הצבעה במעטפות כפולות
בשיטת ההצבעה בבחירות הנהוגה בישראל, כל בעל זכות הצבעה משובץ לקלפי מסוימת, הסמוכה למקום מגוריו, והוא רשאי להצביע רק בה. רבים מבעלי זכות ההצבעה אינם מסוגלים להצביע בקלפי אליה שובצו, משום שהם נשלחו על ידי המדינה לחו"ל, נמצאים בבסיס צבאי מרוחק מביתם וכדומה. הצבעה במעטפות כפולות היא שיטת הצבעה שנועדה לאפשר לבעל זכות הצבעה להצביע שלא בקלפי הסמוכה למקום מגוריו, תוך שמירה על חשאיות ההצבעה מחד גיסא, ומניעת הצבעה כפולה, מאידך גיסא.
ההצבעה במעטפה כפולה נעשית כמו הצבעה רגילה, כאשר המצביע מכניס את פתק ההצבעה לתוך מעטפה אטומה. אך בניגוד להצבעה רגילה, שבה המעטפה האטומה מוכנסת ישירות לקלפי, היא מוכנסת לתוך מעטפה נוספת שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של המצביע. מעטפות אלו אינן נספרות בקלפי שבה נערכת ההצבעה, אלא מועברות כולן לאתר ספירת הקולות של ועדת הבחירות המרכזית. בוועדת הבחירות המרכזית מוודאים שהמצביע המזוהה על כל מעטפה לא הצביע כבר בקלפי המיועדת לו, מסמנים אותו כמי שהצביע, ואז מוציאים את המעטפה האטומה עם פתק ההצבעה ומערבבים אותה עם מעטפות אחרות. לאחר מכן סופרים את הקולות של כל המצביעים כמו בקלפי רגילה.
הצורך בטכניקה זו נובע מהניהול המבוזר של ההצבעה: בכל קלפי יש לוועדת הקלפי גישה רק לרשימת המצביעים באותה קלפי, ולכן יכולת לוודא זכות הצבעה רק למצביעים אלה. רק לוועדת הבחירות המרכזית יש גישה לפנקס הבוחרים המלא, המאפשר לה לוודא זכות הצבעה לכל מצביע, ללא תלות בקלפי שאליה שובץ.
היסטוריה
לכנסת
לקראת הבחירות לאספה המכוננת הוחלט לקיים הצבעה במעטפת כפולות בצבא. הצעה לאפשר הצבעה במעטפות כפולות לאזרחים נדחתה[1]. לקראת הבחירות לכנסת השלישית נדונה בכנסת הצבעת השוטרים[2] ונקבע בחוק שייקבעו הסדרים כדי לאפשר לימאים להצביע. אך הכנסת התעכבה מלקבוע בחוק הסדרים עבור הימאים[3] ובשנת 1964 פתחו הימאים במאבק לאפשרות הצבעה על אניותיהם. אליהם הצטרפו גם עובדי השגרירויות ושליחים אחרים מחוץ לישראל שדרשו גם הם אפשרות להצביע[4]. הכנסת דנה בחוק, אולם הדברים התקדמו בעצלתיים בגלל חששות לחוסר אפשרות לפקח על הקלפיות[5]. כן בקשו המחוקקים לוודא שלילת אפשרות הצבעה מיורדים[6]. לקראת הבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969, חוקק נוסח חדש לחוק הבחירות לכנסת, שאפשר גם לימאים להצביע, אך מבלי לאפשר לישראלים אחרים השוהים מחוץ לישראל להצביע. בעקבות זאת, ספירת קולות המעטפות הכפולות בוצעה בשני גלים: קולות החיילים, ולאחר מכן קולות הימאים[7]. החוק קבע ששוטרים שיוצבו ביום הבחירות במקום מרוחק מבתיהם יירשמו בקלפי ליד המקום בו יוצבו, ולא יצביעו במעטפות כפולות[8]. חידוש נוסף בבחירות אלו היה מתן אפשרות לסוהרים, שוטרים ואזרחים עובדי צה"ל בשטחים המוחזקים להצביע בקלפיות צבאיות[9]. בשנת 1973 תוקן חוק הבחירות באופן המאפשר לשוטרים במדים להצביע בכל קלפי, אך לא במעטפות כפולות, אלא דרך כרטיס זיהוי מיוחד הנמסר ליו"ר ועדת הקלפי[10]. בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 הצביעו גם חלק מהמתנחלים, למשל בקדומים ואופירה בקלפיות צבאיות[11]. בשנת 1984 עתרו לבג"ץ מספר אסירים בדרישה שיינתן להם להצביע. בג"ץ קבע שהאסירים צודקים שעל פי חוק יסוד הבחירות זכותם להצביע, אך דחה את העתירה תוך קביעה שעל הכנסת לתקן את החוק לאפשר לאסירים להצביע או לקבוע ברוב מיוחס שאינם זכאים להצביע[12]. בעקבות זאת, תוקן החוק באוגוסט 1986, באופן המאפשר לאסירים להצביע[13]. בשנת 1991 תוקן החוק באופן המאפשר לשליחים רשמיים של ישראל והמוסדות הלאומיים להצביע מחוץ לישראל[14]. בשנת 1996 תוקן החוק כדי לאפשר הצבעה במעטפות כפולות בבתי חולים.
