קהילת אדרת אליהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:33, 23 בינואר 2021 מאת מרדכי עציון (שיחה | תרומות) (לא חייבים למחוק דברים. תוסיף את המידע שיש לך ואל תמחוק סתם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מייסד הקהילה רבי יצחק שלמה זילברמן עם רבי שלמה זלמן אויערבאך
רב הקהילה הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת

קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, ובראשות בנו הרב אליהו זילברמן, מנהל המוסדות הוא אחיו הרב יוסף זילברמן. מוסדות הקהילה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-230 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה - כ-50 תלמידים, ישיבה קטנה - כ-70 תלמידים, וכולל אברכים - המונה כ-100 אברכים.

אופי הקהילה הוא ליטאי אך עם מאפיינים יחודיים כגון לבישת פתיל תכלת בציצית ולבישת תפילין כל היום.

הקהילה

הקהילה והמוסדות נקראים אדרת אליהו על שם הגר"א.

הקהילה מונה כ-250 משפחות שחלקם הגדול הוא מתושבי העיר העתיקה. בנוסף לרב הקהילה הרב אליהו זילברמן, הרבנים בקהילה הם הרב משולם וורמסר, הרב יום טוב זילברמן ובניו הרב אריה והרב אליהו, והרב אריה שפירא מחבר ספר אחרית כראשית. בית הכנסת של הקהילה הוא בעיקר בית כנסת החורבה, שם מתקיימות התפילות בשבת ובחול. ואף בית הכנסת ציון המצוינת שם מתקיימות תפילות תלמידי הישיבה.

אנשי הקהילה מזוהים עם דרכם של הגר"א והרמח"ל. עם זאת לעיתים פוסקים רבני הקהילה כראות עיניהם גם אם אין זה מקביל לפסיקת הגר"א, בהנחה שלדעתם המשמעות בתלמוד שונה בהלכה מסוימת[דרושה הבהרה].

הקהילה משתייכת לזרם הליטאי, ואולם כמה מאפיינים הופכים אותה לחריגה בציבור הזה. מוסדות הקהילה מלמדים על פי שיטתו של המייסד, המתבסס על משנה במסכת אבות, לפיה ילדים צריכים להתחיל ללמוד תנ"ך בגיל 5, משנה לקראת גיל 10, וגמרא בגיל 15 לערך. עוד בעקבות הרב זילברמן, נוהגים אנשי הקהילה ותלמידי הישיבה להטיל פתיל תכלת בציציותיהם. יוסף אליהו שטיינברג, מאנשי הקהילה, הקים את עמותת "וזכרתם" המעודדת הטלת פתיל תכלת. בנוסף לכך נוהגים אנשי הקהילה ותלמידי הישיבה ללמוד במשך היום כאשר הם מעוטרים בתפילין, בין היתר על פי דעת הגר"א.

בקהילה רואים את לימוד הגמרא עם הראשונים עד ההלכה למעשה כעיקר בלימוד התורה, בדומה לשיטת לימודו של החזון איש; אך עם זאת שמים דגש על ידיעת התנ"ך. כמו כן מקובל בקהילה ללמוד קבלה לאחר למידת כל התלמוד בבקיאות ובעיון[1].

יחס אנשי הקהילה כלפי מצוות ישוב ארץ ישראל שונה מהמקובל בציבור החרדי. הם מדגישים את חשיבות ספר קול התור המבוסס לדבריהם על תורת הגר"א. בעקבות זאת הם שואפים לקדם את הבנייה וההתיישבות בירושלים, שאותם הם מחשיבים אתחלתא דגאולה בבחינת משיח בן יוסף. הם מדגישים את מצוות יישוב ארץ ישראל ומציינים את יום ירושלים וכן את יום העצמאות ואולם אינם אומרים הלל במועדים אלה, בין היתר משום שלדעת הגר"א לא אומרים הלל בברכה אפילו בראש חודש[2]. עוד בניגוד לעמדה המקובלת בציבור הליטאי, הם נוקטים בקו פוליטי הנוטה מאד לימין ותומך במתנחלים. ולפני ביצוע תוכנית ההתנתקות התקיימו בישיבה תפילות ותעניות לביטול הגזירה[3].

רבני הקהילה

רב הקהילה הוא הרב אליהו זילברמן, בנוסף רבנים בקהילה: הרב משולם וורמסר, הרב יום טוב זילברמן ובניו הרב אריה והרב אליהו, והרב אריה שפירא מחבר ספר אחרית כראשית.

מוסדות הקהילה

בנין התלמוד תורה בכיכר בתי מחסה
הכניסה לישיבת אדרת אליהו מחצר גליציה

הקהילה מפעילה מוסדות לימודיים לכל הגילאים, החל מתלמוד תורה, דרך ישיבה קטנה וישיבה גדולה ועד לכולל אברכים. שם העמותה המנהלת את המוסדות הוא נר לרחל ובניה, על שם רחל וייס, בתו של הרב יצחק שלמה זילברמן שנרצחה יחד עם שלושת ילדיה בפיגוע ביריחו.

תלמוד תורה

ערך מורחב – תלמוד תורה אדרת אליהו

התלמוד תורה של הקהילה פועלת בשיטת זילברמן ויש בה כ230 תלמידים. החיידר ממוקם בבית רוטשילד שבבתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים, אך יש גם שלוחות נוספות בביתר עילית ובמיצד. רוב התלמידים בסניף המרכזי הם ממשפחות הקהילה, אבל לא רק.

ישיבות

ערך מורחב – ישיבת אדרת אליהו

הישיבה הוקמה בשנות השמונים על ידי הרב יצחק שלמה זילברמן, מייסד שיטת זילברמן, וכיום עומדים בניו בראשה. הרב אליהו זילברמן בראש הישיבה גדולה, ואחיו הרב ירמיהו זילברמן בראש הישיבה קטנה.

מיקום הישיבה גדולה והכולל הוא ברובע המוסלמי בחצר גליציה, והישיבה הקטנה ממוקמת ברובע היהודי.

לקריאה נוספת

  • איתן איגושין, עקרונות היסוד של שיטת זילברמן ירושלים, כסלו תשע"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. וכדברי הגר"א בביאורו על משלי ש"הסוד אינו אלא רק לגדולים", וכדבריו שתחילה יעסוק בלחם - הגמרא בבקיאות ובעיון
  2. כתבה באתר בחדרי חרדים - חובה לעיין בטוקבקים
  3. אבינדב ויתקון, ימינה מהמתנחלים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0