עישון
ערך זה עוסק בשאיפה של עשן לדרכי הנשימה. אם התכוונתם לטכניקת הכנת מזון, ראו 
עישון היא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה, מאדה באנג. החומר העיקרי המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים נוספים, כגון קנאביס. מבין הגורמים הניתנים למניעה (גמילה מעישון), עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ולמוות[1].
המשמעות הנפוצה של המושג "עישון" היא עישון טבק, ובה עוסק ערך זה. על עישון חומרים אחרים ראו בערכים העוסקים בחומרים אלה.
היסטוריה של העישון
עישון הטבק החל כמעין טקס מסורתי על ידי האינדיאנים בצפון אמריקה, שם מקורו של הטבק. כבר צוותו של כריסטופר קולומבוס למד את טכניקת העישון אותה הביא עמו בשובו לספרד, משם התפשט הנוהג לאירופה ולשאר העולם אמנם במקור מינון הטבק בעישון היה גבוה עד כדי יצירת הזיות, וזן הטבק היה ניקוטיאנה ראסטיקה או בעברית טבק גס, שהוא בעל מינון ניקוטין פי תשעה הגורם להזיות. זה עבר שינוי על ידי ג'ון רולף, שהציג את השיטות החדשות [סיגריות וכדומה] לעולם הישן בו הן פותחו מאז הגילוי והמינון הותאם כדי להוות מוצר צריכה, ולא מספר פעמים בודדות בשנה כפי שעשו הילידים האינדיאניים.
השפעות בריאותיות של העישון
ערך מורחב – השפעות בריאותיות של עישון טבק
עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ומוות, אשר ניתן למונען[2].
העישון מחדיר לריאות עשן וזפת המכילים עשרות מרכיבים מסרטנים, ועוד חומרים רעילים שונים. העשן והזפת גורמים להרס תפקוד הריאות, חודרים למערכת הדם, גורמים לסתימות, מכווצים את העורקים, פוגעים בהובלת החמצן ובתהליכים נוספים במערכות הגוף, ולכן עלולים לתרום להיווצרות מחלות רבות. מבין המחלות הרבות העישון גורם לסוגים רבים של סרטן כגון: סרטן ריאות, סרטן שלפוחית השתן, ולנשים בהריון השפעות רבות על הלידה וסרטן הרחם שעלול לפגוע בעובר. בממוצע, מעשנים מקצרים את חייהם ב-13.8 שנים[3]. שכיחות המוות בגיל צעיר היא פי 3 גדולה יותר בקרב המעשנים[4]. במדינות מפותחות, שני שלישים מן הגברים המעשנים מתים טרם זמנם כתוצאה מעישון[5].
לפי נתוני משרד הבריאות, 8,600 בני אדם מתים בישראל כל שנה כתוצאה מנזקי עישון פעיל[6], פי 23 ממספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2009. ההערכה היא שמנזקי עישון סביל מתים כ-1,000 בני אדם בכל שנה. בישראל מתים מהעישון במשך שנה אחת יותר אנשים מאשר נהרגו ממלחמות ומטרור במשך חמישים השנים האחרונות גם יחד[7].
העישון ידוע כגורם למחלות שונות:
- מחלות ריאה - דלקת סימפונות כרונית ונפחת. עדויות חד משמעיות מראות כי 90% ממקרי סרטן הריאה, נגרמים מעישון.
- עישון מגדיל את הסיכויים לחלות בסרטן הפה, הושט, השפתיים, הקיבה, הדם (לוקמיה) והשלפוחית.
- עישון עלול לגרום להתפתחות יתר לחץ דם, מחלות לב, התקפי לב ולשבץ מוחי.
- עשן הסיגריות מגדיל את הסיכוי להתפתחות ירוד (קטרקט) בעין.
- עשן הסיגריות פוגע בעור, במיוחד בעור הפנים ותורם ליצירת קמטים. אנשים שמעשנים לאורך שנים עשויים להיראות מבוגרים יותר מאשר אנשים בגיל זהה שאינם מעשנים.
מיליוני אנשים בעולם מתים כל שנה מנזקי העישון.