בשנת 2000 תוקן החוק באופן המאפשר לאנשים המוגבלים בניידות להצביע בקלפיות מיוחדים שהונגשו לאנשים המוגבלים בניידות. בעקבות שימוש בקלפיות אלו על ידי אנשים שנמצאו במרחק רב ממקום הקלפי שלהם, תוקן החוק בשנת 2011 באופן המחייב אדם שבעיית המוגבלות שלו אינה ניכרת לעין לחתום על הצהרה שהוא אכן מוגבל ניידות. החוק גם הטיל עונש של עד חצי שנת מאסר על אדם שחתם על הצהרת כזב[15][16].
בשנת 1984, לאחר שהתפרסם שהחיילים הצביעו באופן מובהק יותר לימין, דרש שבח וייס שקולות החיילים יעורבבו עם קולות האזרחים כדי שלא יהיה ניתן לדעת מה הצביעו החיילים. במידה מסוימת בקשתו התמלאה, בכל שאזרחים רבים מצביעים במעטפות כפולות[17]. בבחירות לכנסת ה-17 נחקקה הוראת שעה על-פיה בעל זכות בחירה מאחד מיישובי רצועת עזה וצפון השומרון, שפונה מביתו במסגרת תוכנית ההתנתקות, יוכל להצביע בכל אחת מן הקלפיות באזור שבו הוא נמצא בשיטת "המעטפות הכפולות". זאת משום שסמוך למועד הבחירות טרם נמצאו פתרונות דיור קבועים לחלק גדול מהם וכתובתם במרשם התושבים נותרה ללא שינוי.
להסתדרות
בבחירות להסתדרות נהג שימוש במעטפות כפולות לחיילים ולמקומות עבודה מאורגנים, לפחות מאז 1955[18].
תהליך ההצבעה
בישראל, מורשים להצביע במעטפות כפולות[19]:
- חיילים, המצביעים בקלפיות מיוחדות של חיילים.
- אסירים בקלפיות מיוחדות המוצבות בבתי הסוהר
- ימאים בספינות הנושאות את דגל ישראל, בקלפיות המוצבות על האוניות. ההצבעה נעשית לפני תאריך הבחירות על מנת שמעטפות ההצבעה תגענה לישראל עד יום הבחירות.
- נציגים דיפלומטיים של מדינת ישראל ונציגים של הסוכנות היהודית וקק"ל המוצבים מחוץ למדינת ישראל, המצביעים בקלפיות בנציגויות ישראליות ברחבי העולם (וכן בני זוגם וילדיהם עד גיל 20). ההצבעה נעשית לפני תאריך הבחירות על מנת שמעטפות ההצבעה תגענה לישראל עד יום הבחירות.
- מזכירי קלפי (ובמקרים מיוחדים גם חברי ועדת הקלפי) אשר מתוקף תפקידם אינם יכולים להגיע לקלפי שלהם ומצרפים את המעטפה הכפולה שלהם לקלפי בה עבדו.
- מוגבלי תנועה על סמך הצהרתם, בקלפיות מיוחדות ברחבי ישראל המיועדות למוגבלי תנועה.
- נשים השוהות במעון לנשים מוכות.
- חולים ומאושפזים בבתי חולים, וצוותי רפואה בבתי חולים.
בבחירות לראשות הממשלה בשנת 2001 הוערך מספר המצביעים במעטפות כפולות בכ-150,000, שכללו 6,000 אסירים, 2,500 נציגי ישראל בחוץ לארץ ו-30,000 מאושפזים[20].
