משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:02, 11 ביוני 2018 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוכנות ממשלתית

פרמטרים [ הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
קובץ:VPMO logo.png
מידע כללי
ממשלה ממשלת ישראל ישראלישראל
שר אריה דרעי
תאריך כניסה 14 במאי 2015
סגן שר משולם נהרי
מנכ"ל אריאל משעל
שמות קודמים משרד המשנה לראש הממשלה
http://www.vpmo.gov.il

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל שעד נובמבר 2015 נקרא "המשרד לפיתוח הנגב והגליל",[1] הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והצבתם בראש סדרי העדיפויות של מדינת ישראל.

המשרד, אשר בתחילתו נקרא "משרד המשנה לראש הממשלה", הוקם בחודש ינואר 2005 מתוקף החלטת ממשלת ישראל, על מנת לטפל בתחומי התעסוקה והתעשייה, דיור והתיישבות, חינוך וחברה בנגב ובגליל תוך ביצוע פרויקטים מחוללי מפנה. ב-7 במאי 2006 החליטה הממשלה לשנות את שם המשרד ל"משרד לפיתוח הנגב והגליל".[2] שמעון פרס עמד בראש המשרד מיום הקמתו. כיום מכהן במשרד השר אריה דרעי ומנכ"ל המשרד כיום הוא אריאל משעל.

פעילות המשרד

"הרשות לפיתוח הנגב" ו"הרשות לפיתוח הגליל" משמשות כזרוע המבצעת של המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומיישמות את מדיניות המשרד בפועל. "ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל"' בראשות השר לפיתוח הנגב והגליל, משמשת ככלי לקבלת החלטות רוחביות והעברת תקציבים לפעולות פיתוח בנגב ובגליל תוך תיאום מול משרדי הממשלה וגופים חוץ-ממשלתיים.

הרשות לפיתוח הנגב
הוקמה בשנת 1991 ומורכבת ממועצה מנהלת בת 61 חברים אשר בראשה עומד יעקב טרנר ראש עיריית באר שבע לשעבר. המועצה כוללת את ראשי הרשויות בנגב, מנהלי משרדי הממשלה, נציגי שרים, נציגי האוניברסיטה ובית החולים, נציגי לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים.
תפקידיה העיקריים של הרשות הם ליזום תוכניות לעידוד יזמות ופעילות לפיתוח כלכלי וחברתי של הנגב, לתאם בין משרדי הממשלה וגופים הפועלים לפיתוח הנגב, ליזום מחקרים ולספק מידע הנוגע ליזמות ופעילות בנגב.
הרשות לפיתוח הגליל
תאגיד שהוקם בשנת 1993 ומורכב ממועצה הכוללת את ראשי כל הרשויות המוניציפליות בגליל, נציגי ממשלה, נציגי מוסדות להשכלה גבוהה, התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה, נציגי ההסתדרות החדשה, הסתדרות הפועלים החקלאיים, ארגוני העצמאים, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, תושבי הגליל ונציגי ציבור הממונים על ידי השר לפיתוח הנגב והגליל.
תפקידיה העיקריים הם קידום פעילות לפיתוח כלכלי, חברתי ומדעי-טכנולוגי של הגליל, תיאום בין משרדי הממשלה והגופים הפועלים לפיתוחו של הגליל וכן ליזום מחקרים ולספק מידע הנוגע ליזמות כלכלית בגליל.
ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל
בוועדה מתקבלות החלטות הכוללות איגום משאבים תקציבי של משרדי ממשלה אחרים. כמו כן, היא מהווה במה להעלאת נושאים בעלי חשיבות לאומית לפיתוח הנגב והגליל על סדר היום הציבורי, קבלת דיווח על התקדמות פרויקטים, שחרור חסמים המעכבים התקדמות וקבלת החלטות על אופיים ועתידם של הנגב והגליל.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל פועל במגוון רחב של תחומים: תבנית:עדכון

