ערך מומלץ

יחידה 707

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחידה 707
סמל יחידה 707
סמל יחידה 707
פרטים
כינוי "השייטים"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג יחידה ימית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות אפריל 1963 – 15 ביולי 1976 (כ־13 שנים)
מקים היחידה מפקד חיל הים יוחאי בן נון
מלחמות מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
כוח אדם 60 לוחמים סדירים וכ-100 לוחמי מילואים בשיאה.
ציוד עיקרי נחתת, סירות גומי, מכשירי צלילה, חבלים, כלים לריתוך וחיתוך תת-מימי
פיקוד
יחידת אם בסיס נמל חיפה
לוחמי יחידה 707 ערוכים לקראת פעולה בחוף סיני.

יחידה 707 הייתה יחידת צוללים בחיל הים הישראלי. היחידה החלה לפעול בשנת 1963 כ"יחידת צלילה הגנתית". אנשיה ביצעו בדיקות ועבודות תחזוקה תת-מימית, פיתחו יכולת איתור ומציאת ציוד וגוויות שאבדו בים ובמקווי מים. היחידה פיתחה גם יכולת ביצוע עבודות הכרוכות בשימוש בחומרי נפץ מתחת למים. במהלך מלחמת ההתשה שונה שם היחידה ל"יחידת חבלה ימית". אנשיה סייעו בחציית הירדן והשטת כוחות פשיטה מהים. הלוחמים נקראו בצה"ל "שייטים" וייחודם צוין באות "כנפי התמנון".

במהלך מלחמת יום הכיפורים פעלו לוחמי היחידה בים התיכון, בתעלת סואץ ובים סוף. היחידה ביצעה פעילות מבצעית רחבת היקף והעלתה את הצלילה המקצועית בצה"ל לרמה גבוהה. ה"שייטים" יישמו שיתוף פעולה מלא וזכו לשבחים ולאמון המפקדים בצה"ל. בקיץ 1976 אוחדה היחידה עם שייטת 13, כאשר חלק מאנשיה חזרו לצלילה המקצועית, ובהמשך, בשנת 1980, היוו גרעין להקמת ילת"ם.

רקע היסטורי

היאכטה ALBATROS, מתנת ראש ממשלת איטליה אלצ'ידה דה גספרי לדוד בן-גוריון, נמסרה לחיל הים ונקראה השחף. שימשה בסיס לפעולת הצוללים בתקופה שקדמה להקמת יחידה 707

הצורך בהתמחות בעבודות תת-מימיות התגבש כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20 כאשר צוללי שייטת 13 נשלחו לפרק ולפוצץ את שברי הגשר מעל נחל נעמן ליד עכו. כמו כן הם נדרשו למשימות חיפוש גופות שטבעו בים, חיפוש מטוסים שנפלו לים ומשימות נוספות שאינן בעלות אופי צבאי. כל זאת בנוסף לעבודת חוליית אמודאים שביצעה עבודות תחזוקה בתוך הנמל. כבר עם הקמת חיל הים היה ברור שהחיל זקוק גם ליחידת צלילה מקצועית שתתמחה בעבודות טכניות מתחת למים ובאיתור חפצים שאבדו בים.

הערכת מצב של חיל הים, בתחילת שנות ה-60, הגדירה כי בעת מלחמה יידרש חיל הים לאבטח כלי שיט ומתקנים מפני פגיעה. כפועל יוצא מהערכת מצב זו הוגדר כי יש לפתח כושר חיפוש תת-מימי לשם פתיחת נתיבי שיט שצפויים להיחסם על ידי מוקשים ימיים, אותם חשבו לאתר על ידי צוללים. מפקד חיל הים, אלוף יוחאי בן נון, הטיל את המשימה על שייטת 13. מפקד השייטת, סא"ל דב שפיר, קיים התייעצות פנימית בשייטת, ובדצמבר 1962 הוחלט על פתיחת קורס לצלילה הגנתית.

איתן ליפשיץ מתכונן לצלילה מיכאל הדני מימין וערן להב משמאל, לה-ספציה 1962

.

קבוצת צוללים בסדיר ובמילואים משייטת 13, בפיקוד רב סרן יעקב ריטוב, נשלחה לאיטליה, שהייתה בעלת מסורת מפוארת של צלילה צבאית. הקבוצה כללה בנוסף לריטוב את סגן איתן ליפשיץ, סגן מיכאל הדני, סגן אבנר קורא ורס"ר ערן להב. הם שהו בבסיס יחידת הצוללים של הצי האיטלקי בלה ספציה ולמדו שיטות לפינוי מוקשים. עם שובם מאיטליה, התקיימה בשייטת 13 סדרת השתלמות לאנשי מילואים. מפקד השייטת, דב שפיר, השתכנע כי יש צורך להקים יחידה נפרדת שתרכז את יכולותיה במבצעים התקפיים.

הקמת היחידה הוטלה על סגן מיכאל הדני, לוחם שייטת 13. היחידה החדשה הוקמה במסגרת בסיס חיפה שהעביר ליחידה את צוות האמודאים. הדני גייס מספר אנשי מילואים של השייטת וכן מספר מתנדבים משייטת 13, בהם גם כאלה שלא סיימו את קורס הלוחם. האיטלקים, מטעמים שלהם, לא סיפקו כל חומר תורתי כתוב, ולכן עסק פיקוד היחידה בימיה הראשונים בפיתוח "תורת חיפוש" שהסתמכה על הידע שנרכש באיטליה תוך ניסיונות יישומו בשטח. נדב סלע, נרתם לעיבוד ולכתיבת החומר ולאחר סיום קורס הקצינים מונה לסגן מפקד היחידה.

תוכנית הקמת היחידה כללה קורסי הכשרה שהיה על הצוללים לעבור כדי לקבל הסמכה של "צולל הגנתי". הקורס הבסיסי כלל שיטות לבדיקת תחתיות כלי-שיט ומתקני נמל, צלילה עם נעלי עופרת, שיטות לסריקה קרקעית, פינוי והשמדת מוקשים, צלילה לעומק 60 מטר, ותרגול כל שיטות החיפוש, כולל צלילה בעריסות, אמודאות ועבודות מתחת למים, ריתוך, חיתוך וסימרור. בנוסף, עברו הלוחמים קורס חבלה בחיל הנדסה קרבית.

בתחילה רשם חיל הים את היחידה במספר צבאי 744, אך משהתברר כי בצה"ל כבר קיימת יחידה שמספרה זהה, שונה מספרה של "יחידת הצלילה ההגנתית" ל-707.

ארגון היחידה

היחידה הייתה כפופה ונסמכת לבסיס חיפה. במבצעים פעלה באופן עצמאי והייתה כפופה למפקד חיל הים.

כוח אדם – התקן ההתחלתי עמד על 42 איש: 32 צוללים מוסמכים מהם 6 חבלנים, 6 נהגי סירות ו-4 אנשי שירותים. בסוף שנת 1965, כאשר החל שאול סלע את תפקידו כמפקד היחידה, התברר לו שהיחידה מונה למעשה רק שמונה צוללים, אפסנאי וטכנאי. היו גם שני ימאים שהפעילו כמה סירות-גומי, סירות עץ קטנות ונחתת מכוניות שעליה ציוד אמודאות. היו כ-15 מערכות צלילה וכמה מערכות ריתוך וסמרור תת-מימיות. כאשר העביר סלע את הפיקוד על היחידה במרץ 1973, מנה כוח האדם מספר שיא של כ-60 צוללים בסדיר ועוד 100 אנשי מילואים.

משימות היחידה

בעת הקמתה ניתנו ליחידה משימות הגנתיות ומקצועיות שיש לבצען מתחת למים: אבטחת כלי-שיט מפני הצמדת מוקשים, חיפושים תת-מימיים, כוננות להצלת צוות צוללת שאיבדה את היכולת לעלות בעצמה, בדיקת תחתיות כלי שיט, פינוי מוקשים, התגוננות מפני צוללי אויב, ביצוע עבודות טכניות מתחת למים, כגון: פינוי כבלים שהסתבכו במדחפים, גירוד תחתיות כלי-שיט מאצות והחלפת חלקים מתחת למים, משימות של חיפוש והוצאת גופות וחפצים באזורים שונים בכל הארץ, וכן בדיקה ומיפוי של חופי נחיתה.

במהלך מלחמת ההתשה החליט פיקוד חיל הים לחזק את היחידה ולהטיל עליה משימות נוספות. זאת במגמה להשאיר את שייטת 13 פנויה להתרכז במשימות תקיפה. בעת ההיא הגיעו ליחידה שלושה קצינים משייטת 13 שהוצבו כמפקדי צוותי לחימה - יוסי רם, דובי קשת ואורי באגון - שהיוו תגבורת משמעותית לכושר הביצוע של היחידה. חוליות מיחידה 707 צורפו ליחידות צה"ל השונות וסייעו להן בעת מגע עם המים.

לפי צורכי הלחימה במצרים ובמחבלים הלכו המשימות והתרבו. בין הפעילויות שנעשו: בדיקת שיפוע חוף תעלת סואץ בצד המצרי לצורך בניית גשר; הפגנת נוכחות בתעלת סואץ שהתבטאה בהשטת סירות גומי שעליהן התנוסס דגל ישראל; הכנת מתקן ואמצעים לחסימת תעלת סואץ והבערתה; כוננות לחילוץ טייסים בימות ובקרבת החופים; העברת כוחות לוחמים מעבר לנהר הירדן; השתתפות במרדפים בבקעת הירדן. באחד המקרים נעלם מחבל שברח מכוחות צה"ל בתוך גב מים. חוליה מהיחידה הוזמנה למקום וסג"ם נדב סלע משה את גופת המחבל.[1]

לאחר כל פעילות כזאת התרחבה קשת המשימות והמבצעים התבצעו על ידי היחידה בעצמה, וכללו מבצע לפיצוץ תעלת הע'ור בירדן תוך חציית נהר הירמוך, השתתפות בפשיטות מעבר לתעלת סואץ – מבצע "סרג'נט" ומבצע ויקטוריה, בדיקת חופי נחיתה וסיוע למבצע רביב, השתתפות בתרגילים צה"ליים ובהכנות להנחתת כוחות שריון בחופי ים סוף, ואבטחת שייט מכליות מאבו רודס לאילת.

כוח האדם

  • תקן היחידה – התקן הראשוני שנקבע ל-11 אנשים בשירות סדיר: שני קצינים (מפקד וסגן מפקד), אפסנאי, שני ימאים ושישה אמודאים, בצירוף 42 אנשי מילואים (מהם 32 צוללים מוסמכים, שישה נהגי סירות וארבעה אנשי שירותים). תוכננה חלוקה לשמונה צוותים קבועים שיוזמנו לשירות מילואים של 37 יום וכך יכסו את כל השנה.[2]
  • מקורות – המקור הראשוני לכוח האדם היה שייטת 13 ממנה הגיעו המפקדים ומרבית הקצינים. חוליית האמודאים של בסיס חיפה צורפה מיד בתחילה והמשיכה לבצע עבודות בנמל. בנוסף ליוצאי שייטת 13 החלה היחידה להכשיר צוללים בעצמה. הגיעו מתנדבים מיחידות חיל הים והחלה פעילות קליטה מבסיס קליטה ומיון. היחידה הייתה סודית והדבר היווה משיכה למחפשי פעילות מיוחדת. בין המגויסים החדשים חולק חוזר על דף אחד המזמין להצטרף ליחידה. הקצין האחראי מטעם היחידה הופיע במדים עם כל האותות, הרצה למתגייסים ויצר תחושה של חשיבות היחידה. לאפשרות הגיוס נעשה פרסום בחוברת 'מערכות ים'.[3] פעילות הגיוס נעשתה ביעילות ובמסירות ומכסת המועמדים מולאה בכל מועד גיוס.
  • נתוני מיון – המועמד לשירות ביחידה מגיע כמתנדב. עליו להיות בעל כושר גופני, אחראי ונבון, שאינו פוחד ממקומות סגורים ומחשיכה. נדרש כושר ומנהיגות, ביטחון עצמי. בוגר 10 שנות לימוד עם שליטה מלאה בשפה העברית.
  • בדיקות רפואיות - הצוללים נדרשו לכשירות לביצוע צלילות בעומק רב. לכולם נערכו בדיקות רפואיות אחת לחצי שנה.
  • הכשרה לצלילה הגנתית ועבודות תת-מימיות – מיום הקמתה עסקה היחידה בהכשרת אנשים לצלילה הגנתית. קורס החבלה היה חלק מהכשרת הצולל ההגנתי בגלל הצורך לעסוק בגילוי מוקשים ובהשמדתם.
  • מבנה הקורס – ההכרה במקצוע "צולל הגנתי" נכנסה לתוקף ב-30 במרץ 1965, כשנתיים לאחר הקמת היחידה. מפקד היחידה סרן מיכאל הדני נעשה בוחן מקצועי. מספר המקצוע נקבע 1503 בשלושה שלבים 6, 9 ו-10. משך הקורס הבסיסי התארך ובשנת 1968 הגיע למתכונתו המלאה. הקורס נמשך שלושה-עשר וחצי חודשים וכלל: טירונות חיל רגלים, קורס בסיס בצלילה הגנתית, קורס מ"כים שהועבר בגדוד נח"ל 906, קורס צניחה, קורס מש"קי חבלה, וקורס מתקדם בצלילה הגנתית. בסיום ההכשרה קיבל הלוחם דרגת סמל ואת "כנפי התמנון".

בסיסי היחידה

בסיס הקבע של יחידה 707 על שובר הגלים המזרחי בנמל חיפה ("השובר הקטן"), במשך כל תקופת פעילותה

בשנת 1965 עברה מפקדת בסיס חיפה למערב הנמל והשטח שהיה בעבר של פלגת הטרפדות בשובר הגלים המזרחי עבר לרשות יחידה 707. על שובר הגלים הצטופפו מפקדת היחידה, בית המלאכה, חדר האוכל והמגורים. כיוון שהגשרון הצמוד לשובר הגלים התאים רק לנחתת המכוניות, בנו אנשי היחידה מזח להשקת סירות גומי בכוחות עצמם. הם הזמינו משאיות סלעים ויצקו בטון.

היחידה פעלה ממבנה קטן, בקצה שובר הגלים המזרחי, והגישה אליו דרך הכביש הייתה מפותלת וארוכה. כל נסיעה למפקדת הבסיס דרשה זמן רב, או הפלגה בסירות-גומי או בנחתת. בתחילה המזון הוגש בחדר האוכל של הבסיס במערב הנמל והנסיעה הלוך וחזור בזבזה את רוב הזמן של הפסקת הצהרים. בכוחות היחידה ובסיוע גורמי בינוי נפתחו ביחידה מטבח וחדר אוכל.

  • מתקני תחזוקה - בימיה הראשונים של היחידה הוקצה מקום בשטחה לשני טכנאים שאמורים היו לטפל במכשירי הצלילה היחידתיים וגם לאלה שנמצאו בשימוש בכלי השיט. טיפול נדרש גם בחגורות ההצלה ובחגורות ה"פנזי" שנמצאו בצוללות. משרבו משימות התמיכה הטכנית, היות שכבר נדרשה גם אחזקה מתוכננת ולא רק אחזקת שבר, מינה מפקד היחידה את רס"ר ג'ורג' גולני - מראשוני האמודאים ביחידה אך מבוגר מכדי לשרת כצולל, כמפקד בית המלאכה. מכשירי הצלילה וחגורות ההצלה מכל יחידות חיל הים - למעט שייטת 13 שטיפלה במכשיריה בעצמה - קיבלו תחזוקה תקופתית בבית המלאכה היחידתי, כולל תיקונים ומילוי אוויר למכלי הצלילה.
  • מתקנים חיצוניים בתקופת מלחמת ההתשה גדלה היחידה וצוותי צוללים נפרסו דרך קבע במקומות נוספים. חוליית הצוללים של בסיס אילת מנתה תשעה צוללים שנהגו לבצע בדיקות תחתית של המכליות שעגנו במסוף הנפט, של אוניות בנמל האזרחי ושל כלי-שיט בנמל הצבאי. כוח דומה היה במעגן שארם א-שייח' בסיס היחידה נשאר על שובר הגלים המזרחי של נמל חיפה.

לאחר מלחמת יום הכיפורים שהה חלק גדול מהיחידה בבסיס חיל הים שהיה בפנארה במערב האגם המר. חוליה בת כעשרה אנשים הייתה בבסיס חיל הים בשארם א-שייח' גם לאחר שילוב היחידה בשייטת 13 ולמעשה עד לפינוי סיני במסגרת הסכם השלום עם מצרים.

  • רס"ן שאול סלע עם הצולל הוותיק סגן שלמה לוי בבסיס היחידה בנמל חיפה, 1970.

    רס"ן שאול סלע עם הצולל הוותיק סגן שלמה לוי בבסיס היחידה בנמל חיפה, 1970.

  • יום ספורט יחידתי כלל קפיצה למים מראש שובר הגלים המזרחי בנמל חיפה, שם היה בסיס היחידה.

    יום ספורט יחידתי כלל קפיצה למים מראש שובר הגלים המזרחי בנמל חיפה, שם היה בסיס היחידה.

  • בית המלאכה לדחיסת תערובת לבקבוקי הצלילה.

    בית המלאכה לדחיסת תערובת לבקבוקי הצלילה.

  • בסיס חיל הים בפנארה על חוף האגם המר שנעשה שלוחה של אנשי היחידה, אוקטובר 1973-מרץ 1974.

    בסיס חיל הים בפנארה על חוף האגם המר שנעשה שלוחה של אנשי היחידה, אוקטובר 1973-מרץ 1974.

  • בסיס פנארה באגם המר, אוקטובר 1973-מרץ 1974.

    בסיס פנארה באגם המר, אוקטובר 1973-מרץ 1974.

