יחידה למשימות תת-מימיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:06, 5 בנובמבר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (יחידה>>יחידה צבאית (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ילת"ם
סיכת היחידה
סיכת היחידה
פרטים
כינוי ילת"ם
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג קומנדו ימי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות שנות ה-60 של המאה ה-20 – הווה
מלחמות כל מלחמות ישראל מעת הקמת היחידה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי נשק קל, אמצעים מיוחדים, אמצעי צלילה
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראלי
דרגת המפקד סגן אלוף (ים) סגן אלוף
מפקדים ראו כאן

היחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם) היא יחידה בחיל הים הישראלי, המיועדת לעבודה תת-ימית ולתיקון כלי שיט.

יחידה למשימות אלה, בשם יחידה 707, הוקמה בשנת 1963, ובקיץ 1976 אוחדה עם שייטת 13. משנת 1981 הוכרזה ילת"ם כיחידה עצמאית. ליחידה מספר כלי שיט מהירים, ייחודיים לצרכיה. בסיס היחידה כיום נמצא בבסיס חיפה.

היסטוריה

חולית האמודאים

הצורך בעבודות תת-מימיות הוגדרו על ידי אדמונד וילהלם ברילנט על סמך ניסיונו משירות בצי הבריטי באריתריאה. באפיון היחידה נרשם על ידיו כי יחידה זו צריכה להיות עצמאית, תנאי השירות של יחידה זו יהיו זהים לאלו של שייטת 13, כדי למשוך מתנדבים לשירות. בנוסף קבע ברילנט כי בכל כלי שיט של חיל הים יהיה צולל שיוכל לתת מענה למקרה חירום, נוהג שקיים עד היום. לשם כך הוזמן על ידיו ציוד מיוחד מן הצי האמריקני ונדרשה עבור היחידה ספינת אם בעלת כושר תמרון רב לביצוע המשימות. צוללי היחידה הראשונים היו סרן (בדרגת ייצוג) לסקוב (אחיו של הרמטכ"ל רא"ל חיים לסקוב) שהיה בעל חברה מקצועית לעבודה תת-ימית ונפצע באחת מן הצלילות פציעה שגרמה לנכות, והרס"רים ג'ורג' ופרקש. היחידה החלה את דרכה כחלק ממדור במספנת חיל הים ומדור בקרת נזקים אשר גם אותו הגדיר כמדור עצמאי בשנת 1951.

יחידה 707

ערך מורחב – יחידה 707

בשנת 1963 התברר כי ישנם עבודות ומבצעים הדורשים כח צוללים שלא למטרות לחימה. מפקד שייטת 13 דב שפיר יזם את הקמת היחידה במסגרת בסיס נמל חיפה. היחידה בפיקודו של מיכאל הדני אויישה ביוצאי שייטת 13 וכללה את חולית האמודאים וציודם.

סיכת יחידה 707 בשנים 1969–1970, ניתן לראות שהמוקש הימי עוצב בדיוק רב יותר שכלל "קרניים"

יחידה 707 הצדיקה את קיומה במהלך מלחמת ההתשה. תחת פיקודו של שאול סלע פעלה רבות בתחומי הצלילה ומעבר מכשולי מים ואיפשרה לשייטת 13 להתרכז בפעילות לחימה. בין היתר נטלו לוחמי היחידה חלק במבצע אביב נעורים. בין היתר סופחו לוחמי היחידה, ובהם מפקדה באותה עת, דב בר[1], לכוחות המשימה בפיקוד אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק[2]. לוחמי היחידה זכו בסיום המבצע לשבחים על פועלים ממפקדי הכוחות ומן הקצח"ר, תא"ל עמנואל שקד, אשר פיקד על המבצע[3].

במלחמת יום הכיפורים הוטלה על לוחמי היחידה המשימה לחלץ באמצעות סירות גומי את חייל צה"ל הנצורים במוצב המזח. אולם הכוח התגלה בטרם הגיע ליעד ולא הצליח לבצע את המשימה. בהמשך עסקו לוחמי היחידה בחילוץ פצועים ממימי תעלת סואץ בעת מבצע אבירי לב לצליחת התעלה. מפקד אחת הפלגות ביחידה, יוסף דר, עוטר על פועלו במלחמה בצל"ש הרמטכ"ל[4].

בקיץ 1976 אוחדה יחידה 707 עם שייטת 13 ושימשה שם כזרוע החבלנית של היחידה.

