מפלגת עלה ירוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עלה ירוק
Aleh-Yarok.svg
מדינה ישראל
מנהיגים עו"ד חץ-דוד עוזר, אורן ליבוביץ'
תקופת הפעילות 1999–הווה (כ־25 שנים)
אפיון מפלגה הפועלת לקידום לגליזציה של סמים קלים וחירות הפרט
אידאולוגיות ליברליזם, לגליזציה של סמים קלים בעיקר תוצרי קנאביס, חופש המידע, איכות הסביבה
כנסות לא נבחרה לכנסת
אותיות קנ, ת(בחירות לכנסת ה-25)
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך עלה ירוק - הרשימה הליברלית
צבעים רשמיים ירוק
אתר הבית
סמליל המפלגה
הדגל ששימש את המפלגה בבחירות 1999

מפלגת עלה ירוק היא מפלגה ישראלית ליברלית. המפלגה ידועה בעיקר בשל תמיכתה באי-הפללתם של צרכני קנאביס. המפלגה לא עברה מעולם את אחוז החסימה, אולם הייתה קרובה להיכנס לכנסת בבחירות לכנסת השש עשרה, וזכתה לתמיכה משמעותית בקרב צעירים[1].

מצע

מצע מפלגת עלה ירוק דגל באי-הפללה ולבסוף, בלגליזציה של צמח הקנאביס ותוצריו השונים (בהם החשיש)[2]. אחר כך גם קידמה את השמירה על איכות הסביבה, בהתבסס על פתרונות מתונים שאינם מונעים יזמות ופיתוח. המפלגה התמקדה בעיקר בנושאי חירות הפרט, בהיבט האישי והכלכלי, ולכן גרסה כי החלוקה בין ימין לשמאל היא אנכרוניסטית. המפלגה תמכה בהעברת היחסים של המדינה והדת ליחסים שמבוססים על מודל הקהילות, כלומר, מתן אפשרות לפרט לבחור אם הוא מעוניין בשרותי דת בנושאים כמו חתונה וגירושין.

בתחום המדיני, המפלגה תומכת במשאל עם עבור כל הסכם מדיני, ובזכותה של ישראל להתגונן צבאית כנגד ירי טילים ורקטות.

במשך השנים מאז הוקמה זכתה המפלגה למספר הישגים: היא הפכה את הדיון בנושא מדיניות סמים מדיון אקדמי לדיון ציבורי לגיטמי[3]. והצליחה לקדם את נושא המריחואנה הרפואית ולייצג חולים מול משרד הבריאות[4], כך שמאז העשור הראשון של המאה ה-21 יש תוכנית מובנית לאישור אחזקה וגידול של קנאביס רפואי בישראל[5]. באפריל 2019 אף נכנסה לתוקף רפורמת אי-הפללת משתמשי קנאביס בישראל[6].

היסטוריה

המפלגה הוקמה ב-1999, על ידי שלומי סנדק[7], אבי ברדוגו[8], בועז וכטל ופעילים נוספים. היא התמודדה לראשונה בבחירות לכנסת החמש עשרה. האותיות של עלה ירוק בפתקי ההצבעה שלה הן "קנ" שהן האותיות הראשונות של קנאביס. בבחירות אלו זכתה ב-34,029 קולות, שהיו 1% מקולות המצביעים, אך לא עברה את אחוז החסימה, שהיה 1.5%.

בנובמבר 2002, השיקה המפלגה את קמפיין הבחירות שלה לכנסת השש עשרה, עם הסיסמה "פתק אל החופש - עלה ירוק"[9]. אחר כך הטמינו פעילי "עלה ירוק" פתק עם הסיסמה בכותל[10]. בנוסף באותה עת, פעילות אכיפה אגרסיבית של המשטרה נגד משתמשי קנאביס, משכה תומכים חדשים[11].

בדצמבר 2002, דחה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מישאל חשין, עתירה של מפלגת "עלה ירוק" למתן צו מניעה נגד עיריית גבעתיים וראש העיר, אפי שטנצלר[12], לאחר שהורה לא לאפשר ל"עלה ירוק" להשתתף בפאנל בחירות שנערך בבית הספר תל"ם בגבעתיים[13].