כלי שיט

היחידה השתמשה בכלי שיט קטנים מסוגים שונים:

  • נחתת מכוניות אמריקאית ממלחמת העולם השנייה הוסבה לשמש בסיס צף לאמודאים ונעשתה בית המלאכה וכלי עיקרי של יחידה 707 מהקמתה ועד סגירתה. הנחתת הותקנה כבסיס צף לכל העבודות של היחידה בים וכללה: סיפון עבודה רחב, מדחס אויר, משאבת יד לאמודאים, סולם ירידה למים עבור הצוללים, מחסן ציוד מתחת לסיפון, מנוף דייויס להרמת ציוד כולל זרועות לצורך גרירת עריסות בחיפוש תת-מימי.
  • סירות חתירה שלוש סירות עץ עם משוטים שהושאלו ממועדון זבולון, שימשו לפריסת חבלים בתיחום שטחי סריקה תת-מימיים נרחבים. קייקים שמשו לבדיקות קרקע בשטחי מים רדודים.
  • סירות מנוע - בתרגילים נשכרו סירות מנוע מחברת "העוגן" בנמל חיפה. ביחידה הייתה סירת מנוע מהירה אחת בנויה מפיברגלס אשר שימשה בעיקר בכוננות לפינוי רפואי.
  • סירות גומי – שימשו בחיל הים להורדת אנשי קומנדו ימי מכלי השיט עד לנקודת הטבילה ממנה המשיכו בשחייה או בצלילה. הצורך בהעברת כוחות פושטים ללא רקע ימי גרם לכך שביחידה 707 נרכשה מיומנות לנחיתה בחוף מבלי להירטב ויציאה מגלי החוף מבלי שהסירה תתהפך. סירות תוצרת דנלופ 'מארק 2' - עם או בלי מנוע חיצון 18 כ"ס, שימשו להעברת חיילים במעברי מים בשיטת היויו וכן להפלגות באגמים וביצות של מים רדודים. סירות 'מארק 3' - בדרך כלל עם מנוע חיצון 40 כ"ס, שימשו לצורכי מבצעים של היחידה והעברת כוחות.

באוגוסט 1969 המליץ אל"ם דב שפיר על רכישת סירות גומי גדולות יותר 'זודיאק מארק 5' עם 2 מנועים 40 כ"ס.[4] הסירות נכנסו לשימוש ביחידה 707 ובשייטת 13 בנוסף לסירות 'מארק 3'. כושר הנשיאה הגדול שלהן שימש לצורכי המבצעים המשולבים, להובלת כוחות על ציודם ואמצעי לחימה לטווחים ארוכים ובים קשה.

  • המנועים החיצוניים – ששימשו את היחידה להנעת הסירות, היו מתוצרת "אווינרוד" שהיו אמינים. בשנת 1972 הוחלט בחיל הים על החלפת המנועים בדגם "מרקורי" וזאת בניגוד לרצון אנשי היחידה.[5]
  • ניווט כלי השיט – כלי השיט של היחידה לא נשאו מכ"ם. כיוון התנועה נעשה לפי מצפן מגנטי בסירה. מציאת מיקום מדויק לכלי השיט נעשה באמצעות מדידת זוויות בין גורמים בולטים בחוף וסימון הקשתות על מפה ימית, שיטה עתיקה ידועה לימאים שהייתה בשימוש גם ביחידה הצרפתית. השיטה כונתה ”מעגל הידרוגרפי” והישום במדידה בסקסטנט בצורה אופקית ורישום במפה עם Station Pointer.

גלריה

  • רס"ר גורג' גולני עם צוללים על הנחתת ששימשה בסיס לצוללים.

    רס"ר גורג' גולני עם צוללים על הנחתת ששימשה בסיס לצוללים.

  • אימון סירות היחידה במפרץ חיפה.

    אימון סירות היחידה במפרץ חיפה.

  • כוח יחידה 707 בפיקוד שמואל שרון, בסירת גומי "מארק 5" עם אנטנת קשר ומחזיר הד מכ"ם.

    כוח יחידה 707 בפיקוד שמואל שרון, בסירת גומי "מארק 5" עם אנטנת קשר ומחזיר הד מכ"ם.

  • פושטים מיחידה 707 על סירת גומי "מארק 3".

    פושטים מיחידה 707 על סירת גומי "מארק 3".

  • סירות הגומי מוכנות לקראת פעולה ליד רציף בסיס היחידה בחיפה.

    סירות הגומי מוכנות לקראת פעולה ליד רציף בסיס היחידה בחיפה.

  • אימון בהעברת סירת גומי את משברי החוף בהרמה מעל הכתפיים, שיטה שנלמדה מהצי הצרפתי.

    אימון בהעברת סירת גומי את משברי החוף בהרמה מעל הכתפיים, שיטה שנלמדה מהצי הצרפתי.

  • סרגל תלת רגלי Snellius station pointer לסימון מיקום מדויק על המפה.

    סרגל תלת רגלי Snellius station pointer לסימון מיקום מדויק על המפה.

ציוד וחימוש

  • שיטות העבודה – הצלילות התבצעו בתחילה על פי טבלאות צלילה צרפתיות ולאחר מכן טבלאות אמריקאיות, על הנחתת היה תא לחץ קטן אישי בכל הצלילות ששימש לפינוי מידי לתא הלחץ הגדול על ידי כלי שיט או מסוק. לצורך עבודה תת-מימית הגנתית והובלת כוח משולבים הצטיידה היחידה בציוד מיוחד מתוצרת צרפת, איטליה, ובריטניה שנקלט ביחידה ושופר והותאם לצרכיה.
  • עריסות נגררות – יעוד העריסה לשמש כלי עזר לצולל בחיפושי עצמים מתחת למים בים הפתוח. השימוש נעשה כשהצולל שוכב על העריסה וצופה דרך זכוכית. העריסה נגררת על ידי כלי שיט על-מימי. הצולל יכול לשמור על עומק הצלילה ולסרוק שטחים נרחבים לחיפוש אחר חפצים: מוקשים ימיים, טורפדו, טיל, מטוס או חפץ אחר שטבע. עד סוף שנת 1966 השתמשו צוללי היחידה בדגם צרפתי. נמצא שדגם איטלקי נתן שליטה טובה יותר והיה מהיר יותר בירידה לעומק. במספנת חיל הים נבנו עשר עריסות.

ציוד צלילה

  • פעמון אמודאים – מתקן דמוי פעמון המורד למים באמצעות מנוף ומאפשר נשימה בחלל האוויר הכלוא מתחת לכיפה.
  • חליפת אמודאי – עבודה תת-מימית נעשתה בתחילה על ידי אמודאי שהולבש במכנסי צמר עבים, בחליפת הגומי, בצווארון נחושת שהודק בברגים לחליפת הצלילה ובכובע הגדול (עם כל הציוד הזה הוא שוקל כ-150 ק"ג). האמודאי הורד למים בעזרת סולם. אל הסירה היה מקושר בטלפון מיוחד וחבל תקשורת, שהיוו את הקשר היחיד עם העולם שבחוץ. האוויר סופק לו על ידי מדחס. הוא יכול היה לנפח את חליפת הגומי שלו בעזרת שסתום, שאפשר לו לפקח על עומק צלילתו.

הספק האמודאי היה מועט ולא עמד בצרכים. ביחידה התאסף ציוד נשימה תת-מימי שכלל: חליפות קשיחות עם קסדת אמודאי, בקבוקי אויר זוגיים צרפתיים 150 אטמוספירות, וסתי נשימה דו קניים מיסטראל, וסתי נשימה קנה אחד סקובה דייב.

  • חליפות צלילה גומי – מדגם 'קליפסו'. בהמשך נוספו לחליפות הצלילה גרבי צלילה, חליפות צלילה יבשות מתוצרת 'זיבה גורמן', מסכות צלילה מדגמים שונים, כולל שנורקל נפרד, סנפירים לרגליים לשחייה וצלילה, חגורת משקלות עופרת להשקעה ואיזון הצולל מתחת למים, נעלי עופרת להליכה בקרקעית ועבודה על פיגום תת-מימי.
  • נרגילה – כינוי למערכת בה הצולל נושם אוויר המתקבל בצינור שמספק אוויר ממכלים גדולים בכלי השיט מעל פני המים. שיטה זו מתאימה לעבודות בנמל או במקום קטן יחסית ומאפשרת שהייה ארוכה יחסית מתחת למים.
  • אביזרים נוספים – חגורת הצלה, שעון, מד עומק, פנסים לתאורה תת-מימית וכן לאיתות בצבעים שונים. חגורת הצלה אשר שימשה לציפה ולחילוץ הצולל בחירום. אקדח זיקוקים אישי עם רקטות אטומות לאיתות וסימנים מוסכמים. בקבוקי צלילה זעירים לצורכי חילוץ ועבודה באזורים צרים במיוחד. רובי דיג תת-מימי מופעלים בגומיות או בלחץ אוויר.
  • קליטת ציוד צלילה מתקדם – ביוני 1966 נערך ניסוי במכשירי התערובת 55DC שאפשרו צלילה ארוכה יותר בעומקים גדולים. בניסוי התבררו מעלותיו של המכשיר. פשוט להכנה, מולבש נוח על גוף הצולל, הצולל אינו נדרש להתעסק עם המכשיר בעת הצלילה, מבנה אחיד סגור ומוגן. במהלך סדרת הניסויים אירעה תקלה. תערובת הגזים לנשימה, שהוכנה במקום אחר לא הייתה נכונה. נעשתה התארגנות מיוחדת לדחיסת התערובת הנדרשת ביחידה עצמה. מכשיר 55DC אפשר את הארכת זמני הצלילה בעומקים גדולים. כל צוללי היחידה עברו השתלמות בת 60 שעות בצלילה מבוקרת לפני שהוסמכו ללשימוש במכשיר 55DC. מערכת זו יותר דיסקרטית והנשיפה יוצרת פחות בועות.[6]
  • בחירת הציוד לחיפוש – נעשתה לפי גודל השטח, גודל החפץ ושקיפות המים. שטח נרחב נסרק בדרך כלל באמצעות עריסות, שטח קטן עד מצומצם מאד באמצעות סנפירים או נעלי עופרת. כבר לאחר הקורס הראשון הגיע מפקד היחידה למסקנה שאין יתרון ממשי בציוד האמודאות וגם האמודאים עברו לצלול עם 'נרגילה'.
  • מדחס אוויר – בתחילה היה ביחידה מדחס שאפשר למלא בקבוק אוויר ב-30 דקות. מאוחר יותר נרכש מדחס תוצרת Bauer שאפשר מילוי שלושה בקבוקים במקביל במשך 10 דקות שהביא לשיפור ניכר בלוגיסטיקה ובאפשרות ההתארגנות למבצעי צלילה.
  • הלבשת אמודאי לפני ירידה למים.

    הלבשת אמודאי לפני ירידה למים.

  • נעלי עופרת להשקעה ואיזון משקל הצולל במהלך עבודות תת-מימיות.

    נעלי עופרת להשקעה ואיזון משקל הצולל במהלך עבודות תת-מימיות.

ציוד עבודה תת-מימי

  • מכשירי ריתוך וחיתוך תת-מימי – ריתוך מתחת למים בוצע באמצעות אלקטרודה חשמלית תוך הזרמת חמצן וחיתוך תת-מימי באמצעות אלקטרודה מיוחדת תוך הזרמת חמצן. הפעלת ציוד החיתוך נלמדה באנגליה. ציוד החיתוך על גז דלק במים כמו לפיד. מצנחי הצפה שימשו להרמת ציוד בצורה מבוקרת על ידי הזרמת אוויר במצנח.
  • אקדח סימרור – אקדח 'קוקסגאן' שימש לירי ברגים לצורכי אטימה של כלי שיט ולהזרמת אוויר, כולל להצלת צוות צוללת. לאקדח היה קלע מפלדה קשה עם חומר נפץ בקצה, זרועות עם מגנט וברגים מיוחדים להתחברות לצוללת טבועה. בשום מקרה אי אפשר היה לירות על מישהו כי כדי שהקליע יצא היה צריך לדחוף את האקדח לתוך חומר קשה.
  • מכשיר חפירה – מכשיר לחפירה תת-מימית בלחץ אוויר Airlift וציוד חבלה תת-מימי לפיצוץ ונטרול עצמים מתחת למים.

ציוד נוסף

  • ציוד משלים – דגלים לסימון, משקלות עופרת 20 ק"ג לעגינת מצופים לסימון אזורי הסריקה של הצוללים, מצופים בגדלים שונים עם מוטות ודגלים לסימון גבולות גזרה לסריקת צוללים בקרקעית ים, חבלי ניילון בגדלים שונים לתחום גזרות סריקה בשיטות שונות.
  • מכשיר סונר ידני – שימש לצולל לחיפוש ואיתור עצמים על קרקעית הים על ידי שידור והחזרת הד.
  • טלפון תת-מימי – לקשר לפיקוח ומסירת נתונים בזמן אמת.
  • ציוד חציית נחלים – לצורך העברה מאובטחת של מכשולי מים קובצה מערכת ציוד מיוחד של חבל ניילון ארוך, גלגלת וחבלים למשיכה מצד לצד שזכתה לכינוי - 'יו יו'.

חימוש אישי ויחידתי

לוחמי היחידה השתמשו בציוד פשיטה ולחימה לפי התקנים שהיו קיימים ביחידות הלחימה בצה"ל. כלי הנשק שהיו בשימוש: תת-מקלע עוזי שנאטם בשקית אטימה מיוחדת לשלב הימי, או רובה סער קלשניקוב שהוכח כנשק עמיד במים ובחול, רימונים שונים שנאטמו במיוחד לפעולה ימית, מטולי RPG-7 כנשק נגד טנקים ועמדות. בנוסף היה ללוחמים ציוד צלילה מלא ומכשירי קשר מסוגים שונים שנאטמו לצלילה.

  • פעמון הצלילה מופעל במנוף הורדה טקסית למים של מסיימי קורס הצולל.

    פעמון הצלילה מופעל במנוף הורדה טקסית למים של מסיימי קורס הצולל.

  • בגדי האמודאי.

    בגדי האמודאי.

  • האמודאי רס"ר ג'ורג' גולני מתארגן לקראת צלילה.

    האמודאי רס"ר ג'ורג' גולני מתארגן לקראת צלילה.

  • וסת אוייר לנשימה בצלילה מדגם קוסטו של חברת ספירוטכניק מצרפת בשימוש הצוללים.

    וסת אוייר לנשימה בצלילה מדגם קוסטו של חברת ספירוטכניק מצרפת בשימוש הצוללים.

  • צוללים לקראת ירידה למים.

    צוללים לקראת ירידה למים.

  • צוללי יחידה 707 יורדים לצלילה בנמל חיפה ברקע נחתת הצוללים.

    צוללי יחידה 707 יורדים לצלילה בנמל חיפה ברקע נחתת הצוללים.

  • נדב סלע בחליפת צלילה יבשה ללא מגע מים לגוף.

    נדב סלע בחליפת צלילה יבשה ללא מגע מים לגוף.

  • צבי נחשון מצוות הצוללת אח"י לויתן (צ-75) שהוסמך לצלילה עד 12 מטר מתכונן לבדיקת תחתית.

    צבי נחשון מצוות הצוללת אח"י לויתן (צ-75) שהוסמך לצלילה עד 12 מטר מתכונן לבדיקת תחתית.

  • עריסת תצפית נגררת איטלקית לחיפוש תת-מימי.

    עריסת תצפית נגררת איטלקית לחיפוש תת-מימי.

  • משקולת עופרת לעיגון מצוף המסמן את מרכז החיפוש.

    משקולת עופרת לעיגון מצוף המסמן את מרכז החיפוש.

  • מד עומק לצוללים.

    מד עומק לצוללים.

  • מצפן לניווט תת-מימי ששימש את צוללי היחידה.

    מצפן לניווט תת-מימי ששימש את צוללי היחידה.

  • פנס תאורה אטום אישי לצוללים.

    פנס תאורה אטום אישי לצוללים.

  • צוללים מתלבשים בהכנות לפשיטה בתעלת סואץ במלחמת ההתשה. במרכז סמ"ר יצחק קוזי.

    צוללים מתלבשים בהכנות לפשיטה בתעלת סואץ במלחמת ההתשה. במרכז סמ"ר יצחק קוזי.

  • אימון צניחה לאנשי היחידה.

    אימון צניחה לאנשי היחידה.

  • לוחם יחידה 707 בחגור פשיטה עם תת-מקלע עוזי בתיק אטום למים.

    לוחם יחידה 707 בחגור פשיטה עם תת-מקלע עוזי בתיק אטום למים.

הכשרה

צולל בסריקה עם עריסת תצפית איטלקית
עבודת צוללים על צוללת מסדרה S בנמל חיפה

ביולי 1963 התקיים ביחידה קורס מדריכי צלילה למים עמוקים שהיה מיועד לאמודאים. בינואר 1964 נערך קורס צלילה הגנתית לאמודאים.

קורס צלילה לאנשי ספינות חיל הים – במקביל להכשרת אנשי היחידה, על מנת להקטין תלות של כלי השיט בגורמים חיצוניים נערך באוקטובר 1963 ובמרץ 1964 קורס צלילה למים רדודים – עד עומק 12 מטר - למועמדים שהגיעו משייטת המשחתות פלגה 914 חוליה 788, אח"י נגה (ק-22), זירת ים סוף ויחידת השיטור הימי. המטרה הייתה להקנות יכולת לעבודות בקרת נזקים קלות, פינוי סתימות, חבלים במדחפים ואיתור חפצים שנפלו לים. הקורס ארך שלושה שבועות.

השתלמות באיטליה – לקבלת ידע לצלילה הגנתית היו שני מקורות: הצי האיטלקי והצי הצרפתי. בספטמבר 1964 יצאה לנאפולי משלחת שכללה שישה צוללים בראשותו של סרן מיכאל הדני. ההשתלמות תרמה דברים טכניים בשיטות החיפוש, מושג יסוד בבטיחות התעסקות עם מוקש ימי. מושגי יסוד בפינוי חוף נחיתה ממכשולים, היכרות עם כלי עבודה חדשים: מכשיר שאיבה להשקעת עוגני בטון ומכשיר טלוויזיה תת-מימי.

