הרב חנוך גבהרד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:28, 26 בינואר 2021 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (תיקון פרמטרים (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב חנוך גבהרד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוגוסט 1952 (גיל: 73)
ה' באב ה'תשי"ב
קרית אתא
מדינה ישראל
מקום מגורים מודיעין עילית
תחומי עיסוק מחבר ספרים
חיבוריו שיעורים בהגדות חז"ל ועוד
בת זוג חנה גננדל
אב עוזר דוד
אם זלטה
תפקידים נוספים
מרצה

הרב אליעזר חנוך גבהרד הוא רב חרדי-ליטאי ישראלי, מחבר סדרת הספרים 'שיעורים בהגדות[1] חז"ל' על עין יעקב הכוללת למעלה מעשרים כרכים, מרצה בהידברות וערכים, ומשדר שיעורי תורה ברדיו קול חי בתוכנית 'בדרך התורה' ועוד.

ביוגרפיה

הרב חנוך נולד בה' באב ה'תשי"ב (27 באוגוסט 1952) בכפר אתא (כיום קרית אתא) לאביו עוזר דוד ואמו זלטה שהיו ניצולי שואה ילידי פולין. אביו איבד בשואה את אשתו וילדיו, אשתו נפטרה וילדיו רעבו לאוכל וכשלא היה לו מה לתת להם הם נפטרו מול עיניו. אמו, הייתה גיסתו של אביו לפני המלחמה וגם היא איבדה שם את בעלה וילדיה, היא שימשה כמורה בקרקוב בבית הספר של שרה שנירר לאחר שהיא עצמה למדה אצלה כמו חברתה פרל בניש. בין היתר לימדה מקצועות כמו: היסטוריה דקדוק ולשון. כשעלתה לארץ היא חזרה לשמש כמורה בבית יעקב בחיפה. לאחר המלחמה הייתה במחנה העקורים באולם שניהם עלו ארצה לאחר המלחמה עריריים, התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים, שתי בנות ובן אחד. בהרצאותיו הוא מספר עליהם ועל ההרגשה של בני הדור השני לשואה[2]. הוא נקרא חנוך על שם בנה הבכור של אמו שנספה בשואה[3]. שתי אחיותיו נישאו האחת לחסיד גור והשנייה לחסיד בעלזא.

כילד התגורר בקריית אתא בשיכון פא"י. יחד עם אביו התפללו בבית הכנסת 'היכל שלמה' שהוקם על ידי ניצולי שואה. כילד אהב את הטבע ושיחק עם בעלי חיים.

אשתו, חנה גננדל, מארגנת סמינרים לבנות רווקות מטעם ערכים.

מתגורר במודיעין עילית ברחוב משך חכמה.

שיעורים בהגדות חז"ל

הרב חנוך כתב פירוש על הגדות חז"ל המובאים בעין יעקב שהוא ליקוט מהמפרשים המקובלים על אגדות חז"ל בתוספת פירושים עצמיים שלו. בדרך כלל הוא לא מציין מקורות לפירושים, אך לעיתים יוצאות מן הכלל הוא מציין. בסופו של דבר, הוא הוציא לאור סדרה שלמה על כל המסכתות המונה למעלה מעשרים כרכים, כשהוא בעצמו מבצע את העימוד בעצמו. הספרים מסודרים באופן שדברי הגמרא ממוקמים למעלה בחלק הפנימי, ודברי רש"י לימינם, ולמטה הפירוש שלו. הסדרה יצאה במספר מהדורות. חלק מהכרכים תורגמו לאנגלית על ידי דוד לנדסמן.

הסדרה מכונה בקיצור בראשי תיבות שב"ח - שיעורים בהגדות חז"ל.

במהלך השנים הרב ליקט מתוך הסדרה לפי נושאים שונים והוציא מספר ספרים נוספים, כדלהלן:

בשנת ה'תשנ"ב הוציא לאור בבני ברק יחד עם הרב אברהם וינברג את 'שב"ח המחשבה' – במצוות המחשבה וההרהור, ביאורים דברי חיזוק ודרכי שמירה. מהדורה שנייה יצאה בשנת ה'תשנ"ז.

בשנת ה'תשס"א ערך עבור אבות ובנים ירושלים את 'תוכנית לימודים פסח תשס"א – ישיבת והגדת לבנך'.

בשנת ה'תשס"ד הוציא לאור את הספר 'שב"ח הבית' - ליקוט מכמה מסכתות מתוך הסדרה 'שיעורים בהגדות' חז"ל'[4]. בשנה זו הוציא לאור גם ליקוט של אגדות חז"ל המותרות ללימוד בתשעה באב ולא חל עליהן האיסור ללמוד תורה ביום זה[5] וכן לאבלים, בשם 'שיעורים בהגדות חז"ל – הנחמה'.

בשנת ה'תשע"ה בערך, הוציא את הספר 'שב"ח הקטורת' - סדר פיטום הקטורת המבואר על פי שיעורים בהגדות חז"ל, מתוך שב"ח על מסכת כריתות (דף ו.)[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הגדות ולא אגדות, כפי שניתן לראות בדיון אודות כך בפורום פרוג.
  2. דור לניצולי שואה – הרב חנוך גבהרד באתר הידברות.
  3. שהיה קרוי על שם אביה.
  4. שב"ח הבית באתר הספרייה הלאומית.
  5. ”אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים, ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא, בהלכות ובאגדות, משום שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב". ותינוקות של בית רבן בטלים בו. אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה, ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם. ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין, וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב.” (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיפים א'–ב').
  6. שב"ח הקטורת באתר הספרייה הלאומית.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.