הרב יצחק בן שחר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק בן שחר
לידה 1945 (גיל: 80 בערך)
מקום פעילות ישיבת קדומים
תחומי עיסוק תלמוד, תנ"ך, אמונה
רבותיו
הרב צבי יהודה הכהן קוק,
הרב גדליה נדל,
הרב שמואל רוזובסקי,
הרב אברהם שפירא,
הרב מרדכי פרום

הרב יצחק בן שחר (נולד ב-1945) הוא ראש ישיבת קדומים, מלמד בישיבות ומחבר ספרים.

ביוגרפיה

למד בישיבה התיכונית מדרשית נועם בפרדס חנה. בשנת תשכ"ג החל ללמוד בישיבת מרכז הרב בעיקר אצל רבותיו הרצי"ה קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב מרדכי פרום. במשך מספר שנים למד בישיבת פוניבז. הושפע מאד מהרב גדליה נדל ומתורתו.

בזמן מלחמת ששת הימים לחם עם חבריו הרבנים יוחנן פריד, איסר קלונסקי, ודב ביגון במסגרת החטיבה הירושלמית[1].

שימש כר"מ בישיבת שעלבים. בשנת ה'תשל"ח (1978) החל הרב יצחק בן שחר לשמש כראש ישיבת קדומים, ואליו הצטרפו בהמשך רבנים נוספים מבוגרי ישיבת מרכז הרב. במהלך השנים תלמידיו הקימו סביב הישיבה את שכונת גבעת רש"י בקדומים.

מלמד תנ"ך בישיבת מרכז הרב, במכללת אורות ישראל, מדרשת אוריה בגבעת שמואל, בבית מדרש ישיבתי פתח תקווה ובמקומות נוספים.

משפחתו

נשוי לרבנית ברוריה (בתו של ד"ר משה קטן מחבר אוצר לעזי רש"י) מרצה במכללות שונות, וגר בקדומים.

הרב יואל קטן (ר"מ בישיבה תיכונית שעלבים ובישיבת ההסדר שעלבים וראש מכון שלמה אומן), הרב מיכאל הרשקוביץ ופרופ' רפאל קטן (אונקולוג בתל השומר) הם גיסיו[2].

אחיו הוא הרב ישראל בן שחר, עורך סדרת ספריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג "משפט ערוך" ור"מ בישיבת קדומים.

בתו, יעל, היא מנהלת בית הספר לבנות "צופיה" בירושלים. חתנו, הרב חנן אדלשטיין, הוא ראש כולל בישיבת הר המור וממייסדי הישיבה התורנית דגל ירושלים בנחלים. חתנו הרב גלעד מנחם ברלין הוא מיסד ומנהל ת"ת יסדת עוז בקדומים ור"מ בישיבת קדומים. חתנו הרב אליהו סטולוביץ' מכהן כרב המושב כפר ויתקין. חתנו הרב מנחם שחור הוא ר"מ בישיבת קדומים ומרצה במכללת אורות ישראל. חתנו הרב אפרים ג׳יאמי הוא ראש ישיבת ההסדר גבעת אולגה.

דרכו

מזוהה עם עמדות ישיבת מרכז הרב ובתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה[3]. כמו כן במהלך השנים האחרונות חתם על קול קורא נגד מסירת שטחים ופינוי מאחזים. שולל אלימות. כאשר ניקבו צמיגי גלגלים לאנשי מועצת יש"ע הוציא גילוי דעת יחד עם רבנים נוספים המגנים זאת[4]. מרבני תנועת קוממיות, ובעבר בעל טור קבוע בעלון התנועה.

דגש מרכזי בשיטתו הוא על לימוד התנ"ך אותו הוא מלמד במקומות רבים בארץ, וכפי שתיאר אותו ואת שיטתו גיסו הרב יואל קטן: "לימוד חי ומפתֵח, המתחיל בפסוקי הספר וממשיך בביאורו המיוחד של הגר"א לכל פסוק ופסוק [תיאור זה ממחיש את שיטתו בלימוד משלי דווקא, בשאר ספרי התנ"ך אינו נצמד דווקא לגר"א, אלא מפרש בדרך כלל על דרך הפשט בתוספת נופך מדברי חז"ל, לעיתים מזכיר את פירוש רש"י, ולעיתים קרובות יותר - יסודות מפירוש הרמב"ן, אך עיקר היצמדותו היא לעולה מתוך פשטי המקראות], ומיניה וביה בהסבר עניינים עמוקים וחיוניים בעולמה של תורה ובעולמם של חיי תורה נכונים בהקשר לנאמר בפסוק ולמה שסביבו, באופן הפותח את הלב ואת העיניים. כך למשל הוא מפרש את הפסוק (יב, יא) 'עובד אדמתו ישבע לחם ומרדֵף ריקים חסר לב', מי ש'עובד אדמתו' בעל הלב הישר הוא אדם 'עובד', והוא עובד את האדמה דווקא, והאדמה שהוא עובד בה היא דווקא האדמה שלו. הכתוב מכווין לאדם שקרוב לטבעו האמיתי, שאינו מעוניין להיות תלוי באחרים, ושרצונו לעסוק בימי חייו ב'עסק' המצמיח פירות גשמיים ורוחניים. אותו אדם פונה דווקא לאדמה 'שלו', הוא שמח בחלקו, הוא חי ב'משבצת' שלו ואינו פוזל לחלקם של אחרים. אדם זה רחוק מקנאה ורחוק מכעס, מלא סיפוק ושמחת חיים, יש לו 'לב' (בניגוד לרודף הריקני המנוגד לו), עד שהמשל והנמשל מתערבים זה בזה"[2].

מתלמידיו הבולטים

חיבוריו

  • משלי קדם - פירוש על ספר משלי פרקים י'-יב' עם ביאור הגר"א.
  • נחל קדומים, שיעוריו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר על התורה, מתאפין במבט ייחודי ובדרך מיוחדת בלימוד התורה שבכתב. נכתב בדקדוק רב[5].
  • מקדמי ארץ. קובץ ו. מתורתה של ישיבת קדומים. חידושים ועיונים בפרק 'איזהו נשך', בצירוף הערות משיעורי הרב יצחק בן שחר. ישיבת קדומים, תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0