ישמעאל

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יִשְׁמָעֵאל היה בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה. לדמותו ישנה השפעה רבה על הערבים המחשיבים אותו לאביהם על פי האסלאם.

ישמעאל בתנ"ך

הולדת ישמעאל

בספר בראשית מסופר כי שרה, שידעה שהיא עקרה, נתנה לאברהם את הגר. לאחר שהגר הרתה היא זלזלה בשרה. בעקבות זאת שרה התלוננה לאברהם שיתיר לה לעשות בשפחתה כרצונה. שרה עינתה את הגר, והגר ברחה משרה אל המדבר. במדבר, ליד מעיין, פגשה הגר במלאך שמסר לה נבואה על הולדתו של ישמעאל ועל אופיו:

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ. וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן.

המלאך מצווה על הגר לקרוא לבן שיוולד בשם ישמעאל ומסביר לה את משמעות שם זה ("שמע א-ל"). הגר קוראת למקום "באר לחי רואי" ולאלוקים "א-ל רואי". המלאך מצווה על הגר לחזור אל שרה, והיא עושה כדבריו.

כשאברהם נואש מכך ששרה תלד הוא ביקש מה' שישמעאל יהיה יורשו. ה' השיב לו ששרה עוד תלד את יצחק, אך הוא מברך גם את ישמעאל ואת שנים עשר השבטים שיצאו ממנו. ישמעאל נימול בגיל 13 יחד עם כל בני ביתו של אברהם על פי הציווי של ה' לאברהם.

גירוש הגר וישמעאל

לאחר הולדת יצחק, שרה ראתה את ישמעאל מצחק (לפי פירוש רש"י: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) ביום המשתה לכבוד יצחק. מעשה זה הכעיס אותה, וכדי להבטיח שיצחק יהיה יורשו היחיד של אברהם היא בקשה מאברהם לגרש את הגר וישמעאל. אברהם לא ראה בעין יפה את בקשת שרה, אך במצוות ה' שמע לדברי שרה וגרש את הגר וישמעאל.

הגר וישמעאל תעו במדבר באר שבע ונשארו ללא מים. הגר נואשה מחייה ומחייו של ישמעאל. היא הניחה את ישמעאל תחת שיח, וחכתה בבכי, במרחק מה, למותו. ה' שמע את בכיו של ישמעאל ופקח את עיני הגר לראות באר. הגר וישמעאל נצלו והתיישבו במדבר פארן.

חיי ישמעאל ומורשתו

כאשר מת אברהם, הוא נקבר במערת המכפלה בחברון על ידי שני בניו, יצחק וישמעאל, לפי גירסת התנ"ך. (בראשית כה,ח-ט).

הגר לקחה לישמעאל אשה ממצרים. שנים עשר בניו של ישמעאל הם נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש וקדמה. בנותיו של ישמעאל הן בשמת ומחלת, נשות עשיו. על פי כמה פירושים, בשמת ומחלת הן כינוי לאותה אשה.

ישמעאל חי מאה שלושים ושבע שנים.

ישמעאל על פי המפרשים

פרשנים רבים ניסו לפרש את המילה 'מצחק'. מה עשה ישמעאל שהרגיז את שרה? חלקם קשרו את הפסוק לפסוק שאחריו, בו שרה מביעה דאגה בקשר לירושה: בעת השמחה הגדולה על הולדתו של יורש לאברהם לעג ישמעאל לשמחה והזכיר לכולם שעל פי חוקי הירושה הבכור מקבל כפליים משאר האחים. פרשנים אחרים מייחסים לישמעאל חטאים של עבודה זרה, גילוי עריות וניסיון לשפיכות דמים (יריית חצים על יצחק).

מצד שני יש השמים דגש על מעמדו הרם של ישמעאל המושווה למעמדו של יצחק: שילוחם של הגר וישמעאל אל מוות כמעט בטוח מושווה לעקידת יצחק. הפרשנים מדגישים את השימוש במילים דומות בשני הסיפורים כגון "וישכם אברהם בבוקר" וביטויים נוספים. גם בסיפורו של ישמעאל ההורה בטוח במותו של ילדו ולבסוף נמצאת הצלה ניסית.

