שגרירות ארצות הברית בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגרירות ארצות הברית בישראל
United States Embassy in Israel
Seal of an Embassy of the United States of America.svg
חותם השגרירות למעלה והמבנה בירושלים למטה
חותם השגרירות למעלה והמבנה בירושלים למטה
מידע כללי
כתובת רחוב דוד פלוסר 14
עיר Emblem of Jerusalem.svg ירושלים
מיקום קודם סניף תל אביב של שגרירות ארצות הברית, הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים
תאריך פתיחה 1948
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ארצות הברית–ישראל
שגריר תומאס ריצ'רד ניידס
שטח האמנה ישראלישראל ישראל
מדינה מיוצגת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

שגרירות ארצות הברית בישראל היא הנציגות הדיפלומטית של ארצות הברית בישראל. השגרירות אחראית על מכלול האינטרסים של ארצות הברית בישראל ועוסקת ביחסי ארצות הברית–ישראל. ב־14 במאי 2018 עברה השגרירות לרחוב דוד פלוסר שבשכונת ארנונה בירושלים, בעקבות החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדצמבר 2017, ובהתאם לחוק שחוקק בקונגרס ב-1995. עד למעבר זה שכנה השגרירות ברחוב הירקון בתל אביב. עם העברת השגרירות לירושלים הוגדרה השגרירות בתל אביב כשלוחה של השגרירות שבירושלים, אך חלק ניכר מהפעילות של ארצות הברית בישראל ממשיך להתבצע בה.

תפקידי השגרירות

השגרירות מופקדת על שטחי מדינת ישראל. השגרירות מעניקה מענה לצרכיהם של אזרחי ארצות הברית המתגוררים או השוהים בתחומי אחריותה. לצד השגרירות, גם המחלקה הקונסולרית של שלוחת השגרירות בתל אביב מספקת שירותים קונסולריים לאזרחי ארצות הברית השוהים בישראל, וכן בוחנת בקשות לויזות שהייה בארצות הברית, ומטפלת בהנפקתן.

מחלקת ההסברה וקשרי החוץ של השגרירות מפעילה את "המרכז האמריקאי" (The American Center) בירושלים, שמטרתו להעניק לציבור הישראלי מידע אודות ארצות הברית. במקום מרכז מידע וספרייה שבה כ-6,000 ספרים, מאגרי מידע ממוחשבים, כתבי עת, סרטי וידאו ו-DVD, וכן תמלילי נאומים של נשיאי ארצות הברית. עוד מפעילה השגרירות שלוחות דומות המכונות "הפינה האמריקאית" (The American corner) בעכו, בכרמיאל, בבאר שבע ובמרכז הערבי-יהודי ביפו ברחוב קדם בשכונת גבעת עלייה.

שגריר ארצות הברית בישראל הוא תומאס ריצ'רד ניידס.[1]

היסטוריה

מבנים ראשונים

השגרירות הוקמה ביולי 1948 במלון "גת רימון"[2]. בראשית ימיה שכנה שגרירות ארצות הברית בישראל ברמת גן, ובאוקטובר 1952 עברה השגרירות לשדרות רוטשילד בתל אביב.[3]

השגרירות בתל אביב

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סניף תל אביב של שגרירות ארצות הברית
המבנה בתל אביב
סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס נואם בכנסת בינואר 2018. בנאומו הבטיח פנס כי שגרירות ארצות הברית בישראל תעבור לירושלים עד סוף 2019.
שלט ההקדשה על שגרירות ארצות הברית בירושלים

  משנת 1960[4] עד מאי 2018 שכנה שגרירות ארצות הברית בישראל בתל אביב. בשנת 1963 החלה סולל בונה לבנות לשגרירות אגף נוסף שהושלם בשנת 1965.[5] מבנה השגרירות היה בניין בן שש קומות, ולו חזות ברוטליסטית ומבוצרת. מעטפת המבנה עשויה מבטון חשוף, בקומת הקרקע שלו פתחים מעטים, ולאורך חזיתו הפונה לרחוב הירקון הוקמה בשנות ה-90 גדר בטיחות שמטרתה למנוע פיגועים בשגרירות באמצעות כלי רכב (פיגוע דריסה, פיגוע באמצעות מכונית תופת וכדומה). צדו האחורי של הבניין פונה לרציף הרברט סמואל והוא נמוך מחלקו הקדמי, בשל מפל הגבהים של רכס הכורכר המקביל לים. מדרום לבנין שוכן מגרש החניה המשרת אותו, אף הוא מוקף חומה ושמור היטב. על גג הבניין מותקנים אנטנות ומכשור אלקטרוני.

