רבי שמחה הכהן קוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרב שמחה הכהן קוק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמחה הכהן קוק
Simcha Hacohen Kuk.jpg
הרב שמחה הכהן קוק באוגוסט 2012
לידה 11 באוגוסט 1930
י"ז באב ה'תר"צ
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 24 במאי 2022 (בגיל 91)
כ"ג באייר ה'תשפ"ב
מקום פעילות טבריה, רחובות
השתייכות חרדי - כלל מגזרי
תחומי עיסוק רב העיר רחובות
תפקידים נוספים רב בית הכנסת החורבה
חיבוריו שלמי שמחה

הרב שמחה הכהן קוק (י"ז באב ה'תר"צ, 11 באוגוסט 1930כ"ג באייר תשפ"ב, 24 במאי 2022) היה רב ואב בית דין רחובות, ורבו של בית הכנסת החורבה המחודש בעיר העתיקה בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בבית מנדלבאום שבירושלים בשנת ה'תר"צ (1930), לרב רפאל קוק, בן אחיו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבאום[1]. נקרא על שם אבי אמו שנפטר כמה חודשים קודם לכן.

למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת חברון בירושלים אצל הרב יחזקאל סרנא, וכן שישה חדשים בישיבת סלבודקה אצל הרב אייזיק שר. לאחר נישואיו למד בכולל של מכון הרי פישל בשכונת בית וגן בירושלים. במהלך מלחמת העצמאות הוא שירת בחזית ירושלים כמפקד כיתה[2]. בתחילת שנות ה-60 היה ר"מ ומנהל חינוכי בישיבת מרום ציון בקריית נוער[3][4]. מטרתו החינוכית הייתה "להצמיח כאן בראש וראשונה יהודים, בחורים עם שרשים עמוקים במסורת ובהלכה היהודית, שיהיו עם זאת, אזרחים מועילים, בעלי השכלה ומקצוע. הדגש מושם, כמובן, על היהדות. על הפניית הבוגרים לישיבות השונות..."[5].

באמצע שנות ה-60, בעידודו של הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא, פתח בנתניה ישיבה תיכונית, המשתייכת לרשת בני עקיבא[6]. כראש ישיבה הוא דרש לתת קדימות לתורה על פני העבודה[7] וראה בלימוד התורה את הפתרון לבעיות הנוער[8]. עם זאת, הוא קידם מצוינות בישיבה גם במקצועות החול[9].

בסתיו 1969 הועמד הרב קוק בראש רשימה מלוכדת של אגודת ישראל וחלק מהמפד"ל למועצת עיריית נתניה[2], שזכתה בשני מנדטים[10].

לאחר פטירתו של אביו, הרב רפאל קוק, התמודד בבחירות לרבנות העיר טבריה, במטרה לשבת על כסאו של אביו[11]. על מנת לאפשר את ההתמודדות באופן מיידי, העניקה לו מועצת הרבנות הראשית כושר של רב עיר וכושר דיינות ללא בחינות[12][13]. אולם בסוף אוגוסט 1971, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי שהקפיא את הבחירות עד לבירור טענות העותרים, הודיע הרב קוק שהוא מסתלק מהמועמדות ואינו רוצה להיבחר במקום שיש מחלוקת[14]. העותרים היו חלק מנציגי הציבור החרדי בעיר, שראה בו רב המזוהה עם המפד"ל. בחנוכה תשל"ב נהרג אחיו הבכור, הרב שלמה קוק, רבה של רחובות, בתאונת דרכים, עם אשתו ושניים מבניו. בעקבות האסון נקרא הרב קוק למלא את מקומו של אחיו כרבה של העיר רחובות[15][16].  

סמל הכשרות של הרב שמחה קוק

כרב העיר רחובות היה אחראי גם על מערכת הכשרות העירונית, והנהיג בה, בנוסף לכשרות הרגילה, מערכת כשרות מהודרת בראשות הרב אברהם רובין. בגלל מגבלות משפטיות, המונעות מתן הכשר של הרבנות על ידי רבה של עיר אחרת, הפכה מערכת זו, הפועלת גם במקומות נוספים בישראל, כגוף פרטי בשם "בד"ץ מהדרין". הכשר זה מקובל על חלקים גדולים מהציבור החרדי[17]. בסוף 2008 הפסיק הרב קוק את הקשר עם בד"ץ זה[18].

בתשע"ו יצא לאור חלקו הראשון של ספרו "שלמי שמחה", קובץ דרשות לשבת הגדול.

בסוף ימיו חלה בדלקת ריאות חריפה, ממנה נפטר בכ"ג באייר ה'תשפ"ב[19].


משרות רבניות נוספות

בשנת 1993, היה אחד משלשת המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל (לצד הרב שאר ישוב הכהן והרב ישראל מאיר לאו), אולם הפסיד בהתמודדות לרב לאו.

בפברואר 2007 הוכתר כרבו של בית הכנסת החורבה בירושלים[20]. לאחר פתיחת בית הכנסת, בשנת 2010, נכנס המינוי לפועל.

הרב קוק היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל במשך 25 שנה, עד 2008[21].

הרב קוק הוא ראש או נשיא של כמה מוסדות, בהם ישיבת מאור התלמוד ברחובות, סמינר 'עלי באר' בירושלים, ישיבת חכמת שלמה לצעירים ברחובות (בראשות חתנו), ישיבת תורת רפאל בירושלים (בראשות בנו, הרב חיים), וכן מספר ישיבות קטנות, סמינרים לבנות ותלמודי תורה לילדים.