השתלמות בצרפת – בחודש יולי 1965 יצאו מיכאל הדני ושני לוחמים להשתלמות קצרה בצי הצרפתי, בסן מנדריאה ליד טולון. מכשירי צלילה מסוג DC55 נמצאו מתאימים יותר מהמכשיר האמריקאי וכן נלמדו שיטות איתור מדויק וסימון מיקום למוקש שהתגלה.

תחילת פעילות

  • חיפושים תת-מימיים – משימות של חיפוש והוצאת גופות וחפצים באזורים שונים בכל הארץ.
  • טורפדו אימונים שאבד – מיד לאחר סיום הקורס בשנת 1964 נעשו צלילות לחיפושים אחרי טורפדו אימונים שנעלם בים במקום לצוף בסיום המסלול. הדבר חזר על עצמו במספר מקרים. התברר כי השטח שבו יכול הטורפדו הטבוע להימצא גדול ובמרבית המקרים לא נמצא.
  • מנוע חיצון – אישוש ליכולתה של היחידה התקבל כבר בימיה הראשונים. מנוע חיצון שלא היה מאובטח נפל מסירה של שייטת 13 בנמל חיפה. המנוע שקע בבוץ וצוללי השייטת לא מצאוהו. המשימה הוטלה על יחידה 707. בוצע חיפוש שיטתי והמנוע נמצא.
  • איסוף חלקי טיל בים – היחידה הוקפצה לאזור ניסויי הטילים מול חוף פלמחים לחיפוש טיל שנעלם בים. בוצע חיפש קרקעי וחיפוש עריסות עד שליית חלקי הטיל.[7]
  • פינוי טיל מבריכה – חיפוש טיל נגד טנקים SS-11 שהיה בשימוש צה"ל נפל בבריכות הדגים של קיבוץ האון מבלי להתפוצץ. הטיל נמצא ופוצץ.
  • סיוע לבניית נמל אשדוד – במהלך 1964 נקראו חבלני היחידה לסייע בעבודות בניית נמל אשדוד. נעשו פיצוצים בקרקעית הנמל להסרת סלעים שהפריעו להחדרת שיגומים להקמת רציף האשלגן. על כך זכתה החידה להערכה מחיים לסקוב, מנכ"ל רשות הנמלים.
  • פעילות בכנרת – בעת הקמת המוביל הארצי קיבלה היחידה משימה לאתר מבועי מים מלוחים מתחת לפני המים בסמוך לחוף אתר "ספיר".
  • מיגון סכר דגניה – מחשש לפגיעה בסכר שבמוצא הירדן מהכנרת נקראה היחידה להקים מערכת מיגון עם רשת ומצופים למניעת אפשרות חבלה במטענים שעלולים היו להישלח בציפה.
  • בדיקת נתוני חוף נחיתה – הבדיקה בוצעה בדרום מפרץ אילת בחצי האי סיני בעת שהיה בידי מצרים.
  • התעמלות בוקר לצוות 707 בנמל חיפה.

    התעמלות בוקר לצוות 707 בנמל חיפה.

  • צוללים בתרגיל מנחתת המכוניות של יחידה 707.

    צוללים בתרגיל מנחתת המכוניות של יחידה 707.

  • צולל בעבודה תת-מימית.

    צולל בעבודה תת-מימית.

  • צוללים בעבודה בכלי שיט טבוע.

    צוללים בעבודה בכלי שיט טבוע.

  • תרגיל הצלת כלי שיט טבוע.

    תרגיל הצלת כלי שיט טבוע.

  • אימון הצפה של גוררת טבועה.

    אימון הצפה של גוררת טבועה.

  • אימוני דיג בעומק 20 מטר.

    אימוני דיג בעומק 20 מטר.

פעילות מבצעית

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – הזירה הימית במלחמת ששת הימים, הזירה הימית במלחמת ההתשה
חיפוש מוקשים במצרי טיראן, 10–20 ביוני 1967

במלחמת ששת הימים פעלה היחידה בפיקוד נדב סלע, משום שמפקדה הקבוע, שאול סלע, שהה בקורס מקצועי בסן מנדריאה בצרפת ולא אושרה חזרתו לארץ.

  • חיפוש מוקשים במצרי טיראן – מיד לאחר כיבוש סיני התקבלה משימה לחיפוש מוקשים שהיה חשש כי הונחו במצרי טיראן, שנחסמו לשיט ישראלי לפני מלחמת ששת הימים, והיוו אחת העילות לפרוץ המלחמה. למבצע זה החליט מפקד הזירה אברהם בוצר למנות את רס"ן (מיל') אברהם ארז כמפקד. חוליית הסריקה אשר כללה 12 לוחמים שאליהם צורפה כתבת 'מערכות ים' גיליה אראל,[8] יצאה ב-10 ביוני 1967 בשני נמ"כים, אך עקב גלים גבוהים לא ניתן היה לבצע את המשימה. הכוח נשאר על האי טיראן עד שנמצא חלון זמן של ים שקט. השטח שהוגדר לחיפוש, 'מצר גרפטון', נסרק כששתי הנחתות הפליגו במקביל במרחק 40 מטר זו מזו, כשכל אחת גוררת צולל בעריסה בעומק חמישה מטרים. במקום לא נמצאו מוקשים והפעילות הסתיימה ב-20 ביוני.[9]
  • בדיקת מתקני הפקת הנפט – על היחידה הוטל לבדוק את מתקני בארות הנפט במפרץ סואץ. ב-13 ביולי 1967 סרק כוח של ארבעה צוללים את המתקנים ומצא שלא חובלו ולא מולכדו על ידי המצרים. הפקת הנפט חודשה. היחידה התבקשה לבדוק את המכליות שהגיעו לטעון את הנפט הגלמי. בהמשך נעשתה תורנות צוללים שהתמקמו בבסיס אילת והופעלו לאבטחת המכליות בכל שלב הטעינה וההפלגות הלוך וחזור.
הלוחם יואל פלג חמוש בתת-מקלע עוזי ומאחוריו מפקד היחידה שאול סלע בעת ביצוע סיורי הפגנת נוכחות בתעלת סואץ – 'מבצע ברק', יולי 1967.
  • נטרול מיקוש במעבורת מצרית – בתום קרבות מלחמת ששת הימים התגלתה מעבורת מצרית בצד המזרחי של התעלה עם דגל מצרים ופתיל לבן מוביל לגדה המערבית. היה ברור כי מולכדה כדי לפגוע בכוחותנו. ב-16 ביולי 1967 בדקה היחידה בצלילת לילה חשאית את המעבורת וגילתה את המלכוד עם כבל הפעלה שחצה את התעלה. ישראל רוט קצין החבלה של שייטת 13 ועוזרו ניתקו את כבל ההפעלה ופינו את מטעני הדינמיט במשקל 200 ק"ג אותם מסרו לשלמה לוי שהשליכם לתעלה.[10][11]
  • בדיקת הלגונות בצפון סיני – יחידה 707 קיבלה משימה לבצע בדיקות עומק, להביא דגימות קרקע ומיפוי של הלגונות 'אל מלחה' ו'אל טינה' מדרום מזרח ל'פורט פואד' לצורך פיתוח דרכי גישה נוספות למוצבים על גדת תעלת סואץ. הכוח התמקם במוצב הצפוני ביותר, "טמפו", ובמשך כחודשיים ביצע סיורים בלגונות. עקב רדידות המים הסיורים בוצעו בתחילה עם קייקים, לאחר מכן עם סירות גומי "מארק 2" עם מנוע מורם ובהמשך עם סירת גומי "מארק "3 עם מנוע 40 כוח סוס. הסיורים הגיעו עד מזח פורט פואד לים. הלוחמים מהיחידה התחלפו כל שבועיים והשתתפו בכל תקריות האש לאורך התעלה.
  • נוכחות בתעלת סואץ – לאחר מלחמת ששת הימים החלו ביוני 1967 סיורים להפגנת נוכחות בתעלת סואץ של לוחמים משייטת 13 ומיחידה 707. באוקטובר 1967 הוחלט על פריסת קבע של צוללי יחידה 707 באזור תעלת סואץ. פריסת הכוח כללה שני צוללים וסירת גומי באגם המר הגדול, שני צוללים וסירת גומי בפורט תאופיק, שלושה צוללים ושתי סירות גומי בקנטרה ומפקד החוליה - קצין שנמצא בחפ"ק ברפידים. בדצמבר 1967 הוגדל הכוח לעשרה אנשים.
  • סריקות בגוף המשחתת אילת הטבועה – טיבוע המשחתת אילת אירע ב-21 באוקטובר 1967. הניצולים חולצו במסוקים וגופות ההרוגים נאספו בטרפדות. על מנת שלא לאפשר למצרים לחפש ציוד במשחתת הטבועה, הוחלט לפוצץ אותה בצורה שתמעך לקרקעית. על אנשי יחידה 707 הוטל לסרוק את מסדרונות האנייה, למצוא גופות נוספות ולהוציא ציוד מסווג, כולל מכספת בחדר המפקד. אנשי היחידה הושטו למקום על ידי טרפדות. בצלילות שנעשו התגלו מספר גופות והציוד שנדרש חולץ. החבלה נעשתה על ידי אנשי היחידה. הפיצוץ שחרר לכודים ולאחריו צפו ונאספו שתי גופות וחלקי גופות.[12]
  • מעבר מכשולי מים – כתוצאה ממלחמת ששת הימים התארך גבולה הימי של מדינת ישראל פי חמישה. במצב החדש שנוצר נדרשה פעילות במקומות רבים בחופי סיני בים התיכון ובים האדום, ובתעלת סואץ. פעילות הטרור הפלסטיני בממלכת ירדן חייבה את צה"ל למבצעים ממזרח לנהר הירדן, שעיקרם היה מארבים למחבלי הארגון לשחרור פלסטין שפעלו משם. שיתוף הפעולה עם יחידות צה"ל החל עם חטיבת גולני לצורך חציית הנהר. פותחה שיטה שבה שחיינים מיחידה 707 מעבירים כבל בין גדות הנהר ואנשי גולני עוברים בסירות גומי קשורות לכבל מבלי להירטב. השיטה הוצגה לפיקוד צה"ל והופעלה במקרים רבים, לרבות בהזמנה ישירה בין מפקד חטיבת גולני ליחידה 707.[13]
    על לוחמי יחידה 707 הוטל לאמן את חיילי חטיבת גולני במעבר נהר שבו יש זרם חזק, שעלול להטביע אדם. הפעילות יצרה הרבה מקרים מסוכנים מכיוון שחלק מחיילי החי"ר לא ידע לשחות. לוחמי היחידה נדרשו לפעילות אינטנסיבית ביותר לכל אורך הגבולות בסיוע לכוחות צה"ל בפשיטות מעבר לנהר ולאגמים. היו לילות שבהם הועברו כ-20 מארבים לצד הירדני. שיתוף הפעולה היה מלא ומהיר, וללוחמים משתי היחידות הייתה הרגשה שיחידת 707 נעשתה כמעט חלק אורגני מחטיבת גולני. במקביל לפעילות זו, המשיכו צוללי היחידה לעסוק במלאכה של איתור גוויות, חיפשו קצין חי"ר שטבע בירדן וכן גוויות של מחבלים ונשק.
  • התקנת מנשאי חזירים בצוללת – על מנת לשמור על חשאיות לצורך יצירת הפתעה תורגלו אנשי היחידה להרכיב מכלי נשיאת חזירים על הצוללת אח"י דולפין (צ-79) מדגם T. לאחר מספר אימונים הגיעו ליכולת חיבור בארבע שעות. הנושא ירד מהפרק עם גמר שירותה המבצעי של הצוללת.
  • חילוץ ברטרם שקוע – תוך כדי הלחימה הייתה גם עבודה מקצועית כאשר ספינת-סיור מדגם "ברטרם" טבעה במפרץ חיפה. תחילה ניסו להרימה מהקרקעית בעזרת מנופים, אך הכבלים גרמו נזק לגוף כלי השיט הבנוי מפיברגלס. אנשי 707 הגיעו עם מצנחי הצפה, חיברו ומילאו אותם באוויר, ותוך זמן קצר הברטרם הייתה על פני המים ונגררה לנמל.

פיצוץ תעלת הע'ור בירדן

צוללי יחידת 707, יואל פלג משמאל ודובי קשת מימין, מיד ביציאה מהבוץ לאחר התקנת מטעני החבלה בתעלת הע'ור. דף כותרת ימים ולילות במעריב 27 ביוני 1969.

על מנת להשפיע על השלטון הירדני למנוע פעילות מחבלים משטחו, נעשתה ב-22 ביוני 1969 פעולה של חטיבת גולני לשיבוש זרימת המים שנשאבו מהירמוך לצורכי השקיה. בתעלת ההשקיה, שכולה בשטח ירדן, אותרו נקודות תורפה – שני מעבירי המים שמתחתיה. על מנת לוודא הצלחה, נקבע לפוצץ בו זמנית מעברי מים אלה. כדי להגיע אליהם היה צורך לחצות את הירמוך, את התעלה עצמה ולחדור בזחילה אל תוך מעבירי המים שמתחת לתעלה. בביצוע הפעולה השתתפו שבעה לוחמי יחידה 707 בפיקודו של נדב סלע.
כוח מחטיבת גולני חולק לכמה כוחות משנה: חוליה לאבטחת אזור החצייה, כוח של סבלים למטעני החבלה, שלוש חסימות וכוח של חפ"ק מפקד הגדוד. אנשי יחידה 707 פעלו בזוגות: יואל פלג למעביר מים אחד, דב קשת למעביר השני ויהודה גושן עם כוח החסימה הקדמי. נדב סלע עצמו נמצא בחפ"ק של יואל גונן מפקד גדוד 12 של חטיבת גולני. כתוצאה מהפיצוץ תעלת הע'ור חדלה להעביר מים ולא שוקמה עד לאחר סיום מלחמת ההתשה. הדבר פגע קשות בחקלאות בעמק הירדן המזרחי והיווה גורם לחץ משמעותי על החלטת המלך חוסיין לפעול לסילוק המחבלים מירדן.

משימות היחידה

  • הכנת מטעני חומר הנפץ – לכל מעביר מים הוכנו מטעני נפץ במשקל 230 ק"ג שנאטמו בפנימיות צמיגים על ידי משה ריינר משייטת 13.
  • צליחת הנחלים – משימה ראשונה הייתה לסייע לאנשי גולני לצלוח את הירמוך, כשהם נושאים מטעני חבלה במשקל של כ-460 ק"ג. לוחמי 707 צלחו בשחייה את הירמוך עם חבל, אותו קשרו לעץ. העברת הכוח הפושט בוצעה במהירות, בעזרת סירה שנעה לאורך החבל המתוח.
  • זחילה מתחת לתעלה – הלוחמים יואל פלג ודובי קשת זחלו כל אחד בנפרד בתוך צינורות מעבירי מים שהיו מחציתם בוץ, משכו בחבל את הפנימיות עם חומר הנפץ, מיקמו את המטענים וחיברו את מערכת ההפעלה לפיצוץ בו זמני. כוחות החבלנים התרחקו לטווח ביטחון. בסביבות השעה 02:00 דווח לחפ"ק שהכל מוכן לפיצוץ.
  • החזרת הכוחות – הפיצוץ היה אדיר. כשנרגע השטח התברר שדופן התעלה נבקע ברוחב של כ-12 מטרים ומי תעלת ההשקיה החלו לזרום לעבר הירמוך – מפלס מי תעלת ההשקיה ירד כמעט לאפס. בשל שיבוש בתקשורת בוצע הפיצוץ לפני שכוח החסימה הדרומי התפנה. הפיצוץ גרם לשיטפון מהתעלה לנחל ולא ניתן היה לחזור ישירות מעבר לירמוך. כוחות ירדניים התקרבו לאזור ופתחו באש לא מדויקת. הכוח נע צפונה - עד שיהודה גושן מצא מקום מתאים למעבורת חליפית - וחצה את הירמוך לצד הישראלי.

פרסום - הפעולה תפסה תשומת לב הציבור וקיבלה פרסום בין היתר במאמר ”המשימה בוצעה - יחידת הפשיטה חזרה לבסיסה” ותמונת שער[14] במעריב בה נראים לוחמי היחידה דובי קשת ויואל פלג מכוסים בוץ ומחייכים.

השתתפות במבצע הנחיתה במפרץ סואץ

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מבצע רביב

במהלך שנת 1969 הועלה רעיון של פשיטה משוריינת על החוף המצרי של מפרץ סואץ. לשם כך היה צורך למצוא חופים מתאימים להנחתה ופינוי. בדיקות חוף זכו לשם 'מבצעי בלש' יצאו מבסיס חיל הים שהיה בראס סודר ונעשו על ידי יחידה 707 בסירות גומי מובלות על ברטרמים[15] של ראס סודר. מפקד המבצע היה שאול סלע ומפקד הברטרמים רס"ן אמנון בן ציון. כל גיחה וחזרה היו קשות, משום שהים היה גלי. נחישות הלוחמים הביאה את המידע הדרוש. מבצע רביב בוצע ב-9 בספטמבר 1969 לאחר חשיכה. שלוש הנחתות באורך 36 מטר נחתו בחוף ההעמסה בראס סודר. לוחמי 707 בדקו שהחוף מתאים לנחיתה ולהעמסת הכוח, ואחר כך סימנו את המיקום המדויק בפנסים אדומים וירוקים. הלוחמים היו אחראים גם למשות מהמים חיילים שיתקשו ללכת בהם וכלי-נשק שישקעו במים.

