שגרירות ארצות הברית בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה

פרמטרים [ ראש הנציגות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שגרירות ארצות הברית בישראל
United States Embassy in Israel
מידע כללי
סוג שגרירות
כתובת רחוב דוד פלוסר 14
מיקום ירושליםירושלים ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים מחלקת המדינה של ארצות הברית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 2018–הווה (כ־6 שנים)

שגרירות ארצות הברית בישראל שוכנת בשכונת ארנונה בירושלים, והיא אחראית על מכלול האינטרסים של ארצות הברית בישראל ועוסקת ביחסי ארצות הברית-ישראל. השגרירות עברה לירושלים מתל אביב ב-14 במאי 2018, בעקבות החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כאמור בנאום ירושלים, ובהתאם לחוק שהתקבל בקונגרס ב-1995. עד למעבר זה שכנה השגרירות בתל אביב.

מבנה השגרירות בירושלים

תפקידי השגרירות

השגרירות מופקדת על שטחי ישראל שבתחומי הקו הירוק. שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה מטופלים על ידי הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים. השגרירות מעניקה מענה לצרכיהם של אזרחי ארצות הברית המתגוררים או השוהים בתחומי אחריותה. המחלקה הקונסולרית של השגרירות בתל אביב מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ארצות הברית השוהים בישראל, וכן בוחנת בקשות לויזות שהייה בארצות הברית, ומטפלת בהנפקתן. עוד מפעילה השגרירות נציג קונסולרי בחיפה.

מחלקת ההסברה וקשרי החוץ של השגרירות מפעילה את "המרכז האמריקאי" (The American Center) בירושלים, שמטרתו להעניק לציבור הישראלי מידע אודות ארצות הברית. במקום מרכז מידע וספרייה שבה כ-6,000 ספרים, מאגרי מידע ממוחשבים, כתבי עת, סרטי וידאו ו-DVD, וכן תמלילי נאומים של נשיאי ארצות הברית. עוד מפעילה השגרירות שלוחות דומות המכונות "הפינה האמריקאית" (The American corner) בעכו, כרמיאל, באר שבע ובמרכז הערבי-יהודי ביפו ברחוב קדם בשכונת גבעת עלייה.

שגריר ארצות הברית בישראל הנוכחי הוא דייוויד פרידמן. מעונו הרשמי נמצא בהרצליה פיתוח.

העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים

סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס נואם בכנסת בינואר 2018. בנאומו הבטיח פנס כי שגרירות ארצות הברית בישראל תעבור לירושלים עד סוף 2019

ב־23 באוקטובר 1995 הועבר בקונגרס, חוק המכיר בירושלים כבירת ישראל אשר מחייב בין היתר את ממשל ארצות הברית להעביר אליה את השגרירות עד לשנת 1999.[1] עם זאת, בלחץ נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, הוכנס בנוסח החוק סעיף המאפשר לנשיא לדחות את מימוש החוק בכל חצי שנה, בנסיבות של "ביטחון לאומי", מאחר שטרם הושגה הסכמה בנוגע למעמדה של העיר בין ישראל והפלסטינים.

שלט ההקדשה על שגרירות ארצות הברית בירושלים

ביולי 1999 ניסה הסנאט להגיש גרסה מתוקנת של החוק, המחייבת את העברת השגרירות לירושלים, ומנכה 100 מיליון דולרים מתקציב מחלקת המדינה של ארצות הברית אם לא תיישם את החוק. אהוד ברק ביקש מהסנאטורים שתמכו בהצעת החוק למשוך אותה, מחשש שתפגע בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני.[2]

