ועד הכשרות של העדה החרדית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־21:06, 26 בינואר 2021 מאת יחיד ורבים (שיחה | תרומות) (תבנית שכתוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר פירוט על ההיסטוריה של ההכשר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר פירוט על ההיסטוריה של ההכשר. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון

פרמטרים ריקים [ נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ועד הכשרות של העדה החרדית
סמל הכשרות של בד"ץ העדה החרדית
סמל הכשרות של בד"ץ העדה החרדית
פעילות כשרות
מייסדים בד"ץ העדה החרדית
מנכ"ל גבריאל פופנהיים

ועד הכשרות של בד"ץ "העדה החרדית" הוא גוף הכשרות הפרטי הבולט בישראל, הזוכה לפופולריות בקרב חלק גדול מהציבור החרדי בהיותו נחשב לגוף מיומן המצוי תחת פיקוח רבני הדוק.

הועד קשור לעדה החרדית, אך מערכת הכשרות אינה כפופה מבחינה ניהולית להנהלת העדה החרדית[דרושה הבהרה]. המערכת מחולקת לוועד הכשרות, כיום[דרושה הבהרה] בניהולו של הרב אברהם יצחק אולמן, שתחת סמכותו מפעלי מזון ומסעדות. וועד השחיטה, שהקים רבי מאיר ברנדסדורפר, שתחת סמכותו משחטות ומוצרי בשר. בשל ההשלכות הכלכליות שיש להסרת הכשר ממפעל לייצור מזון, מרכז ועד הכשרות של העדה החרדית כח רב[1].

ועד הכשרות נחשב ליוקרתי ביותר בין וועדי כשרות שונים. רוב וועדי הכשרות סומכים על השגחתו ומכניסים את מוצריו במוצרים או אירועים שתחת השגחתם.

היסטוריה

הועד נוסד בשנת תרע"ז[2].

היסטוריה משפטית

גוף הכשרות פועל באמצעות חברה בע"מ בשם 'ק.ד.ש. שרותי דת קהילה חינוך וכשרות בע"מ'[3], חברה שהוקמה בקיץ 2000 במקום עמותה שפעלה קודם לכן. מרבית הכנסות החברה מתקבלות מתשלומים המועברים מחברת מ.ב. גלאט עוף למהדרין, שעוסקת בשיווק בשר עוף בכשרות בד"ץ העדה החרדית. בשנת 2000 נחתם בין החברה לבין רשות המיסים הסכם חריג שלפיו יותר לחברה לנכות מרווחיה הוצאות שנועדו להגשת הכנסות ללא צורך באסמכתאות (כדוגמת קבלות או תלושי שכר) בשיעור של עד 35% מכלל ההכנסות. הסכם חריג זה הוסבר ברצון להעביר את פעולת ועד הכשרות ממעמד של עמותה, שאינה משלמת מיסים על פעולותיה, למעמד של חברה בע"מ, לטובת עובדיה שהועסקו עד אז באופן בלתי-רשמי וללא זכויות סוציאליות, על רקע מאפייני התנהלות חברתיים וכלכליים ייחודיים לעדה החרדית. בעקבות סכסוך שהתגלע בין רשות המיסים לבין החברה על רקע שומות המס שלה בשנים הבאות, נדון תוקפו של הסכם זה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בפסק דינה של השופטת מיכל אגמון גונן הוכר תוקף ההסכם, אך ניתנה למדינה אפשרות לבטלו בעתיד[4].

פולמוסים בנושא הכשרות

  1. התולעים בדג מלוח
  2. כשרות הבשר לשיטת הבית יוסף

בוועד הכשרות טוענים שהם מחמירים בשחיטה ובדיקה לפי כל השיטות ולכן מוצריהם מהודרים גם לספרדים הפוסקים כבית יוסף[5], בכ"ד בכסלו תשפ"א כתב הרב שלמה משה עמאר כי היה במשחטות של העדה החרדית והתבונן בעבודתם והבשר מותר גם לספרדים[6], מאידך, הרב יצחק יוסף התבטא כמה פעמים במהלך שיעורו השבועי כי הבשר של העדה אינו טוב לספרדים[7], יש שהסבירו[דרוש מקור] שאמר זאת כדי לחזק את בד"ץ "בית יוסף" של אביו הרב עובדיה יוסף.

זריקות בשוק
עם זאת מערכת הכשרות נקלעה לתוך פולמוס ציבורי כאשר רבי נחום יברוב יצא נגדה בנוגע לזריקות בעופות אשר לטענתו יכולות לפסול את העוף ולהטריפו, כאשר רבים מפוסקי הדור וכמה מומחים בכשרות חלקו על דבריו, והצטרפו לעמדתה הרשמית של מערכת הכשרות ופסיקת הבד"ץ.

המערכת כיום

בין החברות והמפעלים שעליהם מפקחת מערכת הכשרות (מלאה או חלקית): תנובה, טרה, כרמית, שטראוס, בלדי, סוגת, מיה, אסם, עלית, טמפו, מאפיות אנג'ל וברמן.

במסגרת מערכת הכשרות קיימים גופי השגחה נוספים:

מלבד שירותי כשרות, מספק הבד"ץ גם שירותי רישום נישואין, ועוד מספר גופים קטנים. בראש חלק מהגופים עומדים דייני הבד"ץ.

בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות, נאסר ככל גופי הכשרות הפרטיים גם עליה, להשתמש במילה "כשר" באישורים שהיא מוציאה, ולכן הסמליל שלה מציין רק שהמוצר נמצא "בהשגחת הבד"ץ של העדה החרדית".

מערכת הכשרות מוציאה לאור מדריך כשרות מדי שנה לקראת חג הפסח.

חלק מנטורי קרתא רואים פשרה אידאולוגית בכך שהבד"ץ נותן הכשר לגופים המזוהים עם הציונות ובפרט עם הקיבוצים, כמו "תנובה", והם מפעילים מחלבה עצמאית. ישנם חרדים המותחים ביקורת על כך שהעדה החרדית נותנת הכשר למוצרי "מותרות" (כמו ממתקים, מסעדות ואוכל מוכן לפסח), דבר שהרב פנחס אפשטיין ורבנים נוספים התנגדו לו בעבר.

ראו גם

ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שעל ידי בד"ץ העדה החרדית.

הערות שוליים

  1. ראו למשל: על הברכיים..., מעריב, 17 ביולי 1966, על חברת המזון יכין.
  2. קובץ "100 שנים לבד"ץ", ירושלים, תשע"א.
  3. ח.פ. 512962655
  4. עמ (ת"א) 31259-12-11 ק.ד.ש שירותי דת קהילה חינוך וכשרות בע"מ נ' מדינת ישראל פקיד השומה גוש דן
  5. עקב זאת אף מחקו את המילים "לכל מקהלות האשכנזים" שהופיע ב'בלנק' של ועד הכשרות
  6. שמחתי לבקר מקרוב בשחיטה המקומית של העדה החרדית כמה פעמים, מכתבו של הרב עמאר באתר JDN.
  7. השיעור השבועי מוצ"ש פרשת ויגש תש"פ