  • שלב ההעמסה עבר בהצלחה ושלוש הנחתות בפיקוד מפקד הזירה סא"ל זאב אלמוג (אברוצקי), שהיה גם מפקד הכוח הימי, יצאו לדרכם בשעה 22:30. לוחמי 707 וכוח צנחנים בפיקוד שאול סלע חצו את המפרץ בשש סירות גומי לתפוס את ראש החוף לקראת הנחיתה. בשעה 02:40 הגיע הכוח לנקודת הורדת השחיינים. כוח השחיינים, בפיקוד סגן אורי באגון, בדק את השטח, וידא שהוא נקי ושהם במקום הנחיתה הנכון, וקרא לכוח הסירות שנחת תוך דקות ספורות. הצנחנים נפרסו כדי לאבטח את האזור. כוח של עשרה צנחנים נע צפונה לעבר מבנה ונקודת משמר שהיו אמורים להיות מאוישים על ידי חיילים מצריים אך נמצאו ריקים, וכוח שני נע דרומה.

שאול סלע קבע אישית את מקום הנחיתה המדויק על סלעי שונית אלמוגים והלוחמים מיקמו את סימוני אורות הנחיתה. תוך כדי הגישה לחוף נראו לפתע אורות של רכב על הכביש נע במקביל לחוף הנחיתה. הלוחמים בחוף השתטחו במקומם והנחתות עצרו. שאול סלע החליט לא לפגוע ברכב המצרי ולתת לו לעבור, מבלי שהנוסעים בו יידעו מה מתרחש.[16] בשעה 03:22 הדליק לוחם 707 את אורות הנחיתה וכרבע שעה לאחר מכן נחתו שלוש הנחתות. הכוח הפושט ירד מהנחתות והחל לנוע על כביש החוף המצרי. הנחתות נתקו מהחוף ונעו באמצע המפרץ, בהמתנה להוראה לשוב לחוף כדי לפנות את הכוח. עם סיום פריקת הכוח היבשתי הטמינו לוחמי 707 מערך מוקשים על כביש החוף. הכוח הפושט, אליו צורפו לוחמי 707 ושייטת 13, נע דרומה באור יום תוך שהוא משמיד כל מה שנקרה בדרכו: עמדות-משמר, מחנות קטנים וכלי-רכב. המצרים בכל הדרגים היו מופתעים לחלוטין.

בשעה 11:00 החליט הרמטכ"ל לסיים את המבצע ולפנות את כוח הפשיטה באור יום במקום להמתין לחשיכה. לוחמי 707 שצורפו לכוח הפושט נשלחו למצוא אתר מתאים להעמסת הכוחות, וגם הפעם, על שונית אלמוגים. החוף שאותר היה מעט צפונה ממיקום הכוח הפושט ששב לאחור. בשעה 12:00 הגיעו הנחתות לאזור וחברו בקשר עם הכוח היבשתי. לוחמי 707 סימנו את המיקום המדויק. החוף היה סלעי ומוקף שוניות. נשבה רוח צפונית חזקה, בניצב לחוף הנחיתה. ניתן היה להעמיס ולפנות נחתות זו אחר זו אך לא במקביל. העמסת הנחתת התנהלה במהירות אך המשקל הרב, והחיכוך עם הסלעים לא אפשר לנחתת להינתק מהחוף. לוחמי 707 כיוונו נגמ"ש לעבר דלת הנחתת שדחף את הספינה למים. שתי הנחתות אחריה פינו בהצלחה את כל הכוח לנמל אבו זנימה בצד המזרחי.[17]

פעילות לאחר חבלות קומנדו ימי מצרי במלחמת ההתשה

בליל 15–16 בנובמבר 1969 פשט כוח קומנדו ימי מצרי, שיצא מחקל שבסעודיה, על הנמל האזרחי של אילת. נפגעה האניות א/מ "היי דרומה", שפעלה על קו אילת שארם-א-שייח והובילה מטענים ונוסעים חיילים ואזרחים. ב"היי דרומה" נבקע חור גדול וכדי למנוע את שקיעתה בנמל היא נגררה מייד לחוף הצפוני של אילת והועלתה על החוף. בסופו של דבר התברר כי הנזקים אינם גדולים. מאחר שהאנייה עמדה על החול היה צורך לעשות חלק מתיקוני האטימה בצלילה אל תוך תחתית האניה. צוללי היחידה עבדו כשבועיים וביצעו תיקון והאנייה שבה להפליג.[18]

האנייה השנייה שנפגעה הייתה א/מ "דליה" של חברת צים - אניית סוחר שפעלה באזור אפריקה ואסיה. נבקעו בה שלושה חורים גדולים, שהיו למעשה במכלים אטומים. לפיכך, היא לא טבעה ונותרה על מקומה.[19]

תיקון החבלה באח"י בת שבע על ידי לוחמי 707, לרבות צלילות בתוך המחסן, פברואר 1970

בליל 5–6 בפברואר 1970 תקף הקומנדו הימי המצרי שוב בנמל אילת. להערכת המודיעין הימי, יצאה חוליית קומנדו ימי מצרי מחקל בסעודיה וחזרה לעקבה בירדן. החוליה המצרית הצמידה מוקשים לשני כלי שיט של חיל הים: אניית העזר 'אח"י בת גלים' טובעה ולנחתת אח"י בת שבע, שהצליחה לבצע החפה בחוף הצפוני, נגרם נזק. המצרים לא רצו לסבך את סעודיה ממנה יצאו ואת ירדן אליה חזרו, וגם כדי להסתיר את צורת הפעולה הודיעו כי נחתו בהרי אילת. צוללי היחידה עסקו בתיקון הנזקים.

בעת מלחמת ההתשה גבר החשש שקומנדו ימי מצרי יחבל בספינות חיל הים גם בנמלי חיפה ואשדוד. כל בוקר נבדקו בצלילה תחתית כל כלי השיט. בתחילה נעשו הצלילות על ידי אנשי מילואים משייטת 13 בהמשך הוחלט להכשיר כעשרה צוללים, מצוות כלי השיט עצמו, שיבצעו את הבדיקות. נוצר צורך בהכשרה כ-200 צוללי מים רדודים בשנה. יחידה 707 עמדה במשימת הכשרת צוללים למים רדודים בכמות הדרושה.

כניסה ללחימה במבצע סרג'נט

לאור פשיטות קומנדו מצרי מזרחית לתעלה הצליח אלוף פיקוד דרום אריק שרון לשכנע את המטה הכללי לפעול נגד עמדות המצרים לאורך גדת התעלה. מבצע "סרג'נט" הוטל על לוחמי "סיירת שקד" בפיקוד דני רהב וולף ולוחמי יחידה 707 של חיל הים ותוכנן להתבצע בשתי נקודות חצייה מצפון לקנטרה, במרכז מערך מצרי מבוצר, מוקף בתעלות מים ובסבך סוף. על הלוחמים הוטל להשמיד עמדות, ולהרוג חיילים מצריים רבים ככל האפשר. רהב בחר 32 לוחמים והחל לבצע סדרת אימונים מזורזת. ב-13 במרץ 1970 הוקם חפ"ק מול נקודת החצייה ובשעה 15:00 הגיעו לאזורי הצליחה שני כוחות שכל אחד מנה 16 לוחמי "שקד", שישה לוחמי 707 וחוליה מגדוד ההנדסה הימית. בחצות חצו לוחמי יחידה 707 את התעלה בצלילה ועלו על הגדה המצרית. הם העבירו חבל בין שתי הגדות בעזרתו עברו לוחמי "שקד". סרן יואב גולן וסגן דני אנקר פיקדו על שתי החוליות של "שקד".

החצייה נמשכה כשעה והלוחמים נערכו לתנועה לעבר עמדות המצרים. לפתע נפתחה אש מעמדה מצרית שפגעה בשישה משמונה אנשי החוליה, ובהם המ"פ וסגנו. סמל משה באג'יו הסתער על העמדה וחיסל את כל אנשיה. לוחמי 707, שאבטחו את נקודת החצייה, רצו לנקודת ההיתקלות, ירו לעבר עמדות המצרים ופינו את הנפגעים לעבר גדת התעלה לשם הוזעקו סירות החילוץ. בנקודת הצליחה הדרומית נותרו שני לוחמי "שקד" וארבעה לוחמי 707 שהמתינו לכוח של דני אנקר. אנקר לא נתקל במצרים ושב על עקבותיו, כדי לסייע לכוח הצפוני. הוא הסתער על בונקר מצרי ונפצע.[20]

הבעיה הראשונה שעמדה בפני הלוחמים בחציית תעלת סואץ הייתה התמודדות עם הזרם הצפוני החזק. גם כאן הגיעו הצוללים לנקודה צפונית מדי, בשל הזרם העז. מפקד הצוללים ניסה להקים קשר עם מפקד המבצע ומשלא נענה החליט לנוע דרומה על הגדה המצרית כדי לאתר את נקודת החצייה הנכונה. לאחר כמה דקות של הליכה אותרה הנקודה הנכונה. החבל נמתח וכוח הפשיטה של שקד עבר על סירות-הגומי. דקות ספורות לאחר תחילת התנועה צפונה התגלתה חוליית החוד על ידי מארב מצרי.

המצרים, שהסתתרו בעמדה מוגנת היטב פתחו באש מנשק קל, השליכו רימוני יד וירו במטול רקטות RPG. טווח הירי היה קצר וממכת האש הראשונה נהרג אחד הלוחמים. חמישה לוחמים נפצעו ובהם מפקד הפלוגה יואב גולן (לוי) וסגנו. ארבעת לוחמי 707, שאבטחו את נקודת החצייה, רצו במהירות לעבר הכוח הפגוע. לוחמי 707 ירו לעבר עמדות המצרים, פינו את הנפגעים על גבם עד לנקודת החצייה וירו זיקוק אדום לאוויר, שהחפ"ק לא הבין את משמעותו. אחד הלוחמים שחה לעבר הצד הישראלי של התעלה ודיווח לחפ"ק באופן אישי. לאחר שהתבררה חומרת המצב, תוך דקות הגיעו שתי סירות גומי לצד המצרי וחילצו את הנפגעים בשלושה סבבים. בין הלוחמים היה גם סרן דב בר שנמצא בקורס חובלים ונשלח על ידי מפקד חיל הים אברהם בוצר להתרשם מיחידה 707 כאשר טרם ידע שיפקד עליה בעתיד.

חיפוש סביב סירת הדיג 'אורית' שטובעה בטילים מצריים

ב-13 במאי 1970, בשעה 23:00, טיבעה ספינת אוסה מצרית את ספינת הדיג אורית שעסקה בדיג שגרתי כשמונה מיל צפונה לימת ברדוויל. הספינה טבעה, רב-החובל והמכונאי הראשי נהרגו ושניים ניצלו. לאחר האירוע הובאו לאזור כמה צוללים של 707 ושל שייטת 13 כדי לחלץ את הגוויות. גווייה אחת נמצאה בתוך הספינה הטבועה והשנייה נסחפה לחוף. לצורכי המודיעין הימי, חיפשו הצוללים את שרידי טילי הסטיקס של המצרים, אולם לא היה נתון מדויק על מקום הנפילה וחרף ביצוע סריקה ארוכה לא נמצא דבר.

פגיעה מצרית נוספת בנמל אילת

ב-15 במאי 1970 חדרו אנשי קומנדו מצריים פעם שלישית לנמל אילת. הגיע מידע מעקבה לפיו ראו את אנשי הקומנדו המצרים עולים על החוף וכי כנראה הוצמדו שוב מוקשים באילת. בסריקות לא נמצאו המטענים והם התפוצצו בשעות הבוקר. צולל אזרח נהרג.[21] סיכום האירועים: ב-05:45 התקבלה הודעה בבסיס אילת שייתכן והיה פיגוע חבלנים באזור אילת. המידע התבסס על כך שחוליית צוללים נראתה יוצאת מהמים בחוף עקבה. עם קבלת ההודעה הוזנקו שתי ספינות סיור קטנות מסוג צרעה, לחסימת דרכי הנסיגה של הצוללים.

ב-06:00 בוצעה בדיקת תחתית שכללה גם את אח"י 'בת-גלים' השקועה אך לא נמצא דבר. ראש חוליית הצוללים באילת היה סגן שמואל שרון, שהודיע לצוללים האזרחיים להימנע מצלילה עד שהמצב יתבהר. ב-07:35 אירע פיצוץ במרחק של 8–10 מ' מהירכתים, בעומק של 15 מ', במרחק 25 מ' מהרציף. בפיצוץ נפגעו הצוללים האזרחיים שעסקו בהצפת 'בת גלים' ואחד מהם נהרג. ב-09:30 אירע פיצוץ שני באותו אזור. ב-17 במאי בוצע סקר באזור על ידי צוללי 707 ונמצא שבמקומות הפיצוץ נוצרו מכתשים בעומק של כ-120 ס"מ, באורך של כ-4 מטר וברוחב כ-2.5 ממטר; נמצאו חלקי לוחות פליז, כנראה ממעטפת המוקשים; לא נמצאו חלקי מנגנונים או ציוד אחר.

ישראל ראתה בחומרה את פעילות החבלה באילת והתגובה ניתנה ב-16 במאי 1970; במבצע קשת אווירי תקפו מטוסים את נמל 'ברניס' בים סוף וטיבעו משחתת סקורי וספינת טילים מדגם אוסה.

גלריה

  • נחתות בחיפוש המוקשים על האלמוגים באי טיראן. על הסיפון גיליה אראל, בתו של מפקד חיל הים, שהצטרפה למבצע ככתבת יוני 1967.

    נחתות בחיפוש המוקשים על האלמוגים באי טיראן. על הסיפון גיליה אראל, בתו של מפקד חיל הים, שהצטרפה למבצע ככתבת יוני 1967.

  • התארגנות לוחמי 707 לקראת פעולה בתעלת סואץ.

    התארגנות לוחמי 707 לקראת פעולה בתעלת סואץ.

  • קבוצת לוחמים לקראת סיור הפגנת נוכחות בתעלת סואץ, יולי 1967.

    קבוצת לוחמים לקראת סיור הפגנת נוכחות בתעלת סואץ, יולי 1967.

  • אניית התובלה של חיל הים אח"י בת גלים במעגן שארם א-שייח' שבועות לפני הטבעתה על ידי קומנדו ימי מצרי באילת.

    אניית התובלה של חיל הים אח"י בת גלים במעגן שארם א-שייח' שבועות לפני הטבעתה על ידי קומנדו ימי מצרי באילת.

  • קורס צלילה במים רדודים שנערך על ידי יחידה 707 לאנשי צוותים מכלי שיט של חיל הים.

    קורס צלילה במים רדודים שנערך על ידי יחידה 707 לאנשי צוותים מכלי שיט של חיל הים.

מבצע ויקטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מבצע ויקטוריה

לצורך תגובה חריפה על הצלחות מצריות ממזרח לתעלת סואץ הוחלט לפשוט ולהשתלט על גזרה של שלושה ק"מ ממערב לתעלה בסביבות הק"מ ה-13. הכוח העיקרי היו 130 לוחמי סיירת שקד. כעשרים מלוחמי 707 נבחרו להיות אלה שיתפסו ראש-הגשר, ברוחב של 250 מטרים ובעומק של כ-50 מטרים, כדי לאפשר את העברת כוח הפשיטה העיקרי. בגזרת ראש הגשר היו עמדות מצריות וברור היה כי ההשתלטות על הגזרה תהיה מלווה בקרב קשה.

כוחות נוספים שהוקצו למבצע היו: יחידת מפעילי סירות גומי של חיל ההנדסה, שהוכשרו על ידי מדריכים מיחידה 707, להעברת כוח הפשיטה, שלוש מחלקות שריון ככוח רתק ושתי סוללות ארטילריה, מטוסים ומסוקים לסיוע. ההתראה לביצוע הגיעה ליחידה 707 רק ארבעה ימים לפני מועד הביצוע המתוכנן. נבחרו עשרים לוחמים ובוצעו כמה אימוני צליחה עם שאר הכוחות. בוצע גם אימון לילה בנחל הקישון שכלל ניסוי צלילה ושחייה קבוצתית.

ב-11 ביוני 1970, בשעות הצהרים, התמקמו כל הכוחות על גדת התעלה. ההגעה הייתה חשאית ומדורגת ותצפיות של המצרים לא גילו את הכוח שהתמקם מאחורי סוללות החול, כל כוח ליד שלט שסימן את מיקומו. בשעה 19:00 החל ריכוך של הגזרה על ידי הפצצה של מטוסי חיל האוויר. ההפצצה הייתה המשך ישיר לעשרה ימי הפצצה, אך הפעם כוונה לגזרת הפעולה המתוכננת. ההפצצה, שכללה גם הטלת פצצות נפל"ם, הסתיימה בשעה 20:30 ומייד אחריה פתחו תותחי 105 מ"מ באש כבדה לעבר יעדים באזור החצייה.

תוך כדי ירי הטנקים, ירדו עשרים הלוחמים, בפיקוד שאול סלע, למי התעלה. הם לבשו חליפות צלילה שחורות ונשאו על גבם מכשירי צלילת אוויר. גם כאן הופעלה שיטת העברת הסירות באמצעות חבל. הלוחמים משכו אחריהם חבל ניילון ארוך שחוט טלפון חובר אליו. הם הגיעו לגדה המצרית בסביבות השעה 21:00. חוט הטלפון הקווי היה אחד מלקחי מבצע סרג'נט שבו היו בעיות תקשורת חמורות בין הכוחות משני צדי התעלה. כעת אפשר היה לשוחח בקשר קווי, שגם לא היה חשוף להאזנה. חבל הניילון נקשר ליתד מתכת שננעצה באדמה הבוצית.

בסיום הקרב סייעו לוחמי 707 בהעברת הנפגעים דרך גשר המזרנים ויצאו לשטח לחפש נעדרים. לאחר הגעת כל הכוח לשטח ישראל, וביצוע ספירה קפדנית, קיבלו לוחמי 707 אישור להתפנות, בסירות גומי, עליהן פיקד סרן דב בר, שהוזעק שוב מקורס החובלים כדי לסייע.