בספטמבר 2016 נפגש דונלד טראמפ עם בנימין נתניהו, ואמר שאם ייבחר, ארצות הברית תכיר בירושלים כבירתה של ישראל, וכחלק מהכרה זו תועבר שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 חזר טראמפ על הצהרה זו מספר פעמים. לאחר בחירתו אמרה היועצת שלו קליאן קונוויי: "העברת השגרירות לירושלים - בעדיפות עליונה של טראמפ. זה משהו שישראל, החברה שלנו במזרח התיכון, תעריך מאוד."[3] בדצמבר אותה שנה החל צוות מארצות הברית לבצע בדיקות שטח עם נציגים ממשרד החוץ ומשרד הקליטה על מנת לבדוק אופציות שונות להעברת מבנה השגרירות לירושלים.[4]

שר החוץ של ארצות הברית ג'ון קרי אמר שהחלטה כזו עלולה להביא להתלקחות אלימה באזור: "יהיה פיצוץ מוחלט באזור. לא רק בגדה המערבית ואולי גם בתוך ישראל, אלא בכל רחבי האזור. יש בעולם הערבי התעניינות עצומה במה שקורה בחראם א-שריף, בהר הבית, בכיפה (כיפת הסלע). זה אתר קדוש עבור העולם הערבי. אם פתאום ירושלים תוכרז כמקום מושבה של השגרירות שלנו, תהיה לכך השלכה על סוגיית הריבונות ועל סוגיות של חוקיות".[5]

נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אמר: "העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים תביא את השלום למבוי סתום ... זהו קו אדום שלא נסכים לו. ירושלים המזרחית היא בירת מדינתנו."[6] גם שר ההסברה של ירדן, מוחמד אל-מומאני, אמר כי העברת השגרירות לירושלים תהווה חצייה של "קו אדום" וכי יהיו למהלך "השלכות קטסטרופליות".[5]

מנגד הצהיר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "ביחס לרעיון פתיחת שגרירות אמריקנית בירושלים אני משיב על כך במילה אחת – גרייט. אדיר. טראמפ הולך בכיוון של תמיכה במדינת ישראל ויודע להעריך את הרצון שלנו לשלום."[7] ההצעה זכתה לתמיכה גם מרון דרמר, שגריר ישראל בארצות הברית,[8] דייוויד פרידמן, המיועד לתפקיד שגריר ארצות הברית בישראל,[9] וניר ברקת, ראש עיריית ירושלים.[10]

שלושה סנאטורים מהמפלגה הרפובליקנית, מרקו רוביו, טד קרוז ודין הלר, הגישו הצעת חוק בקונגרס שתאלץ את נשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ, להעביר את השגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים. על פי הצעת החוק, יקוצץ תקציב מחלקת המדינה של ארצות הברית אם השגרירות לא תועבר.[11]

ב-6 בדצמבר 2017 נשא נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את נאום ירושלים בו הכריז כי ארצות הברית מכירה בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל, וכי הוא הורה לצוות מחלקת המדינה להתחיל בהכנות להעברת את שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים.[12] בפברואר 2018 הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי השגריר יעביר את מושבו למתחם הקונסוליה בירושלים ב-14 במאי 2018, לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.[13]

במרץ 2018 אושר קיצור הליכי התכנון להכשרת מתחם הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים לקליטת משרדי השגרירות.[14] ב-14 במאי 2018 עברה השגרירות מתל אביב לשכונת ארנונה בירושלים, ביום זה התקיים טקס העברת השגרירות בו השתתפו כ-250 אורחים מארצות הברית ועוד אורחים מרחבי העולם. בטקס השתתפו בתו של נשיא ארצות הברית איוונקה טראמפ ובעלה ג'ארד קושנר, ומזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנוצ'ין.