  • אישור והעברת הטבות ותקציבים בלמעלה מ-200 מיליון ש"ח לחיזוק הנגב והגליל - ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל אישרה החלטות במיליוני שקלים לטובת חיזוק הנגב והגליל, בין ההחלטות אושרו שורת הטבות לאנשי קבע שהתיישבו קבע בנגב, פתרונות דיור לקבוצות התיישבות ברחבי הנגב והגליל במטרה לקלוט מתיישבים ועולים חדשים וקבוצות צעירות, והעמקת סבסוד עלויות הפיתוח ביישובי הגדר- עקב עלויות הפיתוח הכבדות ביישובים הללו כתוצאה ממיקומם הגאוגרפי והמצב הביטחוני- שמגדיל את החשיבות בפיתוחם ובהרחבתם.
  • תעסוקה – קידום והגדלת מקורות תעסוקה קיימים בגליל ובנגב, טיפוח וליווי יזמים לפתיחת עסקים קטנים ועידוד מעסיקים גדולים להעתיק את עסקיהם מהמרכז לנגב ולגליל. במסגרת התוכנית לפיתוח הנגב הושקעו למעלה מ 164 מיליון ₪ למינוף כלכלי של הנגב, הגדלה משמעותית של מקורות התעסוקה, סיוע ליזמות מקומית ועסקים קטנים ומתן תמריצים למשקיעים שיעבירו את פעילותם הכלכלית לנגב.
  • התיישבות – קידום ההתיישבות והרחבת מגוון אפשרויות המגורים בנגב ובגליל תוך תמיכה בערים, עיירות, יישובים קהילתיים, קיבוצים ומושבים. המשרד פועל במספר אפיקים: סבסוד עלויות פיתוח לבנייה ביישובים בנגב, הקמת עמותת איילים התורמת לחיזוק מפעל ההתיישבות והמעורבות החברתית בנגב ובגליל באמצעות התיישבות של סטודנטים וצעירים ביישובים קהילתיים ובערים, ועידוד תושבים חוזרים להתיישב בנגב ובגליל תוך מגוון הטבות בנושאי דיור, תעסוקה, חינוך, תשלומים ועוד.
  • חינוך, השכלה גבוהה ומחקר – המשרד יוזם פרויקטים חינוכיים שונים החל מהגברת פעילויות למצוינות, דרך מימון חוגי העשרה ועד לעידוד ההשכלה הגבוהה ברחבי הנגב והגליל באמצעות סבסוד לימודים ובניית מעונות סטודנטים. כמו כן, פועל המשרד בהקמת והגדלת מכוני מחקר ומרכזי פיתוח בתחומי ההיי טק, תעשייה וחקלאות. בין הפרויקטים: הקמת המכון האקדמי מיג"ל, הקמת המרכז לפתרונות מים מתקדמים בשדה בוקר, הקמת פארק המדע "מדערום", התוכנית לטיפוח מצוינות בחברה הבדואית והקמת מרכז מחקר פיתוח אזורי לחברה הבדואית.
המשרד לפיתוח הגליל והנגב בשיתוף "קדימה מדע" חברו לצורך הרחבת פרויקט כיתות חכמות בגליל, והוקצו תקציבים להתקנת כ-400 כיתות חכמות בשלב ראשון הכוללות כיתות ממחושבות, לוחות אינטראקטיביים למורים, תוכנת הידברות, גישה לאינטרנט וערכות נוספות המאפשרות אינטראקציה בתהליך הלמידה.
המשרד לקח חלק בהקמת בית הספר לרפואה בצפת ב-2011. הסטודנטים שיילמדו בבית הספר החדש יוכלו לקבל מלגת לימודים מהמדינה - בתנאי שיתחייבו לעבוד ולהתגורר בגליל לתקופה מסוימת בסיום התואר. במקביל, פועל המשרד להקמת אוניברסיטה רב-קמפוסית שמבוססת על המכללות והמוסדות האקדמאיים הקיימים בגליל.
  • פיתוח התיירות – המשרד תומך ומסייע בפיתוח התיירות בנגב ובגליל. המשרד תומך בפיתוח תשתיות תיירותיות ברחבי הנגב ופיתוח תיירות כפרית בנגב. בין הפרויקטים: שיקום פארק נחל באר שבע, הקמת חממות התיירות, סיוע בפסטיבלים בנגב ובגליל ומיתוג התיירות הדרוזית.
  • חברה ורווחה – המשרד פועל לקידום פרויקטים בתחומי הרווחה בגליל ובנגב וביניהם: הקמת "כישורית אל מנארה" - כפר לאנשים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים בגליל, פרויקט כפר נהר הירדן המסייע לילדים הסובלים ממחלות קשות, ופרויקט "עלה הנגב" המסייע למתבגרים הסובלים מליקויים גופניים או שכליים. פרויט נוסף שקידם המשרד הוא הקמת מרכז טיפולי הידרותרפי לאוכלוסייה מיוחדת בגליל העליון.
  • תרבות: ב-2011 המשרד לפיתוח הנגב העביר מיליון שקלים וחצי מתוך סך כל 12 מיליוני השקלים שנדרשו למימון הקמת היכל התרבות בקריית ארבע.[3]
  • בחודש ספטמבר 2006 אישרה הממשלה בהחלטה מס' 561 את התוכנית לחיזוק חיפה והצפון על רקע מלחמת לבנון השנייה שהחלה בחודשים יולי ואוגוסט 2006.
  • בחודש נובמבר 2006 אישרה הממשלה בהחלטה מס' 747 את התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב אשר מטרתה למנף כלכלית את הנגב ולפתחו במטרה לחזק את תושביו ולעודד מעבר של מתיישבים חדשים אליו.

