בני קטורה

בְּנֵי קְטוּרָה הם ששת בניו של אברהם שנולדו לו מאשתו השלישית קטורה. דבר לידתם מופיע בספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים א'-ד' (סוף פרשת חיי שרה).

בני קטורה וצאצאיהם

בספר בראשית (וכן בספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים ל"ב-ל"ג) נמנים ששת בניו של אברהם מאשתו קטורה: זִמְרָן, יָקְשָן, מְדָן, מִדְיָן, יִשְׁבָּק וְשׁוּחַ.

פרשית בני קטורה מסתיימת: ”וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם” - כלומר מזרחית לארץ כנען.

צאצאי קטורה

בפסוקים הבאים באותה פרשה נזכרים חלק מצאצאיהם של בני קטורה. במקומות אחרים במקרא נזכרים עמים שכנראה יצאו מבני קטורה:

• זמרן.
• יקשן - שילד את שבא ודדן, המוזכרים במקרא כמה פעמים. עם זאת, ייתכן שהכוונה לזוג אחים אחר הנקרא שבא ודדן: בני רעמא, נכדו של חם בן נֹח. בני דדן היו אשורים, לטושים ולאומים.
• מדן - ייתכן שהוא אבי המדנים, הנזכרים גם הם במספר מקומות.
• מדין, אבי האומה המדינית - מוזכרים חמשת בניו: עיפה, עפר, חנוך, אבידע ואלדעה.
• ישבק.
• שוח - גם העם השוחי מוזכר עוד בתנ"ך.

מעמדם ההלכתי

בגמרא נאמר שבני קטורה, שנולדו לאברהם לאחר שנצטווה בברית המילה, חייבים בברית מילה. לדעת הרמב"ם, חיוב המצווה חל גם על בני קטורה ולכן כל צאצאי בני קטורה חייבים למול את ילדיהם ביום השמיני. הרמב"ם הוסיף שאמנם צאצאי ישמעאל אינם מחויבים במילה מעיקר הדין, אך מאחר שבני ישמעאל התערבו בבני קטורה, בפועל אף בני ישמעאל חייבים למול ביום השמיני. לעומת זאת, רש"י בפירושו לתלמוד סבר שהכוונה היא רק לחייב את ששת בני קטורה עצמם במילה, אך כל צאצאיהם פטורים. בתוספות הרא"ש שם נאמר שאמנם התחייבו בני קטורה וכל צאצאיהם במילה, ככל צאצאי אברהם, אך חיוב זה נהג רק עד מתן תורה, שאז פקע החיוב מכל צאצאי אברהם ונמסר לעם ישראל בלבד.

קישורים חיצוניים

• הערך "בני קטורה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• הרב אריאב עוזר, שיעור בעניין מילת בני קטורה, באתר בינינו
• בני קטורה, באתר "מחלקי המים"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בני קטורה30244881