רבי יהודה בן אליעזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה בן אליעזר
תקופת הפעילות המאה ה-12 - המאה ה-13
השתייכות מבעלי התוספות
רבותיו רבי אליקים בן מנחם, רבי מנחם שליח ציבור
חיבוריו מנחת יהודה

רבי יהודה בן אליעזר (מכונה גם ריב"א), מהדור המאוחר של בעלי התוספות, חי במאה ה-12-13, מרבני העיר טרויש (טרואה)[1] .

זהותו וחייו

על חייו של ריב"א ידוע רק מהקדמותיו לספריו. היה תלמידו של רבי אליקים בן מנחם, ושל רבי מנחם שליח ציבור.

גם שמו המדויק של אביו לוקה בחוסר ודאות. לרוב הוא קרוי בשם "אליעזר" כפי שמודפס שמו בהוצאות הקדומות של ספריו וכפי שכתב החיד"א[2]. אמנם במהדורת "מוסד הרב קוק" של ספרו הוא קרוי "אלעזר", בהתבסס על חתימתו.

נטען כי מחברם של ספרים אלו, הוא חכם אשר היה חי כמאה שנים לאחר מכן, ונקרא גם כן "רבי יהודה בן אליעזר" (שהיה תלמידו של רבינו פרץ מברצלונה ושל רבי יוחנן מפאריש, שחיו במאה ה-14), ושבהקדמתו לספרו צריך להגיה את שנת ההוצאה ה'קע"ג (ולא ה'ע"ג). אך גרסה זו מוטלת בספק, משום שבפירושו על התורה הוא מזכיר רבות את בעלי התוספות של השנים הקדומות יותר (עד שנת הע"ג) ולכן לא סביר שמדובר באותו חכם[3].

חיבוריו

מנחת יהודה

הריב"א, חיבר ספר על התורה העוסק בדברי הגות ופירושים נוספים על פירוש רש"י על התורה. החיבור משלב פירושים על דרך הפשט לצד דרשות הלכתיות, עיקרם משא ומתן בדברי רש"י, וציטוט רבותיו רבי אליקים בן מנחם, פירוש החזקוני ורבי משה מקוצי.

הדפסת הספר

שער המהדורה השלישית של הספר הכולל את שלושת החיבורים, בה הושמט השם "דעת זקנים" ובמקומו נקרא "רבותינו בעלי התוספות על חמשה חומשי תורה", החיבור "ריב"א" מובא למטה בצד ימין לצד פירושו של רבי עובדיה מברטנורה. תרל"ה - ורשה

הספר נכתב על ידי המחבר בשנת ה'ע"ג (1313)[4], במשך מאות שנים הספר היה נתון אך ורק בכתבי יד.

בשנת תקמ"ג, הודפס הספר לראשונה בדפוס ליוורנו אשר באיטליה, על ידי רבי יעקב נוניס ואיס, (בנו של רבי יצחק נוניס ואיס) רבה של ליוורנו.

המוציא לאור, קבע את הדפסתו של ספר זה יחד עם ספר קדום נוסף בשם רבותינו בעלי התוספות שחובר על ידי אחדים מבעלי התוספות.

שני הספרים "רבותינו בעלי התוספות" ו"מנחת יהודה" הודפסו זה לצד זה באותם עמודים, כשהחלוקה המבנית בעימוד הספר שהחלק החיצון שייך לספר האחד והחלק פנימי שייך לספר השני. (כעין החלוקה של רש"י ותוספות על הגמרא). בסוף הספר מופיע גם חיבור של המהדיר עפר יעקב.

שם כולל לכלל שלושת הספרים נקבע בשם: דעת זקנים, אותו קבע הרב נוניס[5]. שם זה היה נפוץ בימיהם וכפי שכותב החיד"א על חיבור זה בספרו שם הגדולים: "מנחת יהודה - להרב ר' יהודה בר' אליעזר תלמיד רבינו אליקים יסדו בשנת ה' אלפים ע"ג לפרש סתימות וקצורי רש"י בחומש לפרש המקראות שלא פירש רש"י. ומקרוב נדפס ספר הנזכר עם פירוש המיוחס לתוספות ונקרא הספר דעת זקנים"[6].

אמנם בשנים מאוחרות יותר, הפסיקו להשתמש בשם זה עבור שלושתם, והשימוש הוא רק עבור החיבור הראשון. בהוצאה נוספת, (ראה להלן) השמיטו לחלוטין את השם "דעת זקנים" או "מנחת יהודה" והוא נקרא ריב"א על התורה.