עד לשנות ה-90 שכן בקומת הקרקע של המבנה מרכז תרבות שכלל ספרייה וקיים פעולות תרבות, אך כחלק מביצור המבנה הופסקה פעילותו.

פעמים רבות נערכו מול מבנה השגרירות הפגנות נגד מדיניות ארצות הברית.[6]

במאי 2018, עם העברת השגרירות לירושלים, הוגדרה השגרירות בתל אביב כשלוחה של השגרירות שבירושלים (Branch Office Tel Aviv), אך חלק ניכר מהפעילות של ארצות הברית בישראל ממשיך להתבצע בה.

העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל

בשנת 1989 הגיעה ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית להסכם על הקצאת 30 דונם, בשטח מחנה אלנבי לשעבר בירושלים, לטובת הקמת שגרירות ארצות הברית בישראל. זאת בעקבות לחצים שהפעילו משה ארנס וראש הממשלה יצחק שמיר על הממשל האמריקאי באמצעות הקונגרס.[7][8] למרות ההסכם הקמת שגרירות ארצות הברית במתחם לא יצאה פועל, מאחר שנדרש אישור של הקונגרס האמריקאי. אך ההסכם גרם לעיכוב בפיתוח שאר מתחם המחנה שהוקצה לטובת בנייה למגורים ומסחר, עקב הצורך להתחשב בתוכנית הבנייה של השגרירות.[9]

ב־23 באוקטובר 1995 אושר בקונגרס האמריקאי חוק המכיר בירושלים כבירת ישראל, אשר בין היתר מחייב את ממשל ארצות הברית להעביר אליה את השגרירות עד לשנת 1999.[10] עם זאת, בלחץ נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, הוכנס בנוסח החוק סעיף המאפשר לנשיא לדחות את מימוש החוק בכל חצי שנה, בנסיבות של "ביטחון לאומי", מאחר שטרם הושגה הסכמה בנוגע למעמדה של העיר בין ישראל והפלסטינים. בינואר 2001, הכריז קלינטון כי ירושלים צריכה להיות בירה משותפת של ישראל ומדינת פלסטין העתידית, עם שני שגרירויות של ארצות הברית לכל מדינה.[11]

בספטמבר 2002, העביר הקונגרס החלטה המגדירה את ירושלים כבירת ישראל, והמחייבת את ארצות הברית להעביר את השגרירות. בנוסף ההחלטה הכפיפה את הקונסוליה במזרח ירושלים (שפעלה מול הפלסטינים באופן עצמאי) לשגרירות בתל אביב.[12] הנשיא בוש חתם על מסמך ההחלטה, אך אמר כי החלטת הקונגרס היא המלצה, ולא החלטה מחייבת.[13] בעקבות ההחלטה, בדצמבר 2002, הכין מינהל מקרקעי ישראל הצעה כספית לאמריקנים, עבור המגרש במחנה אלנבי, כפי שכבר סוכם ב-1989.[14]

בספטמבר 2016 נפגש דונלד טראמפ עם בנימין נתניהו, ואמר שאם ייבחר, ארצות הברית תכיר בירושלים כבירתה של ישראל, וכחלק מהכרה זו תועבר שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 חזר טראמפ על הצהרה זו מספר פעמים. בדצמבר אותה שנה החל צוות מארצות הברית לבצע בדיקות שטח עם נציגים ממשרד החוץ ומשרד הקליטה על מנת לבדוק אופציות שונות להעברת מבנה השגרירות לירושלים.[15]