קונסוליות של ארצות הברית בישראל

הקונסוליה האמריקאית בתל אביב
מידע כללי
סוג קונסוליה
כתובת רחוב הירקון 71
מיקום תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
בעלים מחלקת המדינה של ארצות הברית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1966

הקונסוליה בירושלים

ערך מורחב – הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים

הקונסוליה הוקמה לראשונה בירושלים באמצע המאה ה-19, ומאז כיהנו למעלה מ-50 קונסולים בתפקיד[15] החל מימי השלטון העות'מאני, דרך תקופת המנדט הבריטי ושנות ירושלים המחולקת, ועד היום. תפקוד הקונסוליה השתנה לאורך הדורות בהתאם לרוח התקופה, שינויי השלטון בירושלים, והאינטרסים של ממשל ארצות הברית בתקופות השונות. עיקר פעילותה המדינית של הקונסוליה היא כנציגות דיפלומטית של ממשל ארצות הברית כלפי הרשות הפלסטינית. דונלד בלום[16] מכהן בתפקיד הקונסול הכללי מאז יולי 2015.

הקונסוליה בתל אביב

מבנה הקונסוליה בתל אביב, אשר שימש עד מאי 2018 כמבנה השגרירות, ניצב בצומת הרחובות הירקון ושלום עליכם. זהו בניין בן שש קומות שלו חזות ברוטליסטית ומבוצרת. מעטפת המבנה עשויה מבטון חשוף, בקומת הקרקע שלו פתחים מעטים, ולאורך חזיתו הפונה לרחוב הירקון הוקמה בשנות ה-90 גדר בטיחות שמטרתה למנוע פיגועים בשגרירות באמצעות כלי רכב (פיגוע דריסה, פיגוע באמצעות מכונית תופת וכדומה). צדו האחורי של הבניין פונה לרציף הרברט סמואל והוא נמוך מחלקו הקדמי, בשל מפל הגבהים של רכס הכורכר המקביל לים. מדרום לבנין שוכן מגרש החניה המשרת אותו, אף הוא מוקף חומה ושמור היטב. על גג הבניין מותקנים אנטנות ומכשור אלקטרוני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The Jerusalem Embassy Relocation Act
  2. ^ יורם אטינגר, שגרירות ארה"ב בירושלים - אבן בוחן, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 15 בדצמבר 2016
  3. ^ "העברת השגרירות לירושלים - בעדיפות עליונה של טראמפ", באתר ynet, 12 בדצמבר 2016
  4. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: בדיקות בשטח להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 בדצמבר 2016‏
  5. ^ 5.0 5.1 אתר למנויים בלבד ברק רביד, קרי: העברת שגרירות ארה"ב לירושלים תביא לפיצוץ מוחלט באזור, באתר הארץ, 7 בינואר 2017
  6. ^ חזי סימנטוב, ברש"פ מתכוננים לעידן טראמפ: "העברת השגרירות לי-ם - הכרזת מלחמה על המוסלמים", באתר של "רשת 13", 6 בינואר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  7. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "העברת שגרירות ארה"ב לירושלים – רעיון אדיר", באתר ynet, 14 בדצמבר 2016
  8. ^ רן דגוני, ‏שגריר ישראל בארה"ב: היינו צריכים להזיז את השגרירות לניו-יורק, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016
  9. ^ האיש שאמר ש"ג'יי-סטריט גרועים מקאפו": זהו שגריר ארה"ב בישראל, באתר ynet, 16 בדצמבר 2016
  10. ^ אלפי אליהו שאולי, ‏ברקת: "נסייע להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים", באתר גלובס, 18 בדצמבר 2016
  11. ^ טד קרוז ומרקו רוביו מציגים: החוק שיעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר nrg‏, 4 בינואר 2017
  12. ^ טראמפ: "החלטתי להכיר בי-ם כבירה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בדצמבר 2017‏
  13. ^ יניר קוזין, ‏מתנה ליום העצמאות ה-70: שגרירות ארצות הברית תעבור לירושלים ב-14 במאי, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2018
  14. ^ אמיתי גזית, אושר קיצור הליכי התכנון להפיכת הקונסוליה של ארה"ב בירושלים לשגרירות, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2018
  15. ^ רשימת הקונסולים לדורותיהם באתר הקונסוליה
  16. ^ Donald Blome - ביוגרפיה