בספירת הקולות של המעטפות הכפולות נהוג לחלק את המעטפות לוועדות קלפי שכל אחת סופרת כמות מסוימת של קולות. בבחירות לכנסת ה-17 ניתנו לכל קלפי כזאת כ-1,200 מעטפות הצבעה.
דפוסי ההצבעה במעטפות הכפולות
קולות המעטפות הכפולות נספרים בערך יום וחצי לאחר שנודעו תוצאות הבחירות בקלפיות הרגילות. במעטפות כפולות מצביעים כ-3-5% מהמצביעים בלבד, ולכן השפעתן על תוצאות הבחירות היא קטנה והשינויים בתוצאות אינם מהותיים. כיוון שרוב המצביעים במעטפות כפולות הם חיילים, דפוסי ההצבעה במעטפות הכפולות עשויים להיות שונים במקצת מדפוסי ההצבעה של כלל האזרחים. העובדה שחלק מההצבעות במעטפות כפולות נערכות לפני יום הבחירות גורמת לכך שלעיתים המצביעים במעטפות כפולות מצביעים עבור מפלגות ומועמדים שפרשו מההתמודדות סמוך לבחירות. תופעה זאת זניחה יחסית בגלל מספרם הקטן של המצביעים לפני יום הבחירות והתמיכה הקטנה יחסית במועמדים הפורשים מהתמודדות.
| הכנסת | הבדלי הצבעה | שינוי בתוצאות בעקבות ספירת הקולות במעטפות הכפולות | הערות |
|---|---|---|---|
| הבחירות לאספה המכוננת | מפא"י, מפ"מ וחרות קיבלו קולות רבים יותר בקרב החיילים. הדתיים קיבלו פחות בקרב החיילים[21] | הבחירות התקיימו לקראת תום מלחמת העצמאות בעת שרבים היו עדיין מגויסים | |
| הבחירות לכנסת הרביעית | מפא"י (49.2% לעומת 38.2%), חרות (16.8% לעומת 13.5%), מפ"ם (8.4% לעומת 7.2%), אחדות העבודה (9.9% לעומת 6.0%) קיבלו בקרב החיילים יותר קולות מבתוצאות הסופיות, מפד"ל (5.6% לעומת 9.9%), חזית דתית תורתית (1.2% לעומת 4.7%), הציונים הכלליים (3.2% לעומת 6.2%), המפלגה הפרוגרסיבית (3.1% לעומת 4.6%) קיבלו פחות קולות בקרב החיילים[22] | ||
| הבחירות לכנסת החמישית | ללא שינוי[23] | ||
| הבחירות לכנסת השביעית | העולם הזה קיבלה אחוז גבוה בהרבה בקרב קולות החיילים וכך זכתה במנדט השני[7]. | ||
| הבחירות לכנסת השמינית | אחוז גבוה בהרבה לליכוד, אחוז נמוך משמעותית למפד"ל ולחזית התורתית | המפד"ל והחזית התורתית הפסידו כל אחת מנדט[24] | הבחירות נערכו בעוד כוחות מילואים רבים נמצאים בחזית לאחר מלחמת יום הכיפורים |
| הבחירות לכנסת התשיעית | הליכוד (45% לעומת 33%) וד"ש (16% לעומת 12%) קיבלו משמעותית יותר קולות בקרב מצביעי המעטפות הכפולות. המערך קיבל פחות קולות (22% לעומת 25%)[25] | ||
| הבחירות לכנסת האחת עשרה | התחייה (12% לעומת 4%), הליכוד (35% לעומת 32%), כ"ך (2.5% לעומת 1.2%), שינוי (4.5% לעומת 2.7%) ורצ (3.5% לעומת 2.4%) קיבלו יותר קולות מבתוצאות הסופיות. המערך (32% לעומת 35%) קיבלה פחות קולות[26] | המערך איבד מנדט והתחיה זכתה במנדט נוסף[27] | התוצאות הצמודות בין שני הגושים הביאו לדריכות רבה לקראת ספירת קולות החיילים[28]. |
| הבחירות לכנסת ה-14 | העבודה קיבלה 31.7% מהקולות במעטפות הכפולות, לעומת 27.5% אצל כלל המצביעים, הליכוד קיבל 31.2% מהקולות במעטפות הכפולות, לעומת 27.5% אצל כלל המצביעים, מרצ קיבלה 8.4% לעומת 7.5% בכלל הציבור ומפלגת ש"ס קיבלה 5.6% לעומת 8.7% בכלל הציבור[29] | ||