גלריה


איתור שברי מסוק שאבד בים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אסון מסוק העשרה

ב-8 ביולי 1971 נספו עשרה אנשי צוות כאשר מסוק של חיל האוויר התרסק בים בקרבת חוף פתחת רפיח, באזור צפון סיני. המסוק, ששב ממשימה מבצעית באזור תעלת סואץ, יצא לים בגובה נמוך באזור אל-עריש והחל לפנות צפונה לפני שפגע במים.[22] חיל הים שלח למקום את אנשי שייטת 13 ואת יחידה 707 על ספינת טילים עם סירות גומי וציוד צלילה וחיפוש. נוצרה מעין תחרות בין היחידות. אנשי 707 הופעלו בשיטתיות על ידי שלמה לוי והצולל נדב סלע מצא חלקים מהמסוק. לפעולת החיפוש הייתה חשיפה גבוהה לצמרת צה"ל וסיומה המוצלח העלה את הערכת היחידה.[23]

הכרה כיחידת קומנדו

לוחמי 707 הפכו ליחידה לוחמת מבלי שאיש תכנן זאת מלכתחילה. גם שמה של היחידה שונה בהתאם. לא עוד יחידת צלילה הגנתית, אלא היחידה לחבלה ימית. באותה תקופה הוחלט כי לוחמי 707 יעברו קורס צניחה, מה ששימש בעיקר להעלאת המורל האישי והיחידתי. במפקדת חיל הים החליטו לאפשר את הקורס כ"סוכריה" ללוחמים. לאחר זמן קצר שונתה ההתייחסות וקורס הצניחה הפך לחלק רשמי בתוכנית הסמכת הצולל ההגנתי. הדבר התאפשר בעקבות תמיכה של תא"ל רפאל איתן בתפקידו כקצין חי"ר וצנחנים ראשי אשר נוכח באימון לחימה יבשתי של יחידה 707 ברמת הגולן ואישר אותה כיחידת קומנדו קרבית לכל דבר. היחידה הוכרה בצה"ל כיחידה מיוחדת שפועלת בשיתוף עם כוחות היבשה השונים. היחידה השתתפה במבצעים הגדולים נגד ארגוני הטרור בלבנון, הן ככוח מוביל והן כצוותי לחימה אורגניים.

כאשר קיבל אברהם בוצר את הפיקוד על חיל הים, היו בשייטת 13 כ-25 לוחמים. הצרכים גברו על היכולת. לכן החליט לצרף את לוחמי 707 לפעילות המבצעית. לדבריו: ”זה היה פשוט והגיוני להוסיף עוד לוחמים טובים”.[24]

מפקד חיל הים אברהם בוצר מעניק את "כנפי התמנון" לסגל יחידה 707, אפריל 1969.

כנפי התמנון

ההכרה כיחידת לחימה קיבלה ביטוי ב"אות צולל הגנתי" שאושר לאנשי היחידה לענוד על חזם. מפקד היחידה שאול סלע פנה לאחראי על הסמלים במטה הכללי והציג שיחידת התנדבות לפי פקודות מטכ"ל אנשיה זכאים לסמל מעל הכיס, בגודל מסוים, בדומה ל'כנפי העטלף' או סמל הטייסים. האחראי אישר להגיש הצעה לסמל. האות עוצב על ידי שני לוחמי היחידה, יאיר שביט ונסים פנקס. הסמל מבטא את מקבץ המקצועות המאפיין את היחידה לצלילה הגנתית: מוקש ימי עגול כסמל לפעילות החבלה, שעליו יושב תמנון – יצור תת-מימי חכם ובעל שמונה זרועות, לציון הרבגוניות המקצועית. עוגן בראשו כמו מרבית סמלי חיל הים. הליך אישור הסמל היה ארוך ובמהלכו הלוחמים הוכיחו את עצמם במבצעים רבים.

טקס הענקת "כנפי התמנון" התקיים ב-16 באפריל 1969 והסמל חולק לכל אנשי יחידה 707 בעת סיום קורס צולל הגנתי. בטקס במגרש המסדרים של בסיס חיפה העניק מפקד חיל הים האלוף אברהם בוצר את הסמל למפקד היחידה רס"ן שאול סלע ולמפקד הקודם סרן מיכאל הדני. בהמשך נערכו טקסים בעת סיום מחזור קורס צולל הגנתי.

הגדלת היחידה

בחודש דצמבר 1969 הוחלט בחיל הים להגדיל את תקני הלוחמים ביחידה במגמה להציב צוללים קבועים בכל בסיסי החיל לביצוע משימות הקשורות בהגנת הנמלים. נקבע כי לבסיסי אשדוד ואילת יידרשו כ-10 עד 12 צוללים לכל בסיס. לבסיס בשארם א-שייח' בין 8 ל-10 צוללים ולבסיס חיפה בין 40 ל-45 צוללים. סה"כ כ-75 צוללים שילקחו מכל יחידות חיל הים, מהם כ-50 חיילי חובה. נקבע לוח זמנים להכשרת עוד 40 צוללים עד אוגוסט 1970 והצבת הלוחמים ביחידות בינואר 1972.

גלריה

  • מפקד היחידה שאול סלע בטקס הענקת כנפי התמנון, אפריל 1969.

    מפקד היחידה שאול סלע בטקס הענקת כנפי התמנון, אפריל 1969.

  • היחידה במסדר הענקת כנפי התמנון, אפריל 1969.

    היחידה במסדר הענקת כנפי התמנון, אפריל 1969.

  • מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם סוקר את מסיימי קורס צולל הגנתי, 1972.

    מפקד חיל הים אלוף בנימין תלם סוקר את מסיימי קורס צולל הגנתי, 1972.

  • מפקד היחידה שאול סלע מעניק כנפי התמנון לבוגר קורס צולל לוחם.

    מפקד היחידה שאול סלע מעניק כנפי התמנון לבוגר קורס צולל לוחם.

מבצעים בלבנון והרחק מגבולות ישראל

  • מבצע ברדס 20 – ב-14 בינואר 1971 בוצעה פשיטה על בסיסי מחבלים בעיירה סרפנד שמדרום לצידון. הכוח הימי כלל שש ספינות טילים בפיקוד מפקד שייטת ספינות הטילים, אל"ם הדר קמחי. הכוחות יצאו ונערכו בים. מזג האוויר היה גבולי לביצוע ונדרשה בדיקה מוקדמת של החוף. חוליה של שבעה לוחמים בפיקוד שאול סלע ירדה בסירות מאח"י חץ (סער 3) והתקרב לחוף בשחייה. הודעתו של שאול סלע שמצב גלי החוף מאפשר נחיתה גרמה לרמטכ"ל חיים בר-לב להחליט על המשך הביצוע. הבודקים חזרו לספינות ולקחו חלק בהשטת כוח צנחנים בסירות גומי "מארק 5". כוח הצנחנים, בפיקוד עמוס ירון, נחת בשקט. כאשר התקדם ליעדיו קילומטר מצפון לחוף הנחיתה נפתחה עליו אש. הכוח השיג את מטרותיו תוך לחימה וספג חמישה פצועים. ירון העדיף להתפנות בסירות גומי וחזר עם הכוח לחוף הפינוי ועלה לספינות הטילים.

כוח משני שהורכב מאנשי שייטת 13 בפיקוד סרן חנינא עמישב ביצע פשיטה על עמדות מחבלים קילומטר צפונה יותר.[25]

  • מבצע ברדס 54-55 – אנשי יחידה 707 פעלו במסגרת כוח משולב של חיל הים והצנחנים, בפיקוד תא"ל עמנואל שקד, לפגיעה בבסיסי מחבלים בלבנון. המפקד הימי במבצע היה מפקד שייטת ספינות הטילים, אל"ם שבתאי לוי. ללוחמי שייטת 13 הוקצה אחד היעדים. לוחמים של 707 הוקצו לבדיקות חוף ואף צורפו לכוחות שונים כדי לפנותם לים במקרה הצורך. כיוון שהופעלו כששים סירות-גומי ולא היו די מפעילים, שולבו במבצע גם חניכי קורס חובלים. כמו כן, הופעלו 11 ספינות-טילים – המספר הגדול ביותר של כלי-שיט שהופעל עד אז במבצע אחד. שבע ספינות טילים הוקצו להובלת מעל למאה לוחמים מחטיבת הצנחנים ומשייטת 13 ולהובלת סירות-הגומי ומפעיליהן מ-707 ומקורס החובלים. חמש ספינות-טילים הוקצו לאבטחה וספינה אחת הוקצתה כחפ"ק. מפקד יחידה 707, שאול סלע, פיקד על כוח סירות הגומי.

ב-20 בפברואר 1973 יצאו הכוחות לדרכם. הים היה שקט ונוח ואפילו הצנחנים חשו בטוב. החוף נתפס על ידי לוחמי 707, שנתנו אות לסירות הגומי לרדת לחוף. 14 סירות בפיקודו של דב בר, הנחיתו את הצנחנים.
בחוף שני נחתו 11 סירות-גומי בפיקודו של סגן יוסי דר. גם בהחפה זו לא התעוררו בעיות מיוחדות. ההחפה בוצעה באזור של מסופי דלק. באחד מהם בערה אבוקה שאמנם האירה את כל השטח וסיכנה את הלוחמים, אך גם סייעה לאתר במדויק את נקודת ההחפה. לכוח הפושט צורפו שלושה מלוחמי 707 בפיקודו של סגן אמנון אשל, ולכוח השני שלושה לוחמי שייטת 13 בפיקודו של אילן אגוזי.

פעילות הרחק מגבולות ישראל

לאחר אירוע שבו מחבלים פלסטינים ירו טילים על המכלית "קוראל סי" במצר באב אל-מנדב ביוני 1971, נשלחו לוחמי 707 במכליות בדרכן למסוף הדלק ח'ארג שבאיראן. במצר באב אל-מנדב, עמדו הלוחמים בעמדות קרב עם מקלעי מאג ורקטות RPG.[26]
מפקד היחידה שאול סלע וצוללים נוספים בעלי רקע דומה הופעלו על ידי מערכת הביון לקיים קשר עם יהודים בארצות שלא היו עמן יחסים דיפלומטיים. הפעילות הזאת זכתה לכינוי "קוזה נוסטרה".

אבטחת כלי שיט ישראליים בנמלי חו"ל - בתקופת מלחמת ההתשה הוכיחו יחידות קומנדו ימי של מצרים את יכולתן בפיגועים תת-מימיים בנמל אילת. היה חשש שיבצעו פעולות חבלה תת-מימיות בנמלים זרים. ישראל קיימה מערכת בדיקות תחתית למניעת חבלה באניות בנמלי המוצא לפני הפלגתן. הבדיקות בוצעו בעיקר על ידי אנשי יחידה 707 במילואים בניהולו של סרן נדב סלע.[27]

גלריה

  • תרגיל השטה והחפה כוח פשיטה לקראת מבצע ברדס 20, ינואר 1971.

    תרגיל השטה והחפה כוח פשיטה לקראת מבצע ברדס 20, ינואר 1971.

  • שאול סלע בתדרוך אחרון לקראת פשיטה בתעלת סואץ.

    שאול סלע בתדרוך אחרון לקראת פשיטה בתעלת סואץ.

  • משמאל - רס"ן שאול סלע בעת סיור בנמל עדן במסגרת פעילות שזכתה לכינוי "קוזה נוסטרה".

    משמאל - רס"ן שאול סלע בעת סיור בנמל עדן במסגרת פעילות שזכתה לכינוי "קוזה נוסטרה".

מבצע אביב נעורים

בחודש מרץ 1973 קיבל רס"ן דב בר את הפיקוד משאול סלע והיחידה המשיכה בפעילות מבצעית רצופה. אחת המשימות הראשונות הייתה השתתפות במבצע אביב נעורים בו הותקפו בו זמנית ארבע מטרות מחבלים בחוף לבנון על ידי כוחות שייטת 13, חטיבת הצנחנים וסיירת מטכ"ל. ב-9 באפריל 1973 הובלו הפושטים למול ביירות על ידי שייטת ספינות הטילים. בלילה ירדו בסירות גומי והונחתו בחוף יבשים ומוכנים לפעולה. פעולת האיסוף לאחר הביצוע נעשתה מבלי שהיות. אנשי יחידה 707 השיטו את כוחות הסיירת לחוף ואספו אותם לאחר הפעולה. דב בר הצטרף לכוח סיירת מטכ"ל בפיקודו של אהוד ברק, ואבשי בן יהודה הצטרף לכוח הצנחנים.[28] בסיכום המבצע זכתה יחידה 707 למחמאות מאהוד ברק ומקצין צנחנים ראשי עמנואל שקד, שסיכם: ”ל-707 אני משלם את החוב היום עשיתם עבודה מצוינת... לגבי העבודה עם חיל הים- זה עבד ממש פנטסטי. לא מצאתי אפילו הערה אחת”

בתחקיר הפנימי ביחידה 707 היו הלוחמים ביקורתיים והעלו נושאים הדורשים טיפול. מפקד היחידה רס"ן דב בר סיכם”אנחנו יכולים ללכת בראש מורם כי עשינו עבודה טובה מאוד. הובלנו ליעד את כל הכוחות לא איבדנו איש, הגענו בזמן לכל היעדים ולא היו טעויות בזהוי ובחבירת כוחות. וכל זאת בים די גבולי...”.[29]

מלחמת יום הכיפורים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

בעת המלחמה ירד הכוח העיקרי של יחידה 707 עם ציודו לסיני והתמקם באבו זנימה שבמפרץ סואץ. המטרה עיקרית הייתה השתתפות במבצע הנחתה בצדו המערבי של מפרץ סואץ, אשר לא יצא לפועל.

מבצע יתוש

בליל ה-9 באוקטובר 1973 נערכה פשיטה בחוף המצרי במפרץ סואץ שכללה מארב כלי רכב ומיקוש בשתי נקודות. הכוח בפיקוד כללי של סא"ל שאול סלע כלל שלוש ספינות דבור, כל אחת גררה סירת גומי אחת, ועל הסיפון סירה נוספת. המארבים בוצעו על ידי כוח מיחידה 707 בפיקודו של סא"ל דב בר וכוח שני משייטת 13 בפיקוד רס"ן גדי שפי. הכוח יצא מבסיס חיל-הים שבאבו זניימה ונע לעבר היעדים בחוף המצרי. הלוחמים ירדו בסירות התקרבו לחוף בשחייה, איתרו את הכביש והטמינו את המוקשים. הלוחמים המתינו ארבע שעות במארבים, אולם שום רכב לא עבר במקום. לקראת הסוף הופעלו המטענים ופוצצו צוקים, כדי לחסום בסלעים את הכביש וכן הופל עמוד חשמל.

ניסיון לחילוץ אנשי מוצב המזח

תרשים תנועת כוח יחידה 707 לחילוץ אנשי מוצב המזח, 11 באוקטובר 1973[30]

מוצב המזח שהיה בפתחה הדרומי של תעלת סואץ, נשאר בידי צה"ל כאשר הוא מוקף על ידי כוחות מצריים שחצו את התעלה. במקום היו 42 איש, מחציתם פצועים וחלקם הרוגים. ניסיונות חילוץ יבשתי לא צלחו. המטכ"ל פנה לחיל הים לבצע חילוץ על ידי שייטת 13. יחידת שייטת 13 שנמצאה בשארם א-שייח' יועדה לביצוע תקיפת כלי שיט מצריים בערדקה. מפקד חיל הים החליט להטיל את המשימה על דב בר ויחידה 707.

ב-11 באוקטובר 1973 נקרא דב בר, שהיה באבו זנימה, להגיע לשארם א-שייח' ואלוף בוצר הטיל עליו ”משימה תפורה בדיוק בשבילך”,[31] אך לא פירט מהי. נמסר לו כי כוח היחידה קיבל הוראה והוא מועבר לראס סודר. בר הוטס והורד בשדה התעופה שהיה ריק מאדם. לאחר המתנה הגיע מסוק ואתו אל"ם חיים בנימיני מפיקוד דרום ורס"ן חנינא עמישב קצין האג"מ של שייטת 13, שמסרו לבר את משימת החילוץ ממוצב המזח. בנימיני הציג מפות ותדרך, ומסר שהמוצב יקבל את ההודעה על החילוץ ברגע האחרון.

דב בר, שהכיר היטב את מוצב המזח מתקופת ההכנות לפשיטה על האי גרין, לא היה שלם עם המשימה. שני חופי המפרץ היו בידי המצרים ובר לא ראה דרך להגיע ליעד בהסתר מתצפיות המצרים מכל הכיוונים. בר התקשר פעמיים למפקד חיל הים האלוף בנימין תלם ואמר לו שהמשמעות ”תהיה אבדות רבות לכוחותינו”. תשובת תלם הייתה ”זו משימה חשובה לעם ישראל עלו ותצליחו”.[32]

יחידת חיל הים בראס סודר פונתה יומיים קודם בהוראת פיקוד דרום מחשש שתיפול בידי המצרים. הקשר עם מפקד חיל הים נעשה מהחפ"ק של אל"ם עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים. יאירי שמע את הדברים והבין את ההתלבטות ואמר לדב בר ”תצא לים, תראה מה יקרה ותחליט”. עמי איילון, שהגיע לראס סודר עם זוג דבורים, שוחח עם דב בר על חוסר הסיכוי להצלחה. תשובתו של דב בר הייתה ”יש רגעים במלחמה שצריך לעשות את מה שהמפקדים מחליטים,  גם אם ברור לך שאתה עלול לשלם במחיר החיים שלך ושל חייליך”![33] איילון הבטיח לעקוב ולסייע בהכוונה ובכל מה שיהיה ביכולתו.

הכוח, שכלל 18 לוחמים בשש סירות גומי בפיקודו של דב בר, יצא בליל ה-11 באוקטובר מראס סודר, וזוג דבורים בפיקוד עמי איילון הפליגו בליווי מרחוק.

