שבי דרום
שָׁבֵי דָּרוֹֹם (נִיר עֲקִיָבא) הוא יישוב קבע שממשלת ישראל אישרה את הקמתו בתאריך 27 בדצמבר 2009 עבור תושבי כפר דרום, שפונו בהוראת הממשלה במסגרת תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005.
היישוב החדש הוקם בשטח שיפוטה של המועצה האזורית מרחבים, בתחומי המושב ניר עקיבא, וממערב לו. קהילת המתיישבים הראשונית ביישוב היא בת כ־24 משפחות, מהן כ־13 משפחות ממפוני כפר דרום. בשנת ה'תשע"ו מונה היישוב כ-30 משפחות. שם היישוב מבטא את האמונה כי בקרוב ישובו התושבים אל כפר דרום וגוש קטיף. רב היישוב הוא הרב אברהם שרייבר, לשעבר רבה של כפר דרום וראש ישיבת בית אברהם.
רקע
במסגרת תוכנית ההתנתקות, שביצועה החל בתאריך 15 באוגוסט 2005, פונו כל היישובים הישראליים ברצועת עזה מיושביהם, בתוך פרק זמן קצר של כשלושה שבועות. כחלק מהתוכנית התחייבה הממשלה למצוא פתרונות מגורים למפונים ולדאוג להם בסיוע כלכלי ובסיוע בהתאקלמות, ולשם כך הקימה את מנהלת סל"ע (לימים נקראה "מנהלת תנופה"). בניגוד לפינוי המהיר, הטיפול במציאת מקומות יישוב חדשים למפונים התארך.
החלטות ממשלה התקבלו בנושא יישובם מחדש של מפוני כפר דרום:
- החלטת ממשלה 4244 מיום 12 בספטמבר 2005 הייתה ההחלטה הראשונה בנוגע למגוריהם של המפונים, והיא נסבה על דיורם הזמני במגדל דירות באשקלון.
- החלטת ממשלה מס' 2379(התכ1/) מיום 20 בספטמבר 2007, אשר קבעה כי יש ליישב את מפוני כפר דרום בשומריה, ובכרמית.
- החלטת ממשלה מס' 441] מיום 15 באפריל 2008 ביטלה את ההחלטה הקודמת ליישב את התושבים בכרמית, וקבעה כי הם ייושבו במושב שוקדה.
- רעיון יישוב המפונים במושב שוקדה לא עלה יפה, ומנהלת תנופה סיכמה עם המפונים על יישובם בתחומי המושב תלמי ביל"ו. רעיון זה נפל עוד טרם שהתקבלה החלטת ממשלה בנדון, עקב מגבלה תִכנונית (שדה תעופה בינלאומי שאמור להיות מוקם במקום).[1]
- לאור זאת קיבלה הממשלה 2 החלטות נוספות: החלטה מס' 153] מיום 27 בדצמבר 2009, והחלטה מס' 1852 מיום 25 ביוני 2010 להקים יישוב עבור המפונים בתחומי המושב ניר עקיבא.
- החלטה 1852 להוציא את הטיפול בהקמת היישוב מידי משרד הבינוי והשיכון ולהעבירו לידי החטיבה להתיישבות, נועדה לאפשר בעתיד הפיכתו של שבי דרום, אשר כיום הוא חלק בלתי-נפרד ממושב ניר עקיבא, למושב עצמאי.
גם ההחלטה להקים את היישוב בתחומי מושב ניר עקיבא לא הייתה סוף פסוק בנושא. ועד המושב הגיש בקשה לבית המשפט לאסור את יישובם של המפונים במקום בטענה שצומת הכניסה למושב יהפוך לצומת מסוכן עם פנייה נוספת ועם נפח תעבורה גדול ביותר ביחס למצב לפני הקמת שבי דרום. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את העתירה,[2] אך ראש מועצת מרחבים, אבנר מורי, התחייב להתחיל מיד בהקמת הכיכר, זאת בתמורה להתחייבות מנהלת תנופה להשגת המימון החסר לצורך הקמתו.[3]
היישוב
העלייה הרשמית לקרקע התקיימה ב-30 במרץ 2011 במעמד רבנים ואישי ציבור. במהלך הטקס הוכנס ספר תורה לעילויי נשמת נער שנהרג בתאונת דרכים[4] בתחילה שוכנו המשפחות בקרווילות זמניות ובהמשך ייבנו בתי הקבע. במקום יוקמו גם כל המוסדות שהיו קיימים בכפר דרום, מכון התורה והארץ, מוסדות חינוך וכן מפעל חסלט אשר יוקם בפארק התעשייה נ.ע.ם שבקרבת היישוב.
קישורים חיצוניים
- שבי דרום באתר ועד מתיישבי גוש קטיף
- צבי לביא, מפוני כפר דרום: תנו לנו עוד דירות באשקלון, באתר ynet, 5 בינואר 2009
- רוני סופר, הממשלה אישרה הקמת בתי קבע למפוני כפר דרום ביישוב שוקדה, באתר ynet, 15 באפריל 2008
- חזקי עזרא, הממשלה אישרה יישוב חדש למפוני כפר דרום ערוץ 7, 27 בדצמבר 2009
- בקשה מביהמ"ש לאסור על מפוני כפר דרום מגוש קטיף מלהתיישב בתחומי מושב ניר עקיבא, באתר הפורומים המשפטיים
הערות שוליים
- ↑ הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 15 בנובמבר, דברי ראש הממשלה, סעיף 3, באתר משרד ראש הממשלה.
- ↑ ניסים קינן, מפוני כפר דרום אינם יכולים להיכנס לבתיהם בניר-עקיבא, אתר רשת ב', 14 במרץ 2011.
- ↑ דבורה גינזבורג, בית המשפט: מגורשי כפר דרום לא יוכלו להיכנס ליישוב הקבע בגלל מעגל תנועה, בשבע, גיליון 435, עמ' 18.
- ↑ דבורה גינזבורג, קמפיין לחיים, ערוץ 7, 11 במרץ 2011.
| ||||||||||||||
| יישובים שהוקמו או הורחבו עבור שיכון מפוני תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| יישובים חדשים | באר גנים • בני דקלים • בני נצרים • גני טל • כרמי קטיף • נווה • נטע • נצר חזני • שבי דרום • ניצן ב' | |
| יישובים שהורחבו | אבני איתן • בוסתן הגליל • בית חגי • בת הדר • טנא עומרים • יד בנימין • יד חנה • כרמיה • מבקיעים • משכיות • נווה ים • ניצן • פלמחים • שוקדה • תלמי יפה | |
| שכונות חדשות | שכונת הנשיא הרצוג באשקלון • שכונת נצר אריאל באריאל | |
| יישוב שאוכלס מחדש | שומריה | |
