אלרגיה
אָלֶרְגְּיָה (בעברית: רַגֶּשֶׁת) היא תגובה חיסונית לא צפויה ולא רצויה של הגוף לחומרים, שבדרך כלל אינם מעוררי מחלות. בשעה שתגובה חיסונית כנגד פתוגנים (גורמים מעוררי מחלות) נחשבת לדבר חיובי, שבזכותו אנו נשארים בריאים רוב הזמן, הרי שאלרגיה היא "תקלה" במערכת החיסון, ומהווה תופעה שלילית. כ-12%-25% מאוכלוסיית העולם סובלים מאלרגיה מסוימת. לנטייה לאלרגיה קיים מרכיב תורשתי מובהק.
מלבד אלרגיה, קיימות תופעות אחרות של רגישות או אי סבילות, כמו למשל רגישות לפול עקב חסר באנזים G6PD (הנפוצה בעיקר בקרב יוצאי כורדיסטן וצפון עיראק) או אי סבילות לסוכר החלב. תופעות אלו אינן קשורות במערכת החיסון ולכן אינן אלרגיות.
גורמים
אחת הסיבות לתופעת האלרגיה היא רגישות יתר של מערכת החיסון כלפי חומרים מסוימים הנמצאים בסביבתנו (אלרגנים). רגישות יתר זו עשויה לגרום לתסמינים שונים בהתאם לסוג האלרגיה, חומרתה ודרך החשיפה לגורם האלרגיה. החומרים עלולים להוביל לתגובות אלרגיות שונות מאדם לאדם.
אלרגנים נפוצים:
- קשקשים, ריר ושתן של חתולים (ולאו דווקא שערות החתול) - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה או במגע עם העור.
- לטקס שהוא חלבון הגומי הצמחי (לדוגמה בכפפות) - במגע עם העור.
- עקיצת דבורים או צרעות.
- מזונות כגון חלב (אלרגיה לחלב), ביצים, אגוזים, תותים או בוטנים - באכילה. (יש גם תופעות אי סבילות או רגישות לא אלרגית למזונות, כמו אי סבילות לחלב, לאלכוהול או לפול).
- הפרשותיה וביציה של קרדית אבק הבית וחרקים אחרים - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה. (הציבור מכנה בטעות תגובה אלרגית זו כ"אלרגיה לאבק" או "אלרגיה לפוך" משום שהאלרגנים האלו מתרכזים בגרגרי האבק ובפוך. אולם, לא האבק ולא הפוך הם האלרגנים עצמם).
- אבקה מאבקני פרחים עונתיים - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה.
- מתכות כמו הניקל, הקובלט והכרום - במגע עם העור. המנגנון הגורם לאלרגיה במקרים אלו אינו מובן, אך נראה שחיידקי העור מתווכים בין האדם לבין הניקל באלרגיה זו ולא בטוח שהמתכות הן האלרגנים עצמן.[1]
- תרופות מסוימות - בבליעה. חלק מהאנשים, שרגישים לפניצילין, מפתחים תגובה אלרגית (עודף נוגדני IgE) וחלק מפתחים רגישות, שאינה אלרגית.[2] זאת להבדיל מרגישות לתרופות, המכילות סולפה, כמו אופטלגין ואספירין, שהיא רגישות, שלעולם אינה אלרגית והיא תופעה זהה לרגישות לפול.
- עובש - בחדירת אלרגנים לאף בנשימה.
היסטוריה
אלרגיות התגלו תחילה בקרב קופים, כאשר מתיישבים אירופיים הגיעו לאפריקה במאה ה-19 והבחינו בכך שמספר קופים קירחים, שבחנו את סיבת התקרחותם הם גילו כי הקופים הקירחים אלרגים לקליפות העצים או לסוג מסוים של פרי ואחת מהתגובות האלרגיות היא נשירת שיער. אוגוסטוס הייזנבורגר היה מדען וחוקר גרמני שחקר את התופעה, ובמהלך המחקר הוא גילה שהוא אלרגי לקופים, ועד היום הוא נחשב על ידי רבים למגלה האלרגיות.