הים היה חלק והירח מלא. הכוח התגלה למצרים במכ"ם כבר במחצית הדרך. נפתחה אש מדויקת מסוללת תותחי 130 מ"מ בראס מחג'רה בצדו המערבי של מפרץ סואץ. לאחר כשעה של ניסיונות התחמקות מנפילות קרובות ופציעה של אחד הלוחמים, הודיע בר לחפ"ק הפיקוד כי לא ניתן להמשיך והכוח נאלץ לסגת. חיילי צה"ל הנצורים במוצב המזח נכנעו ונפלו בשבי.[34][35]


בראיון שנתן דב בר שנים מאוחר יותר, אמר: ”היה מבצע שבסוף לא ביצעתי . שלא כמו באי גרין שסיכויי ההצלחה היו 50-50, שם זה היה 100% כשלון. להוביל חברה כצאן לטבח. אמרו לי 'כל עם ישראל מאחוריך' הסתכלתי לאחור ולא היה שם כלום.”[36]

אבטחת גשרי הצליחה בסואץ

יחידות הצליחה של חיל ההנדסה פעלו במשימות צליחת הסער והקימו יחידות משלהן שכללו סירות גומי ודוברות מושטות מסוגים שונים. אנשי יחידה 707 שיתפו פעולה עם לוחמי חיל ההנדסה וסייעו להם בהדרכה ובידע. הגשר היה ממוקם כ-200 מטר מצפון לאגמים. צה"ל הצליח לחצות לצד המצרי בעזרת הכלים האמפיביים שעמדו לרשותו ובעזרת דוברות עליהן הועמסו טנקים. בשלב הקמת הגשר על התעלה התעורר חשש שהמצרים ישלחו צוללים או ישיטו מטענים צפים, כדי לפוצץ את הגשר. לוחמי 707 הגיעו לאזור מצוידים בציוד צלילה מלא, במאות מטענים נגד צוללים ובסירות גומי. בשעת הגעת הצוללים לשטח החלה הפגזה כבדה של קטיושות, תותחים ומרגמות.

עם סיום המהלך הראשון היו בצד המצרי כ-30 טנקים ללא גב לוגיסטי. פיקוד דרום פנה לחיל הים וביקש לוחמים כדי לאבטח את הצד הישראלי של המעבר, שמהר מאד זכה לשם חצר מוות.

כוח מיחידה 707 הצטרף ליחידות הלוחמות בחציית התעלה. המשימה הייתה לאבטח את הגשרים שהוקמו על התעלה מפני מטענים צפים. מפקד הכוח בתעלה היה שאול סלע ועמו שמואל שרון. הצוללים פינו גופות חיילים מצריים שנתקעו בגשרים וסייעו בחילוץ טנקים ששקעו למים, צללו וחיברו כבלי הרמה. דב בר הגיע לשטח. כוח השריון של דן שומרון נועד לנוע דרומה בצדה המצרי של התעלה ושומרון ביקש לצרף אליו כמה לוחמים מ-707 כדי לסייע להם במעברי מים.[37]

חבלה בתקשורת בין סוריה מצרים

חלק מהיחידה שנשאר בבסיס הקבע בנמל חיפה ביצע פעילות חבלה בקווים התת-מימיים העוברים בים התיכון. הייתה זאת יזמת המודיעין הימי לשבש את התקשורת בין הפיקוד העליון של מצרים וסוריה. ב-17 באוקטובר 1973 הפליגו צוללים מיחידה 707 למשימה בזוג דבורים. מפקד הפעולה היה סא"ל ישראל לשם, מפקד שייטת 7. הצוללים בפיקוד יהודה גושן איתרו שני מתקני תקשורת בים מול ביירות ופגעו בהם. התקשורת בין מצרים וסוריה עברה להיות אלחוטית, לשביעות רצונם של בקרי מודיעין אותות באמ"ן.[38]

מערבית לתעלת סואץ

הלוחמים שצורפו ליחידות צה"ל שפעלו ממערב לתעלה היו מעורבים בלחימה. בליל 23 באוקטובר-24 באוקטובר 1973 ביצע כוח בן 10 לוחמים בפיקוד סרן שמואל שרון, יחד עם סיירת חרוב בפיקוד רס"ן חיים אורן, סיור אלים במבואות העיר סואץ, במטרה להשתלט על גשר שאפשר העברת כוחות לארמייה השלישית. הכוח התקדם תוך כדי לחימה לאורך הלילה ופגע בעשרות חיילים מצריים. עם שחר, בהיתקלות עם מארב מצרי נגרמו נפגעים רבים לכוח הישראלי ובהם רס"ל גיל שליו מהיחידה. לאחר ההיתקלות הוטל על כוח שרון לחלץ את הפצועים לבית חולים צבאי,[39] שפעל בשדה התעופה פאיד. הכוח, שנע בשני נגמ"שי שלל וללא מודיעין על מיקום הכוחות, חצה מערך גדודי מצרי. המצרים לא שיערו שעל הנגמ"שים שנראו מצרים נעים חיילים ישראלים וכך הגיע הכוח בשלום לבית החולים.

הכנות לפשיטה בחוף השרטון המזרחי ליד פורט פואד

צה"ל תכנן לפשוט מהים על רצועת החוף מזרחית לפורט פואד בצפון מערב סיני. הורכב כוח סירות גומי מאנשי שייטת 13, צנחנים ולוחמים מיחידה 707. החוף היה מוגן בתותחים והמשימה הייתה מסוכנת ביותר. הפשיטה בוטלה בסופו של דבר בהכרזת הפסקת האש.

לאחר מלחמת יום הכיפורים

בעת הפסקת האש היו לוחמי 707 מפוזרים לכל אורך חזית התעלה, משני צדיה. כמה מהם צורפו לכוחות היבשה ופעלו עמם בכל הגזרה. לוחמים נוספים הוצבו בכל בסיסי חיל הים. בכל בסיס הוצבה חוליית לוחמים שעסקו בבדיקת תחתיות של כלי שיט ובבסיסי חיל האוויר שהו חוליות של צוללים שנועדו להצטרף למסוקים במקרה של צורך בחילוץ ימי.

  • חיל הים באגם המר – בוצע סיור אוויר ואותר מקום מתאים להקמת בסיס ימי. כך הוקם בסיס 5533 – בסיס חיל הים בפאנרה. בימי הפסקת האש הראשונים הוטסו לאזור כ-30 מלוחמי 707 עם סירות גומי. עם ארבע ספינות מדגם "יתוש" הם החלו לבצע סיורי נוכחות באגם כשהם מניפים דגלי ישראל גדולים. בתחילת נובמבר ובדצמבר 1973 בוצעו מארבים רצופים בהם שולבו לוחמי 707 ושייטת 13 למניעת אספקה מחטיבה מצרית בדרום האגם המר שהייתה מנותקת מהארמייה השלישית הנצורה. המצרים ניסו לעבור את האגם עם כלי רכב אמפיביים ועם דוברות להעברת אספקה לנצורים. המארבים איתרו לעיתים את ניסיונות המעבר והתפתחו חילופי אש עזים.[40]
  • אבטחה תת-מימית בהפלגות ארוכות – לאחר המלחמה נערך חיל הים להעביר ספינות סער סביב אפריקה לבסיס מרחב שלמה שהיה בשארם א-שייח'. לכל הפלגה כזו צורפה חוליית צוללים מהיחידה. בהפלגה הראשונה (מבצע מוניטין), ב-19 במרץ 1974, לאחר שהספינות יצאו מנמל דרבן לכיוון צפון, הים רגש לאחר סערה והיה בצבע אפור חום. עצמים רבים נראו צפים, כגון בולי עץ וארגזים. בשעה 19:25 התלפף חבל בקוטר 22 מ"מ על אחד מצירי המדחפים של אח"י רשף והחלו רעידות. הספינות התקרבו לחוף ועגנו במפרץ לוציה. במשך ארבעה ימים נעשו עבודות על ידי הצוללים, שהופסקו מדי פעם בגלל נוכחות כרישים סקרנים. בהפגנת רמת ימאות גבוהה, תושייה וכושר אלתור, הוסר אחד המדחפים מהציר ואח"י רשף חזרה להפליג תוך מגבלות מועטות. בהפלגות הבאות (מבצע בציר ענבים ומבצע יופי), עסקו הצוללים בביקורת תת-מימית בעת העגינה בנמלים, אך לא אירועים חריגים.

גלריה

  • לוחמי יחידה 707 ערוכים לקראת פעולה בחוף סיני

    לוחמי יחידה 707 ערוכים לקראת פעולה בחוף סיני

  • תצפית לחוף האויב לפני יציאה מהים.

    תצפית לחוף האויב לפני יציאה מהים.

  • שיט בין האניות התקועות באגם המר בתעלת סואץ אוקטובר 1973.

    שיט בין האניות התקועות באגם המר בתעלת סואץ אוקטובר 1973.

  • לוחם יחידה 707 פטר ורד משייט במימי האגם המר בין האוניות העוגנות.

    לוחם יחידה 707 פטר ורד משייט במימי האגם המר בין האוניות העוגנות.

  • מערך סירות הגומי בחוף סיני ב-21 באוקטובר 1973 לקראת הפשיטה על חוף השרטון המזרחי בפורט פואד, שבוטלה עקב כניסת הפסקת האש.

    מערך סירות הגומי בחוף סיני ב-21 באוקטובר 1973 לקראת הפשיטה על חוף השרטון המזרחי בפורט פואד, שבוטלה עקב כניסת הפסקת האש.

  • ביקור המודיעין הימי בגשר צליחת תעלת סואץ – 'גשר דה ליאון' – שאובטח במים על ידי לוחמי יחידה 707.[41]

    ביקור המודיעין הימי בגשר צליחת תעלת סואץ – 'גשר דה ליאון' – שאובטח במים על ידי לוחמי יחידה 707.[41]

  • חילוץ טנק ששקע בתעלת סואץ בעת המעבר בתעלה.

    חילוץ טנק ששקע בתעלת סואץ בעת המעבר בתעלה.

  • עבודת צוללים לבדיקת מקשרים מתחת למבנה ימי במפרץ סואץ.

    עבודת צוללים לבדיקת מקשרים מתחת למבנה ימי במפרץ סואץ.

  • שייטים מאבטחים גדר נגד צוללים באגם המר, 1973.

    שייטים מאבטחים גדר נגד צוללים באגם המר, 1973.

  • עבודה תת-מימית ברשת הגנה נגד חדירת צוללים.

    עבודה תת-מימית ברשת הגנה נגד חדירת צוללים.

  • מפקד חיל הים האלוף בנימין תלם מצמיד את סרט אות מלחמת יום הכיפורים לדגל היחידה.

    מפקד חיל הים האלוף בנימין תלם מצמיד את סרט אות מלחמת יום הכיפורים לדגל היחידה.

אורחים ביחידה

במשך השנים נעשתה יחידה 707 מוקד משיכה לאורחים חשובים. מיקומה בנמל חיפה והיכולת להדגים בשטח קטן נושאי ים וצלילה יצרו אטרקציה לאורחים. מפקדי חיל הים נהגו להביא ליחידה אורחים חשובים

הווי היחידה

תנאי השירות המיוחדים ביחידה הבנויה על מעט לוחמים שהיו פרושים הרחק ממרכזי האוכלוסייה גרמו להתפתחות הווי מיוחד. דיג תת-מימי, שנחשב לאימון כושר, הניב מדי פעם שלל ערב לחיך. צריף הצוללים בשארם א-שייח' זכה לתשומת לב מפקדת הזירה וסגן המז"ר חיים שקד הוציא פקודה מיוחדת לזמני אירוח בנות בצריף. התמודדות עם התנאים הספרטניים בבסיס פנארה יצרו הווי מיוחד לאגם המר.

  • תדרוך לפני יציאה לתרגיל שחיה בים על שובר הגלים בבסיס הקבע.

    תדרוך לפני יציאה לתרגיל שחיה בים על שובר הגלים בבסיס הקבע.

  • שמירת כושר צלילה בדיג תת-מימי.

    שמירת כושר צלילה בדיג תת-מימי.

  • סעודת הימאים המפקחים על האגם המר בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים.

    סעודת הימאים המפקחים על האגם המר בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים.

מפקדים

מפקדי היחידה הגיעו משייטת 13. היחידה הלכה והתחזקה, רכשה מיומנויות חדשות ואת אמון פיקוד חיל הים ויחידות צה"ל עמם ביצעה שיתוף פעולה ונתנה להם סיוע.

  • סרן מיכאל הדני – במהלך שירותו של הדני בשייטת 13 קלט את הצורך בעבודת צלילה הגנתית ושאף לבצע זאת. הוא ניסח תוכנית הקמה של יחידה שתתמחה בכך ומסר אותה למפקד השייטת, סא"ל דב שפיר. המסמך אושר והדני מונה למפקד הראשון של היחידה, עליה פיקד בשנים 1963–1965. הדני עמל קשות לבניית היחידה, אך חש תסכול רב מהעזרה הזעומה של מפקדת הבסיס והחיל לבניית היחידה. הוא לא הצליח להגיע להבנה עם עם מפקד בסיס נמל חיפה אל"ם יצחק גזית. הדני הגיע למסקנה שבמהלך הקורסים באיטליה לא נמסר כל הידע המקצועי בצורה מספקת. בעקבות זאת הכין חוברת תורת הצלילה שעסקה בכל הקשור לפעילות מתחת למים שאיננה התקפית. דרישותיו הנחושות, גם בנוכחות מבקרים מבחוץ, לספק את צורכי היחידה, יצרו עימות עם מפקד בסיס נמל חיפה. המצב הגיע לכך שהדני החליט שאינו מעוניין להמשיך בתפקיד. בשיחת בירור עם מפקד הבסיס סוכם על סיום תפקידו לפני תום התקופה המתוכננת.
  • סרן שאול סלע – שהחל דרכו בשייטת 13 ועבר קורס חובלים, נקרא לראיון אצל אל"ם יואב יסעור בתפקידו כראש מחלקת כוח אדם, אשר הודיע לו שהוא מיועד לפקד על יחידה 707. סלע הסתייג מהתפקיד היות שלא ראה בו מספיק קרבי. מאחר שהנושא לא היה מוכר לו סוכם שיבצע חפיפה של שמונה חודשים עם הדני. כך הגיע סלע בשנת 1965 כקצין ומתמחה לפיקוד על יחידה בגישה הפוכה מזו של הדני. תוכנית התמחותו כללה קורס לעבודות תת-מימיות בצי האיטלקי והצרפתי. שאול סלע, שקיבל את הפיקוד על יחידה 707 לפני שסיים את תקופת ההתמחות, ידע שהפיקוד על היחידה מחייב ידע שחסר לו. לכן עמד על כך שלא לוותר על הקורס המקצועי. בהיותו יסודי ומסודר באופיו נדרשה גם היחידה להתמסד ונקבעו נוהלי הפעלה ובטיחות.
  • סגן נדב סלע – בשנת 1967 יצא שאול סלע, שכבר הועלה לדרגת רס"ן, לקורס עבודות תת-מימיות בבסיס סן מנדריאה בקרבת טולון שבצרפת. את מקומו כמפקד היחידה מילא סג"ם נדב סלע.[42] זה היה קורס מהמניין של הצי הצרפתי ובמהלכו פרצה מלחמת ששת הימים. שאול סלע נקרע בין שאיפתו לקחת חלק במלחמה לבין הצורך לרכוש את הידע המקצועי החשוב. המפקד הצרפתי הבהיר שעזיבה בשלב זה תחשב אי הצלחה וקורס נוסף יעשה רק בעוד מספר שנים. בפיקוד חיל הים נפלה החלטה להשאיר את סלע בצרפת על מנת שימשיך ויסיים את הקורס. בחודשים מאי-יוני 1967 מילא נדב סלע את מקום המפקד, לרבות במלחמת ששת הימים. המשימה הראשונה שהוטלה על היחידה הייתה לסרוק את מצרי טיראן מחשש למוקשים ימיים.
  • שאול סלע – לאחר שסיים את קורס העבודות התת-מימיות חזר שאול סלע בסוף חודש יוני 1967 וקיבל את הפיקוד. סלע מיסד את היחידה במהלך מלחמת ההתשה והרחבת פעילותה, עד שנעשתה יחידת קומנדו נוספת וזכתה גם לסמל מיוחד – "כנפי התמנון". שאול סלע עזב את יחידה 707 לאחר שמונה שנות פיקוד. הוא החל דרכו שם בדרגת סרן, כמפקד של יחידה מקצועית והגנתית, ובה כ-20 לוחמים וחיילי מנהלה, וסיים את דרכו כסגן-אלוף, המפקד על יחידה לחבלה ימית ובה 60 לוחמים סדירים וכ-100 לוחמי מילואים. היחידה כללה כעת גם בית-ספר לצלילה הגנתית. לאחר מבצעי ברדס 54–55, העביר שאול סלע במרץ 1973 את הפיקוד לרס"ן דב בר ועבר לבה"ד חיל הים כמפקד בית הספר לקצינים.
  • רס"ן דב בר – לוחם ותיק ומוערך ששימש כסגן מפקד שייטת 13 וראה עצמו מועמד לתפקיד מפקד השייטת. כאשר מפקד חיל הים אברהם בוצר החליט למנות את שאול זיו למפקד שייטת 13 שוכנע בר לקבל את הפיקוד על יחידה 707. לפי דבריו ”הייתי קצין מבצעי, בעל ניסיון רב. לוחמי 707 אמנם השתתפו בכמה מבצעים, אך לא הייתה להם התהילה של שייטת 13. ...הבנתי שהמינוי הזה מתאים לי כמו כפפה על היד. ענדתי על החזה את סמלי שתי היחידות וחשתי טוב עם זה”. בר הועלה לדרגת סא"ל ופיקד על היחידה ממרץ 1973 עד קיץ 1975, לרבות במבצע אביב נעורים ובמהלך הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים בה יצא בראש כוח סירות לחלץ את לוחמי מוצב המזח, והחזיר את הכוח לאחר שתותחי החוף המצריים פתחו בהפגזה מדויקת. בר המשיך לפקד על היחידה כאשר שולבה ביחידת הלוחמה הזעירה בפיקודו של אל"ם צבי גבעתי.