| הבחירות לכנסת ה-16 | הליכוד והמפד"ל קיבלו כל אחת מנדט נוסף על חשבון עם אחד וחד"ש, לעומת התוצאות שפורסמו קודם לכן[30] | ||
| הבחירות לכנסת ה-17 | מצביעי המעטפות הכפולות הצביעו למפלגות הגדולות באופן דומה לכלל האוכלוסייה, עם אחוז גבוה יותר לליכוד ולקדימה ונמוך יותר לעבודה ולישראל ביתנו. לעומת זאת, מצביעי המעטפות הכפולות הצביעו באופן מובהק יותר לאיחוד הלאומי-מפד"ל (10.3% לעומת 7.1%), מפלגת הירוקים (3.8% לעומת 1.5%), מרצ (5.2% לעומת 3.8%) ועלה ירוק (5.2% לעומת 1.3%) ובאופן מובהק פחות למפלגות החרדיות והערביות. | קדימה, הליכוד ומרצ קיבלו כל אחת מנדט נוסף, על חשבון העבודה, מפלגת ש"ס וישראל ביתנו[31]. | |
| הבחירות לכנסת ה-18 | אצל מצביעי המעטפות הכפולות נמצא אחוז גבוה יותר של הצבעה למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה (5.4% לעומת 3.0% בכלל הציבור), בעיקר בגלל הצבעה באחוז גבוה יותר לתנועה הירוקה (1.20% לעומת 0.81%), למפלגת הירוקים (0.99% לעומת 0.36%), לעלה ירוק (1.35% לעומת 0.38%) ולמפלגת צבר (0.49% לעומת 0.14%). מבין המפלגות שעברו את אחוז החסימה, זכו בתמיכה גדולה משמעותית אצל מצביעי המעטפות הכפולות, הבית היהודי (3.5% לעומת 2.8%) והאיחוד הלאומי (4.2% לעומת 3.3%), הגם שלא עד כדי המידה [דרושה הבהרה] בבחירות לכנסת ה-17. מרצ, שבבחירות קודמות זכתה בתמיכה גבוהה בהרבה אצל מצביעי המעטפות הכפולות, זכתה בבחירות אלו בתמיכה רק מעט יותר גבוהה (3.2% לעומת 2.9%). מבין המפלגות הגדולות, זכו העבודה (11.1% לעומת 9.8%), ישראל ביתנו (13.1% לעומת 11.5%) והליכוד (24.8% לעומת 21.3%) לאחוזי הצבעה גבוהים יותר, בעוד קדימה זכתה באחוז נמוך יותר (20.9% לעומת 22.2%) אצל מצביעי המעטפות הכפולות. כבבחירות קודמות זכו חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד בתמיכה נמוכה בהרבה אצל מצביעי המעטפות הכפולות, וגם יהדות התורה ומפלגת ש"ס קיבלו תמיכה נמוכה יותר. | התוצאות ללא שינוי | |
| הבחירות לכנסת ה-19 | תמיכה רבה יותר למפלגת הבית היהודי (15% לעומת 9%), עוצמה לישראל (2.4% לעומת 1.75%), יש עתיד (16.2% לעומת 14.3%) ועלה ירוק - הרשימה הליברלית (4% לעומת 1.1%). המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה. מרצ, בניגוד לשנים קודמות, קיבלה תמיכה נמוכה יותר אצל מצביעי המעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה (3.85% לעומת 4.56%)[32] | מנדט אחד עבר מרע"מ-תע"ל למפלגת הבית היהודי | מעבר המנדט בעקבות ספירת קולות החיילים העניקה לגוש ימין-דתיים את המנדט ה-61 |
| הבחירות לכנסת ה-20 | תמיכה רבה יותר באופן משמעותי למפלגת הבית היהודי (12.38% לעומת 6.73%), מרצ (4.58% לעומת 3.93%), ועלה ירוק (3.64% לעומת 1.12%). תמיכה רבה יותר באופן מתון לליכוד, המחנה הציוני, כולנו ויש עתיד. המפלגות הערביות והחרדיות קיבלו כרגיל שיעור נמוך יותר במעטפות הכפולות מאשר בכלל האוכלוסייה, וגם ישראל ביתנו זכתה לשיעור הצבעה נמוך יותר בקרב מצביעי המעטפות הכפולות[33] | יהדות התורה והרשימה המשותפת איבדו מנדט אחד כל אחת ואילו הליכוד ומרצ קיבלו כל אחת מנדט נוסף |