שר החוץ היוצא של ארצות הברית, ג'ון קרי, אמר שהחלטה כזו עלולה להביא להתלקחות אלימה באזור.[16] נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, אמר: "העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים תביא את השלום למבוי סתום ... זהו קו אדום שלא נסכים לו."[17] גם שר ההסברה של ירדן, מוחמד אל-מומאני, אמר כי העברת השגרירות לירושלים תהווה חצייה של "קו אדום" וכי יהיו למהלך "השלכות קטסטרופליות".[16]

מנגד הצהיר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "ביחס לרעיון פתיחת שגרירות אמריקנית בירושלים אני משיב על כך במילה אחת – גרייט. אדיר. טראמפ הולך בכיוון של תמיכה במדינת ישראל ויודע להעריך את הרצון שלנו לשלום."[18]

במאי 2017 החליט טראמפ להמשיך להקפיא העברת השגרירות לחצי שנה.[19]

ב-6 בדצמבר 2017 נשא נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, את נאום ירושלים בו הכריז כי ארצות הברית מכירה בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל, וכי הוא הורה לצוות מחלקת המדינה להתחיל בהכנות להעברת את שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים.[20] בפברואר 2018 הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי השגריר יעביר את מושבו למתחם הקונסוליה בירושלים ב-14 במאי 2018, לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.[21]

ב-14 במאי 2018 הוכרז על מעבר השגרירות מתל אביב לשכונת ארנונה בירושלים, לבניין ששימש את הקונסוליה של ארצות הברית בירושלים ברח' דוד פלוסר 14, בשטח שחלקו היה בגבולות "ירושלים המערבית" וחלקו בשטח שריבונות ישראל בו הוחלה בפועל רק ב-1967. ביום זה התקיים טקס העברת השגרירות, שבו השתתפו כ-250 אורחים מארצות הברית ועוד אורחים מרחבי העולם.

ב-5 ביוני 2018, נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דחה את יישום העברת השגרירות לירושלים בחצי שנה נוספת, בשל אי־העברת מעון השגריר הרשמי לירושלים.[22]

בספטמבר 2020, הודיעה שגרירות ארצות הברית בישראל כי מכרה את מעון השגריר, ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח לשלדון אדלסון, תמורת כ-300 מיליון שקל (84 מיליון דולרים), זו הייתה עסקת המכירה של בית פרטי הגדולה ביותר בתולדות המדינה. עם זאת השגריר המשיך לגור בבית בשכירות למשך חצי שנה.[23] השגריר תומאס ניידס, שמונה בנובמבר 2021, התגורר במלון וולדורף אסטוריה ירושלים.[24] במאי 2022, שכרה השגרירות בית ברחוב עמק רפאים כמעון הרשמי של השגריר.[25]

מבנה השגרירות בירושלים

בשנת 1989 הוקצה שטח של 30 דונם, בשטח מחנה אלנבי, בצמוד לדרך חברון, לטובת הקמת מבנה השגרירות.[26] הפרויקט לא יצא לפועל והשטח, בו חורשת אורנים, נשאר ריק. עם זאת תכנון המתחם נמשך, בין השאר ביקשה ב-2001 השגרירות למנוע בניית בית כנסת צמוד לשטח הבנייין המתוכנן.[27] בתקופת ירושלים המחולקת החזיקה ארצות הברית שתי קונסוליות בירושלים, אחת ברחוב אגרון במערב ירושלים והשנייה בדרך שכם במזרח ירושלים. בשנת 2002 הוחלט לסגור את הקונסוליה במזרח ירושלים, במקומה נרכש מתחם מלון דיפלומט לשעבר בשכונת ארנונה.[28] במקום ביקשה הקונסוליה לבנות בניין משרדים חדש, אך התנגדות התושבים הביאה לעיכוב בהשלמת המבנה.[29] העברת הקונסוליה למבנה החדש הושלמה בקיץ 2010.[30] מלון דיפלומט עצמו שימש כמעון לעולים קשישים מאז 1991,[31] וחוזה השכירות שלו חודש גם לאחר הקמת הקונסוליה.[32]