הרב שמחה קוק בישיבת מרכז הרב. לצידו יושב: הרב מרדכי אליהו 2007

עמדות

  נודע כבעל עמדות ימניות מובהקות בוויכוח על שטחים תמורת שלום[22].[23] הוא התנגד לתוכנית ההתנתקות, וכן היה ממקימי אגודת עטרה ליושנה שקדמה התיישבות יהודית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה[24]

התנגד לעליה להר הבית בזמן הזה[25]

פעל [26] למען הקמת תלמודי תורה בשיטת 'זכרו' בהם לומדים הילדים את כל חמשת חומשי התורה עם חזרות, ביניהם תלמוד תורה חמדת התורה ותלמוד תורה תורת העמק[דרוש מקור].

משפחתו

אחיו הם: הרב שלמה קוק, הרב אברהם יצחק קוק והרב נחום קוק. אחיותיו הן: הרבנית שרה כ"ץ (אשת הרב יעקב כ"ץ) והרבנית לאה שרמן (אשת הרב אברהם שרמן).

היה נשוי לנחמה לבית קבלקין[27] ולהם תשעה ילדים, מהם:

עץ משפחת קוק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
 
 
 
הרב דב בער קוק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי יהודה קוק
 
בתיה מרים
 
הרב שלום נתן רענן
 
הרב רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
הרב יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מרדכי פרום
 
צפורה
 
הרב שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
הרב שמחה הכהן קוק
 
הרב נחום קוק
 
הרב אברהם יצחק קוק
 
הרב יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה
 
לאה קוק
 
הרב אברהם שרמן
 
הרב אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
הרב חיים קוק
 
הרב דב קוק
 
לאה קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הישיבה המרכזית העולמית בירושלים, הצופה, 18 באוגוסט 1943
  2. ^ 2.0 2.1 ג. שרוני, שלושה מתמודדים על ראשות העיר, מעריב, 23 באוקטובר 1969
  3. ^ נסתיים מחנה קיץ למפעל "יום הישיבה", הצופה, 23 באוגוסט 1960
  4. ^ מגמה ריאלית בישיכה תיכונית, הצופה, 17 בפברואר 1963
  5. ^ נ. עוזי, אמריקניזציה "בקרית הנוער" הירושלמית - המטרה: להצמיח יהודים..., חרות, 14 בנובמבר 1963
  6. ^ הוכנסו ספרי תורה להיכל ישיבת ראדין שבנתניה, הצופה, 20 בדצמבר 1965
  7. ^ החל הדיון המעשי בוועידת בני עקיבא, הצופה, 28 באפריל 1967
  8. ^ הנוער הדתי מגמות ואתגרים, הצופה, 28 בפברואר 1967
  9. ^ ש. אהרוני, טילי טילים בישיבה, הצופה, 2 במאי 1969
  10. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת ערית נתניה, ילקוט הפרסומים 1577, עמוד 558
  11. ^ מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971
    הרב קוק ייבחר לרבה של טבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971
    הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי - בסוף החודש, מעריב, 16 באוגוסט 1971
  12. ^ יהושע ביצור, דיינים קובלים על פרוטקציוניזם: כמה מועמדים שוחררו מבחינות, מעריב, 3 באוגוסט 1971
  13. ^ יהושע ביצור, דיינים מסרבים לכהן בועדה־בוחנת אם יצורף אליה הרב מ. יאלוז, מעריב, 11 באוגוסט 1971
  14. ^ הרב ש. קוק הסתלק ממועמדותו לכהונת רב ראשי של טבריה, מעריב, 31 באוגוסט 1971
  15. ^ הרב שמחה קוק נבחר לרב ראשי ברחובות, דבר, 11 באוקטובר 1972
  16. ^ לאחר שהוציא תעודת כושר לרב עיר ודיינות ונבחן במבחני הרבנות.
  17. ^ הציבור החרדי משתמש ב-23 סוגי כשרויות בקניית מזון, באתר ynet, 20 בפברואר 2007
  18. ^ הכשרות - מהודרת, ההנהלה - מפולגת, באתר בחדרי חרדים, 10 בדצמבר 2008
  19. ^ יעקב מלמד, אבל כבד: רב העיר רחובות הגאון רבי שמחה קוק נפטר לאחר ייסורים קשים, כ"ג באייר ה'תשפ״ב (24 במאי 2022) באתר JDN.
  20. ^ 'החורבה' חוזרת לחיים, אתר "בחדרי חרדים" 20 בפברואר 2007.
  21. ^ הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008
  22. ^ יוסף צוריאל, הרבנים מתפלגים לנצים ויונים ושר הדתות נואש מלתווך, מעריב, 30 באוגוסט 1979
  23. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg מרן הגרי"ש אלישיב הורה לעשות הכל למניעת גירוש גוש קטיף, סרטון בערוץ חלמיש - חרדים למען יהודה ושומרון באתר יוטיוב (אורך: 21:48)
  24. ^ מגיירים את הרובע המוסלמי, כותרת ראשית, 14 בדצמבר 1983
  25. ^ על פי הוראת הרב יוסף שלום אלישיב שאמר לו שבכך יוכלו להגיע במצבים מסוימים לחשש איסור כרת.
  26. ^ בעידודו של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן
  27. ^ נרשמו לנישואין, הצופה, 27 בנובמבר 1951
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0