונות

טבילת בעל קרי

מעיקר הדין, בעל קרי חייב לטבול לפני שהוא נכנס להר הבית או אוכל טהרות. לפי תקנת עזרא הסופר, לבעל קרי אסור גם להתפלל או ללמוד קודם שיטבול. אולם בזמן הגמרא ביטלו את חובת טבילה זו, ונחלקו הראשונים האם בעל קרי שטובל בזמן הזה לפני תפילה או לימוד, מברך על טבילתו.

מחלוקת זו היא גם על טבילה לפני יום טוב. אף שיש חיוב "לטהר עצמו ברגל", חובה זו היא בזמן בית המקדש, וחיוב הטהרה נועד לאפשר את הכניסה למקום הקדש ולאכילת הקדשים והטהרות. אולם בזמן הזה, אין חובה להיטהר מטומאה לפני הרגל.

דעת הרא"ש[5] והטור [6] שלא לברך על טבילת בעל קרי, כי הרי כיום אין חובה בטבילה זו, ואף אסור לברך[7]. אך דעת ר"ח [8] ועוד ראשונים[9] שבעל קרי מברך על טבילתו גם בזמן הזה. בשו"ת תפארת צבי[10]כתב בטעמם שגם בזמן הזה יש בדבר מצוה, אף שאין חובה, כי טבילתו הועילה לענין כניסה להר הבית - שמותר גם לטמא מת להיכנס אך אסור לבעל קרי עד שיטבול.

טבילה בגלל מנהג

באחרונים, יש שכתבו שמברכים על טבילה משום מנהג, (וכמו שמברכים, לשיטתם, על אמירת הלל בראש חודש)[11], כגון אשה שטמאה נדה רק משום מנהג, למשל אם ראתה דם בימי טוהר, או אם ראתה דם כצבע חרדל שיש אומרים שטמאה בזה משום מנהג. אך יש שחלקו ואמרו שלא שייך לומר "וציוונו" כנוסח הברכה, כשטובלת רק משום מנהג[12].

טבילה בגלל ספק או חומרא

הטובלת בגלל כתם שיש ספק אם הוא טמא והחמירו בגלל הספק, נחלקו האחרונים האם מברכת על טבילתה. יש אומרים שמברכת[13], ויש חולקים[14], ויש שאמרו שלא מברכת בטבילה שבגלל כתם גם כשהכתם ודאי טמא[15].

כמו כן הטובלת בגלל ספק גמור, בין ספק במציאות ובין במחלוקת הפוסקים, יש אומרים שמברכת[16], ויש אומרים שלא[17].

זמן הברכה

אף שכל המצוות מברכים עליהם "עובר לעשייתן", כלומר קודם מעשה המצוה, בטבילת גרים מברכים רק לאחר הטבילה מכיון שלא יכול לומר "וציוונו" קודם שהתגייר. כמו כן, גם בעל קרי לא יכל לברך על הטבילה קודם טבילתו לפי תקנת עזרא.

ונחלקו הראשונים האם גם בשאר הטבילות מברכים רק אחר הטבילה כמו טבילת גר ובעל קרי: יש אומרים שבכל הטבילות מברכים רק אחר הטבילה, כי לא חילקו בין הטבילות השונות[18], או כי מוטב לברך בטהרה מלברך בטומאה[19], ויש שכתבו שמברכים אחרי הטבילה רק כשאי אפשר לברך לפניה, כגון בטבילת גר או בעל קרי, אך בטבילת נדה או שאר טבילות מברכים קודם הטבילה[20].

גם להלכה נחלקו המחבר והרמ"א[21] האם מברכים על טבילת נידה קודם הטבילה או לאחריה, ובבאר היטב מביא מהשל"ה[22] מנהג לטבול פעם ראשונה, לברך, ואז לטבול פעם נוספת. ויש שכתבו שבשבת לכל הדעות יש לברך אחר הטבילה דווקא, או לברך רק בלחש[23].

מכיון שאסור לברך ערום או כשהלב רואה את הערוה, בשעת הברכה יש להתכסות בבגד[24], או לחילופין יש להיות בתוך המים כשהוא מכוסה[25] עד טבורו, ויכסה ראשו ויברך. ולכתחילה יהיה במים עד צווארו, ובמקרה כזה יש לחבק בידיו את גופו כדי לחצוץ בין הלב לערווה. (ובאשה נחלקו האחרונים האם נחשב במקרה כזה שלבה רואה את הערוה, אולם בכל מקרה כתב הט"ז שתחבק ידיה כך לכתחילה).

בטבילת גר, מכיון שהטבילה היא אחר המעשה, נוסח הברכה הוא "על" הטבילה, ולא "לטבול". אולם גם לדעות שנדה מברכת קודם הטבילה, מוסכם שנוסח הברכה קבוע - "על הטבילה", כדי שלא לחלק בין ברכת טבילת הגר לטבילה אחרת, או משום שטבילה אינה חובה למי שאינו רוצה להיטהר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ר"ח רי"ף רש"י ותוספות מסכת פסחים, דף ז עמוד ב, ורמב"ם ברכות יא ו.
  2. ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר אורח חיים נה.
  3. ^ פסחים ז:
  4. ^ תשובת הגאונים (אסף, תרפ"ט) סימן קעג, רב האי גאון בארחות חיים ב' עמ' 149.
  5. ^ יומא ח כד
  6. ^ אורח חיים תרו
  7. ^ תשובת הגאונים שערי תשובה קעה, אבודרהם הלכות ערב יוה"כ בשם רב יהודאי גאון.
  8. ^ תוס' מסכת פסחים, דף ז עמוד ב
  9. ^ בעל העיטור (סוף הלכות מילה), ספר הישר (שלז/תו), שבלי הלקט (שי), ר"ן פסחים ז: ועוד
  10. ^ יורה דעה ב כז יא
  11. ^ שו"ת חתם סופר יורה דעה קצא, ואורח חיים נה
  12. ^ דגול מרבבה (תניינא יורה דעה קצד), יד אליהו (פסקים לח). ובתשובה מאהבה (א סח) הסתפק בזה.
  13. ^ יד אליהו (פסקים לח)
  14. ^ שאלת שמואל (קרלין, עד), שו"ת טוב טעם ודעת (ד צד).
  15. ^ מלבושי טהרה (יורה דעה ר).
  16. ^ שו"ת טוב טעם ודעת הנ"ל.
  17. ^ שאילות שמואל הנ"ל. ולדעתו יש הבדל בין כתם שנפסק להחמיר מספק, לבין דין שנשאר ספק ומחמירים בו.
  18. ^ רש"י בה"ג ורמב"ן
  19. ^ בעל העיטור (סוף הלכות מילה) בשם רב עמרם גאון ורב צמח, ראב"ן (שכח), והמנהיג הלכות ברכת טבילת נדה קכא, בשם ר"ש
  20. ^ תוספות (חולין קלו: ד"ה כרבי אלעאי), רי"ף (ד. בשם רבנן), רמב"ם (ברכות יא ז) טור בשם הראב"ד והרא"ש.
  21. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ר
  22. ^ של"ה שער האותיות, הלכות ביאה סוף "סור מרע", שכן הנהיג חסיד אחד.
  23. ^ פתחי תשובה בשם תשובת הר הכרמל.
  24. ^ רמ"א יורה דעה ר
  25. ^ מנהג המובא בט"ז וש"ך

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.