עישון פסיבי
המושגים "עישון פסיבי", "עישון כפוי" או "עישון מיד שנייה" (Secondhand smoking) מתייחסים לאנשים הנמצאים במחיצת אנשים מעשנים, וכתוצאה מכך שואפים אל ריאותיהם עשן סיגריות , מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעישון וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים.[8]
יש מחקרים הטוענים כי עישון פסיבי עלול להגביר את הסיכון למחלת לב כללית בכ-30%, להגביר את חמצון ה-LDL, להגביר את היספחותם של תאי טסיות הדם אל דפנות כלי הדם להגברת הטרשת, ולעקה-חמצונית המזיקה לשכבת האנדותל של העורקים.[דרוש מקור] הדו"ח הכוללני של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, שפורסם עוד בשנת 1999, קבע שמדי שנה מתים במדינה זו 53,000 מעשנים פסיביים מסרטן הריאה וסוגי סרטן נוספים וכן ממחלות ריאה כנפחת ואחרות. מספר זה מהווה כ-15% מהתמותה כתוצאה מעישון בארצות הברית.[דרוש מקור]
בטווח הקצר - העישון הכפוי גורם לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת.[9]
עם זאת מחקרים אחרים, ובהם מחקר מקיף[10] שנעשה בבית הספר לבריאות הציבור בקליפורניה לא מצאו קשר ישיר בין מחלות הקשורות לעישון לבין עישון פסיבי.
מונח חדש שנטבע על ידי מרכז הסרטן של אוניברסיטת הרווארד הוא third hand smoke - מושג זה מתייחס לנזקי העישון כפי שהם באים לידי ביטוי בסביבה ונשארים בה גם שעות וימים לאחר שהעישון התבצע בפועל.
נזקי עישון יד שלישית מתייחסים לכימיקלים שנותרים בסביבה לאחר שמתפוגג העשן, כימיקלים בביגוד, משטחים שונים ובקירות. יתר על כן, עלולים אותם כימיקלים המופקים מהעישון להגיב עם חומרים נוספים המצויים בסיבה ולגרום לנזקים בריאותיים נוספים (מעבר לנזקי העישון הפסיבי הידועים).
תינוקות וילדים חשופים יותר לנזקי עישון יד שלישית מכיוון וסביבת המחיה שלהם מצויה בקרבה רבה לאזורים בהם נשארים הכימיקלים. כלומר, תינוק שזוחל על משטח הרצפה, או ילד שנוגע או מצייר על הקירות חשוף הרבה יותר למפגעי עישון יד שלישית[11]
כיום במבנים ציבוריים רבים, כגון שדות תעופה ומקומות עבודה, קיימים חדרי עישון (אנ') בהם ניתנת האפשרות לעישון, כדי למנוע עישון פסיבי על השוהים בחלל המבנה כולו.
חקיקה להגבלת העישון
הסכנות הבריאותיות שבעישון הביאו, בחצי השני של המאה העשרים, לחקיקה, במדינות רבות, המטילה מגבלות שונות על העישון. גרמניה הנאצית הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה המודרנית בה התקיימה מערכה ציבורית אפקטיבית נגד צריכת טבק. בישראל משמש לכך חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון. בנוסף נחקקו חוקים המגביל את הפרסום והמכירה של מוצרי טבק:
- איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים (עד גיל 18).
- חיוב לתת אזהרה על כל קופסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון.
- חיוב לתת אזהרה בדבר נזקי העישון על כל פרסומת לסיגריות, או איסור מוחלט של פרסומת כזו.
- איסור להציג מוצרי עישון למכירה בחנות ויש להסתירם, כך שלא יהיו גלויים לעין.
בישראל משמש למטרות אלה חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ה'תשמ"ג-1983.
העישון בתרבות
רבים רואים בלחץ חברתי אחת הסיבות המרכזיות לעישון. לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו הנורמה, אף על פי שבתנאים אחרים לא היה מעשן.
עישון בסרטים
פרופ' בן עמי סלע מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל עישון[12]. הברית בין תעשיות הטבק והסרטים, קיימת למעשה משנות ה-30. חברות הטבק נהגו לתגמל משך שנים חברות סרטים וכוכבים: פיליפ מוריס שילמה 350 אלף דולר עבור הכנסת סצנה אחת בסרט "רישיון להרוג" בסדרת ג'יימס בונד, בה מעשן כוכב הסרט טימותי דלטון סיגריה מתוצרתה. סילבסטר סטלון קיבל 500 אלף דולר מחברת בראון וויליאמסון כדי שיעשן סיגריות מתוצרתה בחמישה מסרטיו. מחקר אחר אותו מצטט סלע באותו מאמר, הראה קשר ישיר בין צפייה בסרטים הכוללים סצנות עישון לבין התחלת העישון אצל בני נוער.
העישון בהלכה
איסור העישון
החפץ חיים פוסק להלכה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים, כי האיסור בעישון סיגריות נובע מהציוויים על שמירת הנפש[13]. לעומתו הרב משה פיינשטיין והרב עובדיה יוסף פוסקים כי הדבר אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק שומר פתאים ה'[14] האומר כי הקב"ה שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). אך גם הם מודים כי על פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן[15]. לעומתם כתב בספר ציץ אליעזר שלא ניתן לומר "שומר פתאים ה'" כאשר על כל חפיסה של סיגריות כתוב שהיא מזיקה לבריאות: ”נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר "והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה'". דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר, אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת "הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה", אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'”[16].
