רבי מנחם בן סרוק

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מנחם בן סרוק

לידה	920
פטירה	970 (בגיל 50 בערך)
ענף מדעי	בלשנות
תרומות עיקריות
מחבר מחברת מנחם, מילון עברי-עברי למקרא.

רבי מנחם בן סרוק (920 עד 970 בערך), בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב. מחבר מחברת מנחם, מילון עברי-עברי למקרא.

ביוגרפיה

רבי מנחם בן יעקב אבן סרוק נולד בשנת 920 בטורטוסה, שבצפון-מזרח ספרד (קרוב לברצלונה) למשפחה מהמעמד הבינוני שעסקה במסחר. משפחתו הייתה, כנראה, משפחת תלמידי חכמים שעסקו, בין היתר, גם בחוכמת הלשון העברית, ואף בחיבור פיוטים. מנחם החל אף הוא לעסוק בחוכמת הלשון והצטיין בכך, עד כי שמעו הגיע לאוזניו של נגיד היהודים בקורדובה (דרום-מרכז ספרד) - רבי יצחק אבן שפרוט. חכמים כמו מנחם גדלו בחסותם של עשירים, שנתנו להם את האפשרות להתמסר ללימוד החוכמות (נוהג מקביל לזה שהיה קיים בתרבות הערבית). הנגיד, ששמע על מנחם, הזמינו לקורדובה עם כל משפחתו לשמש לו למזכיר, ולתת לו אפשרות לעסוק בלשון העברית. מנחם עבד עד שנפטר רבי יצחק אבן שפרוט, ואז חזר לעיר מולדתו לעסוק במסחר. כעבור זמן מה, בנו של אותו רבי צחק – רבי חסדאי אבן שפרוט, שהתמנה אף הוא לנגיד, הזמין את מנחם לחזור ולעבוד בקורדובה, ולחסות בצלו כקודם.

רבי מנחם הוא שניסח כנראה את האיגרת המפורסמת של רבי חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים, הוא שילב את שמו באקרוסטיכון לשיר הפתיחה לאחר שמו של רבי חסדאי.

תקופת חייו של רבי מנחם בן סרוק על ציר הזמן

‏

מחברת מנחם

"מחברת מנחם", נדפס בידי "חברת מעוררי ישנים" לונדון. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 198

בסביבות שנת 960-950 פרסם רבי מנחם את עבודתו המונומנטלית - ה'מחברת' שהיא מילון ללשון המקרא כולל הארמית המקראית. זהו, למעשה, המילון העברי-עברי הראשון ללשון המקרא. ה'מחברת' מכנסת (מחברת, מהפועל לחבר) מילים מן הלשונות הללו. המילונים המוכרים לנו מלפני המחברת, כגון האגרון של רב סעדיה גאון והריסאלה של יהודה בן קוריש, כתובים בערבית יהודית.

רבי דונש בן לברט השיג על המחברת. הוא טען שיש במחברת מנחם ביאורים הנוטים לקראות. כשהגיעו השגותיו של דונש לידי חסדאי, ואולי גם מסיבות אחרות סר חינו של מנחם בעיני חסדאי והוא שלח שליחים ששרפו את ביתו של מנחם בעצם יום השבת והגלוהו אל מחוץ לעיר. מנחם כתב לחסדאי במליצה שירית כי אינו מבין על מה הואשם, והביע תקווה שה' ישפוט את המקרה אחרת. המחברת אינה חיבור קראי. עם זאת, מנחם הואשם במשך הדורות בהחזקת דעות קראיות, משום שהציע פירושים המבוססים ישירות על פשט המקרא ומנוגדים לעיתים לפרשנות של חז"ל.

המחברת מחולקת לפי שורשי המילים, אלא שלפי דעת רבי מנחם שורשים רבים הם בני שתי אותיות או אף אות אחת. הדבר נבע מאי הכרתו בשורשים חסרים כגון חסרי פ"נ או ע"ו. לדעתו, מאחר והלשון העברית נבחרה על ידי ה' אזי אין לשנות מהמקרא אף לא אות אחת. משום כך הוא התנגד בכל תוקף לביאור מילים על פי חילוף אותיות, שיכול אותית או הוספת אותיות ואף לא השווה מילים קשות לערבית כדי לבארן.