תהליך התפתחות האלרגיה
יש מספר סוגי אלרגיה, הנפוצה בהם היא האלרגיה המיידית הקשורה בנוגדני האלרגיה מסוג IgE. כאשר האדם נחשף לראשונה לאלרגן, התוצאה היא יצירת נוגדנים מסוג IgE המופיעים בדם. נוגדנים אלו נצמדים לדופן תאי פיטום (mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, בעיקר ברקמות החשופות לסביבה (דרכי נשימה, מערכת העיכול ועור). כאשר האדם נחשף בפעם השנייה לאותו אלרגן, הדבר גורם לקישור של שני נוגדנים מסוג IgE על פני תאי הפיטום ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשה של חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית שבראשן הוא החומר הקרוי היסטמינים. ההיסטמין גורם לתגובות האלרגיות כגון פריחה, גרד, אודם, נפיחות ונזלת אלרגית.
תסמינים
חשיפה לאלרגן יכולה לגרום לתופעות במערכות ואברי גוף שונים:
- קושי בנשימה ואף חנק כתוצאה מכיווץ שרירים והפרשות בדרכי הנשימה - למעשה זהו התקף של אסתמה (גנחת).
- הרחבת כלי הדם וירידת לחץ הדם עד כדי הלם אנפילקטי, אובדן הכרה, ובמקרים קיצונים גם מוות.
- נזלות, עיטושים ודלקות עיניים.
- כאב בטן, שלשול והקאות.
- פריחות מסוגים שונים (כמו אקזמה וסרפדת).
- דלקת עור אטופית ("אסתמה של העור").
אבחון האלרגיה
אבחנת האלרגיה לא תמיד ברורה ולעיתים דרושה רמת חשד גבוהה מצד הרופא כדי להבין שמחלתו של החולה נגרמת למעשה מגורם אלרגני כלשהו. כאשר עולה החשד לאלרגיה, יופנה החולה לבדיקת אלרגיה. הבדיקות מתחלקות לשלושה סוגים: בדיקות עוריות, בדיקות שאיפה ובדיקות דם (בדיקת RAST).
בדיקות עוריות - קיימות 3 שיטות:
- אלרגולוג (רופא מומחה לאלרגיות) יטפטף טיפות קטנות של תמציות מצמחים, בעלי חיים או גורמים סביבתיים אחרים הידועים כאלרגנים נפוצים (זו לצד זו בסדר ידוע), אחר כך ישרוט בעדינות את העור שמתחת לכל טיפה עם מחט כדי להחדיר את החומר אל העור עצמו. לאחר כ-15 דקות, יבדוק אם נוצרה תגובה דלקתית (נפיחות ואדמומיות) ואם כן, בדיוק באיזה אלרגן (איזו טיפה) השתמש כדי ליצור את הגירוי.
- הזרקה תת-עורית של אלרגנים ובדיקת התגובה אליהם.
- מדבקות המוצמדות לעור החולה למשך יום או יומיים ובדיקת התגובה אליהן.
אם נוצרת תגובה דלקתית, פירושו שהאדם רגיש (אלרגי) לאלרגן שהוזרק, הוחדר בשריטה או הוצמד לעור.
בדיקות דם - בודקים את הימצאותם של נוגדנים גורמי אלרגיה (מטיפוס IgE) בדם ולאיזה חומרים הם נקשרים. אם נמצא נוגדן מטיפוס IgE שנקשר לחומר ידוע, יצביע הדבר על האפשרות שהנבדק אלרגי לחומר זה.
בדיקות שאיפה - מתאימות לאלרגיות לאבקת פרחים, אבק או עובש.
האבחון הסופי הוא שילוב של האינפורמציה הרפואית בתוצאות הבדיקות.
טיפול וריפוי
הטיפול מתחיל קודם כל בזיהוי הגורם והימנעות ממנו. כאשר ההימנעות קשה לביצוע, עוברים לטיפול תרופתי. בין הטיפולים לאלרגיות ניתן למצוא תרופות אנטי-היסטמיניות המנטרלות את פעילות ההיסטמין, סטרואידים המעכבים את הדלקת הנגרמת עקב האלרגיה, נוגדי גודש, נוגדי לויקוטריאנים[3] ואמצעים רפואיים רבים אחרים. בחירת הטיפול המתאים נעשית על פי סוג האלרגיה, חומרתה ותדירותה.