פירוד משייטת 13

בשנת 1981 הוכר הצורך ביחידה נפרדת למשימות תת-מימיות, היחידות פוצלו, והילת"ם הפכה ליחידה עצמאית[5]. בשורותיה שירתו אנשי צבא ותיקים לפעולות צלילה ייעודיות. שנה אחרי שהוקמה מחדש, נפתחו תהליכי הגיוס המסודרים ליחידה.

כיום היחידה משלבת פעולות בים עם השייטת אך אינן מחוברות עוד. חיילי היחידות משתלבים יחדיו בקורס מקצועי מתקדם בו מסיימים החיילים כמדריכי צלילה. קורס זה ניתן כקורס צ'ופר לקראת סוף השירות.

הילת"ם כיחידה עצמאית

צוללני הילת"ם באימון

תפקודה של ילת"מ מאז שהופרדה משייטת 13 בא לידי ביטוי בכל התחום התת-מימי המקצועי בחיל הים. היחידה מבצעת פרויקטים מתחת לפני הים עד לעומק של 90 מטרים. לב היחידה מבוסס על צוללים מקצועיים, מרביתם בקבע, המבצעים מגוון פעילויות רב החל מעזרה ותיקון של כלי שיט של חיל הים מתחת לפני המים, ריתוך וחיתוך תת-מימי, ניסויי החיל התת-מימיים המסווגים וכן חבלה וסילוק פצצות תת-מימיות.

במסגרת המשימות הללו קיים קשר הדוק בין היחידה לגורמי החיל השונים כגון שייטת ספינות הטילים, שייטת הצוללות, וגורמים צה"ליים נוספים. חלק מפעילות צוללי היחידה מתבצע מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, ולעיתים מבצעת היחידה פעילויות חילוץ והצלה בצלילה. במהלך השנים השתתפו לוחמי ילת"ם בפעולות חילוץ והצלה במספר מקרי טביעה ואירועי שליית כלי טיס שהתרסקו. פעילות רבה של צוללי היחידה נעשתה סביב איתור הצוללת דקר. מלבד פעולות צלילה שוטפות קיים בילת"ם אגף החבלה הימי של צה"ל. תחום רגיש זה כולל פעילויות רבות, החל מניטרול מוקשים ועד אבטחת מבצעים של החיל. ילת"ם היא יחידה קטנה המהווה את הגורם המקצועי היחיד בצה"ל לצלילה.

בנוסף פועלת היחידה למניעת פעילות תת-מימית בשטח המים הריבוניים של ישראל וכן שליית מוקשים והנחתם מתחת לפני הים. היחידה מורכבת מחיילים הצוללים בים וכן פועלים ומבצעים משימות מתחת למים.

הילת"ם מקיימת שיתופי פעולה עם חילות ים זרים, ומקיימת תרגילים עם צבאות זרים בנושאי צלילה מקצועית, טכניקות לוחמה וחבלה ועוד.

ציוד היחידה

ציוד הצלילה של היחידה מורכב מפעמוני צלילה, רובוטים לצלילה ולעבודה תת-ימית וספינת אם, ציוד לעבודה תת-ימית. צוללי היחידה הם יוצאי השייטת וצוללים מקצועיים שעברו הכשרה לעבודה תת-ימית.

היחידה פועלת בשיתוף יחידת האיתור התת-מימית של חיל הים אשר מאתרת ומזהה עצמים מתחת לפני הים, כגון מוקשים, ספינות טבועות ומטוסים טבועים.

סיכת היחידה

במרכז סיכת ילת"ם נמצא העוגן, סמל חיל הים, וכן סמלי צה"ל, הכוללים חרב, המסמלת את המוכנות לקרב, ועלה של זית, המסמל את השאיפה לשלום. את הסמלים עוטפות זרועות תמנון, המרמזות על המצולות אליהן מגיעים לוחמי ילת"ם ועל העובדה שידם בכל.

מיון, קבלה והכשרה

פרופיל נדרש - 72-97 ללא סעיפים פוסלים עם דגש מיוחד על סעיפים רפואיים שבעייתיים בצלילה (אוזניים, השוואת לחצים וכדומה). משנת 2004 היחידה מקבלת לשורותיה גם נשים.