עם ההחלטה על העברת השגרירות לירושלים הוחלט שבניין הקונסוליה ישמש את השגרירות. כולל בניין מלון דיפלומט לאחר שחוזה השכירות של משרד הקליטה יסתיים.[33] סביב המתחם נבנתה חומה בגובה 5.8 מטר. לפרויקט לא ניתן היתר בנייה רשמי, בעקבות פטור שהעניק לו צו של שר האוצר.[34] תושבי שכונת ארנונה יצאו למאבק, שלא צלח, נגד הקמת החומה המסתירה להם את הנוף.[35] במקביל בפגישה בין ראש העיר משה ליאון לנציגי מחלקת המדינה האמריקאית, הוחלט על מתן מסלול ירוק פנים עירוני לתכנון מבנה הקבע של השגרירות במתחם אלנבי. עוד הוסכם כי תחנה מתוכננת של הקו הכחול של הרכבת הקלה בדרך חברון, תזוז 4 מטרים לבקשת יחידת האבטחה של השגרירות.[36] בתחילת 2019 מנסרה הודעה כי מעון העולים במלון דיפלומט ייסגר.[37]

בפברואר 2021, אישרה להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכניות להקמת מבנה עבור השגרירות במחנה אלנבי, כולל מעון רשמי של השגריר, והרחבת מתחם מלון דיפלומט והקמת מבנים נוספים במקום למגורי סגל.[38] ביוני 2021, פורסם כי מלון קראון פלזה ירושלים נשכר במקום מלון דיפלומט כמעון לעולים.[39]

ביולי 2022, משפחות פלסטיניות הציגו מסמכים מארכיון המדינה לפיהם הקרקע שעליה צפויה לקום השגרירות במחנה אלנבי, הופקעה מהם מתוקף חוק נכסי נפקדים. עם זאת ההפקעה בוצעה במקור כבר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, וחלה עליה התיישנות.[40]

בנובמבר 2022 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את תוכנית הבנייה להקמת מבנה השגרירות, על פי התוכנית, מבנה השגרירות יוקם בשטח של כ-50 דונם, על חורבות מחנה אלנבי. התוכנית כוללת הקמת מבנה מרכזי שישמש את משרדי השגרירות, מבנה מגורים וחניון של 9 קומות[41]. עם זאת, התוכנית ספגה ביקורת מצד עמותת התכנון העירוני "תוכנית מגירה", מאחר שבמסגרת התוכנית ייכרתו עצים רבים ותיבנה חומה בגודל של כ-3.5 מטרים, דבר שלטענת הארגון יפגע במרקם העירוני[42].

שגרירים

השגריר הראשון של ארצות הברית בישראל היה ג'יימס מקדונלד. שעות לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הכירה ארצות הברית בישראל דה פקטו, ומקדונלד מונה בחודש אוגוסט 1948 לנציג הדיפלומטי הראשון של ארצות הברית בישראל בדרגת ציר. לאחר הכרתה דה יורה של ארצות הברית במדינת ישראל ב-1 בפברואר 1949, הועלה מקדונלד מדרגת ציר לדרגת שגריר.