הערות שוליים
- ^ נדחו כל הצעות השינויים בתקנות הבחירות, דבר, 23 בינואר 1949
- ^ הצבעת השוטרים לועדת החוקה, הצופה, 21 ביוני 1955
- ^ יוסף שופמן, הימאים והצבעתם, חרות, 27 באוגוסט 1965
- ^ יהושע ביצור, הימאים דורשים תנו להצביע, מעריב, 6 באוגוסט 1964
- ^ ראובן בן צבי, לא נסכים להיות אזרחים מדרגה שנייה, מעריב, 29 ביולי 1965
- ^ מעמד חדש - בוחרי חו"ל, חרות, 31 בינואר 1965
- ^ 7.0 7.1 יהושע בציור, ספירה סופית: 56 מנדטים למערך 26 לגח"ל, מעריב, 3 בנובמבר 1969
- ^ חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט - 1969, סעיף 95 המקורי
- ^ יהושע בציור, רק 9 קלפיות אזרחיות - בשטחים, מעריב, 20 באוקטובר 1969
- ^ ס"ח תשל"ג מס' 685
- ^ חיילים יוכלו להצביע רק עם תעודות זהות, דבר, 9 במאי 1977
- ^ בג"ץ מס' 337/84
- ^ ס"ח תשמ"ו מס' 1192
- ^ ס"ח תשנ"א מס' 1337
- ^ חוק הבחירות לכנסת, סעיף 68א, 126(3א)
- ^ חצי שנת מאסר למתחזה לנכה בקלפי, באתר ישראל היום.
- ^ יהושע ביצור, הרמטכ"ל: לא נמהר לצאת מלבנון, מעריב, 10 באוקטובר 1984
- ^ הוע"הפ אישר את סדרי הבחירות, דבר, 25 באפריל 1955
- ^ שחר אילן וצפריר רינת, בחירות 2009, במקרה של קרב צמוד: תוצאות האמת רק ביום חמישי, לאחר ספירת קולות החיילים, באתר הארץ, 10 בפברואר 2009
- ^ ענת רואה, התוצאות הסופיות: רק ביום ה', עם קולות החיילים, באתר ynet, 07.02.01
- ^ נסתיים מניין הקולות בצבא, מעריב, 30 בינואר 1949
- ^ מחצית הקולות בצבא למפא"י, דבר, 11 בנובמבר 1959
- ^ מ. שמריהו, אחדות העבודה תקבל מנדט שמיני, מעריב, 18 באוגוסט 1961
התוצאות הסופיות של הבחירות, דבר, 24 באוגוסט 1961 - ^ יהושע ביצור, שלושת המנדטים של הקולות העודפים ניתנו כצפוי למערך ולליכוד, מעריב, 7 בינואר 1974
- ^ הליכוד זכה ב-43 מנדטים, דבר, 22 במאי 1977
- ^ החיילים העבירו מנדט מהמערך לתחיה, מעריב, 27 ביולי 1984
- ^ הקואליציות האפשריות: עמדות פתיחה, מעריב, 25 ביולי 1984
- ^ קולות החיילים יכריעו היום, מעריב, 26 ביולי 1984
- ^ עמוס הראל, החיילים נוטים לימין? סתם אגדה, באתר הארץ
- ^ הדר פרבר, ספירת קולות החיילים נשלמה, אתר News1
- ^ אריק בנדר, קדימה, הליכוד ומרצ מקבלות עוד מנדט, באתר nrg, 30 במרץ 2006. בניגוד לנאמר בכתבה, לא רע"ם תע"ל הפסידה מנדט למרצ בגלל המעטפות הכפולות, אלא העבודה, מכיוון שבבדיקת תוצאות מספר קלפיות בטייבה התברר שהייתה טעות ברישום, כפי שמסופר ב-אריק בנדר, איתמר ענברי ומיה בנגל, העבודה הפסידה מנדט ותרד ל-19, באתר nrg, 3 באפריל 2006
- ^ תוצאות במעטפות חיצוניות, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19
- ^ תוצאות במעטפות חיצוניות, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20