עישון ביום טוב
לדעת הציץ אליעזר[17] אף על פי שהעישון אסור בכל ימות השנה, אין לאוסרו באיסור מיוחד ביום טוב, וזאת כיון שלמעשנים נחשב העישון כאוכל נפש. לעומת זאת רבנים רבים (הרב אלישיב ועוד) אוסרים את העישון ביום טוב משום שהוא נחשב דבר שאינו שווה לכל נפש[18][19].
כשרות הסיגריות לפסח
בחג פסח ישנה בעיה נוספת בעישון, והיא שבתהליך ייצור הסיגריות מושרה הטבק בחומרים רבים, שחלקם הם חמץ. מסיבה זו ישנם רבנים רבים האוסרים את העישון בימות הפסח, אלא אם מדובר בסיגריות שיש להן אישור כשרות לפסח.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: עשון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עישון |
- אתר עמותת "אוויר נקי" – העמותה נגד עישון, כולל מידע על החוק והזכויות בנוגע לעישון כפוי במקומות ציבוריים
- אבי סאייג, למה הסיגריות בימינו ממכרות יותר?, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 ינואר 2014
- פורטל העישון
- "לנשום נקי" - קישורים באתר "לנשום" בנושא עישון כפוי והמאבק בו
- העמותה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל - מידע בנוגע לנזקי עישון, מניעתו והגמילה ממנו למומחים ולציבור הרחב
- פרופ' בן-עמי סלע, על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער, באתר "הידען"
- הנזק הבריאותי הנגרם מעישון פסיבי, מאמר המפרט מחקרים שנעשו לגבי נזקי עישון פאסיבי
- השפעות העישון על הבריאות, באתר "מפסיקים"
- דייויד סלע, עם פילטר או בלי? לעניין עישון סיגריות בישראל של פעם, נוסטלגיה אונליין
- איילת שבתאי, למה הגוף מתמכר לסיגריה - ואיך כדאי להיגמל, באתר ynet, 26 במאי 2010
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה - ליקוטים ב', פרק ט (הלכות שמירת הנפש): ח – איסור עישון, ט – עובדות מדעיות, י – האיסור לעשן ליד אחרים, יא – האם מותר לסייע למעשן בקניית סיגריות, יב – האם מותר לפרסם סיגריות בעיתון, יג – החינוך נגד עישון.
- אטלס הטבק (באנגלית)
- מחקר ישראלי: בניגוד לתפיסה המקובלת מעשנים אינם חובבי סיכונים אלא מושפעים מתועלת מיידית
- הריאות שלכם חשובות לכם?
- עידו אפרתי, מיליון מעשנים בישראל מוציאים יותר מ-8 מיליארד שקלים בשנה על סיגריות, באתר TheMarker, 31 במאי 2016
- סטטיסטיקת עישון (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ BMJ 1984;288:831-34
- ^ BMJ 1984;288:831-34
- ^ MMWR (Morbidity and Mortality Weekly Report) April 12, 2002 / 51(14);300-3
- ^ Am J Public Health 1995:1223-
- ^ Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male British doctors. BMJ doi:10.1136/bmj.38142.554479.AE (published 22 June 2004)
- ^ http://www.health.gov.il/download/pages/smoke18052009.pdf
- ^ מלחמת ששת הימים: 779; ההתשה: 721; יום הכיפורים: 2,656; שלום הגליל עד שנת 2000: כ-1,216; לבנון השנייה: 165; האינתיפאדה הראשונה: 161; האינתיפאדה השנייה: 1,115 סה"כ: 6,813
- ^ שאלות ותשובות על העישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- ^ שאלות ותשובות על העישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- ^ James E Enstrom, Environmental tobacco smoke and tobacco related mortality in a prospective study of Californians, 1960-98 , 2003
- ^ מגזין בריאות מה בריא - נזקי העישון, 8 בדצמבר 2016
- ^ פרופ' בן-עמי סלע, על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער, באתר "הידען", 25 ביולי 2005
- ^ בספרו ליקוטי אמרים, פרק י"ג.
- ^ תהלים קטז ו
- ^ הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת "יחווה דעת", חלק ה', סימן ל"ט; הרב משה פיינשטיין בספרו שו"ת "אגרות משה", כרך ה', חלק יורה דעה, סימן מ"ט.
- ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לט.
- ^ חלק יז סימן כא.
- ^ העישון - סקירה הלכתית הרב ד"ר מרדכי הלפרין, באתר דעת
- ^ סוף השנה למעשנים באתר nrg