אחת השיטות היעילות לריפוי של ממש מהאלרגיה ולא רק טיפול בתסמינים, הוא חיסון. בשיטה זו (המכונה אימונותרפיה) מקבל החולה, במינונים הולכים ועולים, תמציות מגורם האלרגיה, באופן כזה שבסופו של דבר הוא מתחסן מפני השפעותיו המזיקות. התהליך הוא איטי וקיים בו סיכון לתגובה אלרגית קשה במהלכו ולכן מבוצע רק על ידי רופאים מומחים לאלרגיה.
כהכנה לטיפול חירום בהתקף אלרגיה קשה, לאנשים שסובלים מאלרגיה קשה מומלץ מאד לשאת איתם מזרק אפינפרין, שעשוי להציל את חייהם במקרה של התקף פתאומי.[4][5]
הטיפול באלרגיה ברפואה אלטרנטיבית
ברפואה אלטרנטיבית מקובל לטפל במקרי אלרגיה על ידי נטורופתיה, צמחי מרפא, הומיאופתיה, רפואה סינית מסורתית,[6] טאט וקינסיולוגיה. מאמר מדעי שפורסם בשנת 2006 על ידי "מאיו קליניק" (Mayo Clinic),[7] בדק מאות מקרי אלרגיה, כולל אסטמה וזיהומים בדרכי הנשימה, שטופלו על ידי מרפאים אלטרנטיביים שונים. ברוב המקרים הטיפולים האלטרנטיביים לא היו יעילים ולא ניכר שינוי לעומת טיפול בפלסבו. בפרט נבדקו טיפולים הומיאופתיים במקרי אלרגיה אצל ילדים ומתבגרים; מחברי המאמר הגיעו למסקנה שהגישה האלטרנטיבית לא מספקת פתרון מוכח לבעיות אלו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: רגשת |
| ערך מילוני בוויקימילון: אלרגיה |
- הערך "אלרגיה", באתר ויקירפואה
פרופ' שמעון פולק, כל מה שרצית לדעת על אלרגיה ולא העזת לשאול, באתר הערוץ האקדמי, 15 באוקטובר 2007- איתי נבו, איך מתים מאלרגיה?, באתר רשת ב', 22 ביולי 2011
- ד"ר נצר חירם, ט"ו בשבט הגיע - חג לאלרגיות, באתר שירותי בריאות כללית, 24 בינואר 2013
- אורן דותן, אומת האלרגיה, באתר מאקו, 21 בפברואר 2013
- רינה זיסמנוביץ, אלרגיה של אביב: מה הטיפול שיעלים?, באתר ynet, 28 במרץ 2014
יוליה קוך, דר שפיגל, הפתרון לאלרגיות - לכלוך, אמא רגועה וחיסונים, באתר הארץ, 1 במאי 2014
הערות שוליים
- ^ J Appl Microbiol. 2014 Nov 1. Probiotic supplementation in Systemic Nickel Allergy Syndrome patients: study of its effects on lactic acid bacteria population and on clinical symptoms. Randazzo CL1, Pino A, Ricciardi L, Romano C, Comito D, Arena E, Saitta S, Caggia C.
- ^ אלרגיה לפניצילין ותגובת הצילוב בשימוש בצפלוספורינים - דילמה טיפולית, קידספדיה
- ^ לויקוטריאן הוא אחד מקבוצת החומרים הגורמים סימפטומים של אסתמה וקדחת השחת. לויקוטריאנים משתחררים על ידי תאי פיטום במהלך התקף ואחראים להתכווצות הסימפונות. לויקוטריאנים מיוצרים ברקמות שונות מחומצה ארכידונית.
- ^ מירי בן-דוד ליוי, אלרגיה: מהן הסכנות ואיך תשמרו על הילדים?, באתר ynet, 29.6.2009
- ^ ד"ר איתי גל, כשאגוזים הורגים: מה קורה כשהאלרגיה תוקפת, באתר ynet, 21.7.2011
- ^ טיפולים משלימים לילדים, ד"ר גלעד כהן, אתר קופת חולים מאוחדת
- ^ Altunç U, Pittler MH, Ernst E (2007). "Homeopathy for childhood and adolescence ailments: systematic review of randomized clinical trials". Mayo Clin. Proc. 82 (1): 69–75. PMID 17285788.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