מספר דיוקן שם תאריך מינוי תאריך מסירת כתב האמנה תאריך סיום תפקיד תקופת כהונה
1 Macdonald.jpg ג'יימס מקדונלד 18 במרץ 1949 28 במרץ 1949 13 בדצמבר 1950 שנה, 8 חודשים ו־26 ימים
2 Monnett Bain Davis - Haim Weizmann1951.jpg מונט ביין דייוויס 1 בפברואר 1951 26 בפברואר 1951 26 בדצמבר 1953 שנתיים, 10 חודשים ו־25 ימים
3 Edward Lawson1954.jpg אדוארד לוסון 9 באפריל 1954 12 בנובמבר 1954 17 בפברואר 1959 4 שנים, 10 חודשים ו־8 ימים
4 Ogden Reid.png אוגדן ריד 5 ביוני 1959 2 ביולי 1959 19 בינואר 1961 שנה, 7 חודשים ו־14 ימים
5 Walworth Barbour.jpg וולוורת ברבור 11 במאי 1961 12 ביוני 1961 19 בינואר 1973 11 שנים, 8 חודשים ו־8 ימים
6 Senator Kenneth Keating.jpg קנת קיטינג 22 ביוני 1973 28 באוגוסט 1973 5 במאי 1975 שנה, 10 חודשים ו־13 ימים
7 MalcolmToon.jpg מלקולם טון 9 ביוני 1975 10 ביולי 1975 27 בדצמבר 1976 שנה, 6 חודשים ו־18 ימים
8 Samuel W. Lewis.jpg סמואל לואיס 26 באפריל 1977 25 במאי 1977 31 במאי 1985 8 שנים, חודש ו־5 ימים
9 ThomasRPickering.jpg תומאס פיקרינג 12 ביולי 1985 6 באוגוסט 1985 28 בדצמבר 1988 3 שנים, 5 חודשים ו־16 ימים
10 William A. Brown (page 12 crop).jpg ויליאם בראון 22 בנובמבר 1988 29 בדצמבר 1988 7 בינואר 1992 3 שנים, חודש ו־15 ימים
11 William C. Harrop (page 6 crop).jpg ויליאם הרופ 21 בנובמבר 1991 21 בינואר 1992 7 במאי 1993 שנה, 5 חודשים ו־16 ימים
12 Djerejian.jpg אדוארד ג'רג'יאן 22 בנובמבר 1993 13 בינואר 1994 9 באוגוסט 1994 8 חודשים ו־17 ימים
13 Martin Indyk 2.jpg מרטין אינדיק 4 במרץ 1995 10 באפריל 1995 27 בספטמבר 1997 שנתיים, 6 חודשים ו־23 ימים
14 Edward walker.jpg אדוארד ווקר 10 בנובמבר 1997 24 בדצמבר 1997 23 בינואר 2000 שנתיים, חודשיים ו־13 ימים
15 Martin Indyk 2.jpg מרטין אינדיק 16 בנובמבר 1999 25 בינואר 2000 13 ביולי 2001 שנה, 7 חודשים ו־27 ימים
16 Daniel C. Kurtzer.jpg דן קרצר 12 ביולי 2001 18 ביולי 2001 17 ביולי 2005 4 שנים ו־5 ימים
17 US Navy 030403-N-1050K-021 From left, the Honorable Richard H. Jones, U.S. Ambassador to the State of Kuwait, listens while Lt. Cmdr. Timothy Cowan, Operations Officer for Amphibious Construction Battalion Two (ACB-2).jpg ריצ'רד ג'ונס 2 באוגוסט 2005 26 בספטמבר 2005 27 באפריל 2008 שנתיים, 8 חודשים ו־25 ימים
18 James B Cunningham.jpg ג'יימס קנינגהם 30 ביוני 2008 17 בספטמבר 2008 יוני 2011 3 שנים
19 Daniel B Shapiro ambassador.jpg דן שפירו 8 ביולי 2011 3 באוגוסט 2011 20 בינואר 2017 5 שנים, 6 חודשים ו־12 ימים
20 David Friedman.jpg דייוויד פרידמן 29 במרץ 2017 16 במאי 2017 20 בינואר 2021 3 שנים, 9 חודשים ו־22 ימים
21 Thomas R. Nides, Ambassador to Israel.jpg תומאס ריצ'רד ניידס 3 בנובמבר 2021 5 בדצמבר 2021 21 ביולי 2023 2 שנים ו-166 ימים

בית השגריר

השגריר מתגורר בבית שנבנה עבורו בתחילת שנות ה-60, ברחוב גלי תכלת 40 בהרצליה פיתוח. הבית, בשטח של כ-1,000 מטר רבוע, ממוקם בתוך מתחם בן חמישה דונם (מהם שני דונם של שטח פתוח) הקרוב למצוקים שמעל לחוף הים.