מפקדים בשלב האיחוד

לאחר שנתקבלה ההחלטה לאחד את יחידה 707 עם שייטת 13 במסגרת "יחידת לוחמה זעירה ימית", עזב דב בר לשייטת ספינות הטילים וסרן אמנון אשל מונה כמפקד. אשל לא ראה עתיד בשירות והשתחרר.[43] התפקיד נמסר לרס"ן יהודה גושן, שלאחר מספר חודשים עבר לתפקיד קצין האג"ם של שייטת 13.

  • רס"ן (מיל') נדב סלע – שחזר משליחות אבטחת אניות באירופה, זומן לשירות מילואים כמפקד היחידה. סלע, שהיה מחוץ ליחידה וחזר, ראה את הכוונה לאחד את היחידה עם השייטת והבהיר בפני אל"ם צבי גבעתי, מפקד 'יחידת לוחמה זעירה', שהצלחת האיחוד מחייבת העברת כל האנשים והציוד לבסיס השייטת בעתלית. גבעתי אישר וסלע העביר את היחידה לעתלית. בתום תקופת המילואים נדרש סלע לחזור לשירות קבע. הוא הודיע שהוא מבקש אופק שירות ונעשה קצין אמל"ח בשייטת 13.
  • רס"ן דני אבינון – יוצאי היחידה שנשארו לביצוע עבודות תת-מימיות נקראו "היחידה המקצועית" בפיקודו של אבינון. הוא היה איש שייטת 13 שחזר אליה לאחר מספר שנים בתפקיד מפקד "יחידת הניסויים החיילית". אבינון יצא במשלחת לארצות הברית לחפש פתרונות לצלילה עמוקה. כאשר שבה המשלחת הציג אבינון את מסקנותיו לפיהן היחידה המקצועית חייבת לצאת מהשייטת. על רקע זה נוצר חוסר הרמוניה עם מפקד השייטת, סא"ל גדי שפי, ואבינון עזב את היחידה.[44]
  • סרן גיורא נדיב – שהיה סגן מפקד "היחידה המקצועית", קיבל בשנת 1980 את המשימה להקים ממנה את ילת"ם.[45]

גלריה

  • מפקד היחידה סגן מיכאל הדני נוהג בנחתת הצוללים, לקראת קבלת אורחים בנמל חיפה, 1964.

    מפקד היחידה סגן מיכאל הדני נוהג בנחתת הצוללים, לקראת קבלת אורחים בנמל חיפה, 1964.

  • סגן מיכאל הדני בהכנה לירידה למים לבדיקת הקרקעית במהלך עבודות הבנייה בנמל אשדוד, 1965.

    סגן מיכאל הדני בהכנה לירידה למים לבדיקת הקרקעית במהלך עבודות הבנייה בנמל אשדוד, 1965.

  • סא"ל שאול סלע מעביר את הפיקוד על יחידה 707 לרס"ן דב בר. אות התמנון בצד שמאל אות העטלף עובר לצד ימין, 1972.

    סא"ל שאול סלע מעביר את הפיקוד על יחידה 707 לרס"ן דב בר. אות התמנון בצד שמאל אות העטלף עובר לצד ימין, 1972.

  • מפקד היחידה הנכנס דב בר נפרד מהמפקד היוצא שאול סלע עם מסירת ההגה המסורתי, מרץ 1973.

    מפקד היחידה הנכנס דב בר נפרד מהמפקד היוצא שאול סלע עם מסירת ההגה המסורתי, מרץ 1973.

  • אל"ם מיל' שאול סלע במפגש ותיקי יחידה 707 ב-2006.

    אל"ם מיל' שאול סלע במפגש ותיקי יחידה 707 ב-2006.

הערכה לפעילות היחידה

כמעט מעת הקמתה קיבלה היחידה הבעת הערכה ממפקדים שהעריכו את המקצועיות והמסירות שגילו הצוללים לוחמים.

  • על מציאת נשק גנוב – ב-22 ביוני 1964, לאחר שצוללי היחידה מצאו נשק גנוב שנזרק לים מול נהריה, כתב רב פקד בראנטלג מפקד נפת עכו של משטרת ישראל למפקד בסיס נמל חיפה: ”...המסירות, הכושר וההתלהבות של אנשיכם בפעולה מסובכת כזאת, ...עוררו התפעלות והערצה בכל אלה שנוכחו בשעת פעולתכם”.[46]
  • על העברת מכשולי מים – ב-19 במאי 1965, לאחר שבוע ימים בו סייעו לוחמי היחידה בהעברת אנשי חי"ר את הירדן, כתב סא"ל אריה גולן, מפקד הנדסה פיקוד הצפון: ”...קיבלנו מיחידתך קבוצת צוללים בפיקודו של רס"ר שלמה לוי, לסיוע בביצוע משימה בירדן. הצוללים עשו את עבודתם במסירות ובאיכות גבוהה ועזרו לנו רבות בביצוע משימתנו”.[47]
  • על שחרור מדחף המשחתת – ב-28 בנובמבר 1965 כתב צבי וינברג, מפקד המשחתת אח"י יפו (ק-42): ”...ביקשנו עזרת חולייתך להוצאת כבל ממדחף ימי של האנייה. אחרי מאמצים רבים הצלחנו... אני רוצה להביע את הערכתי לחולייתך ובמיוחד לרס"ר לוי שלמה על היעילות והמסירות שהפגינו אנשיך בעת עבודתם”.[48]
  • על עבודת צלילה ופיצוצים בבניית נמל אשדוד – ב-4 בפברואר 1966 כתב המנהל הכללי של רשות הנמלים חיים לסקוב למפקד חיל הים מכתב הערכה בו ציין כי הצוללים עבדו ללא לאות וללא התחשבות במזג האוויר והשיגו את המשימה בצורה הטובה ביותר. במכתב צוינו שמותיהם של סרן דנינו, סמ"ר אדם קוצר וסמ"ר עמנואל מאיר מהיחידה.
    • באותו נושא הוסיף מפקד חיל הים שלמה אראל ושיבח את יחידה 707 על העבודה רבת הכשרון שהושקעה בביצוע העבודות בנמל אשדוד.[49]
  • על ביצוע בדיקות חופי נחיתה – ב-17 באפריל 1970 כתב מפקד חיל הים האלוף אברהם בוצר מכתב הערכה למפקד יחידה 707, רס"ן שאול סלע: ”עם הסיום המוצלח של הסיור קבל נא את הערכתי על אופן בצוע המשימה. ...ההכנות למבצע היו יסודיות והמבצעים הוכנו כראוי תוך התחשבות בגורמים המשפיעים ולימוד יסודי של השטח... נא מסור הערכתי ליחידתך ולפקודיך אשר לקחו חלק במבצע ותרמו חלקם להשגתן השלמה של המשימות אשר הוטלו”.[50]

ציונים לשבח אישיים

אבדות והנצחה

לוחם היחידה עמי שנון, לפני שנעלם בצלילת נופש בדרום סיני

.

נוהלי העבודה הנכונים וההקפדה על בטיחות בצלילה הוכיחו את נחיצותם. למרות השתתפות בפעולות נוכח אויב וביצוע עבודות ימית מסוכנות, היו יחסית מעט נפגעים.
במהלך קיום היחידה אירעו תאונות ופגיעות שונות - תאונת צלילה שנבעה מירידה לבדיקת תחתית למכלית באילת ללא כמות מספיקה של אוויר בבקבוקים,[54] קטיעת רגל ללוחם שהפעיל מנוע חיצון במצב משולב, צולל שנפגע קלות במעגן הקבע מפיצוץ לבנת חבלה שנזרקה למים בעת שאסף דגים מפיצוץ קודם ונפגעים כתוצאה מהתהפכות טנדר בנסיעה בכביש משובש בסיני.

  • עליה על מוקש – ב-11 בספטמבר 1967, בעת ביצוע בדיקת עבירות לרכב אמפיבי באגם תמסח בסיני, נפצעו סגן יואל פלג ורס"ן ישראל לשם בפיצוץ מוקש. הפצועים חולצו על ידי הלוחמים והועברו לבית החולים בבאר שבע.[55]

חללים

  • רס"ל גיל שליו – במהלך קרב העיר סואץ ביום 24 באוקטובר 1973 נכנס לעיר סואץ כוח צנחנים, שאליו צורפו לוחמים מיחידה 707. אחד הזחל"מים נפגע פגיעה ישירה מפגז וכל האנשים שהיו בו נהרגו, בהם לוחם היחידה גיל שליו.[56]
  • סמ"ר עמי שנון – ב-4 באוקטובר 1975, במהלך טיול בסיני שלא בתפקיד, ירד עמי שנון לצלילה ב'מרסה בריכה' ממנה לא שב וגופתו לא נמצאה.
  • הנצחה – הנצחת חללי יחידה 707 נעשית במשותף עם חללי שייטת 13 בחדר ההנצחה היחידתי.

מיזוג עם שייטת 13

לאחר מלחמת יום הכיפורים החליט מפקד חיל הים, אלוף בנימין תלם, למזג את יחידה 707 עם שייטת 13. השילוב נעשה בשני צעדים. בתחילת שנת 1974 הוקמה "יחידת לוחמה זעירה ימית" בפיקודו של אל"ם צבי גבעתי. יחידה 707 המשיכה לפעול כיחידת פשיטה ימית בפיקודו של סא"ל דב בר ושייטת 13 פעלה בפיקודו של סא"ל גדי שפי.[57]

ביוני 1976 נקבע שהיחידה תשולב בשייטת 13. הסיבות העיקריות היו: יעילות בשימוש בכוח האדם וגיבוש תורת קרב אחידה לצוללים לוחמים; אחידות באמצעי הלחימה ויעול בניצול אמצעי התחזוקה המיועדים לו; הקמת כוח פשיטה ימי גדול בעל רמה גבוהה והכשרה אחידה; קיום מערכת פיקוד ושירותי מנהלה חסכונית; חיסול מתחים בין היחידות ופתיחת אפשרויות קידום רבות יותר ללוחמי היחידה וקציניה.

המועד הרשמי למיזוג נקבע ל-15 ביולי 1976. הייתה זו החלטה פיקודית שנבעה משיקולים ארגוניים. הלוחמים בשתי היחידות לא התלהבו מהמיזוג ומשמעותו הייתה ביטול סמל היחידה של "כנפי התמנון".[58] הפעולות שננקטו היו פרסום פקודת ארגון חדשה, הוספת שלב גבוה יותר למקצוע – 12 – "לוחם צולל", העברת קורסי הסבה לאנשי היחידה, שינויים בתקני הציוד הייעודי ללחימה וצלילה, והגדרה מחודשת לבסיס בנמל חיפה כבסיס קדמי של שייטת 13. מתקני היחידה בשובר הגלים הקטן של נמל חיפה שימשו את שייטת 13 כבסיס קדמי שנקרא "אלבה" וגם "בסיס תמנון".

קציני יחידה 707 תפסו תפקידי מפתח בכל המחלקות בשייטת 13: מבצעים, אמצעי לחימה, תורת לחימה, בית הספר ללוחמים, לוחמה זעירה, חבלה וצוות פיתוח. מספר לוחמים עברו הסבה ליחידות הלחימה של שייטת 13. לוחמים מ-707 שלא רצו לעבור לשייטת 13, הוצבו לבסיסי החיל כצוללים לביצוע סריקות תחתית עד שחרורם.

מרבית אנשי היחידה התאימו עצמם למצב החדש וכמעט כל אחד מצא את מקומו. במהלך המיזוג לשייטת 13 אבדו יכולות מקצועיות שהיו ביחידה 707 כמו ההתמחות בחיפוש חפצים מתחת למים, הפעלת סירות גומי במצבי ים שונים. הדבר הגיע לידי קיצוניות כאשר בציוות משימות פשיטה מהים על בסיסי מחבלים בלבנון החליט הרמטכ"ל רפאל איתן שלוחמי שייטת 13 ישיטו את הכוח הפושט (משימה שיחידה 707 הייתה מבצעת על הצד הטוב ביותר), והפעולה הקרבית תיעשה על ידי יחידת צנחנים. מפקד השייטת גדי שפי סבר שלוחמי השייטת צריכים לבצע את הפשיטה כולה. על רקע זה נוצרה עוינות בין הרמטכ"ל למש"ט ושפי החליט לקצר את תקופת פיקודו. מאידך עלה שוב הצורך להפריד בין פעילות הקומנדו הימי לפעילות עבודות תחזוקה בצלילה מקצועית. על בסיס גרעין יוצאי 707 שהיוו את היחידה המקצועית הוקמה בשנת 1980 היחידה לעבודות תת-מימיות – "ילת"ם".

טבלת אירועים

רשימת האירועים כוללת מבצעים שקיבלו שם קוד ואירועים חשובים בתולדות היחידה. הרשימה אינה כוללת את כל האירועים. בנוסף לרשום בוצעו עוד: סיוע ליחידות חיל הרגלים במעברי נהר הירדן וגם פעילות סיוע להעברת נציגי אמ"ן מחוץ למדינה. חיפושים תת-מימיים אשר אינם כרוכים בקרבה לחוף אויב, כוננות להצלת טייסים ויציאות למבצעים שבוטלו אינם רשומים.[59]