שרי המשרד לפיתוח הנגב והגליל

השר לפיתוח הנגב והגליל תחילת הכהונה סיום הכהונה סיעה
שמעון פרס 10 בינואר 2005 23 בנובמבר 2005 העבודה-מימד
אריאל שרון 23 בנובמבר 2005 4 בינואר 2006 קדימה
אהוד אולמרט 4 בינואר 2006 18 בינואר 2006 קדימה
יעקב אדרי 18 בינואר 2006 4 במאי 2006 קדימה
שמעון פרס 4 במאי 2006 13 ביוני 2007 קדימה
יעקב אדרי 13 ביוני 2007 31 במרץ 2009 קדימה
סילבן שלום 31 במרץ 2009 14 במאי 2015 הליכוד
אריה דרעי 14 במאי 2015 מכהן ש"ס

שמעון פרס היה השר הראשון לכהן בתפקיד, החל מהקמתו של המשרד ב-10 בינואר 2005 ועד להיבחרו לנשיאות המדינה ב-13 ביוני 2007.[4] פרס הכיר בחשיבותו הרבה של המשרד וראה בו כממשיך את מורשתו של דוד בן-גוריון. הוא טען כי "על ממשלת ישראל מוטלת החובה לחזק ולפתח את הנגב, ולדאוג כי כל תושביו יזכו לתעסוקה, חינוך ואיכות חיים ברמה גבוהה, כמו תושבי מרכז הארץ. הדבר יביא לשינוי חיוני ומהותי ליישובי הנגב, בהתאם למורשתו של רבי ומורי, דוד בן-גוריון".[5] עם סיום כהונתו כשר לפיתוח הנגב והגליל ציין פרס כי "בשנתיים לקיומו של המשרד ברור לכל, שבלי נגב וגליל חזקים - אין עתיד למדינת ישראל".[6]

לאחר פרס החליפו חבר הכנסת ושר הבריאות לשעבר יעקב אדרי בתפקיד. אדרי נכנס לתפקיד ב-4 ביולי 2007 במקביל לכהונתו כשר לקליטת עלייה. עם מינויו לתפקיד ציין אדרי כי "מבחינתי זו שליחות חשובה לישראל ברמה הלאומית. יש לי את הכבוד והעונג להמשיך את דרכו של פרס".[7]

עם הקמת הממשלה ה-32, ציפו כי לא ימונה לתפקיד שר במשרה מלאה, אלא סגן שר, איוב קרא. לבסוף, סילבן שלום מונה לתפקיד המשנה לרה"מ וגם כשר לפיתוח הנגב והגליל, כאשר מתחתיו מכהן סגן השר איוב קרא. למשרד הוקצו כתקציב כ-160 מיליון ש"ח.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0