מהדורות נוספות

כחמישים שנה לאחר מכן, בשנת תקצ"ד הודפסה מהדורה שנייה של הספר, בעיר אופן[7].

מהדורה נוספת של חיבור זה יצאה לאור בשנת תרל"ה בדפוס ורשה. במהדורה זו הושמט השם "דעת זקנים" והוא נקרא בשם רבותינו בעלי התוספות על חמשה חומשי תורה. ההוצאה בחרה להדפיס שוב את חיבורם של בעלי התוספות על התורה, יחד עם החיבור "מנחת יהודה" (תחת השם "ריב"א") וספר נוסף של פירוש רבי עובדיה מברטנורה על התורה (תחת השם "ברטנורא").

מהדורות מודרניות והגרסאות בימינו לגבי שמו של הספר

  • בימינו, לרוב, הספר מודפס כמהדורה מחודשת של הוצאת הספר כמהדורת "ורשא" (עם ריב"א וברטונרא)[8]. שם הספר הוא רבותינו בעלי התוספות.
  • בשנת תשע"ב, יצאה לאור מהדורה מחודשת של הספר בשם "מנחת יהודה" (ולא "ריב"א על התורה") בהוצאת מוסד הרב קוק. בהוצאה זו, נבדקו שבעה גרסאות שונות של כתבי יד קדומים[9], ממגוון ספריות ברחבי העולם, על מנת להגיע לידי גרסה אחידה. בספר זה גם נכתב חיבור מקיף (בן כ-170 עמודים) על ידי החוקר חזוניאל טויטו, אודות שיטתו הפרשנית של הריב"א ויחסו לרבותיו.
  • במהדורה הדיגיטלית[10], הספר נקרא ריב"א ואין שיוך של ספר זה עם "מנחת יהודה".
צילום עמוד השער של הספר 'סדר טרוייש', מהדורת פרנקפורט דמין תרס"ה

סדר טרויש

הריב"א כתב וההדיר את "סדר טרויש" ספר מנהגי קהילה, על פי כתבי רבו, רבי מנחם שליח ציבור שכתב לתלמידיו את מנהגי קהילתו ואת מנהגי אביו רבי יוסף בן יהודה, סדרי ונוסחי התפילות שנהגו בקהילת טרויש על פי פסקי רש"י ותלמידיו.

תלמידו, הריב"א, ערך את כתבי רבי מנחם (ואביו), וחילק אותם לעשרה פרקים שונים לפי סדר התפילות. לספר זה הוא צירף את חיבורו של רבי נתן בן יהודה אשר הודפס לצד החיבור[11] לספר שנקרא "סדר טרוייש".

הספר מהווה מקור חשוב לחקר ההלכות, המנהגים והתפילות של בני אשכנז בדורו.

קישורים חיצוניים

==הערות שולים==.

הערות שוליים

  1. ^ על פי חזוניאל טויטו, מובא כהשערה בלבד, בספר "מנחת יהודה" בהוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 18
  2. ^ בספרו שם הגדולים ערך "מנחת יהודה"
  3. ^ רבי נפתלי בן יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ד, עמוד מו.
  4. ^ ראה בהקדמתו לספר
  5. ^ על פי המהדיר, חזוניאל טויטו, מובא בספר "מנחת יהודה" בהוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 163.
  6. ^ שם הגדולים לחיד"א אות מ' ערך "מנחת יהודה"
  7. ^ מהדורה זו יצאה לאור על ידי הרב אהרן קוטנא, שהחליט להוסיף על החיבורים, ובסוף כל פרשה הכניס קטעי פירוש משלו. שמו של חיבורו הוא "שארית יוסף" על שם אביו.
  8. ^ בהוצאת "המכון להפצת פירושי רבותינו בעל התוספות, בני ברק - ניו יורק"
  9. ^ ראה הקדמה לספר
  10. ^ ריב"א על התורה, באתר "ספריא"
  11. ^ לשון מחבר הספר: "השם יהיה לי לעזרה בהחילי לכתוב מנהגים וסדרים ישרים מיוסד הרב רבינו מנחם שליח ציבור מעיר הקודש טרויש, ובו תמצא קצת דברי הרב ר' נתן אשר יסד חיבור נאה הנקרא מחכים, והמה כתובים בהגהות בכתיבה דקה"