המועד מקום אירוע
דצמבר 1962 לה ספציה, איטליה. קורס צלילה הגנתית פינוי נתיבי שיט ממוקשים.
אפריל 1963 בסיס נמל חיפה. הקמת יחידת צלילה הגנתית.
אוגוסט 1963 בסיס נמל חיפה. שלב ראשון של ההקמה בביצוע – תשעה אנשים בפיקוד מיכאל הדני.
1964 מול חוף פלמ"חים. חיפוש ומציאת טיל גבריאל שנפל לים. היחידה בפיקוד הדני. וחיפוש שטח בגרירת עריסות עד שליית חלקי הטיל.[60]
יוני 1964 בים מול נהריה. צוללי היחידה שהוזעקו על ידי משטרת ישראל מצאו כלי נשק שהוטלו לים על ידי עבריינים.
ספטמבר אוקטובר 1964 נאפולי, איטליה. השתלמות בנושאי הגנה תת-מימית. שישה אנשים בפיקוד מיכאל הדני.
ספטמבר 1964 נאפולי, איטליה. קורס צלילה הגנתית למשך חודש ימים. שישה לוחמים, כולל מיכאל הדני מפקד היחידה.
יולי 1965 סן מנדריאה, צרפת. קבוצת צוללים נוספת יוצאת להשתלמות קצרה של צלילות הגנה.
יולי 1965 סן מנדריאה, צרפת. השתלמות קצרה למיכאל הדני ושני צוללים בשיטות הגנה וגילוי מוקשים.
אוגוסט 1965 נמל חיפה. השתתפות בימי קרב בבסיס נמל חיפה ובדיקות תחתיות כלי שיט בנמל.
אפריל 1966 מפרץ חיפה. תרגיל צלילה ל-40 מטר למילואי היחידה.
מאי 1966 מול אשקלון. חיפוש מטוס שנפל לים בשיתוף עם אח"י נגה (ק-22) שהפעילה סונר לגילוי צוללות.
יוני 1966 מפרץ חיפה. ניסוי מכשירי DC55 שהוכחו כמוצלחים.
28-26 ביולי 1966 נמלי חיפה ואשדוד. תרגיל הגנה מפני חבלה ימית בו זמנית, איתור מוקשים שהודבקו.[61]
14 באוגוסט 1966 החוף הצפון מזרחי בכנרת. ספינת משמר עולה על שרטון ליד החוף הסורי ומתחיל מבצע חילוץ.
אוגוסט–ספטמבר 1966 בסיס הצי הצרפתי בטולון. מפקד היחידה שאול סלע יוצא להשתלמות במכשירי צלילה DC55.
דצמבר 1966 בסיס היחידה, נמל חיפה. השתלמות שלב גבוה בעבודות ימיות לחמישה נגדים ביחידה.
אפריל 1967 ברכת דגים של קיבוץ האון. טיל נ"ט SS11 שנפל לבריכת הדגים ולא התפוצץ נמצא על ידי חוליית צוללים בפיקוד נדב סלע ופוצץ.
27 באפריל 1967 חוף ראש הנקרה-חיפה. בדיקת נתיב קרוב מאד לחוף לשימוש אניות בזמן חירום.
21-10 ביוני 1967 מצרי טיראן. חיפוש מוקשים על ידי 20 צוללים בפיקוד נדב סלע. העיכוב נבע בגלל תנאי הים ומזג האוויר. מוקשים לא נמצאו וכנראה לא היו.
25 ביוני 1967 שדה הנפט אבו רודס, מפרץ סואץ. בדיקת בארות הנפט והסרת מתקני חבלה ישנים.
13 ביולי 1967 אבו רודס, מפרץ סואץ. בדיקת מתקני הפקת הנפט בים, שנמצאו נקיים ממלכודים.
16 ביולי 1967 אזור קנטרה, תעלת סואץ. פירוק שישה מתקני חבלה שהותקנו על ידי המצרים בספינת מעבורת נטושה על ידי חולייה בפיקוד שאול סלע.
16 ביולי 1967 מעגן שארם א-שייח'. תיקון תת-מימי לשתי ספינות דיג שלל שניזוקו.
אוגוסט 1967 מפרץ אילת ומפרץ סואץ. תחילת אבטחה צמודה של אנשי היחידה למכליות הנפט באבו רודס-אילת.
27 באוקטובר 1967 הים התיכון, בקרבת פורט סעיד. צלילות להוצאת גוויות וציוד מסווג מהמשחתת אילת, ופיצוץ השבר.
2 בנובמבר 1967 הים התיכון, בקרבת פורט סעיד בדיקת שבר המשחתת אילת.
8 בדצמבר 1967 ראס סודר, צפון מפרץ סואץ. התארגנות לחיפוש שברי מטוס חיל האוויר מדגם ווטור שהופל לים. המצרים סירבו לאפשר חיפוש במים טריטוריאליים והחיפוש לא נעשה.[62]
פברואר 1968 מפרץ אילת, מפרץ סואץ. אבטחת מכליות בקו אילת–אבו רודס, על ידי ארבעה צוללים לוחמים.
26 במרץ 1968 צפון מפרץ סואץ. סיור סירות גומי באזור ראס מסאלה.
אפריל 1968 בסיס היחידה, נמל חיפה. פתיחת בית ספר לצלילה הגנתית, שאפשר הכשרת מגויסים חדשים ולא רק צירוף נפלטי שייטת 13.
יוני 1968 נהר הירדן, מצפון לכנרת. אימון חיילי חטיבת גולני בחציית נהרות בהדרכת צוותי יחידה 707.
22 ביולי 1968 הלגונה מדרום לפורט פואד, צפון מערב סיני. לוחמים בשלושה קיאקים בפיקוד שאול סלע מדדו את עומק המים ובדקו עבירות לרכב אמפיבי לאפשרות פשיטה על קווי המצרים.
ספטמבר 1968 בסיס אילת. הקמת שלוחה של יחידה 707 באילת בהיקף של 10 צוללים, מתוכם קצין אחד.
30 בספטמבר 1968 מפרץ חיפה. תרגיל אבטחת מבואות הנמל, כולל סימון נתיב פנוי ממוקשים ימיים.
נובמבר 1968 נמל חיפה. קורס צלילה מים רדודים לאנשי גדוד 605 של חיל ההנדסה.
דצמבר 1968 בסיס היחידה, נמל חיפה. הגדלת היחידה – ראש מחלקת כוח אדם אל"ם דב שפיר בתיאום עם מפקד היחידה, הורה על הצבת נפלטים משייטת 13 ושייטת הצוללות למלוי פערים.
ינואר–יולי 1969 סן מנדריאה, צרפת. סגן אביגדור רז בקורס ראשי צוותים בצלילה הגנתית.
3-1 במרץ 1969 חוף רומני, צפון מערב סיני. מארבים לחיילים מצרים שחודרים לחוף, ללא תוצאות.
6 באפריל 1969 בסיס נמל חיפה. קבלת סמל היחידה "כנפי התמנון".
13 במאי 1969 ביצות בצפון מזרח תעלת סואץ. חיפוש גוויית חיים בן יונה בקרבת עמדות המצרים, עד שנמצא.
22 ביוני 1969 צפון עמק הירדן הירדני. שבעה לוחמים בפיקוד נדב סלע שצורפו לכוח גולני התקינו מטעני חבלה בתעלת הע'ור. תעלת המים פוצצה.
קיץ 1969 רמת הגולן. קורס צניחה -במהלך אימון משותף עם חיל הרגלים החליט קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל רפאל איתן, שקורס הצניחה יהיה חלק מהכשרת הלוחם ביחידה 707.
17 ביולי 1969 צפון מפרץ סואץ. סיור לאיתור חופים מתאימים לנחיתה.
18 באוגוסט 1969 החוף המצרי, מזרחית לפורט סעיד. סיור תצפית ובדיקת חוף.
21 באוגוסט 1969 ים המלח. ארבעה לוחמים במארב למחבלים בסיוע לסיירת מטכ"ל.
10-9 בספטמבר 1969 מפרץ סואץ, החוף המצרי. מבצע רביב – פשיטה משוריינת שהובלה ופונתה בנחתות חיל הים.
אוקטובר 1969 חוף דרום לבנון. ביום חדירה לבדיקת כושר הכיסוי של מכ"ם ראש הנקרה.
15-2 בנובמבר 1969 דרום מפרץ סואץ. סיורים לבדיקות ואיתור חופי נחיתה בחוף המצרי.
ליל 15 בנובמבר 1969 בנמל האזרחי של אילת חבלה מצרית באוניות 'דליה' וב'היי דרומה'. ב'היי דרומה' נבקע חור גדול וכדי למנוע את שקיעתה בנמל היא נגררה לחוף הצפוני של אילת והועלתה על החוף.
29-16 בנובמבר 1969 נמל אילת. סתימת פרצות באניות 'היי דרומה' ו'דליה' שנפגעו מחבלה ימית[63]
21-19 בנובמבר 1969 בקעת הירדן. חוליות פועלות בסיוע לחטיבת גולני בחציית הירדן במספר נקודות בו זמנית.
דצמבר 1969 מפקדת חיל הים. החלטה להגדיל את היחידה ל-75 צוללים: 45 צוללים בבסיס חיפה, 12 בבסיס אשדוד, 12 בבסיס אילת, 6 בבסיס מרחב שלמה בשארם א-שייח'.
ינואר-יולי 1970 סן מנדריאה, צרפת. סגן יואל פלג וסגן רן סלע בקורס קציני צלילה הגנתית.
5 בפברואר 1970 הנמל הצבאי באילת. קומנדו ימי מצרי מצמיד מוקשים לנחתת אח"י בת שבע וגרמו לה נזק, ומטביע את אניית העזר אח"י בת גלים.
פברואר-מרץ 1970 בסיס הצוללות HMS Dolfin פורטסמות', בריטניה. ארבעה לוחמים בקורס עבודות תת-מימיות.
14-13 במרץ 1970 תעלת סואץ. מבצע סרג'נט סיוע לסיירת שקד בחציית התעלה.
8 באפריל 1970 אגם תמסח, תעלת סואץ. סיור לאיתור חופי נחיתה לכלי רכב אמפיבי על די עשרה לוחמים.
תחילת יוני 1970 מצפון לבסיס דפנה בצפון סיני. חיפוש טילי סטיקס שנפלו למים במהלך טיבוע ספינת הדיג אורית. לא נמצאו טילים.
18 ביוני 1970 צפון תעלת סואץ. סיוע לסיירת שקד בחציית תעלת סואץ והשתתפות בלחימה מבצע ויקטוריה עם 20 לוחמים.
25 באוגוסט-5 בספטמבר 1970 מוצב בצפון קו תעלת סואץ. כוננות לסריקות במלחת 'א-טינה' – אזור ביצות בצפון מערב סיני.
3 בספטמבר 1970 נהר הירדן. העברת מחלקה מסיירת אגוז את הירדן.
10 באוקטובר 1970 אגם תמסח, תעלת סואץ. חיפוש נתיב להשטת סירות ודוברות לחציית האגם. בדרך חזרה טנק ונגמ"ש עלו על מוקש. שני לוחמי חי"ר נהרגו וארבעה נפצעו, ביניהם יואל פלג מיחידה 707 וישראל לשם משייטת 7. לוחמי 707 סייעו במציאת נתיב לחילוץ הכוח.
נובמבר–דצמבר 1970 האגם המר, ראס מסלה ופורט תאופיק, תעלת סואץ. בדיקת עבירות לרכב אמפיבי בחוף המזרחי. פציעה מהפעלת מוקש.
נובמבר 1970 בסיס הצוללות HMS Dolfin פורטסמות' אנגליה קורס מדריכי צלילה במגדל הנצלת צוללת.
נובמבר 1970–יוני 1971 סן מנדריאה, צרפת. סגן יהודה גושן וסגן יוסי דר בקורס קציני צלילה הגנתית.
27 בנובמבר 1970 תעלת סואץ. הסרת דגל מצרי שהוצב על ידי לוחמים מצרים במוצב 'נצח'.
15-14 בינואר 1971 לבנון. 35 לוחמים משתתפים במבצע ברדס 20 – תפיסת ראש חוף, השטת כוח צנחנים בסירות גומי 'מארק 5' לפשיטה על בסיס מחבלים מדרום לצידון.
14 בינואר 1971 חוף צפון מערב סיני, ליד מוצב 'פליקן'. מארב לכלי שיט מצריים.
11 בנובמבר 1971 מגרש המסדרים, בסיס חיפה. סיום קורס צוללן הגנתי.
18-17 במאי 1972 מפרץ סואץ בדיקת גשרי כביש בשפכי ואדיות.
20-21 פברואר 1973 חוף צפון לבנון. מבצע ברדס 54–55 נגד בסיסי המחבלים במחנות הפליטים נהר אל-בארד (ברדס 54) ואל באדווי (ברדס 55). אנשי 707 משיטים סירות ונלווים לכוחות הפושטים.
10 באפריל 1973 חוף מרכז לבנון. מבצע אביב נעורים – יחידה 707 משיטה את לוחמי סיירת מטכ"ל והצנחנים לחוף בביירות ואוספת אותם לאחר המבצע חזרה לסטי"לים.
26-27 ביולי 1973 מפרץ סואץ. בדיקת חוף נחיתה.
9 באוקטובר 1973 מפרץ סואץ. מבצע 'יתוש' – כוח מלוחמי היחידה בפיקודו של שאול סלע ארב לכלי רכב מצריים מצפון לאבו דרג', אולם כלי לא עברו באזור.
17 באוקטובר 1973 הים התיכון, לבנון. צוללים שהובלו בזוג ספינות 'דבור' חיבל ליד ביירות בכבל התקשורת התת-מימי בין סוריה לאירופה ומצרים.
17-16 באוקטובר 1973 תעלת סואץ. לוחמים מיחידה 707 סייעו בהקמת גשר ששימש את כוחות צה"ל לחציית התעלה, הפעולה בוצע תחת אש מצרית.
24-17 באוקטובר 1973 תעלת סואץ. לוחמים מיחידה 707 שולבו בכוחות צה"ל שפעלו ממערב לתעלת סואץ, לסיוע בחציית מכשולי מים ותעלות מים שהיו באזור. אחד מלוחמי היחידה נהרג מפגיעת פגז בזחל"ם בעת ניסיון הפריצה לעיר סואץ.
26 באוקטובר 1973 דרום מפרץ סואץ. מוקשים שהונחו בקרקעית בדרום מפרץ סואץ פגעו והטביעו את המכלית 'סיריס'. אנשי 707 נדרשו לסרוק את הקרקעית וגילו מוקשים נוספים. תנועת במכליות בין אבו רודס לאילת לא נפגעה מאחר שהוכן מעבר שיט חלופי במצרי יובל.
17 באוקטובר 1973-פברואר 1974 תעלת סואץ. לוחמים מיחידה 707 אבטחו את הגשר שנבנה מצפון לאגם המר בתקופה שבה שהו כוחות צה"ל ממערב לתעלה.
נובמבר 1973-פברואר 1974 האגם המר, תעלת סואץ. 30 לוחמים מיחידה 707 צורפו לבסיס חיל הים שהוקם בפנרה, הם ביצעו סיורים ומארבים באגם המר, ביצעו ביקורות ב-14 האניות שהיו לכודות באגם ובכך סייעו להשלמת כיתורה של הארמייה השלישית המצרית.
6 בדצמבר 1973 האגם המר, תעלת סואץ. מארב מוצלח של לוחמי 707 בסירות לנגמ"ש אמפיבי מצרי שניסה להעביר כוח דרך האגם. למצרים שמונה הרוגים ושלושה פצועים.[64]
19-23 במרץ 1974 חוף דרום אפריקה, האוקיינוס ההודי. הסרת מדחף של אח"י רשף שנתפס בו חבל.
15 ביולי 1976 בסיס עתלית. מיזוג יחידה 707 עם שייטת 13. סיום הפעילות כיחידה עצמאית.

מקורות

  • קובי כתב, יחידת החבלה הימית מימי המלחמה, 'בין גלים' בטאון חיילי חיל הים, חוברת דצמבר 1973 ע' 6–7.
  • צבי אלוש, שומרי הראש של הספינות. במחנה, 8 ביוני 1977.
  • מייק אלדר, שייטת 13 – סיפורו של הקומנדו הימי. ספרית מעריב, תל אביב, 1993.
  • מייק אלדר, שייטת 11 – הקרב על הצל"ש. הד ארצי ספרית מעריב, אור יהודה, 1996.
  • מייק אלדר, יחידה 707, חוד החנית, שעשו הכל, יכלו לכל, ונעלמו – מדוע?, 2014, (טרם פורסם).
  • ג'ורג' גולני, סיפור חיים, עמ' 43–49, הוצאת יד שרה, 2016.
  • שאול סלע, יחידה 707 – טיוטה לכתיבת היסטוריה, מוזיאון ההעפלה וחיל הים, 1972.
  • צולל הגנתי, מערכות ים, חוברת 95, ספטמבר 1969.
  • צוללים בנמלי ישראל – פרסום ראשון, במחנה, 13 באוגוסט 1968.
  • קובי – כתב בין גלים, סיפורי יחידת החבלה הימית מימי המלחמה, בין גלים, דצמבר 1973, עמודים 6–.7
  • אלי שחף, הצוללים חיכו למוקשים – בדיקות תחתית, מערכות ים, חוברת 85, עמ' 47–48.
  • צבי שנער, רס"ר ג'ורג' גולני – מפלצת מתחת למים, במחנה, מרץ 1965.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלמה לוי, התמנון מחיל הים, הוצאה אישית, עמ' 252
  2. ^ שאול סלע עמ' 7
  3. ^ "צולל הגנתי", מערכות ים חוברת 95, ספטמבר 1969
  4. ^ שאול סלע, עמ' 98
  5. ^ שלמה לוי, עמ' 311
  6. ^ שלמה לוי עמ' 251
  7. ^ שלמה לוי, עמ' 207
  8. ^ בתו של מפקד חיל הים שלמה אראל
  9. ^ שאול סלע, עמוד 47.
  10. ^ ישראל רוט, פירוק מלכודת בתעלת סואץ באתר משמר המורשת הימית.
  11. ^ שלמה לוי, עמוד 245.
  12. ^ שלמה לוי, עמודים 257-255.
  13. ^ שלמה לוי, עמודים 263 – 266
  14. ^ במוסף 'ימים ולילות' 27 ביוני 1969
  15. ^ סירת ברטרם באתר עמותת חיל הים
  16. ^ מייק אלדר 'שייטת 13' עמוד 423
  17. ^ מייק אלדר, שייטת 11. עמודים 55 – 59
  18. ^ שלמה לוי, התמנון מחיל הים, עמ' 283-277.
  19. ^ רב חובל הלל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, עמודים 201, 273.
  20. ^ מבצע "סרג'נט" - "שקד" פועלת מעבר לתעלה, באתר סיירת שקד
  21. ^ מייק אלדר, שייטת 13 עמוד 439
  22. ^ אלי לנדאו, המסוק צלל לפתע לים וירד למצולות, מעריב, 11 ביולי 1971
  23. ^ שלמה לוי, עמודים 274-268.
  24. ^ מייק אלדר, שייטת 13 עמוד 368
  25. ^ אלוף חיים נדל. המעז מנצח, עמודים 202–213, הוצאת מערכות, 2015.
  26. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמוד 456.
  27. ^ נדב סלע, אבטחת אוניות ישראליות באירופה, באתר משמר המורשת הימית.
  28. ^ אבשי בן יהודה, דיווח הפעולה בספרו של שלמה לוי. עמודים 299–302
  29. ^ מייק אלדר, שייטת 13. עמוד 479
  30. ^ מייק אלדר שייטת 13 עמ' 491.
  31. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמוד 489.
  32. ^ דב בר, חילוץ אנשי מוצב המזח, באתר משמר המורשת הימית.
  33. ^ עמי איילון על שירותו בפלגה 915 באתר אבירי המפרץ.
  34. ^ מייק אלדר, שייטת 13. עמודים 491-488.
  35. ^ צדוק יחזקאלי וענת טל-שיר, הקריבו אותנו למען ההיסטוריה, "לוחמי הקומנדו הימי מספרים לראשונה על המבצע שנכשל להצלת חיילי מוצב המזח", מעריב, מגזין יום כיפור, 1 באוקטובר 2006.
  36. ^ אייל לוי, נגד הזרם סיפורו של אל"מ דב בר על הפשיטה על האי גרין , מעריב, 13 ביולי 2018, המוסף לשבת ע' 24.
  37. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמודים 500-499.
  38. ^ מייק אלדר, שייטת 11, עמוד 355.
  39. ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול - סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, עמ' 509, ספרית מעריב, 1990.
  40. ^ מייק אלדר, יחידה 707, עמוד 245.
  41. ^ בחזית סגן אמנון צור איש המודיעין הימי.
  42. ^ אין קרבה משפחתית בין שאול סלע לנדב סלע
  43. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמוד 555.
  44. ^ דני אבינון, מעבר מיחידה 707 לילת"ם, באתר "משמר המורשת הימית"
  45. ^ הקמת ילת"ם בשייטת 13 מאמר של רס"ן דני אבינון והתייחסות של סא"ל גיורא נדיב באתר משמר המורשת הימית.
  46. ^ שאול סלע, עמוד 20
  47. ^ שאול סלע, עמוד 24
  48. ^ שאול סלע, עמוד 34.
  49. ^ אלוף שלמה אראל, מכתב הערכה ליחידה 707, 10 בפברואר 1966, בארכיון צה"ל.
  50. ^ שאול סלע, עמוד 119.
  51. ^ סמ"ר איתמר שחם, באתר הגבורה
  52. ^ סרן יוסי דר, באתר הגבורה
  53. ^ משה ריינר, באתר הגבורה
  54. ^ שלמה לוי, עמוד 309.
  55. ^ מייק אלדר. יחידה 707 עמוד 73.
  56. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמ' 501.
  57. ^ נתן זהבי, ‏גדי שפי, מפקד שייטת 13 לשעבר, נפטר בגיל 75, באתר מעריב אונליין, 18 באפריל 2017.
  58. ^ אות "כנפי התמנון" חזר לשימוש בהקמת הילת"ם מאוחר יותר.
  59. ^ המקור: שאול סלע, יחידה 707 - טיוטה לכתיבת היסטוריה. עמודים 158-156.
  60. ^ שלמה לוי, התמנון מחיל הים, עמ' 207.
  61. ^ שאול סלע, עמ' 40.
  62. ^ טייסי צה"ל שנפלו באתר שחקים
  63. ^ שאול סלע, עמ' 105, שלמה לוי עמ' 284-277.
  64. ^ מייק אלדר, שייטת 13, עמ' 505.
ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יחידה_707&oldid=2259166"