בספטמבר 2020 פורסם כי הבית והחצר סביבו נמכרו וכי השגריר יעזוב את הנכס באביב 2021. הנכס נמכר במכרז לאיל ההון שלדון אדלסון תמורת סכום של 84 מיליון דולר.[43]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יורי ילון, אריאל כהנא, ‏הנשיא הרצוג בטקס עם שגריר ארה"ב: "אם לא יושג פתרון דיפלומטי עם איראן - כל האופציות על השולחן", באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2021
  2. ^ שבוע הימים בארץ, העולם, 22 ביולי 1948
  3. ^ שגרירות ארצות הברית מרמת גן לת"א, דבר, 30 באוקטובר 1952
  4. ^ הושלם בנין שגרירות ארה"ב, למרחב, 22 בנובמבר 1960
  5. ^ סו"ב יבנה אגף נוסף לבניין שגרירות ארה"ב, למרחב, 28 באוגוסט 1963
  6. ^ הפגנת מק"י ליד שגרירות ארה"ב, הצופה, 18 בפברואר 1968;
    הפגנת סטודנטים, על המשמר, 5 בספטמבר 1969;
    סטודנטים אמריקניים הלומדים בישראל פתחו בשביתת רעב, מעריב, 7 במאי 1970;
    הרב כהנא ממשיך בצום מול שגרירות ארה"ב, דבר, 8 בפברואר 1974;
    נאמני א"י הפגינו נגד לחצי ארה"ב, מעריב, 16 בפברואר 1979
  7. ^ אלעזר לוין, חלק משגרירות ארה״ב יוקם במחנה אלנבי בי־ם, חדשות, 27 ביולי 1989
    מנחם רהט, ארה"ב רכשה מגרשים לבניית שגרירות בת"א וקונםוליה בי"ם, מעריב, 19 בינואר 1989
  8. ^ אמנון ברזילי, מחפשים מקום לשגרירות האמריקאית, חדשות, 28 באפריל 1993
  9. ^ דוד חיון, ‏קבלן: הסכם בין עיריית ירושלים לממשלת ארה"ב עיכב בנייה במחנה אלנבי, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
  10. ^ The Jerusalem Embassy Relocation Act
  11. ^ שירות גלובס, רן דגוני, וושינגטון ויעקב שרגל, ניו-יורק, ‏קלינטון: שולל את זכות השיבה; ירושלים - בירת ישראל ופלשתין; הפלשתינים: דוחים מסמך הגישור, באתר גלובס, 8 בינואר 2001
  12. ^ הארץ, הקונגרס העביר החלטה המגדירה ירושלים כבירת ישראל, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2002
  13. ^ סוכנויות הידיעות, בוש: חוק "ירושלים הבירה" אינו מחייב, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2002
  14. ^ גל ניסים, ‏מינהל מקרקעי ישראל מכין הצעה כספית פרקטית להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2002
  15. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: בדיקות בשטח להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 בדצמבר 2016‏
  16. ^ 16.0 16.1 ברק רביד, קרי: העברת שגרירות ארה"ב לירושלים תביא לפיצוץ מוחלט באזור, באתר הארץ, 7 בינואר 2017
  17. ^ חזי סימנטוב, ברש"פ מתכוננים לעידן טראמפ: "העברת השגרירות לי-ם - הכרזת מלחמה על המוסלמים", באתר של "רשת 13", 6 בינואר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  18. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "העברת שגרירות ארה"ב לירושלים – רעיון אדיר", באתר ynet, 14 בדצמבר 2016
  19. ^ רן דגוני, ‏טראמפ צפוי להחליט היום אם להמשיך להקפיא העברת השגרירות, באתר גלובס, 31 במאי 2017
  20. ^ טראמפ: "החלטתי להכיר בי-ם כבירה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בדצמבר 2017‏
  21. ^ יניר קוזין, ‏מתנה ליום העצמאות ה-70: שגרירות ארצות הברית תעבור לירושלים ב-14 במאי, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2018
  22. ^ טראמפ חתם על דחיית חוק העברת השגרירות, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018
