ישיבת תורת רפאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

'רמה: ללא' אינו ערך חוקי

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי

פרמטרים ריקים [ סגל הוראה, חלוקה מבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישיבת תורת רפאל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
אתר מורשת עולמית
השתייכות ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות קיץ תשס"א – הווה
מייסדים הרב חיים קוק, הרב מרדכי שפירא
תלמידים
כ - 300
מיקום
מיקום ירושלים שכונת רמת שלמה

ישיבה לצעירים תורת רפאל (מכונה בעגה הישיבתית תּויְרַת) היא ישיבה קטנה ליטאית בשכונת רמת שלמה בירושלים בראשות הרב חיים קוק ובנשיאות אביו, הרב שמחה הכהן קוק.

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשס"א על ידי הרב חיים קוק ואחיו ר' אברהם קוק ור' אוריאל זלזניק, במטרה להקים ישיבה שתחדיר בבחורים בנוסף לדרך לימוד והתמדה גם קשר עמוק וחזק עם הקב"ה. בעת הקמתה מנתה הישיבה 18 בחורים שהתקבצו בעיקר מחוג המקורבים והמכרים של רבני הישיבה דאז.

במעמד פתיחת הישיבה השתתפו נשיא הישיבה, הרב שמחה קוק, רבי שמואל אויערבאך ראש ישיבת מעלות התורה (ישיבה), הרב שלמה פישר ראש ישיבת איתרי ורבנים נוספים. על כתב היסוד חתמו גדולי הדור ובראשם רבי יוסף שלום אלישיב, רבי אהרן ליב שטיינמן, רבי שמואל אויערבאך ועוד.

במשך השנים, הישיבה גדלה והתבססה כאחת הישיבות לצעירים הגדולות בירושלים. כיום ידועה כישיבה בולטת ומשפיעה, השולחת מדי שנה בחורים לישיבות הגדולות המובחרות ביותר, דוגמת חברון, פוניבז', תפרח ועוד. רבים זוקפים לישיבה את הצלחתה של ישיבת נתיבות חכמה בראשות הרב דניאל וולפסון, בכך ששיגרה אליה בשנות הקמתה את הגרעין הראשוני להקמתה[דרוש מקור]. בישיבה שמים דגש גדול על לימוד בהספק תוך מתן דגש על עידוד החזרות עד כדי שינון בע"פ.

בכל שנה לקראת סוף זמן חורף מתקיימת בישיבה תכנית חזרות מקיפה שבה חוזרים בני הישיבה על מה שנלמד במשך כל הזמן בישיבה ואז יוצאים בני הישיבה ליום מבחנים באווירה מיוחדת שבו בני הישיבה נבחנים בע"פ אחד אצל השני בקבוצות שמורכבות מבני כל השיעורים, ולאחר הבחינות מתקיים זיץ לבני הישיבה.

בשנת תשע"ט לזמן אלול הישיבה קיבלה 98 בחורים[1].

מאפייני הישיבה

הישיבה מתאפיינת בקשר הדוק של התלמידים עם צוות הישיבה הגובל בהערצה. כדוגמה לקשר של הבחורים לישיבה, קיימת קבוצה מבוגרי הישיבה המוסיפה לעמוד בקשר הדוק עם הרב קוק. הם מארגנים וועדים במוסר ובמחשבה, ומתייעצים עמו על דברים גדולים כקטנים. באופן יחסי הישיבה מדגישה את לימוד הבקיאות. בניגוד למקובל ברוב הישיבות הקטנות הליטאיות, סדר ג' מוקדש לחזרה נוספת על לימוד הבקיאות של סדר ב'. אחת בשנה בוחנים התלמידים את עצמם על כ־50 דפי גמרא בעל־פה.

תפילות וסעודות השבת אורכות זמן רב כחלק מעבודה על הכרה בקדושת השבת שניתנת ע"י שיחות קבועות בליל שבת על הנושא, וסעודה שלישית נמשכת לעיתים 3 שעות.

צוות הישיבה

צוות הר"מים

  • הרב שמואל לפאיר
  • הרב יעקב טיקוצ'ינסקי
  • הרב אפרים קליין
  • הרב נחמיה הלוי
  • הרב יוסף ויינמן
  • הרב אברהם אלישיב - נכדו של רבי יוסף שלום אלישיב
  • הרב רפאל פדר
  • הרב אוריאל שלנגר
  • הרב ישראל קליין

הסניף בביתר עילית

בחודש אלול תשע"ח פתחה הישיבה לראשונה סניף נוסף בעיר ביתר בביתר עילית. בראשות הסניף עומד הרב זאב כץ, לשעבר ר"מ בישיבה. בעקבות פתיחת הסניף מספר הבחורים בישיבה הצטמצם מעט, והישיבה מונה אז כ-270 בחורים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי דברי המשגיח הרב מרדכי שפירא
הערך באדיבות ויקישיבה ואתר ישיבה
קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון CC BY-NC 3.0