מיון - ישנן שלוש דרכים להגיע לילת"ם: הדרך הראשונה היא דרך מעבר גיבוש סטי"לים/דבורים, הצטיינות, הגעה לסנפיר, הצטיינות והגעה לילת"ם. בהליך הגיוס, יש להעדיף את חיל הים ואת יחידת הסטי"לים/דבורים (ספינות חיל הים) ב"מנילה" (שאלון ההעדפות). אחרי המיון בביתן חיל הים בבסיס תל השומר, הכולל מבחנים פסיכוטכניים ובדיקות רפואיות, מקבלים העוברים זימון לגיבוש סטי"לים/דבורים. הגיבוש הוא בן יומיים ואינו קשה במיוחד מבחינה פיזית, אך מנפה חיילים לפי יכולות למידה, עמידה בלחץ ושיתוף פעולה. בין השאר כולל הגיבוש מבדקי ים (חדר הצפה בו צריך לאטום חדר תוך כדי הצפתו, סירת ההקאה, שיט על סטי"ל וטבילות בים) ואתגרים מנטליים.

המצטיינים בגיבוש יכולים לבקש לקבל גיבוש סנפיר (שלא נפתח בכל מחזור גיוס). אז מקבלים זימון ליום בדיקות במכון לרפואה ימית בחיפה, ומי שיימצא כשיר יזומן לגיבוש סנפיר, בן יומיים, הכולל גם הוא מבדקי מים ומבחנים מנטליים, ראיון אישי, בחינה פסיכולוגית ופסיכוטכנית של המועמדים ועוד. אחרי שמתגייסים ליחידת סנפיר, יוכלו המצטיינים לבקש להגיע לילת"ם.

הדרך השנייה היא להצטיין בגיבוש סטי"לים/דבורים ולקבל זימון לגיבוש ילת"ם (קורה לעיתים נדירות מאד - בהתאם לצורכי הצבא ולנתונים האישיים).

הדרך השלישית היא זימון לגיבוש או קבלה אוטומטית למי שנשר מקורס חובלים או ממסלול ההכשרה של שייטת 13 (תלוי בשלב שבו נשר).

ניתן לעיתים להגיע לגיבושים גם דרך גדנ"ע צלילה או על ידי בקשה מיוחדת בביתן חיל הים.

מסלול - הכשרת הלוחם בילת"ם נמשכת כ-12 חודשים. המסלול מתחלק לשני חלקים כאשר כל אחד מהם אורך כחצי שנה. החלק הראשון נחשב קשה יותר לעומת החלק השני. חיילי היחידה מוכשרים כרובאי 02 בלבד, מפני שהם מבצעים את הפעילות שלהם בים ולא ביבשה. בבה"ד חיל הים שבחיפה לומדים החיילים ימאות בסיסית, מקבלים הכשרה בלוחמה בטרור (לוט"ר), ועוברים קורסי צלילה מתקדמים (במים רדודים ולעומק רב), חבלה, סילוק פצצות תת-מימיות, הכשרה טכנולוגית לתיקון ספינות, צילום, ניווט והכשרות ייעודיות נוספות. האימונים ביחידה, המתבצעים ברובם בצוותים של בנים ובנות יחד, קשים וכוללים מסעות, צלילות בכל שעות היום והלילה, שחייה למרחקים ארוכים (טילוף - שחייה עם סנפירים), אימוני ניווט תת-מימיים, צלילות ממושכות ועוד.

בשל מסלול ההכשרה היקר ובשל הידע הנרכש והניסיון המקצועי שהחיילים מקבלים תוך כדי שירותם, רבים מהם חותמים קבע למספר שנים ביחידה.

מפקדי הילת"ם

מפקדי הילת"ם ששמם פורסם:

שם תקופת כהונה כמפקד הילת"ם
סא"ל גיורא נדיב ינואר 1981 - ינואר 1983
סא"ל יוסי דר ינואר 1983 - נובמבר 1987
סא"ל אילן דובדבן נובמבר 1987 - מאי 1993
רס"ן מאיר מן מאי 1993 - נובמבר 1995
סא"ל מוטי קרן נובמבר 1995 - יולי 2001
סא"ל מורדי אלקובי יולי 2001 - ספטמבר 2008
סא"ל אורן רבה ספטמבר 2008 - אוגוסט 2014
סא"ל עידו קאופמן אוגוסט 2014 - כיום

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמוד 59.
  2. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 474-476.
  3. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 478-481.
  4. ^ אופיר טל, "חייל לא נלחם למען המדינה שלו – אלא למען החברים שלו, והפצועים האלה היו חבריי לקרב", באתר הגבורה, במחנה, ‏ 19.12.2013, כפי שהועלה ב" אתר הגבורה".
  5. ^ מייק אלדר, "שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי", ספריית מעריב, 1993, עמודים 555-557.

22331159יחידה למשימות תת-מימיות