  23. ^ טל שניידר, ‏שגרירות ארה״ב בישראל: מכרנו את בית השגריר, יתגורר שם עד אביב 2021, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2020
  24. ^ איתמר אייכנר, עובד מהמלון: לשגריר האמריקני עדיין אין בית בישראל, באתר ynet, 19 בינואר 2022
  25. ^ איתמר אייכנר, אחרי חצי שנה של חיפושים: שגריר ארה"ב נכנס לביתו החדש בירושלים, באתר ynet, 19 במאי 2022
  26. ^ אלעזר לוין, חלק משגרירות ארה״ב יוקם במחנה אלנבי בי־ם, חדשות, 27 ביולי 1989
  27. ^ הארץ, בית כנסת מתוכנן מונע העברת שגרירות ארה"ב לי-ם, באתר הארץ, 8 במרץ 2001
  28. ^ הארץ, חלק מהקונסוליה האמריקאית עובר למערב ירושלים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2002
  29. ^ שמואל דקלו, ‏עתירה - למנוע העברת הקונסוליה האמריקאית ממזרח ירושלים לשכונת תלפיות שבמתחם מלון דיפלומט, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2003
    עתירה נגד העברת קונסולית ארה"ב בי-ם, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2003
  30. ^ אבי יששכרוף, קונסוליית ארה"ב שהיתה סמל ליחסים עם הפלסטינים עוברת למערב ירושלים, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2010
  31. ^ נרי ליבנה, פתאום נזכרו מי זה שיף, חדשות, 31 במאי 1991
    דורון מאירי, אבנים ומוטות בתגרה בין עולים מבריה״מ לאתיופים, חדשות, 27 באוגוסט 1991
  32. ^ שלומית צור, ‏השרה לנדבר הכריזה על חידוש חוזה שכירות בזבזני לעולים, באתר גלובס, 16 בפברואר 2015
  33. ^ שלומית צור, ‏מלון דיפלומט בירושלים המיועד לשגרירות ארה"ב יפונה ב-2020, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2017
  34. ^ יעל דראל, כחלון מסדר לאמריקאים פטור מהיתר בנייה; משפטנים: "לא בטוח שהמהלך חוקי", באתר הארץ, 22 במרץ 2018
  35. ^ לירן תמרי, אחרי הפרסום במיינט ירושלים: תושבי ארנונה יחריפו את המאבק נגד שגרירות ארה"ב, באתר mynet‏ ירושלים, 3 בספטמבר 2019
  36. ^ שלומי הלר, שגרירות ארה"ב בירושלים קיבלה אור ירוק לתכנון מבנה קבע בארנונה, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2019
  37. ^ שלומית צור, ‏השעון מתקתק, אבל המדינה לא מוצאת פתרון דיור למאות קשישים שיפונו מדירותיהם בי-ם, באתר גלובס, 9 בינואר 2019
    שלומית צור, ‏בעלי מלון דיפלומט עתרו נגד המדינה: "נתקשה למסור את הנכס לשגרירות ארה"ב", באתר גלובס, 27 במרץ 2019
  38. ^ שלומי הלר, לא מחכים לטלפון מביידן: התוכנית להרחבת שגרירות ארה"ב בירושלים אושרה להפקדה, באתר כל העיר, 15 בפברואר 2021
  39. ^ שלומית צור, נחשף בכלכליסט - הקשישים שוב יחכו: ביהמ"ש עצר העסקה בין המדינה לקראון פלאזה בירושלים, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2021
  40. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, מסמכים מגלים: הקרקע המיועדת לשגרירות ארה"ב נלקחה מפלסטינים ב-1948, באתר הארץ, 10 ביולי 2022
  41. ^ איתמר אייכנר, 10 קומות בבניין המרכזי, בשטח של כ-50 דונם: כך תיראה שגרירות ארה"ב בי-ם, באתר ynet, 8 בנובמבר 2022
  42. ^ אתר למנויים בלבד קים לגזיאל, "דומה לבית כלא": התנגדות לתוכנית שגרירות ארה"ב בירושלים, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2023
  43. ^ טל שניידר, שגרירות ארה״ב בישראל: מכרנו את בית השגריר, יתגורר שם עד אביב 2021, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2020.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0