הוויכוח בן רבי מנחם לדונש לא הסתיים, תלמידי מנחם שראו את תשובות דונש, השיבו עליהם בספר "תשובות תלמידי מנחם". תלמידי מנחם היו: רבי יצחק בן קפרוּן, רבי יצחק אבן ג'יקטילה ורבי יהודה בן דוד. היה זה רבי יהודה חיוג' שפיתח במפנה המאה העשירית את התאוריה של שלשיות השורש העברי, שיטה המקובלת עד היום. יהודי בן ששת, תלמידיו של דונש, השיב על תשובות תלמידי מנחם. בעוד שבמדינות דוברות הערבית התקבלה התאוריה של חיוג' וממשיכו אבן ג'נאח, הרי שבמדינות שהיו מחוץ לאזור הדיבור הערבי הייתה מחברת מנחם מילון שימושי ומוכר. רש"י ציטט ממנה לעיתים קרובות וגם אימץ חלק גדול מהתאוריה הדקדוקית של מנחם. רבנו תם (נכדו של רש"י) קינא את קינאתו של מנחם ואף חיבר ספר 'הכרעות' ובו הגן על מנחם. גם ר' יוסף קימחי, אביו של הרד"ק הכריע במחלוקת שבין מנחם לדונש בספרו 'ספר הגלוי' לאור תורתו של חיוג' שיצאה בינתיים לאור. דבר זה מלמד על חשיבותה של המחברת שגרמה לשרשרת תגובות שהעשירו את מחקר הלשון העברית.

מחברת מנחם הגיעה לידינו בתשעה עשר כתבי יד ובכעשרים קטעי גניזה המפוזרים כיום בספריות שונות באירופה, דבר המלמד על התקבלותה של המחברת ועל הפופולריות שלה בקהילות ישראל. היא יצאה לאור בשתי מהדורות מדעיות, מהדורת פיליפובסקי (פיליפאווסקי), לונדון, תרי"ד 1854 ומהדורת בדיוס (Sáenz-Badillos), גרנדה, 1986 הנחשבת מהדורה ביקורתית..

מחברת מנחם ושירתו פתחו את תחילת תור הזהב בספרד

הנצחה

על שמו של בן סרוק קרויים היום רחובות בירושלים, בהרצליה ובתל אביב.

לקריאה נוספת

• אליהו אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', ירושלים 1966
• דוד ילין, תולדות התפתחות הדקדוק העברי, ירושלים תש"ה, עמ' 49 - 66 
• וילהלם בכר, ניצני הדקדוק, תל אביב תרפ"ז  (תורגם מגרמנית בידי א. ז. רבינוביץ)
• זיגמונד גרוס,  Menahem ben Saruk, Breslau 1872

קישורים חיצוניים

• שלמה מורג, "מחלוקת מנחם ודונש ותהליך התחייה העברית בספרד", פעמים 56 (תשנג) 19-4  
• אהרן מירסקי, "רש"י ומחברת מנחם", סיני ק (תשמ"ז), עמ' תקע"ט-תקפ"ו
• 'מנחם בן סרוק', Encyclopedia Judaica
• "מנחם בן סָרוּק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 244–245, באתר HebrewBooks
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי מנחם בן סרוק", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1055-1053, באתר HebrewBooks
• רבי מנחם בן סרוק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מנחם בן סרוק ודונש בן לברט - המחלוקת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ארי גייגר, מלחמת השורשים, פורסם במגזין סגולה

כתביו

• מחברת מנחם hebrewbooks
• מחברת מנחם באתר דעת
• קטעים מאגרת לר' חסדאי הנשיא, באתר "דעת"
• תשובות דונש עם הכרעות רבנו תם באתר דעת
• תשובות תלמידי מנחם באתר דעת