בבחירות לכנסת השש עשרה המפלגה עלתה ל-37,855 קולות, שהיו 1.2% מכלל הקולות הכשרים ושוב לא זכתה להיכנס לכנסת[14]. עם היוודע תוצאות הבחירות לכנסת השש עשרה (ינואר 2003), עת הוברר כישלון המפלגה, הודיע יו"ר עלה ירוק, בועז וכטל, כי הוא פורש מהנהגת המפלגה, אך לא מימש את הצהרתו[דרוש מקור]. לטענת המפלגה בוחרים רבים התבלבלו בינה לבין מפלגת הירוקים[15].

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2003 נפסלה המפלגה מלהתמודד בתל אביב, בגלל הדמיון לשמה של מפלגת הירוקים. ומאחר שמפלגת "הירוקים" הוקמה לפני "עלה ירוק" והיו לה חברי מועצה מאז 1998[16].

בתעמולת הבחירות לבחירות לכנסת השבע עשרה ניסתה המפלגה לחרוג ממיתוגה כמפלגה המוקדשת לנושא אחד, ולהדגיש היבטים ליברליים נוספים במצעה, כגון דאגה לאיכות הסביבה ולשוויון זכויות [17]. את מאבקה המסורתי ללגליזציה של סמים קלים, לעומת זאת, נאלצה הפעם לחלוק עם מספר מפלגות נוספות. הבחירה הדמוקרטית הבטיחה גם היא לפעול למען דה-קרימינליזציה של סמים קלים, אך פרשה לבסוף מהמירוץ. בנוסף הודיעה מרצ לראשונה שתתמוך במדיניות אי הפללה של משתמשי סמים קלים, בצעד שנראה כי נועד למשוך את מצביעי עלה ירוק[18]. בבחירות זכתה עלה ירוק ב-40,353 קולות, שהיו 1.29% מהקולות הכשרים ושוב לא עברה את אחוז החסימה שבינתיים הועלה ל-2%. במהלך הבחירות טען בועז וכטל כי בהרבה קלפיות העלימו את פתקי עלה ירוק[19].

בפברואר 2006 בית הספר תיכון בליך ברמת גן, אסר על המפלגה להשתתף בבחירות הדמה של בית הספר[20], בתגובה עתרה לבית המשפט[21].

ב-3 במאי 2006 בועז וכטל פרש מתפקידו במפלגה ובמקומו נבחר אוהד שם-טוב[22].

בשנים 2006 ו-2007 הפיקה המפלגה את יום המריחואנה הבינלאומי בישראל אשר נערך משנת 1998 בפארק הירקון בתל אביב. קודם לכן הופק האירוע על ידי ארגון הגג ללגליזציה בישראל. אל אירועי השיא בשנים 2004 ו-2005 הגיעו כ-7,000 איש. מאז שנת 2006 הגיעו בממוצע כ-50 איש[23]. בינואר 2007, מפלגת הירוקים עתרה שוב לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה להורות לרשם המפלגות לדרוש ממפלגת עלה ירוק לשנות את שמה, בגלל הקרבה בשמות המפלגות[24].

בדצמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת ה-18, הוחלט שהבדרן גיל קופטש יעמוד בראשות המפלגה[25]. כמה מראשי המפלגה, ובהם אוהד שם טוב (יו"ר), דן בירון (מועמד המפלגה לראשות עיריית ירושלים) ובעלי התפקידים הבאים: סיו"ר, מזכ"ל, דובר, רכז איכות הסביבה, רכז הפעילים ופעילים נוספים[26], החליטו להתמודד בבחירות בנפרד, ברשימת "ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק"[27], בה שותף גם יעקב כפיר, ניצול שואה שהתמודד בבחירות לכנסת ה-17 בראש רשימה בשם "הציונות החדשה"[28]. אוהד שם טוב ואחרים הקימו אחר כך את מפלגת "הפיראטים"[29].

