ישיבת תורת רפאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת תורת רפאל
היכל הישיבה.png
ישיבה
השתייכות חרדים ליטאים
תאריך ייסוד אלול ה'תשנ"ז
תאריך סגירה אב ה'תשפ"ב
מייסדים הרב שמחה קוק הרב חיים קוק
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב חיים קוק
שונות
מיקום שכונת רמת שלמה, ירושלים
קואורדינטות 31°48′41″N 35°12′53″E / 31.81139°N 35.21472°E / 31.81139; 35.21472

ישיבת תורת רפאל היא ישיבה קטנה חרדית־ליטאית בשכונת רמת שלמה בירושלים, שהתקיימה בין השנים ה'תשנ"ז - ה'תשפ"ב. הישיבה הייתה ברחוב הרב בצלאל ז'ולטי 6, בקומה התחתונה של בנין של בית הכנסת "לומדי תורה". לישיבה יש סניפים בביתר עילית ובבית שמש.

תולדות הישיבה

הרב שמחה קוק וראש הישיבה הרב חיים קוק

הישיבה הוקמה על ידי הרב חיים קוק באלול תשנ"ז. היא נקראה על שם הרב רפאל קוק, סבו של ראש הישיבה. אביו של ראש הישיבה, הרב שמחה הכהן קוק שימש עד לפטירתו כנשיאה ובמשך שנים רבות מסר שיחות בישיבה באופן קבוע.

במעמד פתיחת הישיבה השתתפו רבנים רבים וביניהם הרב שמואל אוירבך שבמשך שנים הגיע לישיבה למסור שיעור כל שנה בחנוכה, והרב שלמה פישר חמיו של ראש הישיבה. בהקמתה מנתה הישיבה 18 בחורים שהתקבצו בעיקר מחוג המקורבים והמכרים של רבני הישיבה אז.

באלול תשס"ג הוקמה ישיבה גדולה בשם "תורת בנימין" לבוגרי הישיבה, שבראשה עמד הרב קוק. בצוות הישיבה הגדולה היו כמה מהרמי"ם שלימדו בישיבה הקטנה, וכן הרב נתן רוטמן. הישיבה נסגרה לאחר שנתיים.  

בחודש אדר תשפ"א עזב המשגיח הרב מרדכי שפירא את הישיבה, דבר שעורר סערה בישיבה[1][2]. בהמשך מונה הרב שרגא שטינמן לנשיא הישיבה[3], ובאלול תשפ"א מונה הרב ישראל קליין למשגיח. עם זאת, הישיבה התקשתה להתאושש מהזעזוע שפקד אותה, ובסוף זמן קיץ תשפ"ב נסגרה[4].

אופי הישיבה

במגילת היסוד של הישיבה נכתב: "המטרות העומדות לפני מייסדי הישיבה: לחנך ע"פ מסורת רבותינו בלימוד, ביראת שמים ובמידות טובות...המטרה בראש ובראשונה לחנך הבחורים ללימוד הגפ"ת באופן יסודי, בהיר וברור, ואז לחנכם גם להבנה עמוקה אמנם רק דברים המתאימים לגילם הצעיר. לא להיסחף ל"דרישה" המקובלת לריבוי מפרשים להגדת דברים עמוקים מאד מגדולי האחרונים ולפרש כבר מגיל צעיר דברים שבימי קדם היו מתפרשים רק בגיל מבוגר יותר".

באופן יחסי הישיבה מדגישה את לימוד הבקיאות. בניגוד למקובל ברוב הישיבות הקטנות הליטאיות, סדר ג' מוקדש לחזרה נוספת על לימוד הבקיאות של סדר ב'. אחת בשנה בוחנים התלמידים את עצמם על כ־50 דפי גמרא בעל־פה. במשך הרבה שנים המבחנים היו במושב גמזו, ולכן זה קיבל את השם "גמזו". תפילות השבת אורכות זמן רב מהמקובל בציבור הליטאי, וסעודה שלישית נמשכת לעיתים מספר שעות.

צוות הישיבה

הרב דוד כהן בתורת רפאל.jpg

צוות הר"מים

  • הרב חיים שולביץ
  • הרב שמואל לפאיר
  • הרב יעקב טיקוצ'ינסקי
  • הרב אפרים קליין
  • הרב נחמיה הלוי
  • הרב יוסף ויינמן
  • הרב אברהם אלישיב - נכדו של רבי יוסף שלום אלישיב
  • הרב רפאל פדר

הסניף בביתר

בחודש אלול ה'תשע"ח פתחה הישיבה סניף נוסף בביתר עילית, בנשיאות הרב חיים קוק, ובראשות בן דודו הרב זאב כץ (בנו של הרב יעקב כ"ץ) ר"מ בישיבה לשעבר.[6]

צוות הישיבה

צוות הר"מים

  • הרב פנחס וינטרוב
  • הרב אליהו פפר
  • הרב יהושע רוטנברג
  • הרב שמואל ישי אלפנביין

הסניף בבית שמש

בחודש אלול תשפ"א נפתח סניף לישיבה בעיר בית שמש בנשיאות ראש הישיבה ר' חיים קוק, ובראשות הרב אליהו שלנגר חתנו של ראש ישיבת מאור התלמוד ר' אברהם יצחק קוק ור"מ בישיבת רבי משה שטרנבוך[7].

הישיבה מונה 24 בחורים.

צוות הישיבה

  • ראשי הישיבה: הרב חיים קוק והרב אליהו שלנגר ראש הקיבוץ בישיבת הגר"מ שטרנבוך
  • משגיח: הרב מאיר פראנק בוגר הישיבה בירושלים ומשגיח בישיבת הגר"מ שטרנבוך

צוות הר"מים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0