דמותו של ישמעאל היא ביטוי לשפע בלי גבול ולביטחון, סמלים שהופיעו אצל העברים דווקא בהקשרים נשיים. מוצאה של אמו הוא מצרי, וכמו הנילוס המרווה את מצרים כך המעיין והבאר שנמצאו להגר ולישמעאל במדבר. ישמעאל בוכה - וה' שומע. על בסיס שפע זה בנויה האמונה המצרית המתוארת בהמשך התנ"ך: האמונה בכוחו של הטבע וביכולתו לספק את צורכי האדם. ביהדות, לעומת זאת, שפע תלוי במילוי אחר רצונו של האל ובהשתדלות רבה יותר מצד האדם.

העובדה שגם ישמעאל מקבל ברכה מצביעה על הפלורליזם של היהדות. הניסיון לשמר את שני צידי המחלוקת ולא למחוק לחלוטין צד אחד שלה. עקרון זה נשמר מאוחר יותר בנוסח התורה שבעל פה המביא מחלוקות בשלמותן. זאת להבדיל מהגישה הנוצרית ההפוכה, שהודגשה במיוחד בכתביו של אוגוסטינוס. אוגוסטינוס מדגים, על ידי סיפורי בראשית, את עקרון החטא הקדמון שלא מאפשר לכל בני האדם להתקבל על ידי הא-ל. על פי אוגוסטינוס, ישמעאל לא נבחר על ידי הא-ל, נדחה מעליו ואינו שייך לממלכת השמיים בגלל השייכות החזקה שלו לעולם החומרי הפסול.

בתפילת ישראל נושע הנאמרת בחלק מהימים שאומרים בהם סליחות, מופיע הבקשה: "יושעו לעין כל, ואל ימשלו בם רשעים, כלה שעיר וחותנו ויעלו לציון מושיעים. כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים", כאשר הכוונה הוא לאדום המכונה שעיר, ולצאצאיו של ישמעאל שהיה חותנו של עשיו אבי אדום.

על פי תרגום יונתן בן עוזיאל, ישמעאל התחתן עם אשה בשם עדישה, אך גירש אותה, ולאחר מכן התחתן עם אשה בשם פטימה, היא האשה שלקחה לו אמו מארץ מצרים.

בתלמוד בבלי[1] מובאת דעה לפיה ישמעאל חזר בתשובה בסוף ימיו, דבר שהתבטא בכך שכיבד את יצחק בקבורת אברהם אביהם. יש שקשרו דעה זו לכך שכמה מחכמי התנאים נקראו בשם רבי ישמעאל.

ישמעאל בקוראן ובאסלאם

על פי האמונה המוסלמית, ישמעאל, כמו דמויות מקראיות בולטות אחרות, הוא נביא. מוחמד, מייסד האסלאם, טען בקוראן כי הוא "צאצא של אברהם דרך בנו ישמעאל", הטיעון של מוחמד לייחוס מישמעאל מגיע ממסורת יהודית מתקופת בית שני שזיהתה את הערבים כצאצאיו של ישמעאל שכן שמות בניו של ישמעאל מזכירים שמות של ממלכות שהתקיימו בחצי האי ערב באלף הראשון לפנה"ס. את המסורת למוצא מישמעאל קיבל מוחמד ככל הנראה מסיפוריהם של השבטים היהודיים שנדדו בחצי האי ערב שהשפיעו עליו כאשר באו עמו במגע. הפרשנות המקובלת בסונה מנכסת לעצמה את סיפור העקידה, וטוענת שישמעאל הוא הבן הנלקח אל העקידה בקוראן. המוסלמים חוגגים את חג "עיד אל-אד'חא" (عيد الأضحى "חג הקורבן", מכונה גם "החג הגדול") המציין את נכונותו של אברהם להקריב את ישמעאל. בנדודיהם במדבר התיישבו ישמעאל והגר במכה. המעיין שהופיע במכה בצורה ניסית נקרא באר זמזם.(زمزم) ישמעאל עזר לאביו לבנות את ביתו של האל, הכעבה, במכה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בבא בתרא טז ב


  1. 1.0 1.1 הקו המקווקו מסמן שמקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא בספר בראשית.
  2. יש המזהים את יסכה בת הרן עם שרה, אשת אברהם.