בינואר 2009, ארגנה המפלגה ערב מחאה תרבותי במועדון "בארבי" בתל אביב, בהשתתפותם של אורי בנאי, חיים צינוביץ', ניר פרידמן, להקת קילר הלוהטת ואחרים[30].

המפלגה הצליחה למשוך מצביעים צעירים רבים ובבחירות לכנסת ה-17 וה-18 זכתה המפלגה לתמיכה גבוהה הרבה יותר אצל מצביעי המעטפות הכפולות לעומת כלל המצביעים. בבחירות לכנסת ה-17 זכתה המפלגה אצל מצביעי המעטפות הכפולות ל-5.2% אחוזי תמיכה לעומת 1.3% בכלל המצביעים ובבחירות לכנסת ה-18 זכתה ל-1.35% אצל מצביעי המעטפות הכפולות לעומת 0.38% אצל כלל הציבור.

הרשימה הליברלית

ב-16 בנובמבר 2012, הודיעה המפלגה על פרישתו של גיל קופטש מריצה לבחירות ומינויו של ירון לרמן, ממייסדי "התנועה הליברלית החדשה". במקום החמישי עמד אורן ליבוביץ', פעיל ותיק ללגליזציה ועורך המגזין המקוון "קנאביס". את שאר המקומות לרשימה לכנסת איישו חברים מהתנועה הליברלית החדשה ואחרים בעלי תפישה ליברלית. המפלגה רצה תחת השם עלה ירוק - הרשימה הליברלית[31] והצהירה על קידום נושאים נוספים, כגון הפרדת הדת מהמדינה, ביטול מכסי מגן וקיצוץ במיסים[32]. היא גייסה את הפרופסור לכלכלה עומר מואב שיכתוב לה את המצע הכלכלי[33].

בינואר 2013, הודיעה המפלגה כי בכוונתה לחשוף שמות של 18 מועמדים במקומות ריאליים ברשימות המתמודדות לכנסת התשע עשרה, מהם 14 ח"כים מכהנים, שצרכו בעבר או צורכים קנאביס, והכריזה ש: "עליהם להסביר לציבור מדוע ראוי להכתים שמם של צרכני קנאביס אחרים בתיק פלילי, אך לא את שמם שלהם"[34].

בבחירות לכנסת התשע עשרה המפלגה זכתה ב-43,734 קולות המהווים 1.15% אחוז מהקולות הכשרים, אך לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 2%.

ב-18 בדצמבר 2014 מונה אורן ליבוביץ' לתפקיד יו"ר המפלגה לקראת בחירות 2015, ולמפלגה הצטרפו דקל-דוד עוזר, ברקת שיף רופאה מומחית לכאב[35], פעילת איכות הסביבה עדי לוסטיג, וחוקר הקנאביס צח קליין. בבחירות קיבלה המפלגה 47,156 קולות, המהווים 1.12% מסך הקולות הכשרים[36].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 המשיך ליבוביץ' לכהן בראשות המפלגה. ביום הגשת הרשימות הודיעה המפלגה שכדי לא לפצל קולות הם לא יתמודדו וימשיכו לפעול מחוץ לכנסת[37]. המפלגה לא התמודדה גם בבחירות לכנסת ה-22 ובחירות לכנסת ה-23, אך כמה מפעיליה התמודדו במסגרת זהות שגם היא הודיעה שלא תתמודד.

בתחילת 2021, השיקה "עלה ירוק" קמפיין ללגליזציה של סמים קלים בתמיכת ארבע חברות קנאביס רפואי "תיקון עולם", "גרינפילדס", "בול-פארמה" ו"קנדוק", שבאחרונה משמש ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק כיושב ראש הדירקטוריון[38].

ביוני 2022 הודיעה המפלגה שבכוונתה להתמודד בבחירות לכנסת העשרים וחמש[39] ובעת הגשת הרשימות חברה עם מפלגת "אוסרת אל איסלמיה", מפלגה ערבית-מוסלמית חדשה לקידום בריאות טבעית ואיכות חיים במגזר הערבי בישראל. הפעם התמודדו תחת האות "ת".

מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת

המפלגה ביצעה בחירות מקדימות (פריימריס), שבהן נבחרים מועמדי המפלגות לכנסת בתהליך של בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה.

הכנסת ה-15 (1999)
בועז וכטל, שלמה סנדק לביא, גבריאל לוי, תמיר קמחי (רשימה מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-16 (2003)
בועז וכטל, דן גולדנבלט, הילה דורון (רשימה מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-17 (2006)
בועז וכטל, שלמה סנדק, אוהד שם-טוב (רשימה מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-18 (2009)
גיל קופטש, שלמה סנדק, קארין ארד (רשימה מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-19 (2013)
ירון לרמן, שמרי מסיכה, צבי צויג (רשימה מלאה ראו כאן)

הכנסת ה-20 (2015)
אורן ליבוביץ', ד"ר ברקת שיף, עדי לוסטיג, צח קליין, קרנית ידיד, ישראל רוזלי, סופיה טרוטוש ארגמן, גדעון רודן, עומרי חיון[40][41]

הכנסת ה-25 (2022)
עוזר חץ-דוד דקל, שביטה כארם,אונימה שושה אפרת, הסטנדפיסטית קנדי אבלסון (רשימה מלאה ראו כאן)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפלגת עלה ירוק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד אוראל תמרי, לראשונה זה 20 שנה: עלה ירוק לא תתמודד בבחירות לכנסת, באתר הארץ, 20 בפברואר 2019
  2. ^ ים יהושע, עלה ירוק / ליגליזציה של סמים קלים, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
  3. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, רוב המפלגות מסכימות: כן לקנאביס, אך רק רפואי, באתר הארץ, 11 במרץ 2015
    שירות גלובס, ‏משרדי האוצר והבריאות: להתיר יצוא קנאביס למטרות רפואיות, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2017
  4. ^ אוראל תמרי, סגן יו"ר עלה ירוק, שלומי סנדק, סיפק מריחואנה לחולה כרוני, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2008
    צאלה קוטלר, ‏"חשיש לקשיש": הישראלים שמאחורי המאבק לשימוש בקנביס, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2013
    חן שליטא, ‏פעם המשטרה הייתה רודפת אחריי. היום העולם התקדם לכיוון שדחפתי אותו, באתר גלובס, 12 בפברואר 2015
  5. ^ רנן נצר, ‏מסתערים על הגראס: הצצה אל "הכספת" של משרד הבריאות, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2012
  6. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, רפורמת אי-הפללת משתמשי קנאביס נכנסה לתוקף. מה זה אומר?, באתר הארץ, 1 באפריל 2019
  7. ^ אביבה לוינסון, ‏הורים ירוקים, באתר גלובס, 14 במאי 2007
  8. ^ יאיר אטינגר, התומכים הערבים של "עלה ירוק": נשים את הפתק כהצבעת מחאה, באתר הארץ, 21 בינואר 2003
  9. ^ סיסמת עלה ירוק: "פתק אל החופש", באתר הארץ, 12 בנובמבר 2002
  10. ^ אנשי עלה ירוק הטמינו בכותל "פתק אל החופש", באתר הארץ, 26 בינואר 2003
  11. ^ אורי אס, כך משכנעת המשטרה את תושבי ראש פינה להצביע "עלה ירוק", באתר הארץ, 21 בדצמבר 2002
  12. ^ חשין מחק את פייגלין מרשימת הליכוד, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2002
  13. ^ עלה ירוק לא תשתתף בבחירות דמה בגבעתיים, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2002
  14. ^ ים יהושע, האווירה בעלה ירוק התנדנדה כמו המפלגה, באתר הארץ, 28 בינואר 2003
  15. ^ הארץ, עלה ירוק: בגלל הירוקים הפסדנו, באתר הארץ, 1 בפברואר 2003
  16. ^ הדס מגן, ‏ביהמ"ש אישר את פסילת שמה של מפלגת "עלה ירוק" בבחירות המקומיות בת"א, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2003
  17. ^ ישתתפו בבחירות עם מצע חברתי "מעבר לקנביס", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2002
  18. ^ לילך ויסמן, מרצ נאבקת על קולות "עלה ירוק", באתר הארץ, 18 בינואר 2006
  19. ^ רון שטיין, ‏וכטל: "בהרבה קלפיות מעלימים את פתקי עלה ירוק", באתר גלובס, 28 במרץ 2006
  20. ^ לילך ויסמן, מפלגת "עלה ירוק" רוצה לתת לתיכון בליך "שיעור באזרחות", באתר הארץ, 5 בפברואר 2006
  21. ^ ענת רואה, תיכון בליך לא רצה את עלה ירוק בבחירות בביה"ס והמפלגה עתרה לבית המשפט, באתר הארץ, 14 בפברואר 2006
  22. ^ יניב מגל ודן שוחט, ‏בועז וכטל מעדיף את הירוק של הקלינטק, באתר גלובס, 20 בנובמבר 2008
  23. ^ יובל אזולאי, מעטים באו ליום המריחואנה בגני יהושע בתל אביב, באתר הארץ, 6 במאי 2006
  24. ^ יצחק דנון, ‏מפלגת הירוקים לביהמ"ש: להורות למפלגת עלה ירוק לשנות את שמה, באתר גלובס, 25 בינואר 2007
  25. ^ דניאל אדלסון, הבדיחה הפכה למינוי: גיל קופטש בראש עלה ירוק, באתר ynet, 10 בדצמבר 2008
    דורון חלוץ, בחירות 2009: גיל קופטש, יו"ר מפלגת עלה ירוק, בקרוב במזנון הכנסת, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008
  26. ^ הודעה באתר מפלגת בוגרי עלה-ירוק וניצולי השואה
  27. ^ ירון פריד, תשדירי הבחירות: מהביזאר לסהרורי, באתר הארץ, 28 בינואר 2009
  28. ^ גדעון אלון, 18 רשימות נרשמו לבחירות עד כה, מהן 14 חדשות, באתר הארץ, 7 בפברואר 2006
  29. ^ יהונתן ליס, הפיראטים מאיימים להשתלט על הכנסת, באתר הארץ, 25 ביולי 2012
  30. ^ לירון פנחסי, עכבר העיר, ערב מחאה תרבותי בחסות מפלגת עלה ירוק, באתר הארץ, 19 בינואר 2009
  31. ^ עלה ירוק, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  32. ^ אתר למנויים בלבד אילן ליאור, הסמים הפכו את עלה ירוק לרציניים, באתר הארץ, 10 בינואר 2013
  33. ^ צבי זרחיה, פרופ' מואב בהצגת מצע עלה ירוק: "המלצות יחימוביץ' מטופשות", באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2013
    לילך ויסמן, ‏הפתעה: פרופ' מואב מציג - התוכנית הכלכלית של עלה ירוק, באתר גלובס, 6 בינואר 2013
  34. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏בעלה ירוק מאיימים: "נחשוף פוליטיקאים שמעשנים סמים", באתר גלובס, 13 בינואר 2013
  35. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, שרת הבריאות של "עלה ירוק": מומחית כאב מאיכילוב, באתר הארץ, 30 בינואר 2015
  36. ^ אתר למנויים בלבד ספי קרופסקי, מתחת לאחוז החסימה: 174 אלף איש הצביעו ל-16 מפלגות שנותרו מחוץ לכנסת, באתר הארץ, 18 במרץ 2015
  37. ^ מפלגת "עלה ירוק" לא תתמודד בבחירות הקרובות, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
  38. ^ דני זקן, ‏עלה ירוק חוזרת בדלת האחורית, ויש לה תמיכה ממקור מפתיע, באתר גלובס, 17 בפברואר 2021
  39. ^ תצליח הפעם להיכנס לכנסת? המפלגה הוותיקה פותחת את קמפיין הבחירות, באתר מעריב אונליין, 29 ביוני 2022
  40. ^ רשימת המועמדים, אתר "ועדת הבחירות המרכזית לכנסת", 2015
  41. ^ א. עומרי חיון פרש מהרשימה שבועיים לפני הבחירות
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0